ידוע מה שכתב בספר 'עקידת יצחק' (פרשת וירא, שער כ) דהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש בסתר ושלא לדעת הרבים – חטאת היחיד הוא והוא ימות בעוונות, אמנם חטא הקטן כשיסכימו עליו הרבים והב"ד אינם מוחים – הוא חטאת הקהל כולו ולא ניתן למחילה רק בפורענות הקהל, וכתב שם דלכן נענשו כל שבט בנימין בפילגש בגבעה כיון שהב"ד לא מסרו את החוטאים.
[ומובא מהמהרש"ם שחידש עפי"ז (ארחות חיים סי' תקנא סק"ל) לגבי המנהג שאין קובעין שוק של בשר בתשעת הימים, ויש אנשים שאם לא ימצאו בשר כשר – יאכלו נבילות וטריפות, האם להתיר ולעבור את המנהג כדי להצילם מאיסור חמור. והביא דברי העקידת יצחק הנ"ל דכיון דאם יתירו הרי זה חטאת הקהל, א"כ מוטב שיחידים יאכלו בשר טריפה מאשר שב"ד יתירו איסור ויהפך לחטאת הקהל. וצירף לזה גם, דאם יקנו בשר כשר יאכלוהו בלי מליחה ותערובת של בו"ח, יעו"ש בדבריו].
האם ידוע לת"ח מקורות נוספים לענין זה,
שחטא הנעשה בהסכמת רבים חמור יותר מחטא הנעשה ביחיד (אפי' אם החטא קטן יותר בעצמותו)?