מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
י.מ.בלושטיין
הודעות: 67
הצטרף: ג' יולי 13, 2021 2:32 pm

לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי י.מ.בלושטיין » ה' ינואר 13, 2022 2:56 pm

לקראת ט"ו בשבט: תשובה שכתבתי בעניין קדימה בברכות, והועילה בס"ד ללא מעט אנשים
ניסיון לתת דרך כמה שיותר ברורה וכמה שפחות מסובכת, לאנשים פשוטים שלא למדו סימן רי"א עם כל המפרשים, אבל רוצים להנהיג עצמם כהלכה, בט"ו בשבט ובכל השנה.
ושורש ויסוד כל הבנין הוא דברי הט"ז בתחילת סימן רי"א, שהם לדעתי הכלל החשוב ביותר בהלכה זו.
קבצים מצורפים
תשובה בעניין קדימה בברכות.pdf
(152.53 KiB) הורד 69 פעמים

י.מ.בלושטיין
הודעות: 67
הצטרף: ג' יולי 13, 2021 2:32 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי י.מ.בלושטיין » ה' ינואר 13, 2022 9:10 pm

מצורף תמליל התשובה (החיסרון בזה הוא שאין את ההדגשות למיניהם, אבל יש כאלה שקל להם יותר כך)

בסייעתא דשמיא

שאלה:
יום ט"ו בשבט קרב ובא, ונפשי בבקשתי לקבל כלל ברור ודרך סלולה בהלכות קדימה בברכות.
הלכות אלה שכיחות מאד ופוגשות אותי פעמים רבות, אך אף פעם לא הצלחתי לצאת ברור בהלכות אלו. כל פעם שניסיתי ללמוד את ההלכות הללו לא מצאתי ידי ורגלי מרוב שיטות וחילוקים וספקות, ולמעשה יצאתי מבולבל לגמרי ולא ידעתי כיצד לנהוג.
עכשיו כאשר מתקרב ט"ו בשבט, אני מתעורר שוב לעניין הזה, כיון שאני רוצה לברך את הקב"ה כהלכה, ולא להיות כעם הארץ בעיני עצמי ובעיני משפחתי וילדי, אך כיון שאני לא מצליח להוציא לעצמי הלכה למעשה מתוך הספרים וכנ"ל, בקשתי שטוחה לקבל בזה כלל פשוט וברור שינחה אותי בכל פעם שאתקל בעניין הזה.
אציין כי תשובה עם דעות שונות - לא תעזור לי כלום, כי למעשה לא אדע כיצד לנהוג. כמו כן הייתי רוצה לקבל בזה כלל ברור ופשוט ככל האפשר, ללא כוכביות, ללא סיבוכים, וללא עצות כמו לחתוך מאכלים או להחביא מינים שונים וכדומה.

תשובה:
הקשית לשאול. כי הדין נותן שכאשר מסכמים את הסוגיא הזאת יש לעשות זאת בהבאת כל הדעות וההיכי תימצות השונות וכו', ואת זה כבר עשו היטב כל המחברים שכתבו בעניינים אלו, ומי יבוא אחר המלך מאן מלכי רבנן.
אך כיון שכבר כתב אדונינו הט"ז בס"ק הראשון של סימן רי"א: 'ולעניין הלכה אין כאן שום חשש, דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך', ומכיון שהצורך שאתה מציג הוא באמת צורך גדול וחשוב, לתת בפני המון העם, ובפני כל יהודי שעדיין לא הגיע לעסוק בעצמו בסוגיא זו, דרך לנהוג כתורה וכמצווה. על כן לא אמנע טוב מבעליו, ואעתיק בפניך מה שכתבתי בזה לעצמי לפני שנים מספר.

בשולחן ערוך בסימן רי"א מובאות ארבעה קדימות. והיינו ארבעה דברים שיש בהם חשיבות ולכן יש להקדימם. להלן נמנה את ארבעת הקדימות הללו:

הקדימה הראשונה: ברכות חשובות
כאשר יש לפני האדם מינים שונים מברכות שונות, עליו להקדים ולברך את הברכות החשובות יותר, לפני הברכות החשובות פחות.
סדר החשיבות לעניין זה הוא כדלהלן:
1) ברכת 'בורא מיני מזונות'.
2) ברכת 'בורא פרי הגפן'.
3) ברכת 'בורא פרי העץ'.
4) ברכת 'בורא פרי האדמה'.
5) ברכת 'שהכל נהיה בדברו'.
(וסימן נתנו לדבר: מג"ע א"ש).
לפי זה ברכת 'בורא מיני מזונות' קודמת לכל הברכות. ברכת 'בורא פרי הגפן' קודמת לכל הברכות שתחתיה, אבל לא לברכת 'בורא מיני מזונות'. וכן הלאה על זה הסדר.

הקדימה השניה: שבעת המינים
התוה"ק בפרשת עקב מונה את שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל:
'ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש'.
לשבעת המינים שנמנו בפסוק זה יש דין קדימה על כל שאר מיני הפירות.
וגם בתוך שבעה מינים אלו ישנו סדר חשיבות פנימי, הבנוי על הקירבה למילה 'ארץ':
מין הסמוך למילה 'ארץ' קודם למין הרחוק יותר ממילת 'ארץ'. ושני מינים הסמוכים למילת 'ארץ' במידה שווה - יקדם המין הסמוך ל'ארץ' הראשון.
בנוסף ישנם עוד שלשה מינים שיש להם חשיבות של שבעת המינים, אף שאינם מפורשים בפסוק, והם: כוסמין, שבולת שועל, ושיפון.
מין ה'כוסמין' כלול ב'חיטה' הכתובה בתורה, ומיני ה'שבולת שועל' וה'שיפון' כלולים ב'שעורה'.
אמנם כיון ששלשת המינים הללו אינם מפורשים בתורה - המינים המפורשים בתורה קודמים להם. וכיון שמין ה'כוסמין' כלול ב'חיטה' - הוא קודם ל'שבולת שועל' ול'שיפון' הכלולים ב'שעורה'.
הסדר היוצא למעשה מכל זה הינו:
1) חיטה.
2) זית.
3) שעורה.
4) תמר.
5) גפן.
6) תאנה.
7) רימון.
8) כוסמין.
9) שיבולת שועל ושיפון.

הקדימה השלישית: שלם
דבר שלם - קודם לדברים שבורים או חתוכים.

הקדימה הרביעית: חביב
מאכל החביב ואהוב על האדם - קודם לשאר מאכלים.

אלה הן ארבעת הקדימות העיקריות, שעליהן מבוססות הלכות קדימה בברכות.
ועל מנת לזכור קדימות אלו נראה ליתן סימן במילת בַּפֶּתַ"ח : ברכה, פסוק, תמים, חביב. (פסוק: שבעת המינים שנזכרו בפסוק. תמים: שלם).

גם בתוך ארבעת הקדימות הללו ישנו סדר פנימי:
הקדימה ד'ברכה' שהובאה הראשונה – היא הקודמת לכל הקדימות האחרות, והקדימה ד'שבעת המינים' - קודמת לקדימה ד'שלם' וחביב', אבל אינה קודמת לקדימה ד'ברכה', וכן הלאה על זה הדרך.
והמבין ומשנן את ארבעת הקדימות הללו על סדרן ופרטיהן כמבואר לעיל, יידע כיצד לנהוג בכל מקרה שבו הוא נפגש עם מינים שונים של מאכלים.

בכל מקרה שבו מונחים לפני האדם מיני מאכל שונים, עליו לכלכל את צעדיו לאור סימן בפת"ח הנ"ל:
ברכה: קודם כל על האדם לבדוק מה הן הברכות שיש לו לברך, ולהקדים את הברכה החשובה ביותר שביניהן, הכל לפי סדר מג"ע א"ש.
פסוק: אחרי שהאדם יודע איזו ברכה עליו לברך, עליו לבדוק אלו מינים הוא פוטר בברכה זו, ובמידה ויש ביניהם מין או מינים משבעת המינים עליו להקדים זאת, הכל כפי דרגות חשיבות מין שבעה שהתבארו לעיל.
תמים: אם אין שם מין משבעת המינים, או אם יש שם מין משבעת המינים ויש ממנו כמה פריטים - יברך על השלם שביניהם.
חביב: אם אין שם שלם, או שיש כמה מינים שלמים - יברך על המין החביב עליו.

בסימן קס"ח מופיעות עוד שני קדימות שלא נזכרו בסימן רי"א (יפה, וגדול במינו), ובספרי הפוסקים מצינו עוד הרבה מיני קדימות (מין שמברכים עליו שהחיינו, פירות א"י, וכו' וכו'), אך כל הקדימות הללו מדורגות אחרי ארבעת הקדימות המבוארות לעיל.

דוגמאות מעשיות להמחשת הכלל דבפת"ח ופרטיו:
* עוגיה מקמח כוסמין שלמה וחביבה, ולעומתה וופלה של אוסם שבור ולא חביב:
הוופלה קודם. כי מצד הקדימה של 'מין שבעה' - חיטה קודמת לכוסמין, והקדימה של 'מין שבעה' קודמת לקדימות 'שלם' ו'חביב'.
* אורז ותאנה:
האורז קודם. כי ברכת 'מזונות' קודמת לברכת 'העץ', והקדימה ד'ברכה' קודמת לקדימה ד'מין שבעה'.
* שלוה ותמר:
התמר קודם. כי ברכתו 'בורא פרי העץ', ואף שמצד 'מין שבעה' חיטה קודמת לתמר, הלא הקדימה ד'ברכה' קודמת לקדימה ד'מין שבעה'.
* זית שבור ולא חביב, מול תפוח שלם וחביב:
יברך על הזית. כי הוא 'מין שבעה', וקדימה זו קודמת ל'שלם' ול'חביב'.
* בירה ומיץ רימונים:
הבירה קודמת גם אם המיץ רימונים חביב עליו יותר, כי מצד 'מין שבעה' שעורה קודמת לרימון, והקדימה ד'מין שבעה' קודמת לקדימה ד'חביב'.

לסיום אברכך שתזכה במהרה ליישוב הדעת מתוך הרחבה, ותוכל לשבת על התורה ועל העבודה במנוחה ובשלווה, ותזכה ללבן גם את הסוגיא הזאת עד תומה. וכאשר תעשה זאת - תמצא טעם לכל מה שכתבתי לך.
רק נקודה אחת אפרש בקצרה, בעניין קדימת ברכת 'בורא פרי העץ' ל'בורא פרי האדמה':
דעת הרבה גדולי הראשונים ובראשם הבה"ג שכל דבריו דברי קבלה - שברכת 'בורא פרי העץ' קודמת לברכת 'בורא פרי האדמה'. וכן הוא ע"פ סוד. וכן עמא דבר.
ומכיון שגם מקרב הראשונים שסוברים שברכות אלו שוות בחשיבותן - רבים הסוברים שיכול להקדים איזה מהם שירצה, ונמצא שהמקדים 'בורא פרי העץ' עושה מצויין גם לשיטתם. וכיון שדעת הסוברים שבכהאי גוונא מתהפך הסדר - מוקשית מאד מכמה צדדים.
על כן, מכל הלין טעמי ועוד, נראה דשפיר ראוי לנו להניח את העולם על מנהגם להקדים ברכת 'בורא פרי העץ' לברכת 'בורא פרי האדמה', וכן נקטנו בפנים.
ואת שאר המקורות לשאר הדברים שהתבארו 'דרשו מעל ספר ה'', ואם תדרשנו ימצא לך.

הכו"ח ביקרא דאורייתא
הרב יהושע מנחם בלושטיין

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' ינואר 13, 2022 9:19 pm

לא ראיתי שכבודו כתב שני דברים חשובים, מאד מצויים ונוגעים למעשה:

א. הקדימה [הראשונה] של "מגע אש" אינה מוחלטת, כי בין העץ לאדמה קדימה זו באה רק אחרי חביב, שבעה, שלם.

ב. כל סדר הקדימה הוא רק כשרוצה לאכול שניהם כעת ממש, דהיינו שלא אכפת לו סדר האכילה, ורק היות שכך או כך משהו יהיה הראשון לכן באים דיני קדימה.
אבל אם יש סדר לאכילתו, שרוצה בדוקא אחד ואח"כ השני [מצד נימוס הסעודה, או בריאות, או חוסר רצון, או יובש הפה, או חובת קידוש] אזי האחרים נחשבים כאילו אינם כאן [כמו כשהמינים החשובים טרם הובאו, למרות שיודע שהם בדרך אין חובה לחכות עליהם], או כמי שאינם רוצה לאכלם כלל [כך נחשב לפי שעה, לפי שעד שלא יאכל את הראשון אינו רוצה לאכול את השני], ואין כלפי זה שום דיני קדימה.

דוגמאות:
שהכל קודם למזונות: מרק קודם לאורז, בשר לפני עוגה של קינוח, לגימה מהקפה לפני העוגה בבוקר כי צמאים והפה יבש.
הגפן לפני המוציא: חיוב קידוש לפני הסעודה, וממילא ברכת הגפן לפני המוציא בשבת וביו"ט.
שאר מינים לפני מין שבעה [וגם אדמה לפני העץ ממין שבעה]: רוצה כסדר אכילתו קודם מלוח (פיצוחים מלוחים) ורק אחר כך מתוק (תמר).

י.מ.בלושטיין
הודעות: 67
הצטרף: ג' יולי 13, 2021 2:32 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי י.מ.בלושטיין » ו' ינואר 14, 2022 12:33 pm

ההערה השניה נכונה מאד, ובאמת חשוב להדגישה.
בנוגע להערה הראשונה בעניין מג"ע א"ש, דוקא כן התייחסתי לזה, עיין במה שכתבתי בסוף התשובה, ותבין שבדוקא לא העתקתי חריגה זו.
זכותו של כל מי שרוצה לחלוק עלי, אבל אני סבור שעכ"פ לאנשים פשוטים כדאי למסור את הכלל של מג"ע א"ש בהחלטיות, כי לשום עבירה הם לא יגיעו מזה, ואדרבה, לפי הרבה שיטות עיקריות זה אפילו מצויין ועדיף, ויתכן מאד שאפילו לכל אחד היה ראוי לנהוג כך. ולכן עכ"פ את העם שבשדות ראוי להנהיג כמו שכתבתי, ומן הטעמים שביארתי בפתח התשובה.

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' ינואר 14, 2022 4:24 pm

י.מ.בלושטיין כתב:בנוגע להערה הראשונה בעניין מג"ע א"ש, דוקא כן התייחסתי לזה, עיין במה שכתבתי בסוף התשובה,

צודק, לא שמתי לב [כי זה אכן נמצא בסוף סוף התשובה אחרי האיחולים...].

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' ינואר 18, 2022 9:16 am

לכאורה יש להוכיח את דברי הקיצוש"ע והמשנ"ב הנ"ל לגבי ברכת העץ והאדמה, שקדימת הברכות האלה זו לזו [מגע-אש] אינה קודמת למין שבעה, כי אל"כ הכלל של "כל המוקדם בפסוק קודם לברכה" לא רלוונטי כלפי חיטה ושעורה.
שהרי ברכת חיטה ושעורה היא או "מזונות" או "אדמה", ואילו כל שאר המינים ברכתם "העץ". ונמצא שתמיד תיקבע הקדימה בין חיטה ושעורה לשאר המינים מצד הברכה: או מזונות [חיטה ושעורה] קודם להעץ, או העץ קודם לאדמה [חיטה ושעורה].
וא"כ היכן נמצא שחיטה ושעורה יקדמו לזית ותמר [בהתאמה] מצד קדימתם בפסוק כ"מין שבעה", בלי הקדמה שמצד עצם הברכות?
[וכתבת בעצמך לעיל בסדר מין שבעה, שהסדר הוא "חיטה, זית, שעורה, תמר". היכי משכחת לה בלי שתהיה הקדימה מצד סוג הברכה אלא מצד מין שבעה? וכהרמז שלך "פסוק"?]

תאמר שאה"נ, לא משכחינן לה, ואין לדייק את המילה "כל" שבגמרא? - והרי כל הציור המבואר בפוסקים של קדימה בין מינים שנמצאים במרחק שווה מ"ארץ" - מצד שזה סמוך ל"ארץ" ראשון וזה סמוך ל"ארץ" שני - הוא רק כלפי חיטה ושעורה. [שהרי זית ותמר קודמים לגפן תאנה ורימון מצד המיקום עצמו, בלי נפק"מ לאיזו "ארץ", שזית ותמר הם ראשון ושני לארץ, וגפן תאנה ורימון הם שלישי רביעי וחמישי לארץ].
וכך מפורש בתוספות (ברכות מא, ב): "היכא דאיכא חיטה וזית או שעורים ותמרים אע"ג דשוין לארץ מכל מקום המוקדם בפסוק דהיינו לארץ ראשון יקדים לברכה", ובהכרח כאמור מיירי בכוסס חיטים ושעורים שברכתן אדמה, שאל"כ מזונות קודם להעץ.
הרי מפורש שבין העץ לאדמה - מין שבעה קודם לסוג הברכה.

י.מ.בלושטיין
הודעות: 67
הצטרף: ג' יולי 13, 2021 2:32 pm

Re: לקראת ט"ו בשבט: תשובה בענין קדימה בברכות

הודעהעל ידי י.מ.בלושטיין » ד' פברואר 02, 2022 1:29 pm

צופה_ומביט כתב:לכאורה יש להוכיח את דברי הקיצוש"ע והמשנ"ב הנ"ל לגבי ברכת העץ והאדמה, שקדימת הברכות האלה זו לזו [מגע-אש] אינה קודמת למין שבעה, כי אל"כ הכלל של "כל המוקדם בפסוק קודם לברכה" לא רלוונטי כלפי חיטה ושעורה.
שהרי ברכת חיטה ושעורה היא או "מזונות" או "אדמה", ואילו כל שאר המינים ברכתם "העץ". ונמצא שתמיד תיקבע הקדימה בין חיטה ושעורה לשאר המינים מצד הברכה: או מזונות [חיטה ושעורה] קודם להעץ, או העץ קודם לאדמה [חיטה ושעורה].
וא"כ היכן נמצא שחיטה ושעורה יקדמו לזית ותמר [בהתאמה] מצד קדימתם בפסוק כ"מין שבעה", בלי הקדמה שמצד עצם הברכות?
[וכתבת בעצמך לעיל בסדר מין שבעה, שהסדר הוא "חיטה, זית, שעורה, תמר". היכי משכחת לה בלי שתהיה הקדימה מצד סוג הברכה אלא מצד מין שבעה? וכהרמז שלך "פסוק"?]

תאמר שאה"נ, לא משכחינן לה, ואין לדייק את המילה "כל" שבגמרא? - והרי כל הציור המבואר בפוסקים של קדימה בין מינים שנמצאים במרחק שווה מ"ארץ" - מצד שזה סמוך ל"ארץ" ראשון וזה סמוך ל"ארץ" שני - הוא רק כלפי חיטה ושעורה. [שהרי זית ותמר קודמים לגפן תאנה ורימון מצד המיקום עצמו, בלי נפק"מ לאיזו "ארץ", שזית ותמר הם ראשון ושני לארץ, וגפן תאנה ורימון הם שלישי רביעי וחמישי לארץ].
וכך מפורש בתוספות (ברכות מא, ב): "היכא דאיכא חיטה וזית או שעורים ותמרים אע"ג דשוין לארץ מכל מקום המוקדם בפסוק דהיינו לארץ ראשון יקדים לברכה", ובהכרח כאמור מיירי בכוסס חיטים ושעורים שברכתן אדמה, שאל"כ מזונות קודם להעץ.
הרי מפורש שבין העץ לאדמה - מין שבעה קודם לסוג הברכה.



הרב צופה ומביט, שאלתך טובה מאד, וטוב ששאלת.
איני מונח כבר בתוך העניין ממש כרגע, ולכן אענה מן הזיכרון וה' יעזור שלא אטעה ח"ו בדבר הלכה.
לאורך כל סימן רי"א, ישנם שני מהלכים יסודיים שניבטים כל הזמן מבין ריסי המחלוקות השונות והפרטים הקטנים, אבל לא רבים שמים לב אליהם, או על כל פנים לא תופסים את מלוא היקפם ומשמעותם.
~ מהלך אחד אומר, שהקדימה של 'מין שבעה' קודמת לקדימה של 'ברכה'. לפי המהלך הזה, אורז לא קודם לתמר או לענב, כי עם כל הכבוד לו שברכתו מזונות, מכל מקום, הלא תמר הוא מין שבעה, ומין שבעה זו הקדימה הקודמת לכל, וכל הנפקא מינה בברכה היא רק אחרי שהקדמנו את המין שבעה.
ובעצם לפי דעה זו, זה שמזונות קודם להגפן, זה לא בגלל סדר ברכות מגע א"ש, אלא בגלל שחיטה ושעורה קודמים לגפן, וזה שהגפן קודם להעץ והאדמה זה בגלל שגפן קודם לתמר ולרימון, ובאמת, אם יש לפנינו זית ולחמניית שעורים, צריך להקדים את הזית ה'העץ' - לפני ה'מזונות' על הלחמניית שעורים, כי העיקר זה המין שבעה ולא המגע אש, וכל החשיבות של הברכות מג"ע א"ש, שמזונות חשוב יותר משהכל לדוגמא, הכל רק כשאין מין שבעה, שאז אורז שהוא מזונות יהיה קודם לברכות שמתחתיו, אבל באופן שיש כאן מין שבעה - אין כל נפקא מינה בברכה.
~ ויש מהלך שאומר שהקדימה של 'ברכה' קודמת לקדימה של 'מין שבעה', ולפי זה אורז גם יהיה קודם לתמר או לענב, אפילו שהוא לא מין שבעה והם כן, וזאת בגלל ברכתו החשובה. ולפי דעה זו, רק בתוך הברכות עצמם, והיינו בין מינים שברכתן שווה, שייכת קדימת מין שבעה. וקדימת מין שבעה שייכת בתוך כל ברכה וברכה מברכות מג"ע א"ש, מלבד ברכת 'בורא פרי הגפן'.
בתוך ברכת 'בורא מיני מזונות' יש דיני קדימה בין חיטה לשעורה, ובין שתיהן לכוסמין ולשיבולת שועל ושיפון, ובין כל אלו לבין אורז.
ובתוך ברכת בורא פרי העץ יש דיני קדימה בין גפן תאנה רימון זית ותמר ושאר מינים שברכתם 'בורא פרי העץ' ואינם מין שבעה.
ובתוך ברכת 'בורא פרי האדמה' יש גם כן דיני קדימה כמו בברכת 'בורא מיני מזונות'.
וגם בתוך ברכת 'שהכל נהיה בדברו' יש הרבה נפקא מינה בקדימת מין שבעה, כי הבא לשתות בירה ושמן זית, צריך להקדים השמן זית אל הבירה, והבא לשתות מיץ רימונים ולאכול דבש - עליו להקדים ולברך על הדבש ורק אחר כך לשתות את מיץ הרימונים.
~וכל מהלך ממהלכים אלו יש הרבה ראשונים ואחרונים שעומדים בשיטתו. ויש גם גישות משלבות, כדעה הסוברת שלעולם מג"ע א"ש כן קודם למין שבעה, ולכן אורז יקדם לתמר, אבל בנוגע לקדימת העץ והאדמה - שם קדימת מין שבעה תקדם.
עד כאן מתוך זכרוני, ואם שגיתי אשמח שתתקנני.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 121 אורחים