דבר מצוי הוא, שמזמינים פועל לעבודת בית [חשמלאות, איטום וכדו'], שהוא מועסק אצל חברה.
או אדם הבא לבדיקות רפואיות ביתיות, מטעם חברה או קופ"ח,
ולבסוף במעמד התשלום, 'טובי לב' מוסיפים תשורה לפועל על עבודתו.
למי שייך הטיפ?
האם נדמהו לדיני שליחות סימן קפ"ג סעי' ו', שנחלקו שם רמ"א וש"ך באם אומרים לשליח זה בשבילך שהוא שלו או שחולק עם משלחו?
שלכאורה יש לומר, שאין דמיון, כי התם הסברא למחמירים [חולקין], שהכסף של המשלח הביא לך את ה'מתנה' והעודף. משא"כ כאן אין 'ממון' של המשלח שהביא לי ה'טיפ'
אלא אדרבה, אופי הפעולה האדיבות וכדו' הם שהביאו לשוכר-מזמין, את נדיבות הלב ליתן.
או נדמהו למציאות של פועל שהם שייכים לעצמו [סוף הל' אבידה ומציאה], אא"כ שכרוהו ללקט מציאות,
אך מאידך הטיפ כאן עדיף על מציאה, שיש קס"ד ל'אדון'-מעסיק שמצוי במעט לקבל טיפים, ואי"ז כמציאה שלא קס"ד של המשכיר.