מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 03, 2022 12:59 am

שאלה פשוטה, או שכבר עסקו בה או שהיא טעות. וע"ז נאמר לא הביישן למד.
איך עובד החיוב על שכירות למ"ד מתחילה ועד סוף, והיינו שכל רגע ורגע בשכירות מחייב תמורה, ולכאו' הרי כיון שסיכמו על השכירות אז מעתה ועד ל' יום כל התשמישים הם בבעלות השוכר ולא המשכיר, ואין אחד מהם יכול לחזור בו, וא"כ שפיר אפשר לקצוץ מתחילה על הכל, או לקבוע שהחיובים יחולו בהדרגה, אבל איך אפשר לומר שכל רגע מחייב עוד ועוד. (זה קשה לי בפרט על שכירות המעות של ריבית לדעת הרשב"א, כי שם הרי מלוה להוצאה נתנה, וזכות השימוש במעות כבר לא באה מכח המלווה-המשכיר בכלל, אבל קודם צריך להבין בכל שכירות כנ"ל).

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 13, 2022 6:11 pm

כמדומני ש"ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף" נאמר לגבי שכירות פועל, ולא לגבי שכירות כלים וכיו"ב.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 14, 2022 2:34 am

ענין ארוך. ראה לדוג' אבני מילואים סימן כח ס"ק מו.

בן אליהו
הודעות: 1015
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי בן אליהו » ד' יוני 15, 2022 7:47 am

מתוספות באיזהו נשך על המשנה שמרבין על השכר, מבואר שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף גם ביחס לשכירות בתים.
גם משות הרשב"א שמבאר שלולא איסור ריבית היה חוב הריבית נצבר באופן יומי כיוון שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, מוכח כן.

מצד שני ידועה שיטת ראשונים שהשוכר בית ונפל באמצע השכירות משלם על כל הזמן שנותר עד סוף השכירות. ומבואר מדבריהם שחוב השכירות חל ברגע אחד כנגד זכות המגורים שנקנתה לשוכר ברגע הקציצה. ולשיטה זו בוודאי לא אמרינן בשכירות בתים ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף

בן אליהו
הודעות: 1015
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי בן אליהו » ד' יוני 15, 2022 7:52 am

עושה חדשות כתב: (זה קשה לי בפרט על שכירות המעות של ריבית לדעת הרשב"א, כי שם הרי מלוה להוצאה נתנה, וזכות השימוש במעות כבר לא באה מכח המלווה-המשכיר בכלל, אבל קודם צריך להבין בכל שכירות כנ"ל).

לכאורה לא קשה. דכוונת הרשב"א היא שהוא משכיר לו את החוב. ומוכח מהרשבא שחוב הווי כסף. וכצד אחד באבני מילואים סימן כח.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 30, 2022 10:23 pm

כעת ראיתי בקונטרס הספיקות כלל ז' אות ה' - אבל יותר נראה בעיני לומר, דהאי פלוגתא דשכירות אי ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף או אינה אלא לבסוף, לא שייכא אלא בשכירות פועל כהאי דקדושין [ס"ג ע"א] בשכר שאעשה עמך, וכעין שכר כיפה דפרק קמא דעבודה זרה [י"ט ע"ב], אבל שכירות קרקעות ומטלטלין, מיד שנגמר השכירות וקנאה השוכר להדבר ההוא נתחייב בכל השכירות דשכירות ליומא ממכר הוא, ומה לי שקנאן לחלוטין או קנאן לשנה, מה שאין כך בפועל דיכול לחזור אפילו בחצי היום, והלכך לא שייך לומר גביה שנתחייב בכל השכירות מיד...

יהודה בן יעקב
הודעות: 2894
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: איך חל החיוב של ישנה לשכירות מתחוע"ס

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' דצמבר 01, 2022 1:20 am

עושה חדשות כתב:איך עובד החיוב על שכירות למ"ד מתחילה ועד סוף, והיינו שכל רגע ורגע בשכירות מחייב תמורה, ולכאו' הרי כיון שסיכמו על השכירות אז מעתה ועד ל' יום כל התשמישים הם בבעלות השוכר ולא המשכיר, ואין אחד מהם יכול לחזור בו, וא"כ שפיר אפשר לקצוץ מתחילה על הכל, או לקבוע שהחיובים יחולו בהדרגה, אבל איך אפשר לומר שכל רגע מחייב עוד ועוד.

בקובץ הערות סימן נג, ט כתב:
וביאור הדבר נראה, דתשלומי שכירות אפשר בב' אופנים: א) לשלם בעד ההשתמשות, ובאופן זה אינה לשכירות אלא לבסוף או מתחלה ועד סוף. ב) אפשר לשלם בעד הקנין, כמו בלוקח מקח, דתיכף משזכה במקחו נתחייב לשלם, ומשו"ה כשמקדים לו שכרו אין כאן הלואה אלא תשלומי קנינו.

ולדבריו ניחא, דאע"פ שנעשה קנין בין המשכיר לשוכר, הוא רק על ההתחייבות להעמיד החפץ או הבית לשימושו של השוכר, אך השוכר משתמש בשל המשכיר, ומשלם על ההשתמשות, ובזה אמרינן דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף.

עוד כתב שם בס"ק יא:
יא) ולדעת הרא"ה [לעיל אות ג'] דחיוב תשלומי שכירות הוא בשביל הקנין ולא בשביל ההשתמשות, קשה מהא דאמרינן אינה לשכירות אלא לבסוף או מתחלה ועד סוף. וצ"ל כמש"כ בקונטרס הספיקות כלל ז' [סעיף ה'] דהתם איירי בשכירות פועל, אבל שכירות קרקעות ומטלטלין מיד כשנגמר קנין השכירות נתחייב לשלם, כמו במקח, עיין שם טעמו דשכירות ליומא ממכר הוא.
מיהו מדברי הרמב"ם פי"ג ממכירה [הט"ו], נראה דגם בפועל שייך לומר שכירות ליומא ממכר הוא, דמה"ט כתב שם דאין אונאה לפועל משום דאין אונאה לעבדים, וכ"כ הרמ"ה פ' הספינה (פ"ז ע"א [סוף אות קי"ב]) עיין שם, ומ"מ אמרינן אינה לשכירות אלא לבסוף, וא"כ אין טעם לחלק בין שכירות פועל לשכירות בתים וקרקעות.
ומש"כ בקונטרס הספיקות שם ראיה משו"ת הרשב"א שהובא בבית יוסף (סי' שי"ב), נראה שלא ראה גוף התשובה אלא מה שהובא בב"י בקצרה. וז"ל הרשב"א ([ח"א] סי' אלף כ"ח): ראובן שהשכיר בית לשמעון, ומת שמעון אחר ג' חדשים שדר בבית, אם בנו יכול לומר לו, ביתך איני רוצה, ושכירות איני משלם אלא לפי חשבון שדר בו אבי. והשיב שהראב"ד פסק שהדין עם המשכיר, דכיון ששכר שמעון הבית, הרי הוא כמכר גמור, ונתחייב בדמים בין ידור בין לא ידור. ואף על גב דקיי"ל ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, מכל מקום אין השוכר רשאי לצאת משם בכל יום ויום ולחשוב עמו לשעות, אלא מחויב הוא שלא להניח ביתו לפני זה עד זמנו, ואפילו באמר לו טרח והביא דיורין אחרים, לאו כל כמיניה וכו' עכ"ל. הרי דגם בשכירות בתים שייכא הא דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף. אלא שהדברים מחוסרין ביאור, דכיון שאינו יכול לחזור בו בתוך הזמן, על כרחך צ"ל שכבר נתחייב בשעת קנין, ואיך שייך לומר בזה ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, וצ"ע.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 116 אורחים