מלאכה במוצש"ק

[נסיך]

האם מותר לעשות כל מלאכה במוצש"ק לאחר אמירת "ברוך המבדיל" וכו' עוד קודם הבדלה?
האם יש חילוק בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן?

[חכם באשי]

ראיתי פעם באיזה ספר, שהקפידו לא לכתוב כל מוצ"ש. ואיני יודע מהי הסיבה.

[גם זה הבל]

יעויין בשו"ע רצ"ט י' משנ"ב שם ושעה"צ נ"א. ונראה שם שאם לא במקום הצורך יחמיר לא לעשות שום מלאכה שיש בה טורח קודם הבדלה.
והחילוק לכאו' הוא לא מלאכה דאו' או דרבנן אלא מלאכה שאין בה טורח [ס"ק ל"ח].

[אוצר החכמה]

לפי מה שזכור לי
יש שיטות ראשונים (כמדומני הרי"ף) שאסור במלאכה קודם שהבדיל בברכה.
ויש בחידושי הגרי"ז שהייינו דווקא במלאכת חול, ולא בכל מלאכה האסורה בשבת.

[גם זה הבל]

מלאכת חול = מלאכת עם טורח ?
דעות ראשונים אלו מובאות שם בשעה"צ.

[תם מה הוא אומר]

ראיתי פעם באיזה ספר, שהקפידו לא לכתוב כל מוצ"ש. ואיני יודע מהי הסיבה.

חיפשתי כאן אם עמדו בזה, ומצאתי שרק תמהו מה המקור..
המקור לענין כתיבה במוצ"ש, הוא מדברי תלמיד התה"ד בספר לקט יושר (עמ' נח), שהעיד על רבו מהרא"י, בעל תרוה"ד, וז"ל,

ונהג במוצאי שבת שלא לכתוב אפילו לעצמו ספר או אגרת שיש בה פסקים או דרכים משום סכנה. אבל מכל מקום אינו מוחה למי שכתב, אבל באגרת שלומים מותר לכתוב. וגם קודם שיאיר יום ראשון מותר לעשות מלאכה, ואפילו לנשים, ויכתוב מה שירצה. וזכורני שאמר ששמע פ"א היה סופר שכתב במוצ"ש, ובא אחד וכתב לו כל הספר באותו לילה. לסוף לא היה לו גויל לגמור הספר, ונטל אותו אחד הסופר ופשט עורו מעליו וכתב עליו הספר.

צ"ב מהו "או דרכים", לפו"ר הכוונה לאיגרת ששולח בדרכים, והיינו אגרת לחברו וכיוצ"ב. אבל אחר כך מפרש "אגרת שלומים", וכתב שזה מותר!

מה ההבדל?

מה השיעור קודם שיאיר יום ראשון שמותר? סמוך לעה"ח? כמה?

נדמה לי כי פ"א ראיתי בהדיא בתשובת מהרש"ם שהתאריך שלה במוצ"ש.

מצויין אצלי לעיין בספר שאול בחיר ה' (עמ' קצח) ואינו תח"י כעת.
----
מלאכה במוצ"ש, אני מעתיק כאן מרשימות של ידיד.

יסוד הדברים בירוש' (פ"ד דפסחים ה"א) גבי נשים, וקאמר הירושלמי דכל מנהג זה טוב דוקא עד אחר שיסיימו התפלה, אבל אחר כך "לאו מנהגא הוא". היינו שאינו מנהג, (ולכאורה ה"ט דהוי כמנהג בטעות, שאין לזה כל טעם). והובא בתוס' (פסחים נ:), ועפ"ז פירש ר"י הא דאמרינן העושה מלאכה במוצ"ש אינו רואה סימן ברכה לעולם. דהיינו לפני סיום התפלה. (וכן משמע מדקאמר התם "ובכל דבר שיש בו נדנוד עבירה", וכי תימא דבכל מלאכה בכל מוצ"ש יש נדוד עבירה. א"ו כמ"ש התוס'. וע' בחי' הר"ן שם). אולם המג"א (סי' רצט ס"ק טו) הביא מ"ש בסדר היום (סוף סדר מוצ"ש) אחר שהביא דבריו הירוש', ומיהו נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל מוצ"ש. ע"ש. והוא תמוה, דהוי מנהג היפך דברי הירוש'. דהכי קי"ל לדינא (סי' רצט סעיף י). וכן כתב מהר"ם מרוטנבורג בתשו' ח"ד (ד"פ סי' יג). ושו"ר שכבר הושג בזה בס' ערוך השלחן (שם סוף אות כב), ואנחנו לא שמענו המנהג הזה שהוא כנגד הירושלמי, ונשי דידן רק עד אחר הבדלה אין עושות, ואחר כך עושות כל המלאכות. וכן עיקר. ע"ש.
והנה לכל הדברות משמע כי מנהג זה א"א מנהג נשים, אבל אנשים ודאי שלא נהגו בו אליבא דכ"ע. אולם בהגהות רבינו פרץ לתשב"ץ קטן (סי' פח) על מ"ש כדברי הירוש' הנ"ל, שאין לנהוג במנהג זה, כ' בזה"ל: נהגו העולם שלא לעשות מלאכה כל מוצ"ש. ע"כ. ורמז לזה הלקט יושר (עמוד נח) גבי מנהג מהרא"י שלא לכתוב אגרת פסקים במוצ"ש. ע"ש. והנה לפ"ז נמצא כי רבינו פרץ תנא ופליג על מהר"ם מרוטנבורג הנ"ל. והנה לפי האמור כי דעת הראשונים שאין לחוש למלאכה במוצ"ש, אם כן ה"ה גבי כתיבה במוצ"ש. אי לא דנימא דה"ט מפני חשש סכנה דלא ידענא מהו.

[מקדש מלך]

יש גם חומרא המובאת במשנ"ב שלא לקבוע עצמו למלאכה לפני סעודת מלווה מלכה

[דרומי]

מצאתי רשום על הנהגת האדמור מחבד בענין זה.

בבית הכנסת לא עשה מלאכה, אף שהש"ץ כבר הבדיל עבור הציבור, אבל הוא לא יצא י"ח בהבדלה זו. ועובדא הוה (במוצאי שבת חוה"מ סוכות תשמ"א) שאחרי תפלת ערבית הביע רבינו רצונו לישא מדברותיו הק' לפני הקהל, וביקשו להעמיד אצלו את המיקרופון בכדי שיוכל הקהל הגדול לשמוע, אולם רבינו לא הסכים, ורמז לאיש אשר על המכשיר שלא יביאהו.

אך לא הקפיד אם יצלמוהו או יקליטוהו בשיחה זו, כיון שסוף סוף הוא כבר לאחר הבדלה. וגם בעת הבדלה עצמה – כשהיה עושה בעצמו – היו מצלמים אותו. וראה ביומן ממוצאי יום ב' דחג הפסח תשמ"ח: "הכינו רמקול מוסתר בסטנדר שהועמד לשיחה, כך שיהיה אפשר לשמוע את השיחה ולראות וידאו בחוץ ולמעלה". וכן היה בקביעות בעת השיחה דשמחת בית השואבה במוצאי שבת או יו"ט.

וביומן ממוצש"ק ב' אדר תשמ"ח, מספר כך: "הר' שלמה קונין שי' עשה הבדלה והרבי חיכה, אח"כ אמר שהוא יעלה לעשות הבדלה ובינתיים שיכינו את ה'מייק שהוא יאמר שיחה". וחזינן מכאן שעשה הבדלה לבד, וגם שלא רצה לדבר במיקרופון לפני הבדלה.

וביומן ממוצאי יו"ט ב' דחג הסוכות תש"נ:
"לאחר שרי"ק עשה הבדלה והוציא י"ח את הקהל, התחיל כ"ק את השיחה באומרו שהגבאי לא הכריז 'גוט מועד' ואני לא יכול להכריז כיון שאני לפני הבדלה...".