מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גדרי מראית עין

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יוני 16, 2021 1:16 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרבה קולמוסים נשתברו באיסורים שונים בענין מראית עין, וטרם הובאו על פתרונם.

עכשיו יצאו כמה חותמי הצעטליך לאסור פאה נכרית מסוימת, בהסתמכם על איסור מראית עין ודברי הגריל"ד זצ"ל בזה.

וכבר עורר באגרות משה כמה טעמים לשבח אמאי אין בזה שום סרך איסור, עי' אה"ע ח"ב סי' י"ב.

ושאלתי בפי, אמאי אין איסור מראית עין באכילת בשר, שהרי רוב בשר בעולם נבילה היא, ואין הבדל מבחוץ בין נבילה לבין כשירה? האיך נחלקו הדברים שבחלב שקדים יש איסור מראית עין באכילתה עם בשר ללא שקדים, ובבשר עצמה אין בעיא שמא זה מבחוץ יחשוב שזה בשר נבילה?

החילוק הוא שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו נגד דבר שהיתרו מפורש בתורה או בחז"ל. ראה במאמר המצורף עמ' 12.
קבצים מצורפים
פאה נכריתלפורום.pdf
(141.09 KiB) הורד 91 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יוני 16, 2021 1:23 am

עובר ושב כתב:ולגבי ענין מראית העין ראה בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י' הנ"ל) בענין היתר גילוח במכונה:

"ואף שכתב הריטב"א שמדת חסידים להיזהר מפני חשד הרואים, נראה שבזה הזמן שהרבה מגלחים זקנם במכונה ומפורסם דבר ההיתר, אפי' טעם החשד שכתב הריטב"א אינו שייך כל כך, שכל שהדבר מפורסם שיש דרך היתר, לא שייך בו איסור משום מראית העין, וכמש"כ כיו"ב רבינו האי גאון, והובא להלכה בטור ובשו"ע או"ח (סי' רמ"ג), שאפי' מרחץ או תנור, אם השכירו שנה אחר שנה ונתפרסם הדבר שאין דרכו לשכור פועלים אלא משכירו לאחרים, או שהיה מנהג המקום להשכירו, מותר להשכירו לגוי, שאין מקום לחשד ולמראית העין. ע"כ. וכ"כ כיו"ב בשו"ת חשב האפוד (ח"א סי' כ'), לענין אכילת לחם עם ממרח מרגרינה ועליו בשר או נקניק, שמותר, ואין לחוש בזה משום מראית העין, שיחשבו שהיא חמאה, כי היום מצוי ממרח מרגרינה כמו חמאה, והרואה לא יחשוד שהיא חמאה. ע"ש. וכיו"ב כתב בשו"ת יגל יעקב (חלק יו"ד סי' כ"ג). ע"ש. ואף דלאידך גיסא אחסור דרי ורבים מעמי הארץ מתגלחים בתער, מ"מ טעם חשד דבנד"ד דאינו מפורש בש"ס אלא מתורת חסידות, דיו להדחות בטעם כל דהוא, וכמו שכתבנו". עכ"ל.

ובהמשך הוסיף הרב שם, "עוד כתב לאסור משום מראית העין... אולם לכאורה באנו להפרי חדש (או"ח סי' תס"א ד"ה עוד), דלא חיישינן לגזור איסור משום מראית העין מדעתינו. וכבר הבאנו לעיל דברי הריטב"א (מכות ב.), שכתב "מדת חסידים שלא לגלח במספריים כעין תער מפני חשד הרואים, וכן ראוי לעשות". הרי שלא אסר הדבר בהחלט משום מראית העין, אלא ממדת חסידות, אלמא דלא גזרינן גזירות משום מראית העין אחר חתימת הש"ס, ובפרט בזמן הזה שנפוץ המנהג של גילוח הזקן במספריים כעין תער גם אצל יראי שמים, ולא נשאר מקום כל כך לחשד".

"ועיין עוד בפרי חדש (יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז'), דהיכא דאיתמר בש"ס למיחש משום מראית העין, איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר, שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו. ע"ש... ועיין להגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום (דף מד.) שכתב שאין לנו לבדות חומרות מלבנו, מה שלא נמצא בש"ס ובראשונים, ודיינו במה שכבר נמצא כתוב ומפורש בש"ס ופוסקים לאסור, והבו דלא להוסיף עלה והיכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר. ע"ש. וכן העלה בשו"ת אגרות משה (פיינשטיין, בחלק אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה), דליכא בהכי משום מראית העין... ומלבד זה כבר כתבנו לעיל בראש דברינו, שכל שנתפרסם ברבים דבר ההיתר לא חיישינן למראית העין, כמש"כ הטור ושו"ע (או"ח סי' רמ"ג סעיף א'), ואין לגזור בשביל אלה שאינם יודעים לחלק בין תער למכונה, דזה אינו, דלא חיישינן לגזור בשביל כל שוגה ופתי בדברים המפורסמים בש"ס ופוסקים". עכ"ל הרב שם.

וכל הטעמים שכתב הרב בהיתר גילוח שאין לחשוש בו למראית העין, שייכים בפאה: הדבר מפורסם שיש דרך היתר, ורוב הנשים החרדיות הצעירות הולכות בפאה, וממילא הרואה אשה חרדית הלבושה בצניעות, אע"פ שלא יכול להבחין שלובשת פאה, הרי הוא תולה מן הסתם שלובשת פאה, כי ב"ה אין בנמצא אשה חרדית שהולכת בגילוי ראש. וכן איסור מראית עין בפאה אינו מפורש לא בש"ס ולא בראשונים, ואדרבה לגבי גילוח מצינו שכתב הריטב"א "וכן ראוי לעשות". וכן שייך בזה מש"כ שם שאין לגזור היום גזירות מדעתינו, וכמש"כ הגר"מ פיינשטיין בענין מראית העין בפאה נכרית, והרב זצ"ל הביאו כראיה לענין גילוח.

אין עיתותי בידי להיכנס לוויכוח הזה (בפרט שעדיין לא הספקתי להשיב על קושיותך שכתבת באשכול אחר על המאמר שהבאתי מקובץ בית יוסף), ומ"מ על הבאת דברי מרן הגרע"י לא אחשה ואעתיק כאן את מה שהשיב במאמר הנ"ל:
סתירה ו’​

היבי"א במילואים לתשובה בח"ה (ובעוד כמה מקומות) כתב, שבלבישת פאה נכרית יש לחשוש למראית העין, שיחשבו הרואים שהיא מהפרוצות שהולכות בגילוי ראש. והקשה המחבר הנ"ל, דהא ביבי"א ח"ט (יו"ד סי’ י אות א) לגבי גילוח הזקן במכונה כתב, שכאשר יש דרך היתר מפורסמת לא חיישינן למראית העין, ועוד הביא (שם באות יג) את דברי הפרי חדש (או"ח סי’ תסא סוף סק"ב, יו"ד סי’ פז סק"ז) שאין להוסיף לגזור משום מראית העין במה שלא גזרו חז"ל.


א. האמת, שהפר"ח (יו"ד שם) למעשה לא סמך על סברא זו (שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו) - אלא רק באיסורים דרבנן26, וכמבואר בדבריו שבחלב שקדים אף שהשימוש בו מצוי, אסור לבשלו עם בשר, ורק בעוף שהוא מדרבנן הקל. והיבי"א בח"ו (יו"ד סי’ ח) גם בזה לא סמך על סברא זו27, ופסק להחמיר בפרהסיא אף בדרבנן. ורק בשתיית חלב שקדים אחר אכילת בשר בזה פסק היבי"א להקל28 - בגלל שהאיסור אינו ניכר, שכן הבשר וחלב השקדים אינם מונחים בפניו יחד29.

ובגילוח הזקן כעין תער, אף שהחשד הוא דאורייתא – אין להחמיר בו, בגלל שההיתר מפורש בש"ס, ומבואר שלא גזרו בו [מפני שהדבר מפורסם ואין לחשוש לחשד], ובכהאי גוונא בודאי שאין לנו לגזור מדעתנו - נגד חז"ל אשר לא חששו לגזור (וכמבואר ביבי"א ח"ט שם אות יג). וכיו"ב כתב הפר"ח (או"ח סי’ תסא) שאין לגזור על השימוש בקמח מצה בפסח30, שגם בזה ההיתר מפורש בש"ס, עי"ש [וע"ע בילקו"י פסח ח"ב עמ’ תרצד].

אולם בפאה נכרית, אף שהדבר מפורסם - ודאי שיש לגזור, שכן החשד דאורייתא, ואין היתרו מפורש בש"ס (לדעת האוסרים).


ב. עוד יש להוסיף, שיש לומר שאף שקיומה של פאה נכרית ידוע, בכל זאת החשש לחשד קיים (שלא כמו בשאר הדברים הנ"ל), שכן בכל יום ויום מייצרי הפאות מתקדמים לעשותן אף יותר דומות לשערותיה ממש, ומה שעד היום היה לסימן היכר בין פאה לשער עצמה – מחר כבר אינו.

וכפי שהאריך בזה בלבושה של תורה (ח"א עמ’ דש והלאה): וז"ל: "וגם היום דנתפשט מאוד ענינא דפ"נ, וי"ל דלא נשאר כלל מקום לחשוד דכו"ע יודעים שקשה להכיר הפ"נ כהיום, אליבא דאמת נשאר מקום לחשוד, דהמציאות היא שכל הזמן מיצרים פאות חדשות שלא היו עד הנה, והחדשה משוכללת כל כך עד שגם היודעים שיש בזמן הזה פיאות משוכללות מאוד, עכ"ז לדרגה זו של שכלול עדיין לא הגיעו, ומה שבא מול עינים נדמה להם שזה בודאי אינו פ"נ דאין לו המראה שרגילים בו, וכפי ששמעתי שקרה כמה פעמים" וכו’, עי"ש באורך.

ומה שהביא שם שלא יחשדו באשה הלבושה בצניעות בשאר מלבושיה [מלבד הפאה] – שאינה מכסה ראשה, להלכה ברור שאין מתחשבים בזה, שכן גם יהודי המהלך בלבוש חרדי בולט - אסור לו לעבור על דברים האסורים משום מראית עין, ופשוט [ומלבד זאת יש עוד אופנים שקיים חשש שיחשדו בלובשת פאה נכרית, כמבואר בלבושה של תורה שם (עמ’ דש-שה)].

*​


ובפרק זה הרבה בעל המאמר להביא ציטוטים מאחרוני זמננו [כדרכו]31, אשר לדעתו מוכח מדבריהם שגם פאה הנראת כשערה ממש מותרת, ושאין לחוש למראית העין. ומכיון ואין זה נוגע לדברי היבי"א, לא אאריך בזה.

ומ"מ הסכמת כל גדולי האשכנזים32 בדורנו שאין להקל בפאה נכרית הנראה כשערה ממש, והצריכו שיהיו בה סימנים הניכרים שאינה שערה, וגם בלא הטעם של מראית העין – אלא משום הפריצות והרהור עבירה שבה, כמבואר לעיל בסוף סתירה א’ ובהערה שם.

ובמה שהביא שם מכמה רבנים בדור האחרון, שיש להעדיף את הפאה על המטפחת - מפני שהרבה מלובשות המטפחת מגלות מקצת שערן. זה אינו, שכן גם בפאה רבות מגלות השער, ואף מייצרים פאה מיוחדת לשם כך, ומגלות הרבה יותר מטפח רח"ל, ועוברות על איסור דאורייתא ממש לכל הדעות [ראה בלבושה של תורה ח"א עמ' רצא-רצג]. ואילו במטפחת אף אם מגלה ב’ אצבעות - להרבה פוסקים הדבר מותר, וכ"כ מרן היבי"א (בגיליונות החדשים ביבי"א ח"ה סי’ ה מס’ 8), ואף להאוסרים נראה שאינו מדאורייתא (עי' בשו"ת תשורות ש"י ח"א סי' נא).


* * *​
====
26עי’ בשו"ע או"ח סי’ י ס"ח שפסק לחוש למראית עין שלא הובאה בגמ’, ולא ראיתי שהעירו מזה. ומ"מ אין מזה קושיא על מסקנת הפר"ח, שכן החשד שם הוא ביטול מ"ע דאורייתא, ובזה יש לגזור גם לאחר חתימת הש"ס.

27וכן פסק ביחוה דעת (ח"ג סוף סי’ נט) ובחזו"ע (פסח ח"א עמ’ קיח) ועוד.

28וגם בזה כתב בלשון "הנח להם לישראל", אולם בילקו"י (יו"ד סי’ פז הערה ס) כבר ביאר שדעת היבי"א להקל בזה לכתחלה - כפי שכתב ביחוה דעת (ח"ג סי’ נט).

29וכן בילקו"י (שם סע’ סא) כתב להקל לטגן נקניק צמחוני בחמאה – אף במקומות ציבוריים, משום שמלבד שנקניק פרווה מצוי, יש תרי דרבנן: א. שהתורה אסרה בישול ולא טיגון, ב. שהתורה אסרה חלב - וחמאה אינה בכלל זה [אולם סיים שהמחמיר תבא עליו ברכה, וכנראה הוא מפני שבשתיהם רוב הפוסקים חולקים - וס"ל דהוא דאורייתא].

30וזהו גם ביאור טעמו של הריטב"א - שלא כתב לחוש למראית העין בגילוח הזקן אלא ממידת חסידות, שאין לנו לגזור על דבר שהיתרו מפורש בתורה (שו"ת הסבא קדישא או"ח ח"א סי’ א עמ’ יג).

32ומה שהביא במאמר בשם הגרש"ז אוירבעך זצ"ל – אינו נכון, וז"ל בהליכות שלמה (תפלה ח"א עמ’ רמ-רמא): "ופאה נכרית, אע"פ שהתירו לצאת בה, מ"מ חלק ניכר מהפאות המצויות היום, המשונות בצורתן ובבליטתן, אין היתר ללובשן, כי הן נוגדות לגמרי את רוח הצניעות. וכללא דמלתא שאין זה מדרך הצניעות שיהא המראה דומה לפנויה, אלא צריך שיהא ניכר בקלות שאין זה שער טבעי". וכן העיד בנו הגר"ש אויערבך זצ"ל ועוד במכתבים שונים.

ומה שהביא מדברי האג"מ, כבר ביאר דעתו יפה בלבושה של תורה (ח"א עמ’ שה-שז).

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' יוני 16, 2021 2:25 am

עיינתי קצת במאמר ההוא, והלה עושה בתוך דברי האחרונים כבתוך שלו.

בעמ' 4 החליט ש'עיקר סמיכותו של האג"מ להתיר קר"ש לפני שער פרוע בזה"ז, הוא משום דשער באשה ערוה אינו אלא מדרבנן, ולא משום דדייש ביה'. הלה החליט כן, במקום שבאג"מ אין רמז לזה.

ומה שהביא כאן שב'לבושה של תורה' כבר ביאר את הענין. במחכ"ת אבל הספר לבושה של תורה לא ביאר כלל, אלא משך את דברי האג"מ לדעתו בשעה שברור לכל מי שלומד את האג"מ יודע שאין הדבר כמו שכתב כלל וכלל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יוני 16, 2021 5:24 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עיינתי קצת במאמר ההוא, והלה עושה בתוך דברי האחרונים כבתוך שלו.

בעמ' 4 החליט ש'עיקר סמיכותו של האג"מ להתיר קר"ש לפני שער פרוע בזה"ז, הוא משום דשער באשה ערוה אינו אלא מדרבנן, ולא משום דדייש ביה'. הלה החליט כן, במקום שבאג"מ אין רמז לזה.

מה רע בזה:
ועוד שח לי משם הגר"מ הינמן שליט"א שגם האג"מ זצ"ל לא הוה ניחא ליה בהיתר זה, וכששאלהו על כך השיב "כבר הורה זקן [הערה"ש]" (וכן לשונו באג"מ או"ח ח"א סוף סי’ לט).

תורת המן
הודעות: 491
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי תורת המן » ד' יוני 16, 2021 7:27 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כמעט כל החותמים הם מו"צים קטנים, או מנהיגי ישיבות שאין להם כלום עם הלכה. אף אחד מהם אינו יכול לכתוב תשובה מנומקת על שום נושא שבעולם.
הרב שלמה מילר לא חתם, הרב ראובן פיינשטיין לא חתם, ועוד ועוד.

וכן כתבת הרבה פעמים כעי"ז. מאיזה טעם נראה כי היטה חרה לך הענין הזה.
באמת אינני סניגורם ואינם צריכים לי ולדכוותי, רק מפני שנתקבלו דבריך בשתיקה אצל ההמון כאן הדרים בריחוק מקום, אמרתי לא עת לחשות.
הגרי"א פארכיימאר הוא רב ומ"צ בק"ק לייקווד אשר כתב הרבה תשובות ה"ה כתובים בספר שו"ת אורח יעקב על או"ח וחו"מ.
גם הרב שמואל פעלדער אם לא כתב ספר אשר בשם שו"ת יכונה, נתן שיעורים אשר כבר נכתבו על הספר ברוב הלכות הנוהגות, וכמדומני ששמו הולך לפניו בארצותינו ארצה"ב, (אך אולי לא הגיע שמעו אל בודאפעסט).

ועכשיו לעצם הדין, בעיקר הדבר אני מסכים כי מריהטת לשונו של האג"מ משמע דלא שייך מראית עין על פאות נכריות. וכן מרגלא בפיהם של כל המתירים למיניהם, כי אפילו אם בטלו כל הטעמים להתירא בהאג"מ, "לא גזרו". וכמה לא חלי ולא מרגיש דהן אמת דכן הוא שיטת הפר"ח ביו"ד סימן פ"ז דאין לנו לגזור מראית עין מדעתנו, ורק מה שאסרו חז"ל אסור, אך מלבדו כל הפוסקים כולם שם חלקו עליו בבשר בחלב שקדים וחלב אשה, אף כי לא הוזכרה בחז"ל כלל. וכמו שכבר הראה לנכון הרב פאלק ובעקבותיו הרב פעלדער כי באג"מ עצמו בהרבה פעמים בתשובותיו חשש למראית העין אע"פ שחז"ל לא גזרו עליו.
ורב אחד - מן המתירין - כתב לי אחר קצת התווכחות, כי באמת כן הוא, וגם האג"מ יודה דכן הוא, אלא דס"ל דכיון דפאות כבר היו בימי חז"ל והם בחרו לא לגזור עליו, ע"כ הותרה, ובמחכ"ת אינני רואה טעם בדבר זה, ואפי' אם כן הלא ג"ז אינו מה שכתוב באג"מ.
עכ"פ לדעתי א"א לקבל דברי האג"מ כפשוטם, וע"כ הותרה רצועה, זה יאמר בכה, וזה יאמר בכה, ואנו נאמר - אלא מהא ליכא למשמע מינה.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:15 am

מעיין כתב:מה שאומרים שבסוגי' עצמה [לא בהבנת הפוסקים, שוודאי יש שמשמעתם כן] מוכרחת שהפאה היא באופן שאין ניכר כלל שהוא שער תלוש, ברצוני לכתוב שהרבה פוסקים סוברים דלבעל סגיא בזה שאין רואה אשתו מקורחת והוא מקושטת אף שהוא יודע ורואה שהוא שער תלוש
ברצוני לציינו להראות שענין הקישוט לבעל שפיר הוא גם באופן שיודע ומרגיש ומ"מ אפשר שהוי קישוט לו


אצטט קטע שכתב ליפשיץ, אותו אחד שקיבץ נדבות בכותל ובאמצעות הכסף נלחם בפאות במשך תקופה ארוכה בפשקווילים ומודעות, ספרים וחוברות, ונפטר לאחרונה. הוא כתב חוברת בנדון, ובהתאם לשיטתו "לאסור מדאורייתא" (נגד רוב ככל האוסרים בעצמם) הוא טען שפאה היא כמו שיער, ולצורך הענין כתב את הקטע הבא:

"העולה מדברי הגמרא, שאין כל הבדל בין הפאה נכרית לשער הטבעי לענין יופיה של האשה. כלומר למרות שהבעל יכול להפר כל נדר בנוגע ליופיה של אשתו, ואפילו אם מדובר רק בחסרון קטן ביותר ביופיה בעיני בעלה, כמו שכתב ברמב"ם הלכות נדרים פרק יב' וז"ל: "בדברים שבינו לבינה כגון שנשבעה או נדרה שלא תכחול (את עיניה) או שלא תתקשט... או שלא תלבש רקמה" עכ"ל. אפילו הכי לענין שצריכה האשה לגלח את כל ראשה בסוף נזירותה אין הבעל יכול להפר את נזירותה, כיוון שאפשר לה בפאה נכרית. רואים שאפילו לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופיה של אשתו המגולחת, כי "אפשר בפאה נכרית". ולכן הפאה הנכרית היא תחליף מושלם של השער לענין יופיה של האשה..."

אינני יודע מי הם "הרבה פוסקים" שכתבו אחרת, אולי תואיל לצטט דבריהם. לא הבנתי איך מה"שנות חיים" משמע כן.

בפשטות, ת"ק סובר "אפשר בפאה נכרית" כי לשיטתו היא תחליף מושלם וכנ"ל (מדוייק גם מדברי רש"י, "ומיחזיא כאינה מגלחת"), ור"מ סבר "איידי דזוהמא לא ניחא ליה", כי אחרי הכל מדובר בשיער של אשה אחרת, וזה מגעיל אותו (נתקלתי גם באנשים חילוניים שהתנגדו שהאשה תלבש פאה, מסיבה זאת). וזה מדוייק מדברי התוספות, "ואינו מגופה -מגני לבעל". וברא"ש: "ור' מאיר סבר דמזוהם בעיני הבעל שתתן אשתו על ראשה שער אשה נכרית".

זאת אומרת, לפי מראה עיני הבעל נראה כשיער לכל דבר, אבל "הידיעה" שזה שיער של אשה אחרת, מפריע לו.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:35 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
בעמ' 4 החליט ש'עיקר סמיכותו של האג"מ להתיר קר"ש לפני שער פרוע בזה"ז, הוא משום דשער באשה ערוה אינו אלא מדרבנן, ולא משום דדייש ביה'. הלה החליט כן, במקום שבאג"מ אין רמז לזה


זה גם חוכא ואיטלולא, כי הדבר מפורש בראשונים על אתר, ברכות דף כ"ד, שסיבת ההיתר לקרוא ק"ש מול שיער, הוא אך ורק משום דדייש ביה. והראשונים הדגישו זאת, שהסיבה העיקרית היא ששיער שרגילים בראייתו אינו מעורר הרהור. ומי יחלוק על הראשונים? אלא ההסבר הוא שעיקר האיסור מדרבנן, וגזרו רק על שיער שלא רגילים בו. והפועל היוצא מזה היא המציאות: שיער שרגילים בו - אינו מעורר הרהור.

ראה בדברי הרא"ש (ברכות ג', ל"ז) "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה (פירוש) לנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן".

וכן גם השיטה מקובצת (ברכות כ"ד) לגבי שיער שחוץ לצמתה. וכן כתב המאירי (שם) לגבי שיער הבתולות ושיער שחוץ לצמתה: "לענין ק"ש, ובלבד במה שאין רגיל בה, אבל פניה וידיה ורגליה וקול דבורה שאינו לזמר ושער היוצא חוץ לצמתה אין חושש להם... וכן כתבו אחרוני הרבנים, ששיער הבתולות אף על פי שכולו מגולה מותר".

וכן כתב הרשב"א בשם הראב"ד (שם) לגבי שיער שחוץ לצמתה: "ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם, מפני שהוא רגיל בהן ולא טריד". וכן כתב הראבי"ה (חלק א' מסכת ברכות סי' ע"ו) לגבי שיער הבתולות: "אבל בתולה הרגילה בגילוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור". וכן בהגהות מיימוניות (הלכות ק"ש פרק ג' הלכה ט"ז) לגבי שיער הבתולות: "אבל בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור".

וכן המרדכי (מסכת ברכות פרק ג' רמז פ') הביא דברי הראבי"ה. וכן בספר אוהל מועד (שער ק"ש דרך ה' נתיב ה', והוא אחד מן הראשונים) כתב כן לגבי שיער הבתולות ושיער שחוץ לצמתה, שאין חוששין כיוון "שהוא רגיל באותו שיער". וכן הביא בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) בשם בעל המכתם. והנה לנו עשרה ראשונים המתנבאים בסגנון אחד.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:44 am

תורת המן כתב:עכ"פ לדעתי א"א לקבל דברי האג"מ כפשוטם, וע"כ הותרה רצועה, זה יאמר בכה, וזה יאמר בכה, ואנו נאמר - אלא מהא ליכא למשמע מינה.


אינני מבין מה הכריחך לכך. הרי הגר"י עבאדי סיכם את דבריו בצורה נפלאה, מדוע לא שייך מראית העין:

א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין.
ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר.
ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט.
ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'.
ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות.

לסיכום, כל מה שאתה יכול להסתפק בדברי האג"מ הוא רק בסעיף ב', אבל יבואו שאר הסעיפים ויכריעו.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' יוני 16, 2021 1:18 pm

נהר שלום כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עיינתי קצת במאמר ההוא, והלה עושה בתוך דברי האחרונים כבתוך שלו.

בעמ' 4 החליט ש'עיקר סמיכותו של האג"מ להתיר קר"ש לפני שער פרוע בזה"ז, הוא משום דשער באשה ערוה אינו אלא מדרבנן, ולא משום דדייש ביה'. הלה החליט כן, במקום שבאג"מ אין רמז לזה.

מה רע בזה:
ועוד שח לי משם הגר"מ הינמן שליט"א שגם האג"מ זצ"ל לא הוה ניחא ליה בהיתר זה, וכששאלהו על כך השיב "כבר הורה זקן [הערה"ש]" (וכן לשונו באג"מ או"ח ח"א סוף סי’ לט).

כפשוטו, 'כבר הורה זקן' פירושו שהוא הסכים להכרעה זו ואין אחריו כלום, ולא ד'לא הוה ניחא ליה' בהיתר זה.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' יוני 16, 2021 1:23 pm

עובר ושב כתב:
תורת המן כתב:עכ"פ לדעתי א"א לקבל דברי האג"מ כפשוטם, וע"כ הותרה רצועה, זה יאמר בכה, וזה יאמר בכה, ואנו נאמר - אלא מהא ליכא למשמע מינה.


אינני מבין מה הכריחך לכך. הרי הגר"י עבאדי סיכם את דבריו בצורה נפלאה, מדוע לא שייך מראית העין:

א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין.
ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר.
ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט.
ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'.
ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות.

לסיכום, כל מה שאתה יכול להסתפק בדברי האג"מ הוא רק בסעיף ב', אבל יבואו שאר הסעיפים ויכריעו.

אף אם נוציא את האג"מ מהתמונה, הרי כל מתירי הפאה נכרית דנו בדין מראית עין.
הבה נסתכל במ"ב, שהביא את סוף דברי המגן גיבורים דבמדינות שאין נוהגות ללבוש פאה נכרית, יש בה משום מראית עין. וברור שההיתר במדינותינו הוא משום שהן כן לובשות, וע"כ אין לחוש שמא האשה היא עבריינית בשעה שיש אפשרות בפאה נכרית. כמו האוכל בשר ואין ניכר לנו אם היא נבילה. למה צריכים שטיקלעך תורה?

ובאמת, מישהו חושד באשה הלבושה פאה כזאת שלא כיסתה שערותיה? האם יש איזה הגיון כלל לומר כן? השכל הפשוט של כל אחד הוא, שכאשר רואים אשה העומדת עם בעלה וילדיה, ונראה כאילו שערותיה אינן מכוסות, פשוט שקנתה פאה משוכללת והבעיא היא ברואה ולא בנראה. רק מתעקש לא יודה לזה.

אראל
הודעות: 3320
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי אראל » ד' יוני 16, 2021 4:02 pm

ראשית כל, במחילה מבעל פותח האשכול
אם אתה רוצה לדבר על איזה נושא שעולה כעת על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן, יש מצוה של את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים... ומכל שכן ת"ח יושבי על מדין דבכל אתר ואתר...
אם אינך יודע האיך לכתוב כאן בצורה מכובדת, שתלך בבקשה לקורס שילמד אותך הלכות דרך ארץ ונימוס....
כאן מקומם של תלמידי חכמים, ולא יושבי קרנות המבלים זמנם על ק"ש ואייוועלט

נעבור לדיון
הועלה כאן טענה שכהיום שרובן נשות כלל ישראל הולכות בפאות [עכ"פ חלק גדול], שוב לא שייך לטעון 'מראית העין', הגם שבדורות עברו מצינו לקדושי ארץ שכתבו על מלבוש השייטל איסור מראית העין וכדו'
יש לחקור, מה יהיה דין למשל אם רוב בני האדם יפסיקו לשתות חלב היוצא מן הפרה, [מחמת טענות צעב"ח וכדומה], ותוצרת חלב שקדים יתרבה וישגשג, האם יתבטל איסור חז"ל שגזרו שלא לשתות חלב שקדים עם בשר??

הטענה של 'בשר' למה לא יאסר מחמת מרה"ע שנראה כמו בשר נבילה, אינו טענה כלל, שאיסור מראית העין היינו שגזרו על איזה 'סוג' של היתר, מחמת שבעצמותה דומה ונראה ממש כמו 'סוג' של איסור, חלב פרה עם בשר אסור שאסרה התוה"ק לשתות 'סוג' של חלב עם בשר, אבל חלב שקדים מותר, וגזרו חז"ל על חלב שקדים, מחמת שנראה ממש כסוג אחד עם חלב פרה, ואינו דומה כלל לאיסור בשר שלא גזרו על בשר כשר מחמת שנראה כבשר נבילה, כי איסור בשר שאסרה התורה, אינו מחמת 'סוג' בשר ומאיזה זן מסוים, ובשר נבילה אין איסורה מחמת שהבשר משתייך לאיזה 'סוג' ו'זן' שאסרה תורה, שיהא שייך לאסור זנים וסוגים בשר כשר הקרובים במראיתם לבשר איסור
נערך לאחרונה על ידי אראל ב ד' יוני 16, 2021 4:20 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 16, 2021 5:41 pm

א. לכאורה אם יתרבו האנשים השותים משקה בצורת חלב שאינו חלבי באמת לא תהיה גזירת מראית העין וכפי שפסקו שבמקום שמצוי תחליפי בשר שהם פרווה א"צ לחוש לאכלם עם חלב.
ב. איפה מצינו שחז"ל גזרו על הפאות משום מראית עין?
ג. מה זה מה שכתבת שעמי הארצות מבטלים זמנ על ק"ש?

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 5:44 pm

אראל כתב:הועלה כאן טענה שכהיום שרובן נשות כלל ישראל הולכות בפאות [עכ"פ חלק גדול], שוב לא שייך לטעון 'מראית העין', הגם שבדורות עברו מצינו לקדושי ארץ שכתבו על מלבוש השייטל איסור מראית העין וכדו'
יש לחקור, מה יהיה דין למשל אם רוב בני האדם יפסיקו לשתות חלב היוצא מן הפרה, [מחמת טענות צעב"ח וכדומה], ותוצרת חלב שקדים יתרבה וישגשג, האם יתבטל איסור חז"ל שגזרו שלא לשתות חלב שקדים עם בשר??


כתב הרא"ש (פרק ט דנדה סי' ז) דהא דתנן השיריים והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים משום מראית העין, דדמו לצמר או לפשתן, מ"מ האידנא מצויים בגדי משי בינינו והכל מכירין בהן ואין לחוש למראית העין, ומותר לתפור משי בבגד צמר. ע"ש. וכן פסק הטוש"ע (סי' רצ"ח).

תורת המן
הודעות: 491
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי תורת המן » ד' יוני 16, 2021 8:07 pm

עובר ושב כתב:
תורת המן כתב:עכ"פ לדעתי א"א לקבל דברי האג"מ כפשוטם, וע"כ הותרה רצועה, זה יאמר בכה, וזה יאמר בכה, ואנו נאמר - אלא מהא ליכא למשמע מינה.


אינני מבין מה הכריחך לכך. הרי הגר"י עבאדי סיכם את דבריו בצורה נפלאה, מדוע לא שייך מראית העין:

א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין.
ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר.
ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט.
ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'.
ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות.

לסיכום, כל מה שאתה יכול להסתפק בדברי האג"מ הוא רק בסעיף ב', אבל יבואו שאר הסעיפים ויכריעו.

כמו שכבר כתבתי - מכל הפוסקים והאג"מ בכללם - מבואר דאין צריך גזירה מיוחדת על כל דבר ודבר, וחז"ל מעולם לא דיברו על חלב שקדים, אך כל הפוסקים כולם אסרו אותו עם בשר.
וע"כ דברי הגרמ"פ ש"כיון שלא מצינו בגמרא שאסרו אין למילף ממקומות אחרים שאסרו משום מראית עין, ואין למילף חדא מאידך, ולכן נאמר איסור מראית עין ביחוד בכל דבר שאסרו" עכ"ל, א"א לקבלם כפשוטם לאור הנ"ל.
לעצם הנידון, אינני משוכנע דיש בזה מראית עין בעצם, ויש לדון לכאן ולכאן כדרכו של תורה, ורק על האומרים ד"אין מה לדון כלל, כי חז"ל לא גזרו", אינו אמת כלל, ואינו אלא ליתן מחסום לפי האוסרים.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

הודעהעל ידי מעיין » ד' יוני 16, 2021 9:42 pm

להרב עובר ושב
איני אחראי להרב ליפשיץ
הטענות ומענות משתי הצדדים אם הפאה נכרית של פעם הי' באופן שהי' ניכרות לאנשים/לנשים/לבעל - מקרוב/מרחוק - מצד עצמם/מצד התסרוקת נידון ונידוש מהרבה כיוונים הן מצד האוסרים ומצד המתירים
ובאמת יש לדון בזה בשני דרכים האחד, מתוך לשונות הפוסקים ומשמעותן גם מסוגית הש"ס לפי פרשנות, וגם יש לדון מכיוון אחר, מצד מציאות הדברים באיטליא בעת הש"ג ועוד זמן לפני זה [כמבואר בתשובה מאהבה], ומציאות הדברים בשאר עיירות מאיזה פאות איירי, ואם יש לברר זאת ע"י סופרים וספרים מחכמי הגוים מהימים ההם וכדומה מדרך זה של בירור ראיות.
אני לא כתבתי רק שאם תמצא לומר שלא הי' המציאות דאז משוכלל שיהי' הפאות דומות לשערות כמו היום, [ואז נוכל לאמר או שמכח זה לא הי' מביא הרהור כ"כ, או שלא הי' אסור אז מצד מראית העין, או שאר סברות המבוארות בפוסקים כל אחד לפי שיטתו בענין זה] אין הכרח נגד זה מסוגית הגמ' דשבת ונזיר, שסך הכל מבואר בגמ' שלבעל נוח לו [היינו שאין מצטער ואינו מתנגד] לראות אשתו מקושטת בפאה נכרית, ואין הכוונה שבראייתו אינו מבחין שהם שערות תלושות רק שאינו רואה אותה בניוולה והיינו שלראיית עיניו סגי בתחליף [לא צריך תחליף מושלם...], והתחליף הזה הוא גם משמש לכסות עינים למוחו ולעיניו גם במקום שיש לה מיעוט שיער. דוגמא לדבר כחל ושרק שאף שניכר לו שהוא תוספות מעל פניה, וצבע פנים של אשתו אינה יפה ונאה מטבעה, ופניה חוורות כסיד, מ"מ יפה לו לראותה מקושטת בכחל ושרק, ואשה אינה מונעת עצמו לכחול ולשרוק מחמת שיהא ניכר בזה חסרונה שצריך להוסיף כחל ושרק על פניה, וודאי שאשה שהוא נאה בלי כחל ושרק הוא יותר יפה, אבל מ"מ הוה קישוט, כמו כן ענין פאה נכרית הוי קישוט אף לנשים שיש להם מום ממיעוט שערות ואף לנשים שהם מגולחת ואף באופן שניכר שהוא רק תחליף, וזה ענין קישוט ושלא תתגנה עליו.
הפוסקים שכתבתי הוא תשובה מאהבה שאילת יעבץ עיין שם היטיב בדבריהם ועוד פוסקים שסה"כ משמעות דבריהם שהוא קישוט שלא תתגנה ולא תחליף מושלם שנראה כשער ממש.
עוד הפעם איני נוקט צד במחלוקת ישינה זו כי הוא סוגי' עצומה ומחלוקת ישינה מגדולי הפוסקים, רק באתי לומר דבר אחד מן הצד שאין הכרח מן הסוגי' עצמה דפאות דאז היו באופן שמראיתן הי' באופן שלא הי' ניכר שאינן שערות, וכלשונו של מע"כ בתגובה לעיל
הש"ג הרי הביא ראיה מנזיר (דף כ"ח) שם מדובר בפאת קאסטם למהדרין מן המהדרין, עם טופ לייס וכל השכלולים, שאפילו הבעל לא יכול להתלונן, כי נראית ממש כבעלת שיער.
ומ"מ ודאי יש מן הפוסקים שסברו כן אבל בסוגי' אינו מוכרח.
----
עוד דבר אחר שיש צריך לדון
הנה הפוסקים שדנו מחמת דת יהודית וחוקות הגוי, עיין לשונו של המגן גבורים בסופו משמע קצת שזאת מן הדברים שיוכל להשתנות במשך הזמן, ומ"מ ענין ההשתנות בא מחמת ירידת הדורות והתדמות לעכו"ם ושוב כשהגוים יורדין עוד יותר אפשר להיות חוזר להיתרו דו"ק כי הוא ענין עמוק, ומ"מ יסוד זה הוא נוגע לכמה עניני צניעות הלבוש ועניני מאדע בלבושי נשים ואנשים, וראיתי איזכור לזאת הרעיון במוסרי חלון המצרי להגאון יעב"ץ בסידורו ששם מיירי מהתדמות לגוים בעניני הלבוש, מרמז שם שמן הנמנע שלא יהיו נמשכים קצת בעניני הלבוש אחרי הגוים שדרין ביניהם עיין שם בלשונו.
...ואין הכוונה לבטל מנהג מלבושי המדינה שדרים בהם לגמרי שהוא דבר שאין רוב צבור יכול לעמוד בו ואסור לומר דבר שאינו נשמע אבל תכלית המבוקש הוא לעמוד נגד חומרת דקדוקי המוד"ע...
והיוצא מזה לענינינו שבעת התחדשות מוד"ע חדשה ודאי שצריכים ללחום נגד זה ולא להסחף אחר הזרם ואף שאם הרבנים אינם מצליחים אפשר שברבות הזמן אפשר שהלכה ישתנה בזה, ודעת לנבון ניקל שכל זה הוא רק בעניני מוד"ע וכדומה ולא בפריצות ממש ולא בדברים הנוגדים להלכה ממש רק בעניני חוקת הגוי ודת יהודית וכדומה.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 10:57 pm

תורת המן כתב:כמו שכבר כתבתי - מכל הפוסקים והאג"מ בכללם - מבואר דאין צריך גזירה מיוחדת על כל דבר ודבר, וחז"ל מעולם לא דיברו על חלב שקדים, אך כל הפוסקים כולם אסרו אותו עם בשר.
וע"כ דברי הגרמ"פ ש"כיון שלא מצינו בגמרא שאסרו אין למילף ממקומות אחרים שאסרו משום מראית עין, ואין למילף חדא מאידך, ולכן נאמר איסור מראית עין ביחוד בכל דבר שאסרו" עכ"ל, א"א לקבלם כפשוטם לאור הנ"ל.
לעצם הנידון, אינני משוכנע דיש בזה מראית עין בעצם, ויש לדון לכאן ולכאן כדרכו של תורה, ורק על האומרים ד"אין מה לדון כלל, כי חז"ל לא גזרו", אינו אמת כלל, ואינו אלא ליתן מחסום לפי האוסרים.


אדרבה, מבואר בפשטות מדברי הפוסקים, עם ראיות ברורות, שצריך גזירה מיוחדת על כל דבר ודבר, כי על זה גזרו ועל זה לא, ואפילו שזה בקל וחומר מזה.

והאג"מ לא חידש כלום כי כבר קדמו הפרי חדש בזה (סי' פז סק"ז), "דאעיקרא מה שאסר הרשב"א בחלב אשה משום מראית העין חידוש הוא, והבו דלא להוסיף עלה, משום דלא גזרינן משום מראית העין זולת מה שנתבאר בש"ס להדיא" (ציטוט מהגר"ע שהעתיקו), והביא ראיה דא"כ נאסור בשר חיה בלי ניקור שלא יטעו בחלב בהמה, והביא ראיה מתוס' בחולין שאין לדמות גזירות חז"ל זל"ז, וראיה מהרמב"ם שהתיר דם דגים שכנסו בכלי, ובשר חיה בבישול בחלב ולא חש למראית העין, וכן הרשב"א עצמו התיר בשר בהמה בחלב זכר ובחלב קיבה וא"כ כל שכן בחלב אשה.

וגם רבינו יהונתן אייבשיץ הביאו ופסק כמותו.

ואגב, זו לא עיקר טענתו של האג"מ אלא אחת מהטענות.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re:

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 10:59 pm

מעיין כתב:להרב עובר ושב
איני אחראי להרב ליפשיץ


בוודאי שאינך אחראי, אבל דבריו בענין זה הם דברי טעם.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re:

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:00 pm

מעיין כתב:וגם יש לדון מכיוון אחר, מצד מציאות הדברים באיטליא בעת הש"ג ועוד זמן לפני זה [כמבואר בתשובה מאהבה], ומציאות הדברים בשאר עיירות מאיזה פאות איירי, ואם יש לברר זאת ע"י סופרים וספרים מחכמי הגוים


אין צורך לדון כלל ואין צורך לחפש אחר ציורים מאותו הזמן, כי הפוסקים בעצמם תיארו את מראה הפאה בזמנם (כפי שהבאתי לעיל בעמ' 1 באריכות, ואין טעם לחזור על זה) והאוסרים מציינים במפורש שאין שום היכר בין מראה הפאה למראה השיער, ומטעם זה אסרו משום מראית העין.

ואם כדברי אחד הדרשנים, "הפאה של אז אפילו עוור היה רואה שזו פאה", לא היה שום מקום לאסור משום מראית העין, כי מי יחשוד שהולכת בשערותיה אם זה כל כך בולט.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' יוני 16, 2021 11:02 pm

אראל כתב:ראשית כל, במחילה מבעל פותח האשכול
אם אתה רוצה לדבר על איזה נושא שעולה כעת על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן, יש מצוה של את ה' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים... ומכל שכן ת"ח יושבי על מדין דבכל אתר ואתר...
אם אינך יודע האיך לכתוב כאן בצורה מכובדת, שתלך בבקשה לקורס שילמד אותך הלכות דרך ארץ ונימוס....
כאן מקומם של תלמידי חכמים, ולא יושבי קרנות המבלים זמנם על ק"ש ואייוועלט

נעבור לדיון
הועלה כאן טענה שכהיום שרובן נשות כלל ישראל הולכות בפאות [עכ"פ חלק גדול], שוב לא שייך לטעון 'מראית העין', הגם שבדורות עברו מצינו לקדושי ארץ שכתבו על מלבוש השייטל איסור מראית העין וכדו'
יש לחקור, מה יהיה דין למשל אם רוב בני האדם יפסיקו לשתות חלב היוצא מן הפרה, [מחמת טענות צעב"ח וכדומה], ותוצרת חלב שקדים יתרבה וישגשג, האם יתבטל איסור חז"ל שגזרו שלא לשתות חלב שקדים עם בשר??

הטענה של 'בשר' למה לא יאסר מחמת מרה"ע שנראה כמו בשר נבילה, אינו טענה כלל, שאיסור מראית העין היינו שגזרו על איזה 'סוג' של היתר, מחמת שבעצמותה דומה ונראה ממש כמו 'סוג' של איסור, חלב פרה עם בשר אסור שאסרה התוה"ק לשתות 'סוג' של חלב עם בשר, אבל חלב שקדים מותר, וגזרו חז"ל על חלב שקדים, מחמת שנראה ממש כסוג אחד עם חלב פרה, ואינו דומה כלל לאיסור בשר שלא גזרו על בשר כשר מחמת שנראה כבשר נבילה, כי איסור בשר שאסרה התורה, אינו מחמת 'סוג' בשר ומאיזה זן מסוים, ובשר נבילה אין איסורה מחמת שהבשר משתייך לאיזה 'סוג' ו'זן' שאסרה תורה, שיהא שייך לאסור זנים וסוגים בשר כשר הקרובים במראיתם לבשר איסור

תחלה, אני לא אשה, ואין לי בעל. כך שא"א לבקש מחילה מ'בעל פותח האשכול.

ועל הטענה של דרך ארץ, סליחה אבל לא זו הדרך. אם יש להם איסור לפרסם, שיפרסמו תשובה מנומקת. גישה זו של קול קוראס הוא פסיעה על ראשי עם קדוש, וטעון גינוי ומחאה. ובפרט שאני ואתה יודעים מי עומדים מאחורי מודעות ממין אלה, ושי.כ. וי.ש. אינם ראויים לשום דרך ארץ אלא אדרבא, מפרסמים את החנפים מפני חילול השם. ואם ידיהם אינם במעל, הרי זה אחיהם בדומה להם משום שהם עסוקים בריב ביניהם.

איני יודע מה זה 'סוג' והאיך הגעת לשם.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re:

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:06 pm

מעיין כתב:מ"מ הוה קישוט, כמו כן ענין פאה נכרית הוי קישוט אף לנשים שיש להם מום ממיעוט שערות ואף לנשים שהם מגולחת ואף באופן שניכר שהוא רק תחליף, וזה ענין קישוט ושלא תתגנה עליו


כבודו הגזים לגמרי, אם באמת הפאה נראית כגוף זר על ראשה (כפי שהמציאו בתקנון משמר התורה) הכיצד "אפשר בפאה נכרית", הרי כבר עדיף מטפחת על גוש שיער מכוער הנראה כקש ותבן. והרי זו מטרתם של כל האומרים כך, כדי שהנשים עצמן ימאסו בזה ולא ירצו לכסות ראשן בפאת קש...

וגם יקשה לדבריך איך כתבו הראשונים שנראה כשערה, כשאתה אומר שניכר שהוא תחליף.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית העין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:10 pm

מעיין כתב:הנה הפוסקים שדנו מחמת דת יהודית וחוקות הגוי, עיין לשונו של המגן גבורים בסופו משמע קצת שזאת מן הדברים שיוכל להשתנות במשך הזמן, ומ"מ ענין ההשתנות בא מחמת ירידת הדורות והתדמות לעכו"ם ושוב כשהגוים יורדין עוד יותר אפשר להיות חוזר להיתרו דו"ק כי הוא ענין עמוק, ומ"מ יסוד זה הוא נוגע לכמה עניני צניעות הלבוש ועניני מאדע בלבושי נשים ואנשים, וראיתי איזכור לזאת הרעיון במוסרי חלון המצרי להגאון יעב"ץ בסידורו ששם מיירי מהתדמות לגוים בעניני הלבוש, מרמז שם שמן הנמנע שלא יהיו נמשכים קצת בעניני הלבוש אחרי הגוים שדרין ביניהם עיין שם בלשונו.
...ואין הכוונה לבטל מנהג מלבושי המדינה שדרים בהם לגמרי שהוא דבר שאין רוב צבור יכול לעמוד בו ואסור לומר דבר שאינו נשמע אבל תכלית המבוקש הוא לעמוד נגד חומרת דקדוקי המוד"ע...
והיוצא מזה לענינינו שבעת התחדשות מוד"ע חדשה ודאי שצריכים ללחום נגד זה ולא להסחף אחר הזרם ואף שאם הרבנים אינם מצליחים אפשר שברבות הזמן אפשר שהלכה ישתנה בזה, ודעת לנבון ניקל שכל זה הוא רק בעניני מוד"ע וכדומה ולא בפריצות ממש ולא בדברים הנוגדים להלכה ממש רק בעניני חוקת הגוי ודת יהודית וכדומה.


הדברים שכתבת פשוטים המה, וההוכחה הכי פשוטה שדת יהודית משתנה לפי הזמן והמקום, היא מענין הרדיד, שפסקו הרמב"ם והשו"ע שאם יוצאת בלי רדיד יש לגרשה ואין לה כתובה, ומי נוהגת כיום ברדיד גדול החופה את ראשה ורוב גופה כדברי הרמב"ם. אלא מאי, אתי מנהג ומבטל מנהג (כדברי הגר"ע יוסף, יבי"א ח"ד אה"ע ג).

וכך היא לשונו הבהירה של הגרש"ז אויערבך זצ"ל (ועלהו לא יבול ח"ג):

"אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך - כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.

יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" - לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון".

[נכדו של הרב הוסיף]: "בשנה האחרונה לחייו של סבא, פורסמו מודעות בענין צניעות במלבושי נשים, שכתוב בסופן שהמכתב היה למראה עיניו של הגרש"ז אויערבאך. היה נשמע מניסוח הדברים, שכל מה שכתוב במודעה היה בהסכמתו. זכור לי שסבא הקפיד על כך ששינו את מה שאמר, וכתבו שם דברים לאיסור, דברים שחשב ואמר בפירוש שמותר".

"התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'.

המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על כל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות - זה בסדר".

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:28 pm

נהר שלום כתב:החילוק הוא שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו נגד דבר שהיתרו מפורש בתורה או בחז"ל. ראה במאמר המצורף עמ' 12.


המאמר הנ"ל כבר נענה כאן באריכות מופלגת על כל תג ותג (גם מעניינים שלא קשורים במישרין לעצם הסתירות והתשובות עליהן, והרב משה בוטון דיבר על אותם עניינים בדרך אגב).

אבל הסתירה בענין "מראית העין" נכתבה לבסוף, ללא שניתן שהות לענות עליה, ואם כבודו כ"כ משתוקק לתשובה, אכתוב תשובה.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:30 pm

נהר שלום כתב:היבי"א במילואים לתשובה בח"ה (ובעוד כמה מקומות) כתב, שבלבישת פאה נכרית יש לחשוש למראית העין, שיחשבו הרואים שהיא מהפרוצות שהולכות בגילוי ראש. והקשה המחבר הנ"ל, דהא ביבי"א ח"ט (יו"ד סי’ י אות א) לגבי גילוח הזקן במכונה כתב, שכאשר יש דרך היתר מפורסמת לא חיישינן למראית העין, ועוד הביא (שם באות יג) את דברי הפרי חדש (או"ח סי’ תסא סוף סק"ב, יו"ד סי’ פז סק"ז) שאין להוסיף לגזור משום מראית העין במה שלא גזרו חז"ל


כותב המאמר, הרב משה בוטון, לא העתיק את כל הסתירה, וחשוב לקרוא הכל כדי להבין, וכדלהלן.

בשו"ת יביע אומר (חלק ה' שם) בענין פאה נכרית כתב הרב בזה הלשון, "ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר". עכ"ל.

ומאידך בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י' הנ"ל) בענין היתר גילוח במכונה, כתב הרב וזה לשונו: "ואף שכתב הריטב"א שמדת חסידים להיזהר מפני חשד הרואים, נראה שבזה הזמן שהרבה מגלחים זקנם במכונה ומפורסם דבר ההיתר, אפי' טעם החשד שכתב הריטב"א אינו שייך כל כך, שכל שהדבר מפורסם שיש דרך היתר, לא שייך בו איסור משום מראית העין, וכמש"כ כיו"ב רבינו האי גאון, והובא להלכה בטור ובשו"ע או"ח (סי' רמ"ג), שאפי' מרחץ או תנור, אם השכירו שנה אחר שנה ונתפרסם הדבר שאין דרכו לשכור פועלים אלא משכירו לאחרים, או שהיה מנהג המקום להשכירו, מותר להשכירו לגוי, שאין מקום לחשד ולמראית העין. ע"כ. וכ"כ כיו"ב בשו"ת חשב האפוד (ח"א סי' כ'), לענין אכילת לחם עם ממרח מרגרינה ועליו בשר או נקניק, שמותר, ואין לחוש בזה משום מראית העין, שיחשבו שהיא חמאה, כי היום מצוי ממרח מרגרינה כמו חמאה, והרואה לא יחשוד שהיא חמאה. ע"ש. וכיו"ב כתב בשו"ת יגל יעקב (חלק יו"ד סי' כ"ג). ע"ש. ואף דלאידך גיסא אחסור דרי ורבים מעמי הארץ מתגלחים בתער, מ"מ טעם חשד דבנד"ד דאינו מפורש בש"ס אלא מתורת חסידות, דיו להדחות בטעם כל דהוא, וכמו שכתבנו". עכ"ל.

ובהמשך הוסיף הרב שם, "עוד כתב לאסור משום מראית העין... אולם לכאורה באנו להפרי חדש (או"ח סי' תס"א ד"ה עוד), דלא חיישינן לגזור איסור משום מראית העין מדעתינו. וכבר הבאנו לעיל דברי הריטב"א (מכות ב.), שכתב "מדת חסידים שלא לגלח במספריים כעין תער מפני חשד הרואים, וכן ראוי לעשות". הרי שלא אסר הדבר בהחלט משום מראית העין, אלא ממדת חסידות, אלמא דלא גזרינן גזירות משום מראית העין אחר חתימת הש"ס, ובפרט בזמן הזה שנפוץ המנהג של גילוח הזקן במספריים כעין תער גם אצל יראי שמים, ולא נשאר מקום כל כך לחשד".

"ועיין עוד בפרי חדש (יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז'), דהיכא דאיתמר בש"ס למיחש משום מראית העין, איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר, שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו. ע"ש... ועיין להגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום (דף מד.) שכתב שאין לנו לבדות חומרות מלבנו, מה שלא נמצא בש"ס ובראשונים, ודיינו במה שכבר נמצא כתוב ומפורש בש"ס ופוסקים לאסור, והבו דלא להוסיף עלה והיכא דאיתמר איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר. ע"ש. וכן העלה בשו"ת אגרות משה (פיינשטיין, בחלק אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה), דליכא בהכי משום מראית העין... ומלבד זה כבר כתבנו לעיל בראש דברינו, שכל שנתפרסם ברבים דבר ההיתר לא חיישינן למראית העין, כמש"כ הטור ושו"ע (או"ח סי' רמ"ג סעיף א'), ואין לגזור בשביל אלה שאינם יודעים לחלק בין תער למכונה, דזה אינו, דלא חיישינן לגזור בשביל כל שוגה ופתי בדברים המפורסמים בש"ס ופוסקים". עכ"ל הרב שם.

וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ו (יורה דעה סימן ח): "הפרי חדש (סי' פז סק"ז) הסכים לד' הרמ"א להקל בשר עוף בחלב שקדים, דאעיקרא מה שאסר הרשב"א בחלב אשה משום מראית העין חידוש הוא, והבו דלא להוסיף עלה, משום דלא גזרינן משום מראית העין זולת מה שנתבאר בש"ס להדיא, שאם לא כן, בואו ונאסור בשר חיה בלי ניקור כדי שלא יטעו להתיר חלב של בהמה וכו', ואם באנו להוסיף מדעתינו יש לנו לאסור הרבה כיוצא בזה, וכבר כתב התוס' בחולין (קד) שאין לדמות גזרות חכמים זו לזו אלא במקומות שהש"ס מדמה. והרמב"ם רפ"ו מה' מאכלות אסורות התיר דם דגים שכנסן בכלי אפי' בלא קשקשים, ולא חשש למראית העין, וע"כ דהיכא דאיתמר בש"ס איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר, ואין לנו לחדש גזרות מדעתינו אחר סתימת התלמוד".

[ועוד מלשון הפרי חדש שם: "והרי בשר חיה כתב הרמב"ם בפ"ט שמותר לבשלו בחלב ופסקו המחבר לעיל, ואמאי לא חיישינן למראית העין שהרואה יהיה סבור שמותר לבשל בשר בחלב. ודוחק לומר דמה שכתב הרמב"ם היינו לעיקר דינא אבל משום מראית העין לא מיירי... ועוד הרי הרשב"א גופיה כתב בתורת הבית שיש בשר בחלב מותר לגמרי... בשר בהמה בחלב זכר ובחלב קיבה, ע"כ. וכיון דחלב זכר של בהמה לית ביה איסור מפני מראית העין, דהא קאמר שמותר לגמרי, כל שכן בחלב אשה... סוף דבר שדעתי להתיר אף לכתחילה לבשל מה שמותר מן הדין, ולא חיישינן למראית העין. אלא שכבר הורה זקן לאיסור וראוי לשמוע אליו, זולתי במידי דלא אסור אלא מדרבנן שיש להקל בפשיטות וכפסק ההגה". עכ"ל. והיינו שבעניני בשר בחלב אין להקל במראית העין כיוון שהורה הרשב"א לאסור בזה, ולכן הקל רק בדרבנן. אבל בכל העניינים האחרים אין לאסור משום מראית העין מה שלא אסרו חז"ל, ואין חילוק בין דאורייתא לדרבנן, כי גם בדרבנן מצינו שאסרו וגם בדאורייתא מצינו שהקלו היכא דשכיח].

ועוד כתב הגר"ע יוסף שם, "ויש להוסיף סניף להתיר ע"פ מה שכתב הרא"ש (פרק ט דנדה סי' ז) דהא דתנן השיריים והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים משום מראית העין, דדמו לצמר או לפשתן, מ"מ האידנא מצויים בגדי משי בינינו והכל מכירין בהן ואין לחוש למראית העין, ומותר לתפור משי בבגד צמר. ע"ש. וכן פסק הטוש"ע (סי' רצ"ח). והכא נמי מאחר שנתפשט הדבר והכל יודעים שמצוי חלב צמחוני לא חיישינן למראית העין, ולא דמי לחלב אשה דלא שכיח... והאידנא פשט המנהג להתיר בזה, ופוק חזי מאי עמא דבר, והיינו טעמא מפני שנתפרסם הדבר מאד". עכ"ל. נמצא שאפי' באיסורי דאורייתא (כמו גילוח בתער, חלב, כלאיים, דם) הקלו באיסור מראית העין שלא גזרו בו מפורש בתלמוד, ואף במה שגזרו בתלמוד, הקלו אם התפשט היתרו.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:31 pm

נהר שלום כתב:האמת, שהפר"ח (יו"ד שם) למעשה לא סמך על סברא זו (שאין לגזור מפני מראית העין מדעתנו) - אלא רק באיסורים דרבנן, וכמבואר בדבריו שבחלב שקדים אף שהשימוש בו מצוי, אסור לבשלו עם בשר, ורק בעוף שהוא מדרבנן הקל


טעות גמורה טעה הכותב. כבר בתחילת דבריו של הפר"ח שהפנה אליו הגר"ע יוסף (אורח חיים סימן תס"א ד"ה ועוד) הוא באיסור דאורייתא - חמץ בפסח:

"וכן מה שנוהגין שכשמטגנין דגים בשמן במחבת טחים אותם בקמח כדי שלא ידבקו, כל זה אסור לעשותו ואף במצה אפויה, משום מעשה שהיה שאשת חבר עשתה כן וששכינתה חשבה שהיה קמח ממש ולמחר טגנה דגים בקמח ממש ולפיכך יש לאסור מפני מראית העין. ואני אומר שהכל מותר מן הדין ואין לנו לגזור גזירות מדעתינו, ומה בכך אם אשה אחת טעתה בדין".

ולא משמע ממנו שום חילוק בין דאורייתא לדרבנן, אלא כפי שציטט ממנו הגר"ע יוסף, זהו כלל: "היכא דאיתמר בש"ס למיחש משום מראית העין, איתמר, והיכא דלא איתמר לא איתמר, שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו". וכן בכל דברי הפר"ח (או"ח תס"א) אין שום רמז לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן.

וכן עצם הנדון של הגר"ע יוסף הוא באדם שחושדים בו שמגלח בתער, שהוא איסור דאורייתא. ואם כל דברי הפר"ח שייכים רק באיסור דרבנן, לשם מה מביא ראיה מהפר"ח?

וכן הפרי חדש בסימן צ"ז שציטט בשו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן ח, כתב "דאעיקרא מה שאסר הרשב"א בחלב אשה משום מראית העין חידוש הוא, והבו דלא להוסיף עלה, משום דלא גזרינן משום מראית העין זולת מה שנתבאר בש"ס להדיא, שאל"כ בואו ונאסור בשר חיה בלי ניקור כדי שלא יטעו להתיר חלב של בהמה". וגם חלב בהמה הוא איסור דאורייתא.

כמו כן יסוד החילוק בין דאורייתא לדרבנן מובא בדברי הרמ"א (לגבי חלב שקדים בבשר עוף) והש"ך והט"ז חלקו עליו וסברו שגם באיסורי דרבנן גוזרים משום מראית העין, ואין שום חילוק בין איסור דאורייתא לדרבנן. וכן חלק עליו הגאון רבינו יהונתן בכרתי ופלתי (סי' פז סק"ז) והוכיח שלא צדקו דבריו היות ועסקינן בדם שבישלו שהוא מדרבנן. אבל להלכה התיר בנדון חלב השקדים כי אין החילוק בין דאורייתא לדרבנן אלא בין שכיח היתרו ללא שכיח, וזה לשונו בפלתי שהעתיק הגר"ע:

"שלא גזרו משום מראית העין אלא כמו דם דגים שכנסו בכלי דלא שכיח, והרואה לא יתלה בדם דגים אלא יחשוב שהוא דם בהמה ועוף. וכן חלב אשה הכנוס בכלי לא שכיח כ"כ, והרואה יתלה שהוא חלב בהמה, ומש"ה חששו למראית העין, אבל חלב שקדים דשכיח ורגילים לבשל בחלב שקדים והוא מוטעם מאד, לא חיישינן למראית העין כלל, דמהיכא תיתי לתלות באיסור ולא בהיתר". כמו כן הביא בכרתי סק"ז שם את הפר"ח שלא גוזרים גזרות מדעתנו.

נמצאנו למדים ששני סיבות יש להקל במראית העין: א. כאשר שכיח ההיתר ומצוי שאנשים עושים כך, וכל הרואה תולה בהיתר (לדוגמא, אם אדם ישתה כוס מלאה דם לעינינו, אף אחד לא יתלה בדם דגים, אף שמפורש היתרו בש"ס, כי לא נוהגים לשתות דם). ב. מטעם שלא גוזרים גזירות חדשות אחר חתימת התלמוד. ושתי הסיבות הללו הן סיבה להקל אף בדאורייתא וכנ"ל.

ומה שכתב הפר"ח ביורה דעה, "ולא חיישינן למראית העין. אלא שכבר הורה זקן לאיסור וראוי לשמוע אליו, זולתי במידי דלא אסור אלא מדרבנן שיש להקל בפשיטות" כוונתו בענין בשר וחלב שהורה זקן (הרשב"א) לאסור חלב אשה, אבל לא בכל העניינים האחרים, שבהם פסק בנחרצות שאין לגזור אחר חתימת התלמוד.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:33 pm

נהר שלום כתב:והיבי"א בח"ו (יו"ד סי’ ח) גם בזה לא סמך על סברא זו, ופסק להחמיר בפרהסיא אף בדרבנן


גם כאן טעה הכותב, דאדרבה הגר"ע דחה סברא זו מיד. וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן ח:

"הב"ח (ס"ס סו) כ', ולי נראה דברי מהרש"ל עיקר, שאף באיסור דרבנן חיישינן למראית העין בפרהסיא... וכן העלה בשו"ת באר שבע (סי' יז). וכן העלה הש"ך (סי' פז סק"ו) כד' מהרש"ל, עפ"ד התוס' הנ"ל... אולם הפרי חדש (סי' פז סק"ז) הסכים לד' הרמ"א להקל בשר עוף בחלב שקדים, דאעיקרא מה שאסר הרשב"א בחלב אשה משום מראית העין חידוש הוא, והבו דלא להוסיף עלה, משום דלא גזרינן משום מראית העין זולת מה שנתבאר בש"ס להדיא, שאל"כ בואו ונאסור בשר חיה בלי ניקור כדי שלא יטעו להתיר חלב של בהמה וכו', ואם באנו להוסיף מדעתינו יש לנו לאסור הרבה כיוצא בזה, וכבר כ' התוס' חולין (קד) שאין לדמות גזרות חכמים זו לזו אלא במקומות שהש"ס מדמה. והרמב"ם רפ"ו מה' מאכלות אסורות התיר דם דגים שכנסן בכלי אפי' בלא קשקשים, ולא חשש למראית העין, וע"כ דהיכא דאיתמר בש"ס איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר, ואין לנו לחדש גזרות מדעתינו אחר סתימת התלמוד".

זאת אומרת, למרות שהב"ח וסיעתו אסרו משום מראית העין אפי' בדרבנן, דחה הגר"ע מדברי הפרי חדש, שאין גוזרים אלא מה שמפורש בש"ס איסורו משום מראית העין (ולא שמפורש היתרו, כפי שהשתבש הכותב בזה, ראה בהערה לקמן), ולא גזרינן מראית העין גם בבשר חיה בלי ניקור (איסור דאורייתא!), וגם לא דם דגים משום דם בהמה (כרת מדאורייתא!) ואידך זיל גמור.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:33 pm

נהר שלום כתב:ורק בשתיית חלב שקדים אחר אכילת בשר בזה פסק היבי"א להקל בגלל שהאיסור אינו ניכר


זהו סניף נוסף להקל, גם אליבא דמהרש"ל וסיעתו. כי מעולם לא נהגו פה בישראל לבשל בשר עם דמוי חלב, והרואה בשר ודמוי חלב יהיה בטוח שמדובר בבשר בחלב. אבל כאשר שותים דמוי חלב אחר אכילת בשר, ואדם המזדמן למקום רואה רק ששותים כוס חלב, זה לא ניכר כ"כ שמדובר בחלב אחרי בשר.

וזה לשונו בשו"ת יביע אומר שם:

"אף לדברי מהרש"ל וסיעתו שאוסרים בשר עוף בחלב שקדים משום דאף בדרבנן גזרינן משום מראית העין, י"ל שלא אסרו אלא בשר עוף בחלב שקדים ביחד, שניכר הדבר שאוכל בשר וחלב, ואין הכל יודעים שהוא חלב שקדים ויחשדוהו שאוכל בשר בחלב, אבל בנ"ד ששותה חלב צמחוני אחר שגמר לאכול ארוחת בשר, בכה"ג לא גזרינן משום מראית העין, שבעת שתיית החלב אין האיסור ניכר".

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: Re:

הודעהעל ידי מעיין » ד' יוני 16, 2021 11:35 pm

עובר ושב כתב:
מעיין כתב:מ"מ הוה קישוט, כמו כן ענין פאה נכרית הוי קישוט אף לנשים שיש להם מום ממיעוט שערות ואף לנשים שהם מגולחת ואף באופן שניכר שהוא רק תחליף, וזה ענין קישוט ושלא תתגנה עליו


כבודו הגזים לגמרי, אם באמת הפאה נראית כגוף זר על ראשה (כפי שהמציאו בתקנון משמר התורה) הכיצד "אפשר בפאה נכרית", הרי כבר עדיף מטפחת על גוש שיער מכוער הנראה כקש ותבן. והרי זו מטרתם של כל האומרים כך, כדי שהנשים עצמן ימאסו בזה ולא ירצו לכסות ראשן בפאת קש...

וגם יקשה לדבריך איך כתבו הראשונים שנראה כשערה, כשאתה אומר שניכר שהוא תחליף.

בין תחליף מושלם לקש ותבן יש משהו ביניהם... כנראה שכבודו עיוור צבעים ואפי' מראה אפור אינו רואה אלא שחור ולבן...

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:38 pm

כוונתי למה שהם טוענים, שיהיה כגוף זר. אבל גם אם תאמר שרק ניכר שהוא תחליף, הרי אם על חוסר איפור יכול למחות, ועל זה שלא "לבשה רקמה" יכול למחות, בוודאי שעל זה יכול למחות ולומר אי אפשי.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:40 pm

נהר שלום כתב:ובגילוח הזקן כעין תער, אף שהחשד הוא דאורייתא – אין להחמיר בו, בגלל שההיתר מפורש בש"ס, ומבואר שלא גזרו בו [מפני שהדבר מפורסם ואין לחשוש לחשד], ובכהאי גוונא בודאי שאין לנו לגזור מדעתנו - נגד חז"ל אשר לא חששו
וכיו"ב כתב הפר"ח (או"ח סי’ תסא) שאין לגזור על השימוש בקמח מצה בפסח, שגם בזה ההיתר מפורש בש"ס לגזור


גם כאן טעה הכותב, כי אין הענין "שההיתר מפורש בש"ס", אלא "שאין איסורו מפורש בש"ס". וכפי שהביא בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י'), "ואף דלאידך גיסא אחסור דרי ורבים מעמי הארץ מתגלחים בתער, מ"מ טעם חשד דבנד"ד דאינו מפורש בש"ס". דהיינו שלא מפורש בש"ס לאסרו משום מראית העין.

ומה שכתב שאין לנו לגזור מדעתנו אם מפורש ההיתר בש"ס, הנה מצאנו ברשב"א איפכא, שגזר משום מראית העין על בשר בחלב אשה (שהיתרו מפורש בש"ס) בשו"ת הרשב"א ח"ג (סימן רנז), וכתב שאע"פ דאיתא בחולין קיג "בשר בהמה טהורה בחלב טמאה ובשר טמאה בחלב טהורה", לא דברו אלא בחיוב בישולו ואכילתו שאין באלו חיוב כלל לא מד"ת ולא מד"ס משום בשר בחלב, אבל באיסור מראית העין לא דיברו.

בנוסף לכך, הכותב עשה סלט עם "הדבר מפורסם ואין לחשוש לחשד", שזה אינו קשור לדאורייתא או לדרבנן, אלא שההיתר מפורש בפוסקים (ולאו דוקא בש"ס) והמנהג פשט בכלל ישראל, ובזה נדבר לקמן.

ומה שהתיר הפרי חדש, אינו כמו שכתב הכותב מפני שמפורש בש"ס, אלא נקט זאת כסניף, וזה לשונו בפרי חדש אורח חיים סימן תסא:

"ואני אומר שהכל מותר מן הדין ואין לנו לגזור גזירות מדעתינו, ומה בכך אם אשה אחת טעתה בדין..."

ורק אחר כך הביא ראיה לדבריו, "והרי בש"ס לא חשו למראית העין מהא דגרסינן בפרק כל שעה [פסחים לט, ב] לא למחי איניש קדרה בקמחא דאבושנא דילמא לא בשיל שפיר ואתי לידי חימוץ, הא לאו הכי שרי".

וגם כאן אין ההגדרה "שהיתרו מפורש בש"ס", שזאת טעות, אלא "שאין איסורו מפורש בש"ס", ומה שאינו אסור, ממילא מותר. וכך גם פאה נכרית, שהגם שהאוסרים דחו את הראיות מהש"ס להתיר, אבל גם אף אחד לא הביא ראיה לאסור (ולכל היותר כתבו דלא גרע מקלתה דהיינו מטפחת, אבל אם מתירים מטפחת משום שדת יהודית משתנה, אין מקום לאסור משהו אחר).

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:40 pm

נהר שלום כתב:אולם בפאה נכרית, אף שהדבר מפורסם - ודאי שיש לגזור, שכן החשד דאורייתא


גם בזה טעה הכותב מאוד, כי בדבר שמפורסם היתרו, לא גזרינן אף בדאורייתא, ואין נפק"מ כלל אם מפורסם היתרו בש"ס או בפוסקים, ואף אחד לא חילק בזה (ואדרבה, יש דברים שמפורש היתרם בש"ס, ואסרום הפוסקים מסיבות אחרות. וכמו חלב אשה עם בשר. והכלל הוא כדכתב הגר"ע, "שכל שהדבר מפורסם שיש דרך היתר, לא שייך בו איסור משום מראית העין".

ויש להעיר שגם חשד דאורייתא אין כאן, כי אם היא רווקה או גרושה ואלמנה אין איסורה מדאורייתא [ראה יבי"א ד,ג] וממילא ממה נפשך, רק המכיר ויודע שהיא נשואה וחייבת בכיסוי, יכול לחשוד שעוברת על איסור דאורייתא, אבל רוב הרואים אין להם מושג מה היא.

וממילא אין זה ככל איסורי דאורייתא אחרים (חמץ בפסח, דם, כלאיים, חלב, גילוח בתער) שאין שום אופציה אחרת בגוף הדבר שלא יהיה זה איסור דאורייתא, אלא אם כן יהיה משהו אחר לגמרי (קמח מצה, דם דגים, בגד משי, חלב חיה, גילוח במכונה). כי כאן יתכן שגוף הענין אין בו כלל איסור, וכמו חמץ בפסח בשאר ימות השנה, שאינו חמץ.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:41 pm

נהר שלום כתב:עוד יש להוסיף, שיש לומר שאף שקיומה של פאה נכרית ידוע, בכל זאת החשש לחשד קיים (שלא כמו בשאר הדברים הנ"ל), שכן בכל יום ויום מייצרי הפאות מתקדמים לעשותן אף יותר דומות לשערותיה ממש


לא נגע ולא פגע, כי עיקר החשד שהולכת בשערותיה, והיות והיתר הפאה נפוץ כל כך, ורוב הנשים החרדיות הולכות בפאה, ואין אפילו אשה חרדית אחת שהולכת בשערותיה (חרדית היינו שמדקדקת בכל העניינים האחרים אבל מגלה שערותיה), ממילא אף אחד לא מעלה על דעתו ומחשבתו שהולכת בשערותיה. ותולה שהיא רווקה, או שהיא עם פאה (ובלאו הכי יש תמיד סימנים לזהות, אבל אין צורך להגיע לזה).

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:44 pm

נהר שלום כתב:ומה שהביא שם שלא יחשדו באשה הלבושה בצניעות בשאר מלבושיה [מלבד הפאה] – שאינה מכסה ראשה, להלכה ברור שאין מתחשבים בזה, שכן גם יהודי המהלך בלבוש חרדי בולט - אסור לו לעבור על דברים האסורים משום מראית עין, ופשוט


גם בזה לא נגע ולא פגע, כי יש הלכות מראית העין, ודברים שנאסרו משום מראית העין, שייכים בין באיש ובין באשה, ומה שלא נאסר, לא נאסר.

ובאשה דנו הפוסקים המתירים והסיקו שלא שייך מראית העין בפאה, מחמת שלא יחשדוה בזה, היות ואשה שלא מכירים אותה, יכולים לחשוב שהיא רווקה ולא עושה איסור, והמכירים - יודעים כבר שהולכת בפאה. וכמו שכתב הגר"מ פיינשטיין. ו"תולים" אע"פ שאינם יודעים, כי יודעים שההיתר נפוץ. וכמו באיש מגולח, אם הוא חרדי אז אף אחד לא יחשוב שהתגלח בתער.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:52 pm

נהר שלום כתב:ומ"מ הסכמת כל גדולי האשכנזים בדורנו שאין להקל בפאה נכרית הנראה כשערה ממש, והצריכו שיהיו בה סימנים הניכרים שאינה שערה, וגם בלא הטעם של מראית העין – אלא משום הפריצות והרהור עבירה שבה


צ"ל הסכמת כל בעלי הפשקווילים. כי היחיד שהחמיר בזה הוא הגרי"ש אלישיב, שטען שאם נראה כשערה ממש יש להחמיר והכניס זאת בדעת המתירים, אבל כל המעיין בספרי המתירים יראה שאין זה נכון,

ולאחרונה פורסם וידאו מהגרח"ק (שכבר היו ידועות תשובותיו ודעתו בנושא, ופורסמו בספר חן וכבוד, אבל כעת נוסף וידאו, וגם נוסף שהעיד כך בשם הגרי"ש אלישיב) וביאר דעת חמיו שכוונתו שאם אפילו המומחים לא יודעים לזהות, יש להחמיר (או כדאי להחמיר, אבל לא לשון של איסור ממש).

ושאלו אותו אם כל אברך צריך להכיר, ואמר שפשיטא שלא, ומי התיר לו בכלל להסתכל. רק המומחים צריכים לזהות (ומסתמא נשים מומחות). וכפי שכתבתי, הגריש"א כתב זאת בדעת המתירים, אך למעשה הוא החמיר שלא יהיה מראית העין אפילו אליבא דהאוסרים. אבל אליבא דהמתירים יכול "לתלות" ואין צריך "לדעת".

וכבר הבאתי לעיל ציטוטים לרוב מגדולי ישראל, שכתבו שאין צריך שיהיה ניכר. מהגר"מ פיינשטיין, הגר"י עבאדי, הגר"מ שטרנבוך, הגר"ש משאש, ובקובץ תל תלפיות (שע"י מכון הוראה ומשפט דק"ק חניכי הישיבות בראשות הגר"מ גרוס), והגאון סתרי ומגיני, והגאון רבי חיים דב אלטוסקי מראשי ישיבת תורה אור, והגר"ב זילבר שדייק מדברי המשנ"ב, והגרש"ד מונק, ועוד.

ומה שהחמירו בתקנון "משמר התורה" אין זה אלא כפשרה בין הרבנים שהם אמורים לייצג, זה אוסר וזה מתיר, וללא שום נימוק הלכתי ואינו כפסק הלכה כלל.

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי מעיין » ד' יוני 16, 2021 11:55 pm

עובר ושב כתב:כוונתי למה שהם טוענים, שיהיה כגוף זר. אבל גם אם תאמר שרק ניכר שהוא תחליף, הרי אם על חוסר איפור יכול למחות, ועל זה שלא "לבשה רקמה" יכול למחות, בוודאי שעל זה יכול למחות ולומר אי אפשי.

על זה ציינתי השנות חיים שסובר שאף שבמציאות אינה מניח לאשתו לילך בפאה נכרית מחמת זיהום מ"מ אינו יכול להפר כי אין זה דרגא של דברים שבינה לבינו
ואף אם לא נסכים לסברתו המרחיק לכת מ"מ עכ"פ נחזי שדין דברים שבינו לבינו לענין נדרים אין כ"כ פשוט שכל דבר שממעט את החן קצת יכול להפר, שמכח זה נכריח שמהא דחזינן דמחלוקתן דוקא מחמת זיהום ולא מעצם שהפאה אינו תחליף מושלם לשער אלא על כרחך שהפאה מצד מראיתה הוא אכן תחליף מושלם, אינו הכרח כלל רק שסובר הגמ' שהתחליף די מושלם אף שניכר השינוי במראיתה שהבעל לא יוכל להפר, ואי משום קושיתך מלא ללבוש רקמה על כרחך צריך לחלק.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' יוני 16, 2021 11:57 pm

בכל אופן אין זה אלא כעין ראיה, ואין לזה שום נפק"מ לדינא, כי הדין מוכרע ע"פ הראיות והסברות הנ"ל בדין מראית העין ולא ע"פ דיוק מלשון הגמ'.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' יוני 17, 2021 12:04 am

נהר שלום כתב:ובמה שהביא שם מכמה רבנים בדור האחרון, שיש להעדיף את הפאה על המטפחת - מפני שהרבה מלובשות המטפחת מגלות מקצת שערן. זה אינו, שכן גם בפאה רבות מגלות השער, ואף מייצרים פאה מיוחדת לשם כך, ומגלות הרבה יותר מטפח רח"ל, ועוברות על איסור דאורייתא ממש לכל הדעות [ראה בלבושה של תורה]


איני יודע מה הענין להמציא המצאות ולהתלות באיזה ספר (שערבך ערבא צריך) כשאת המציאות כל אחד מכיר ויודע מביתו וממשפחתו, גם אצל הספרדים ב"ה. ואף אחת שהולכת בפאה לא מגלה שיער, ואין לה צורך לגלות שיער. וגם השיער תחת הפאה מתייבש, ומכוער לגלותו (דלא כלובשות המטפחת שמלכתחילה מגלות שתי אצבעות וגולש במהרה לארבע וחמש אצבעות, והשיער נשאר תמיד מגולה ואינו מכוסה. ועוברות על איסור דאורייתא לכל הדעות, כדברי הכותב).

וגם אם יש כמה נשים מודרניות (שממילא הולכות בחוסר צניעות בכל העניינים האחרים) שמגלות שיער, הרי הן בטלות במאה אלף. ומה מגוחך להמציא המצאות כדי להתחמק מהמציאות הפשוטה שהצביעו עליה רבים מגדולי הדור (כעשרים במספר) שהפאה מכסה היטב והמטפחת אינה מכסה וגם גולשת מידי פעם ולא ממהרים להחזיר.

וגם מה שכתב בזלזול "כמה רבנים בדור האחרון", אינו נכון כי כבר קדמם בדור הקודם הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, וזה לשונו: "מה שרצה לומר כי הפאה גרועה יותר ויותר ממטפחת, באמת לא נראה כן, אלא עדיפה יותר ויותר, שמכסה כל הראש במכסה גמורה" (נפטר בשנת תרנ"ט, טרם נולד הגר"ע יוסף).

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 17, 2021 12:08 am

עובר ושב כתב:
בכל אופן אין זה אלא כעין ראיה, ואין לזה שום נפק"מ לדינא, כי הדין מוכרע ע"פ הראיות והסברות הנ"ל בדין מראית העין ולא ע"פ דיוק מלשון הגמ'.
אין הכי נמי
ב"ה שכבודו רומז ונרמז ובקל ובניקל נתרפא וכבר רואה צבעים...
ועכשיו יש לראות הסוגי' כפי משמעות גדולי הפוסקים האוסרים והמתירים
ולדון בדיני מראית העין
וסברת האוסרים הפאות כמשמעות הרבה אחרונים מחמת פריצות והרהור אנשים
וגדר דת יהודית וחוקות הגוי ההולך ומשתנה ע"י עושי הפאות ותרד פלאים ככדור שלג במורד ההר ובדיעבד הופך לענין לכתחילה והכל במסוה של פרישות של לא תתגנה בעיני הבעל ולא נוכל להחמיר בדור פרוץ
[וגם לא בסברת עקומות והיפוך קערה על פיה וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה שאיסור פריעת הראש הוא מחמת שהתורה לא רצה בניוול וכדומה, בעוד שכל מי שעיניו בראשו ולומד הסוגי' כפי שלמדו הפוסקים יודע שענין ניוול ופריצות היינו הך... אין כוונתי על האיש רק על הסברא, ואבקש מטו]

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' יוני 17, 2021 12:19 am

ראשית יש להדגיש שאין שום קשר בין מראית העין לבין צניעות, זוהי רק תוספת וענין בפני עצמו שיש לדון בו. וכבר כתבתי באשכול זה שמדברי הראשונים מוכח בפשטות ששיער שרגילים בו, אין בו חוסר צניעות. אלא רק מראה הפאה, אם הוא חריג ובולט, יש בו חוסר צניעות, אבל אם נפוצות פאות כאלה, חזר הדין שמותר.

ולגבי סברת "אור יצחק" במקור כיסוי הראש, אין כאן המקום כי זה יסיט את האשכול מדיני מראית העין לדיני כיסוי הראש, אבל בקצרה - סברתו בוודאי אינה נכונה, גם אני איני מסכים עמה, אבל מאידך גיסא, בגמ' כתובות ע"ב וברש"י שם אין רמז שהכיסוי הוא כדי לא להכשיל את הרבים אלא רק מנהג בנות ישראל המוזכר בתורה, או גזירת הכתוב כדהבין "חסד לאברהם" בדברי רש"י.

ואם תשאל מהיכן התחיל המנהג, התשובה פשוטה - בגמ' עירובין ק' איתא שזוהי קללה שהתקללה חוה, שתהא עטופה כאבל, ולא בגלל שהגברים לא יהרהרו בה.

וזיל בתר טעמא, כיצד התירו לרווקות היתר פשוט בגאונים ראשונים ואחרונים, אם זה גורם הרהורים לגברים?

ומה דאיתא בראשונים לשונות של פריצות, כוונתם בדיעבד לאחר שהונהג כך, דפשוט הוא שאשה היוצאת דופן ומגלה שערותיה היא פרוצה (ולשונות כאלה כתובות גם על דת יהודית שהיא מנהג בעלמא). אבל אם ישתנה המנהג כמו בימינו שרוב הנשים ללא כיסוי, לא יהיה בזה פריצות אלא רק איסור דאורייתא (כי התורה לא תשתנה). וכן כתבו הגר"ש משאש והגר"מ שטרנבוך.

כמו כן יש לציין את התרומת הדשן אליבא דהרמב"ם, שדין כיסוי הראש אינו דאורייתא, ומה שאמרו בגמ' "דאורייתא היא" כוונתם רמז דאורייתא יש לה.

אראל
הודעות: 3320
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי אראל » ה' יוני 17, 2021 12:34 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:תחלה, אני לא אשה, ואין לי בעל. כך שא"א לבקש מחילה מ'בעל פותח האשכול

סליחה על סטיית האשכול, אבל כיון שבאת לכלל כעס באת לכלל טעות....

איך אתה מפרש הפסוקים 'ונקרב בעל הבית אל האלהים'???
בעל הבור ישלם שנים

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: גדרי מראית עין

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 17, 2021 12:36 am

להרב עובר ושב
ענין של מהלך של כיסוי הראש מטעם פריצות דאתתא והרהור דגברא זה נזכר בהרבה פוסקים וגם יש לדרך זה משמעות בקצת ראשונים, וזאת גם לפני החיוב של תורה [היינו שלא זו בלבד שהגזירת הכתוב של התורה עושה זאת למקום מכוסה] רק מצד עצם ענין השער, ודאי אין זה בדרגא של הרהור של שאר מקומות המכוסים, והחילוק בין פנויה לנשואה [להמחלקים עכ"פ מה"ת], הוא בפשטות [לא מחמת חומר האיסור של אשת איש, דגם נדה היא בכרת] רק מחמת שיעבודה לבעל נצרך לה מדריגת של צניעות יתירה שלא יוכלו אנשים להרהר גם ע"י שערה, ולהרהר ממש אסור גם בהסתכלות על פניה, משא"כ בתולה עומדת להנשא, ולפי"ז צריך לומר דאנוסה וגרושה אסור מדרבנן מטעם לא פלוג, [ויש שכתבו דהחילוק היא מחמת שטעמה טעם ביאה ולענ"ד זה דברי נביאות ואין לזה רמז בתורה, משא"כ חילוק של שיעבוד הבעל אפשר שהוא] משמעות הכתוב של פרשת סוטה של תשטה תחת אשה ודי למבין.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 138 אורחים