פורום אוצר החכמה

הב"י מביא ר"ש שפוסק "דאיסורא ברובא איתא". פירוש: במקרה שנפל איסור לתוך היתר והופרדה התערובת לשניים אמרינן שהאיסור נמצא ודאי בחלק הגדול. מקור דין זה הוא ע"פ הגמ' בזבחים שמביאה הנחה זו במו"מ שם. וקיי"ל כן להלכה.

הש"ך אומר שאם נתערב חד איסור בתרי היתר אף שאסור לאכול כולם יחד מ"מ מותר לאכול אחד ואח"כ שניים יחד וכן להיפך. ובראותי כן מיד הקשיתי דכשהפריד האחד לאוכלו מימילא איסורא ברובא איתא והוא ודאי אחד מן השניים הנותרים ואין ביטול ברוב והאיך הם מותרים באכילה??

אך באמת ראיתי אח"כ שהפת"ש בהמשך נתקשה בזה וציין לנו"ב. פתחתי דברי הנו"ב וראיתי שכתב מכוח הש"ך הנ"ל להוכיח שבנידו"ד לא אמרינן איסורא ברובא איתא אך לא הוסיף מה באמת הסברא בזה ונראה שם שהיתה לו סברא חזקה לומר כן כי חולק שם על ת"ח גדול שרצה לומר גם בזה איסורא ברובא איתא.

אשמח לכל בדל סברא בענין.