מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם ראשונים יכולים לחלוק על סבוראים?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

האם ראשונים יכולים לחלוק על סבוראים?

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' ינואר 20, 2022 6:05 pm

האם הראשונים יכולים לחלוק על הסבוראים, מה מעמד הסבוראים בזה?
אשמח להפניה למי שעמד בזה


[האשכול נפתח לבקשת ידידינו 'דרופתקי דאורייתא' שעדיין לא מצליח להתחבר לפורום...]

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: האם ראשונים יכולים לחלוק על סבוראים?

הודעהעל ידי יבנה » ה' ינואר 20, 2022 10:58 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:האם הראשונים יכולים לחלוק על הסבוראים, מה מעמד הסבוראים בזה?
אשמח להפניה למי שעמד בזה


[האשכול נפתח לבקשת ידידינו 'דרופתקי דאורייתא' שעדיין לא מצליח להתחבר לפורום...]

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כריתות פרק ג משנה ה
והוא אמרם בתלמוד שעבר משום כלת בנו ושניה, כלומר ועל היותה שניה מפני שהיא בת בת בנו. ונשאר לנו לבאר אי זה אסור נוסף בה כשנשאה יצחק כדי שיתוסף מחמתו אסור לגבי יעקב, לכך אמרו שזה יהיה בתנאי אם היה ליצחק בן אחר זולת יעקב, וזה לשונם, כגון דאית ליה בן קטן לזקן דחאייל אסור על קטן וחייל נמי עליה דידיה. והיותר קרוב לדעתי כי לשון זה פירוש, ושמא הוא לרבנן סבוראי, וכבר נתעסקתי כמה פעמים בביאור לשון זה, והוא כולו לדעתי טעות. אבל הנכון לומר מפני שנתוסף בסרח אסור אשת אח לגבי כל אחיו של יצחק אתוסף נמי ליעקב אסור נשואין אלו והוא אסור אשת אב, וזהו העיון הנכון שהוא לפי הכללים.

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת זבים פרק ד משנה ו
ומלה זו כלומר מדף יש שנשתמשו בה לענין אחר של טומאה כמו שבארנו בעשירי דפרה, ועל אותו ענין אמרו בתלמוד מאי מדף דכתיב קול עלה נדף, כלומר שהוא ענין תנודה, ופירוש זה אינו מעצם הגמר, אלא היא הגהה מפירוש רבנן סבוראי וכתבוה המעתיקים בתוך הדברים ולא העירו על כך, אבל ענין זה שאנחנו בו כאן מטומאת מדף עיקרו מן נדף והוא נגזר ממה שאומרים ריחו נודף כלומר מתפשט ומריח למרחק רב, והושאל שמוש זה לזב שהוא מטמא כלים שעל גביו ואפילו היה ביניהם חציצות רבות כאלו ריחו נודף ומגיע עדיהם ומטמא אותם על דרך הדמיון.

חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף ח עמוד ב
ותמיהא מילתא טובא היכי אפשר דטעו רבנן דקיסרי כולי האי [מ]שבסר לכ"ד אמות, ועוד שהרי הדבר מתברר למראית העין שאין העגול מוסיף על המרובע שבתוכו חציו, ומקצת גדולי רבותינו אמרו דחושבנא דרבנן קושטא הוא, ולא גרסינן ולאו מילתא היא דלאו לישנא דתלמודא הוא אלא רבנן סבוראי דהוו בתר הוראה כדאשכחן טובא בתלמודא,


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פלוריש ו־ 199 אורחים