איקבע איסורא

[עני בן פחמא]

האם דין איקבע איסורא נאמר רק בחתיכה אחת איסור מב' חתיכות, או שמא גם כשיש חתיכה אחת אסורה ושתיים מותרות (אלמלא דין ביטול ברוב) יש פה איקבע איסורא.
נפק"מ למין במינו לר' יהודה האם יתחייב אשם תלוי.
[בפר"ח סי' קי משמע שלא שייך בזה איסע איסורא, אני מחפש מקורות קדומים]

[יהושע100]

ע' ברמ"א יו"ד סימן קא סעיף א שכתב בשם הרמב"ן שחתיכת איסור דרבנן הראויה להתכבד אוסרת תערובתה ואינה בטלה. וע"ז יש להקשות מדוע, הרי כל חתיכה היא ספק דרבנן.
וחשבנו לתרץ בתחילה שהכוונה שאסור רק לאכלם יחד אך בר"ס קי מבואר לא כך ומכח זה תירצנו דס"ל לרמ"א שחשיב ספק בדרבנן דאיקבע איסורא שאסור כמ"ש הש"ך וכיוון שהרמ"א מיירי בתערובת של כמה חתיכות צריך לומר שגם בזה אמרינן איקבע איסורא

[אליהו בן עמרם]

האם דין איקבע איסורא נאמר רק בחתיכה אחת איסור מב' חתיכות, או שמא גם כשיש חתיכה אחת אסורה ושתיים מותרות (אלמלא דין ביטול ברוב) יש פה איקבע איסורא.
נפק"מ למין במינו לר' יהודה האם יתחייב אשם תלוי.
[בפר"ח סי' קי משמע שלא שייך בזה איסע איסורא, אני מחפש מקורות קדומים]

מה הביאור שאין בזה איקבע איסורא? הרי יש בתערובת חתיכה אחת של איסור ודאי, וכל חתיכה שאני מוציא מהתערובת הינה בספק שמא זאת אסורה משכבר בוודאי (לולא ביטול).
ואשמח אם יצטט מר את דברי הפר"ח עליהם מסתמך.

[עני בן פחמא]

האם דין איקבע איסורא נאמר רק בחתיכה אחת איסור מב' חתיכות, או שמא גם כשיש חתיכה אחת אסורה ושתיים מותרות (אלמלא דין ביטול ברוב) יש פה איקבע איסורא.
נפק"מ למין במינו לר' יהודה האם יתחייב אשם תלוי.
[בפר"ח סי' קי משמע שלא שייך בזה איסע איסורא, אני מחפש מקורות קדומים]

מה הביאור שאין בזה איקבע איסורא? הרי יש בתערובת חתיכה אחת של איסור ודאי, וכל חתיכה שאני מוציא מהתערובת הינה בספק שמא זאת אסורה משכבר בוודאי (לולא ביטול).
ואשמח אם יצטט מר את דברי הפר"ח עליהם מסתמך.

הפר"ח בסעיף ח מבאר שהטעם שצריך בשביל ס"ס תערובת, ולא די באחד באחד הוא מפני שבאחד באחד יש איקבע איסורא (אחד איסור וא' היתר) אבל בתערובת (איסור לשתי חתיכות היתר) אין דין איקבע איסורא.
הראיה שהביא ר' יהושע אינה ראייה מפני ששם אין כ"כ ס"ס מפני שהס"ס הוא תרתי דסתרי, שא"א להתיר הכל ודו"ק.