בערקע חייט כתב:שמעתי מימרא חילוק בענין לימוד לע''נ, שאם אדם זר לומד אזי מודיעים להנשמה, ואם אדם קרוב אז מראים להנשמה, ואם בנו לומד אזי האב לומד עמו, או איזה מימרא דומה לזה, ואם יש מי שיודע איזה מקור לזה, או להעתיק המימרא יותר מדיוק, נא להושיע, ויישר כחכם,
בערקע חייט כתב:שמעתי מימרא חילוק בענין לימוד לע''נ, שאם אדם זר לומד אזי מודיעים להנשמה, ואם אדם קרוב אז מראים להנשמה, ואם בנו לומד אזי האב לומד עמו, או איזה מימרא דומה לזה, ואם יש מי שיודע איזה מקור לזה, או להעתיק המימרא יותר מדיוק, נא להושיע, ויישר כחכם,
בחפשי כותב כתב:בערקע חייט כתב:שמעתי מימרא חילוק בענין לימוד לע''נ, שאם אדם זר לומד אזי מודיעים להנשמה, ואם אדם קרוב אז מראים להנשמה, ואם בנו לומד אזי האב לומד עמו, או איזה מימרא דומה לזה, ואם יש מי שיודע איזה מקור לזה, או להעתיק המימרא יותר מדיוק, נא להושיע, ויישר כחכם,
זה לשון ספר 'נשמת ישראל' (ח"ב סימן לג, עמ' תשצו): "שמעתי שיחה נאה משם צדיק גדול א' זי"ע שאמר, שמשניות שבן הנפטר לומד לע"נ אביו שנפטר, אז בלמדו, אביו הנפטר לומד עם בנו ביחד (פי' שנחשב כאילו הנפטר עצמו לומד), ואם חתנו של הנפטר לומד, אז הנפטר רק שומע הלימוד (אבל לא נחשב כלומד בעצמו), ואם אחרים לומדים בשבילו אז רק יודע הנפטר שלומדים בשבילו".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים