בעל המגרש אשה בגט, שגוף הגט שייך בשותפות גם לו וגם לחברו. האם יש בזה חסרון?
(דהרי בפשטות שותפות אין ההגדרה היא שיש לכל אחד חלק בדבר, אלא שהכל שייך לשניהם).
כדכד כתב:וכי מי אמר שהגט צריך להיות שייך לבעל?
העיקר שלא יהיה שייך לאשה.
בגמ' דילמא אקדים ויהיב לי' זוזא אספרא כו', יש לעיין הא בעי כתיבה לשם ס"ת ואיך יכתוב לשם גירושין, ואם יכתוב לשם שניהם יחשב לשמו ושלא לשמו... וי"ל משום דלאו בר מינה לא מחריב בה [עי' זבחים ג, א], וגט לגבי ס"ת לאו בר מינה, זה קודש וזה חול, וגם הגט כשר דלא חשיב בר מינה גבי גט רק אם יכתוב לשם אחרת וע"כ כללו של דבר הס"ת דל גט מיני' והו"ל לשם ס"ת לחוד והגט כשר דל ס"ת מיני' הו"ל לשם גירושין לחוד. אך יש לעיין דלא אמרינן דלאו בר מינה לא מחריב בה אלא כשלא חל שאינה מינה כמו חטאת ששחטה לשם חולין דלא חל שם חולין על קדשים, משא"כ הכא שנאמר שחל עלי' שם גט ושם ס"ת יחדיו, ע"כ הו"ל לשמו ושלא לשמו, ומשמעתין אין ראי' דבלא"ה על כרחין לומר שהס"ת שלו, דהא בעינן שיהא הגט שלו כדאמרינן לעיל הא בעינן וכתב כו' וכן גבי אשה לא ידעה לאקנויי וכמבואר בפוסקים, וא"כ מה להסופר בזה אם יפסול ס"ת שלו. מיהו לשון אקדים זוזא לספרא משמע שאינו שלו אלא שהקדים לו זוז שיקנה לו פרשה זו ועל כרחין לומר כדכתיבנא, דגם בהא אמרינן דלאו מינה לא מחריב בה, דאל"כ מהיכי תיתי נוציא הסופר מחזקת כשרות שיכתוב ס"ת בפסול.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:https://mercazharav.org.il/2021/01/10/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%98-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%9C/
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 202 אורחים