פורום אוצר החכמה

כך אי' בירושלמי בברכות פ"ד - רבי שמעון בר אבא בשם ר"ח כל הדרכים בחזקת סכנה רבי יונה כד הוה נפיק לאכסניא הוה מפקד גו ביתיה רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת הוה מפקד גו ביתיה רבי חנינא בריה דרבי אבוה ר"ש בר אבא בשם ריב"ל כל החולי בחזקת הסכנה. ר' אחא בשם ר' אסא כל מה שש"ץ עובר לפני התיבה ותובע צרכי עמך לפניך רבי פינחס ר' לוי ר' יוחנן בשם מנחם דגלייא זה שעובר לפני התיבה אין אומר לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב עשה קרבנינו עשה צרכינו עשה מלחמותינו פייס בעדינו אחרים אמרי צורכי עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה...

הנוסח קצת קשה להבנה, אבל במדרש הגדול פ' מקץ מפורש יותר, כמצורף, ולכאו' זוהי ג"כ כוונת הירושלמי.

אבל לא נתברר לן מהו ענין הסכנה ומהם חילוקי הנוסח בין בוא והתפלל בוא וקרב וכו', מן הסתם כבר עמדו לבאר.

תודה למסייעים.

"אין אומר לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב", האם הכינוי 'קרובה' לפיוטים מקורו בתפקידו של הש"ץ כמוגדר כאן?

פירושו של בעל מדרש הגדול אכן מחודש. וכנראה שהסכנה מפני הקטרוגים. [ועי' זרע קודש ליום ז' דפסח שנקרא ש"ץ ע"ש שבתשבחותיו מסלק הקליפות מהש"צ רקיעים ועי"ז עולה התפילה.]
מפרשי הירושלמי על אתר פירשו אחרת, שזה נוסח חדש לתפילה קצרה 'כל מה שש"צ עובר וכו''. ואינו קשור לסכנה.
בעניותי נל"פ פירוש חדש, שזה בסך הכל פירוש על לשון המשנה 'בכל פרשת העיבור' - כל מה שש"צ עובר וכו'

עושה חדשות כתב:"אין אומר לו בוא והתפלל אלא בוא וקרב", האם הכינוי 'קרובה' לפיוטים מקורו בתפקידו של הש"ץ כמוגדר כאן?

ראיתי פעם שכן.

יש מאמר על מבנה בית הכנסת בזמן חז"ל, ושם כתב שמקום הש"ץ ביחס לקהל אכן הצריך אותו "להתקרב", איני זוכר כעת את הפרטים.

כתב על זה רי"מ תא שמע.

חלא בר חמרא כתב: בעניותי נל"פ פירוש חדש, שזה בסך הכל פירוש על לשון המשנה 'בכל פרשת העיבור' - כל מה שש"צ עובר וכו'

הציע כן פרופ' ר"ד הכהן הנשקה הי"ו במאמרו על משנה זו בקובץ מקומראן עד קהיר. (ללא שיש בציון הדברים משום הסכמה לכל האמור במאמר)