פורום אוצר החכמה

מובא בפוסקים שיש לומר פסוקים קודם הבדלה, הנה א-ל ישועתי, ליהודים היתה אורה, כוס ישועות אשא,
אולם המנהג הרווח להוסיף אחר 'ליהודים' תיבות 'כן תהיה לנו'. (עד שנהפך גם לשיר פורים מפורסם...)
היש ידיעה למישהו מה מקור מנהג זה וטעמו?

מקור המנהג אני יודע
גם איני משוכנע ש"מובא בפוסקים שיש לומר פסוקים קודם הבדלה"
אבל טעמו של המנהג הוא די ברור
אנו פותחים את השבוע בהבעת בטחון בה'' ובתפילה שיהיה לנו טוב ותהיה ישועה

כדכד כתב:גם איני משוכנע ש"מובא בפוסקים שיש לומר פסוקים קודם הבדלה"

מובא בלבוש.

ובטור סימן רצ"ט בשם סדר רב עמרם מובא פסוק הנה א' ישועתי בסוף הבקשות שבין ברכת ההבדלה והשתיה

ראיתי בהרבה מקומות שגם היוצאים בהדלה [ע''י שמיעה] אומרים בקול ''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו'' מה המקור למנהג זה?

מגופת חבית כתב:ראיתי בהרבה מקומות שגם היוצאים בהדלה [ע''י שמיעה] אומרים בקול ''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו'' מה המקור למנהג זה?

אינני יודע מה המקור, אך כמדומני שכך נהוג ברוב-ככל מקהלות האשכנזים, ומסתמא מנהג ישן הוא.

מה שתמיד סיקרן אותי, שלפי המנהג האשכנזי המערבי הקדום של קהילות שו"ם, פפד"מ ופיורדא (ייעקעס) וכו' נהוג לומר בפסוקים שלפני ההבדלה מתוך הג' פסוקים ש"לא יזוזו מפיך" רק את פסוק ה' צבאות עימנו וגו' (יעויין בסידור עבו"י (בער)), ועם הזמן עם הגירתם של אבותינו מזרחה לארץ פולין (כידוע פה-לין), הוסיפו את "ה' צבאות אשרי וגו' " ו"ה' הושיעה וגו' " .
היש למישהו הסבר ?

יצויין שבסידור ההוא, לא מובא שנהוג שהמסובין יאמרו בקול את פסוק "ליהודים וגו' "

כמדומני שראיתי פעם משהו כזה בלקוטי מהרי"ח.

עזריאל ברגר כתב:כמדומני שראיתי פעם משהו כזה בלקוטי מהרי"ח.

מה הכוונה כזה ? כמו קובץ הפ.די. אף דלעיל ?

מגופת חבית כתב:ראיתי בהרבה מקומות שגם היוצאים בהדלה [ע''י שמיעה] אומרים בקול ''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו'' מה המקור למנהג זה?

כן הביא בליקוטי מהרי"ח כמו שהזכיר ר' עזריאל ברגר. אמנם במהרי"ל (שבת, בסדר הבדלה) כתב שכל הפסוקים עד ליהודים אומרים הציבור עם המבדיל, ומליהודים מתחיל המבדיל לבד, עיי"ש בליקוטי מהרי"ח.

לענ"ד, הנוהג שכולם אומרים "ליהודים וגו'" בהבדלה, הינו משורבב מן המנהג שבקריאת מגילה, לקרוא מקרא זה עצמו בקול כל הקהל, כמפורש ברמ"א (מ"מ, אצלנו אין נהוג כך בהבדלה).

האם יש ענין שהמבדיל ממתין עד שקהל השומעים יסיימו אמירת פסוק "ליהודים היתה אורה וגו'", או שהמבדיל יכול להמשיך להתחיל אמרית פסוק זה כשאחרים עדיין לא סיימו לאמרו.

למה? זה מגילה?