פורום אוצר החכמה

לאחרונה הסתערה ארה"ב בסיפור מוזר למאד.

איש אחד נכנס לבית חב"ד באחד המקומות בארה"ב, והם קירבו אותו ולימדו אותו וכו' וכו'.
גרושה אחת מקהלה דתית בברוקלין נפגשה עמו מאיזה סבה, ובסופו של דבר החליטו להתחתן ביחד.

למרות שבא"י יש נוהלים לברר יהדותם של מועמדי נישואין, בחו"ל מאז ומקדם לא נהגו כן. אמנם השליח החב"די לא טען מעולם שבירר את יהדותו של האיש, והם טוענים שאמרו להמסדר קדושין שאין נוטלים שום אחריות על יהדותו ועל המסדר קדושין לברר בעצמו. המסדר קדושין לא בירר, והם התחתנו, ואחרי כמה שבועות ראתה האשה בין המסמכים שלו שאינו אלא גוי לבנוני שמעולם לא התגייר (הקהלה שלה לא היתה מקבלת גר ולא היו נותנים לה להתחתן אתו אף אם היה מתגייר), והם נתפרדו. הלה הודה שלא נולד ישראל ולא התגייר מעולם, אמנם טען שלא היו לו כוונות רעות, ובאמת אוהב הוא את היהודים ורצה להצטרף אתם.

האתרים מלאים הגוסיפ העסיסי הזה, ולא ראיתי שואלים את השאלה האם היא צריכה גט. למה יהא נאמן עכשיו לומר שהוא גוי? האם אין היא צריכה גט? (לכהונה היא פסולה בלא"ה, שהרי גרושה היא)

בסוגיא דיבמות מז. מבואר שהאומר שהוא יהודי, ללא ידיעה חיצונית, מאמינים לו (עיי"ש בתוס'). רק כאשר אנו יודעים שהיה גוי. האם הדרכון והסיפור של המשפחה מבררת לנו למפרע שהיה כאן חזקת גוי ואינו נאמן?

למה שיהא צריכה גט??
אולי משום החשש ביבמות ט"ז נכרי שקידש שמא מן עשרת השבטים הוא
ובניד"ד וכי הוא אמר פעם על עצמו שהוא יהודי??
והלא הכל מודים שהוא נכרי, והוא בעצמו מעולם לא בא והעיד על עצמו שהוא יהודי, אלא סתם בא ונטפל לביהמ"ד ולקהלה, והתנהג ביהדות, אבל בעצם לא העיד כלל על עצמו מפורש לומר 'יהודי כשר אני', ולא סיפר מעולם על הוריו ועל יחוסו
ואילו היה בא עתה לספר מעשה, שבאמת הוא יהודי, ויתן איזה אמתלא ויצטדק למה אתמול הודה להחשד שחשדו אותו שהוא נכרי, היה מקום לטעון מדיני אמתלא, אבל אפילו זאת אינו עושה, כל ההצטדקות שלו הוא שאף שמעולם הוא נכרי, רק שרצה מאוד מאוד להתגייר כהלכה, ולא עלתה בידו

אראל כתב:למה שיהא צריכה גט??
אולי משום החשש ביבמות ט"ז נכרי שקידש שמא מן עשרת השבטים הוא
ובניד"ד וכי הוא אמר פעם על עצמו שהוא יהודי??

הוחזקה נדה בשכונתיה, או בהוחזקה אשת איש צריכות אמירה? אם הוא מתנהג כיהודי זה עצמו מחזיק אותו כיהודי.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: האם היא צריכה גט. למה יהא נאמן עכשיו לומר שהוא גוי? האם אין היא צריכה גט? (לכהונה היא פסולה בלא"ה, שהרי גרושה היא)
בסוגיא דיבמות מז. מבואר שהאומר שהוא יהודי, ללא ידיעה חיצונית, מאמינים לו (עיי"ש בתוס'). רק כאשר אנו יודעים שהיה גוי. האם הדרכון והסיפור של המשפחה מבררת לנו למפרע שהיה כאן חזקת גוי ואינו נאמן?

הנתונים שעוררו לחשוד בו שהוא גוי, [לא שמעתי על הפרטים] אינם מספיקים הלכתית לדונו כגוי (ואולי אפי' אם יאמר שהוא יהודי)?

צורב מתחיל כתב:הוחזקה נדה בשכונתיה, או בהוחזקה אשת איש צריכות אמירה? אם הוא מתנהג כיהודי זה עצמו מחזיק אותו כיהודי.

אתמהה, אטו כל מי שיבא ממרחק ויתחיל להתנהג כיהודי, כבר מוחזק ליהודי מבלי שישמעו ממנו לספר על עצמו שאכן יהודי אני? עד כדי כך שאפילו הודה בעצמו שאינו יהודי כלל שאינו נאמן על עצמו, והלא כמה גוים ישנם בעולם הרוצים ומבקשים להתדבק בעם ישראל, [רובם מחמת סיבות חיצוניית] ולא מגיעים כלל לעבור תהליך גיור כהלכה, וכי אם יתחילו להתנהג כיהודי יהי' דינם כיהודים [לכה"פ לחומרא]???
איפה כתוב דין זה??
יש מקום גדול חלק בין הנידון להוחזקה נדה בשכינותיה, או להוחזקה א"א

אראל כתב:למה שיהא צריכה גט??
אולי משום החשש ביבמות ט"ז נכרי שקידש שמא מן עשרת השבטים הוא
ובניד"ד וכי הוא אמר פעם על עצמו שהוא יהודי??

לפי הדיווחים הציג אילן יוחסין יהודי מזוייף. לכאורה מסתבר שנחשב כאמר על עצמו שהוא יהודי, גם אם לא אמר מלים אלה ממש.

אבל אולי יש לדון להתיר מדיני אמתלא, שהרי עכשיו אומר אמתלא לדבריו שאמר שהוא יהודי.

מי תלה את הדברים באימרתו? החזקה בנויה על מה שמתנהג כיהודי. מי חידש את ענין הדיבור עד שנהיה פשטות אצלך שלולי הדיבור אינו נאמן?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי תלה את הדברים באימרתו? החזקה בנויה על מה שמתנהג כיהודי. מי חידש את ענין הדיבור עד שנהיה פשטות אצלך שלולי הדיבור אינו נאמן?

אם אתה בא מתורת עדות על עצמו, הלא צריך הגדת עדות
אך באמת גם אם נימא שהנהגת יהדות נחשב כהוחזקה נדה בשכינותיה וכו', הלא יש לדון כאן גם מדין 'אמתלא', שהרי נתן אמתלא טובה למה הציג עצמו בתחילה כיהודי, שידע שלא יוכל לישא האשה מעדת הסורים שאינם מקבלים גרים לינשא לבת ישראל

ומאידך גיסא יש לצדד לחייב גט, כי הלא הסיפור נשמע כה מוזר!, ומי יודע אם המעשה טרם נגמר, ואולי למחר יתהפכו הדברים..., ויתברר שבאמת הוא אכן יהודי אלא....., ויתעורר שערוריה חדשה של היתר אשת איש לעלמא בלא גט רח"ל...

מעולם לא בא בתורת עדות על עצמו. הכל בנוי על חזקה הבנוי על רוב, ש'דרוב הבאין לפנינו בתורת יהדות ישראל הם' כלשון התוספות. ה'תורת יהדות' אינו עדות אלא הנהגתו הכללית, כמו 'כרוך אחריה' דקדושין.

לפו"ר אין מה לדון כאן על אמינות עצמו וכו', כי אנן סהדי שהוא גוי.

הרי התברר שמו הקודם. ובימינו איש אינו בא מהאופל, אלא יש רישום של כל המדינות וכו' ויש רשת עניפה של אסמכתאות ודברים ניכרים שכמעט ואינם ניתנים לזיוף (אם לא במזימות יוצאות דופן של מרגלי מדינות, שגם זה מתברר כשמתעורר חשד ונעשית חקירה, או כמובן בסיפורי מותחנים בדיוניים), ולא יתכן שיהיה יהודי.

אני מדבר כמובן לפי השמועה. אבל בהנחה שאכן כבר נתברר האמת על פי המסמכים ועל פי סיפוריו החדשים וכל המכירים אותו מימי קדם (וכמובן שגם אילן היוחסין המפוברק הוכחש מאליו עפ"י המציאות), הרי אנן סהדי ושלוף אחוי, שאינו משום מקום אחר חוץ מאותו גוי לבנוני.

מבין ריסי עיניך נראה שדעתך שהרוב שהוזכר בתוספות אינו אלא לענין יחוס כבן ישראל, ולא כגר החייב במצוות. כל הנתונים וכדו' אינם מגלים אלא יחוסו (באשה היינו דנים בענין היתר לכהונה) ולא את יהדותו. אולי התגייר ולכן הוא מתנהג כבן ישראל. האם אין זה נכנס אל תוך ה'רוב'?
ומעכשיו יש כאן גמרא מפורשת שאינו נאמן לערער על גירות עצמו לענין אחרים.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: אולי התגייר ולכן הוא מתנהג כבן ישראל. האם אין זה נכנס אל תוך ה'רוב'?
ומעכשיו יש כאן גמרא מפורשת שאינו נאמן לערער על גירות עצמו לענין אחרים.

לכאו' אתה מחדש כאן חשש חדש שלא הוזכר בגמ' ובראשונים, שמא התגייר ולא נודעה לנו גירותו.

אני אומר שאתה חדשת בזה שה'ישראל' הוא שנולד כבן ישראל, ואתה אומר שאני חדשתי צד 'גירות'.

מי יוכיח את דבריו?

צורב מתחיל כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: אולי התגייר ולכן הוא מתנהג כבן ישראל. האם אין זה נכנס אל תוך ה'רוב'?
ומעכשיו יש כאן גמרא מפורשת שאינו נאמן לערער על גירות עצמו לענין אחרים.

לכאו' אתה מחדש כאן חשש חדש שלא הוזכר בגמ' ובראשונים, שמא התגייר ולא נודעה לנו גירותו.

עי' רמב"ם הל' איסו"ב פי"ג ה"ז, ובשו"ע יו"ד סי' רסח סעי' י', ובנו"כ
הלכות מפורשות!!

אראל כתב:עי' רמב"ם הל' איסו"ב פי"ג ה"ז, ובשו"ע יו"ד סי' רסח סעי' י', ובנו"כ
הלכות מפורשות!!

מבואר העניין באריכות ביביע אומר חלק ז' , אבן העזר סי' א'.

העמידוני על טעותי בהבנת פני הדברים:
זה בודאי שהגיע מרקע של אי שמירת מצוות, והתחזק וכו', בעודו במצב זה של אי שמירת מצוות פשוט שלא התחזק כיהודי. כל מה שקרה מכאן ואילך ראינו את הדברים בעצמינו ואין בזה שום חזקה, וא"כ נמצא שאין לנו כל חזקה.