הודעהעל ידי מרא דאתרא » ו' יולי 23, 2021 5:52 pm
הנני לסכם הנכתב עד עתה, ובתוספת נופך. ואשמח לשמוע חוו״ד או הערה.
אין זה בגדר עבודה זרה ומותר לבקר שם. אבל אינו ראוי להצטלם ליד הפסל.
אחינו בנ״י שומרי תומ״צ למהדרין נהגו לבקר (ויש גם שנהגו להצטלם שם). וקשה לפקפק בדבר הנהוג רבות בשנים.
ואף שאסור אפילו להסתכל בנוי ע״ז כיון שנהנה בראי׳ - שו״ע יו״ד קמב, טו - והסתכלות והצטלמות ביודעין או שלא ביודעין ה״ז הנאה. (ובנדו״ד, השואלים הרי יודעים). וגם אין לעבור דרכה, ורק בדליכא דרכא אחריתי ובמרוצה וכו׳, או בשאר הנאה הבאה לאדם בע״כ (וגם לולא גדר עבודה זרה ה״ז צורת אדם. אלא שבזה נחלקו האחרונים אם ב״נ מצווה על איסור עשיית פסל, וכבר תמהו על הרמב״ם מלכים ט, ב שנקט בפשטות לאיסור. ועכ״פ אין דין איסור הנאה מצורת אדם. ומפורש בש״ך יו״ד סוסי׳ קמב - בשם תוס׳ ורא״ש - שמותר להסתכל בצורות שנעשו לנוי ולא לעבוד. וכל שנעשה ע״י גוי ובהיתר - להסוברים כן - אין לנו לחשוש שלא להחזיק ידי עובדי עבירה).
אלא שלדינא אין חשש, שנעשה רק לנוי ולא לעבוד. וגם י״ל שיש בזה דין ביטול נוי ע״ז כיון שזכות הביקור נמכרת בכסף (ויל״ע בזה). ולא גרע משתי וערב שתולין בצואר לזכרון - רמ״א ריש סי׳ קמא. וראה בר״ן ע״ז מג, שצורות הללו עושים אותם היום לזכר בעלמא. (אמנם בש״ך שם ו, דהיינו רק בשאר צורות כחיות וכדומה, אבל בצורת ע״ז ממש אסור גם בעשוי לנוי אא״כ ידוע שלא השתחוה לו. ובספק - איתרע חזקתה, ראה בש״ך שם ובבינ״א סט. וראה שו״ת צ״צ יו״ד פא. אבל, בנדו״ד ידוע שלא השתחוו לה. וראה מה שהעיר בד׳ הש״ך שהחמיר מספק בשו״ת זר״א ב, מה. יחו״ד ג, סה).
ועוד, שכבר הפסיקו לעבוד לזה לפני אלפי שנה, וכמדומה אין אף אחד בעולם שעובד לזה, וידוע לכל שנעשה לנוי בלבד. ואינו ענין לשתי וערב שהע"ז קיים ונעשה ע"י עובדיה ונמצא אצלם. וא״כ ה״ז בדין ע״ז שהניחו עובדי׳ בשעת שלום שמותרת בהנאה - שו״ע יו״ד קמו, י. וכבית נמרוד - ע״ז נג, ב. ולהעיר מצפע״נ ע״ז רפ״ב בטעם שקרא הרמב״ם בספרי ע״ז, שכבר נעזבה (וראה אג״ק ג ע׳ קעא).
וראה סדר יעקב ע״ז נ, א שהטעם שמותרת לפי שכל שאין מאמינים בה אינו אליל. וראה עד״ז בחזו״א ע״ז סא, ב שבטילה מעצמה כל שהניחוה מלעבוד. אבל י״א שצ״ל ביטול ממש גם בזה - ראה שו״ת בר ליואי דף נא שכל שלא נתכוון לבטלה לא מהני שהניחוה. וכבר הוכיחו שכ״מ בראשונים - ראה רש״י ע״ז נג, ב ד״ה בשעת: וביטלוה. ובר״י מלוניל: דבטולי בטלוה ומותרת. ועד״ז בשאר הראשונים על אתר. ובמרדכי ע״ז ד, תתלח, הוכיח דשלא באונס מהני ביטול במחשבה מע״ז שהניחוה עובדי׳. ומשמע דמדין ביטול קאתינן עלה. ובמגי׳ על הדרישה קמו, ב: ומסתמא מבטלה. ובריטב״א שם, שבאשרה לא מהני שהניחוה שרק בתלושה אמרינן מדשבקוה ולא נטלוה ביטלוה. ומשמע להדיא שמה שאינה נעבדת עוד לא סגי. ונפק״מ בכ״ז אם צריך שכל העובדים יעזבוה.
ומ״מ, אכתי יתכן לומר גם לדבריהם שכל שאין צורה זו נעבדת היום אין לזה דין ע״ז - ראה בשם הגרמ״פ בס׳ זכרון שלמה חיים ע״ז ע׳ תלה, שבאמת אי״ז ביטול במה שלא נחשב בדורותינו כאליל (ודלא כח״א הנ״ל), אבל למעשה כיון שאינו נחשב כאליל עדיף מביטול שאין ע״ז שם ע״ז כלל. והוסיף שם (בהערה שם משמו) שכיון שאין יודעים כוונת האומנים שעשו הפסלים אם הי׳ לע״ז, וגם אינו ידוע אם נעבדו, אפשר להקל בספיקו, כיון שהנאת הסתכלות היא רק מדרבנן. ועוד שסתמא דמילתא שההולך למויזיאון אין כוונתו ליהנות מהע״ז. (וצע״ק בטעם האחרון).
אלא שיתכן שסו״ס יש בזה משום כיעור וחילול השם. ואף שמעטים הם שיודעים מזה, כך שאין בכך משום חילול ה׳ - כיעור אכתי איכא גם כשאינו מפורסם. אלא שבזה מקום לדון שהדבר מסור ללב, ולא שנא מעטרת מלכם שהוא כתר למלכי בית דוד. וכיו״ב רבים שאין לנו לחוש לפגם וכיעור כשמותר מדינא. וי״ל בזה, שהוא ע״ד שנעשית אפרודיטי נוי למרחץ ולא איפכא.
אמנם, בברכ״י יו״ד קמב הביא פלוגתת הראשונים בצורות שנעשו לנוי. ומסיים: הירא את דבר ה׳ יחוש לדעת ערוך ורש״י ור״ן והרדב״ז דאסרי בכל צורה דעלמא. והנה, איהו איירי בצורות דעלמא לנוי. וכש״כ בנדו״ד שהוא צורת ע״ז ממש, אלא שכבר נתבטלה מן העולם. אבל למעשה לא נהיגי עלמא כוותי׳. (והעירוני שהרבה מטבעות ישנן בעולם שבמקורם הם צורות ע״ז, ובמטבעות ארה״ב הי׳ כך בעבר בניקלס, דיימס, וקווארטערס. ולא שמענו מי שיפקפק בזה. ולאו כו״ע בנש״ק אינהו דלא מסתכל בצורתא דזוזא, ראה תוס׳ שבת קמט, א ד״ה ודיוקני, הביא במג״א שז, כג. רא״ש שם והובא בש״ך קמג, לג. ובב״י קמג, ג. אלא שבמטבעות מבוזים הם, ולא נעשו לכבוד. וראה שו״ת מנח״א ב, ל. יחו״ד ג, סה. שבה״ל ד, צד).
ועכ״ז, כיון שסו״ס ה״ז צורת אדם לנוי, שאסור בעשי׳ ובשהי׳, לאו משנת חסידים להצטלם ליד הפסל. וכמ״ש כעי״ז הפוסקים שלא לענוד שתי וערב בצואר אפי׳ נעשה לזכרון בעלמא ולא לעובדה. וגם בשו״ת לב חיים ג, ק שהתיר לצורך השעה לכבוד המלכות כתב שבצאתו מארמון המלך יסירנה מיד.