פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:האם נוקטים כך לדינא?

עושה חדשות כתב: לכאו' זה דבר מצוי שאדם מחזיר הלוואה קטנה ונותן את זה למלווה באותו הזמן בו הוא נותן לו ג"כ מתנה לרגל שמחה וכד', ולהגר"ז צריך להיזהר לבצע את זה בב' פעולות נפרדות, האם מזהירים על כך?

יהודה בן יעקב כתב:כוונת השואל היתה, שכמו בטרשא דר"פ אזלינן בתר הלוקח, ולכן אסור, אף בכה"ג ניזיל בתר הלוקח, ואסור.
אולם יש לחלק, שבטרשא דר"פ יש כאן תוספת מחמת ההמתנה, שהרי השער ברור, וכיון דאזלינן בתר הלוקח, הרי הוא מוסיף מחמת ההמתנה, ואילו בגוונא זו, אין תוספת כלל, שהרי זה השער ברור, וממילא אע"פ שהלוקח מחשב את ההמתנה וקונה דוקא אצלו, מ"מ כיון שאין כאן תוספת, אין איסור.

עושה חדשות כתב:טז]
מה המקור לחידוש זה?
(אם מחמיר את התור"פ וריטב"א בסוג' דחביות יין, היה לו להחמיר גם ב'יש לו').

עושה חדשות כתב:למה אין בזה איסור של רבית דברים?

עושה חדשות כתב:ב]
יש"כ.
כעת ראיתי כדבריכם בט"ז קעג,כד. זה לשונו; ...דהלוקח טרח בשביל עצמו כדי שיגיע מעות לידו ואין זה שכר הלואה אלא הוא טורח לעצמו ומשתדל לו מן הפירות מעות ואף על גב דגם להמוכר יש הנאה מזה אין זה אוסר במידי כיון שגם להלוקח יש הנאה וזה פשוט...

וצריך לפרש שיש חילוק אם הלוה רק טורח לממש את ממונו של המלוה, או שטורח לרבות את ממונו. דהיינו שטרחה שהיא לעצם השגת המעות שכבר קיימים ואי"צ ליצור מעות, אלא רק להוציאם לפועל, כגון לטרוח לילך לגבותם או למכור החפץ בשויה כאן כדי שיהיה מעות, בזה מותר אף בלא לשלם מידי. משא"כ בחבילה, הסחורה כאן שוה רק ח', והוא טורח ע"מ שיהיה למלוה י'. בזה חמיר טפי שיותר נראה שעושה לטובת המלוה, ולא לטובת הלוה. [לד' הט"ז הוא יותר נראה כעושה לטובת המוכר, ולד' המחבר אפשר שהוא באמת יותר לטובת המוכר].

העולה, שטרחה ע"מ להשיג את המעות הקיימים, ואפי' אינם קיימים בעין אלא יש לו סחורה ורוצה המלוה להופכו למעות, מותר לכו"ע שהלוה יעשה כן בלא לקבל שכר טרחה. ואם המלוה רוצה שהלוה ימכור במקום היוקר להרבות ממונו, בזה צריך ליתן לו שכרו, לד' הב"י שכר שלם, ולד' הט"ז והחוו"ד סגי בשכר מועט.

יאיר אתמר כתב:הלוהו במדבר ומחזיר לו בישוב אינו הלכה מפורשת בב"ק קיח וחו"מ עד שמותר (וע"כ שגם ר"ק אינו)?

יאיר אתמר כתב:וראה שו"ת חשב האפוד, ח"ג סו"ס ג.

עושה חדשות כתב:בענין דומה, מסתמא דברים מפורשים אבל נעלמו ממני כעת.
אם המלווה מתנה שפירעון ההלוואה יהיה באופן מסויים שהוא יותר טוב ממעות ההלוואה, כגון אם הלווה ב'לבן' ומתנה שיחזיר ב'שחור', או הלווהו במדבר ומתנה שיחזיר לו בישוב, וכל כיו"ב, האם הוי ריבית.

יאיר אתמר כתב:הלוהו במדבר ומחזיר לו בישוב אינו הלכה מפורשת בב"ק קיח וחו"מ עד שמותר (וע"כ שגם ר"ק אינו)?
וראה שו"ת חשב האפוד, ח"ג סו"ס ג.
וביו"ד קסב ה הנידון הוא רק משום סב"ס, משמע שלולא זה מותר.
וראה מתנת חיים שם (ח"ב עמ' שנד-ו).
ובמטבעות שונות דנו הפוסקים משום סב"ס ופסיקה (מה נחשב פירא), ולולא טעמים אלו מותר.

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:בענין דומה, מסתמא דברים מפורשים אבל נעלמו ממני כעת.
אם המלווה מתנה שפירעון ההלוואה יהיה באופן מסויים שהוא יותר טוב ממעות ההלוואה, כגון אם הלווה ב'לבן' ומתנה שיחזיר ב'שחור', או הלווהו במדבר ומתנה שיחזיר לו בישוב, וכל כיו"ב, האם הוי ריבית.

מפורש בכל הספרים שמותר לתת מעות בעד פירות (במגבלות מסוימות) או פירות בעד מעות (הקפת החנות), וכל שנותן לו באותו שווי כספי - לית לן בה, אף שבוודאי המלווה חפץ דווקא באלו ולא באלו.

עזריאל ברגר כתב:מפורש בכל הספרים שמותר לתת מעות בעד פירות (במגבלות מסוימות) או פירות בעד מעות (הקפת החנות), וכל שנותן לו באותו שווי כספי - לית לן בה, אף שבוודאי המלווה חפץ דווקא באלו ולא באלו.

עזריאל ברגר כתב:ומה עם המעמיד הלוואתו על גב פירות?

יהודה בן יעקב כתב:

יאיר אתמר כתב:הלוהו במדבר ומחזיר לו בישוב אינו הלכה מפורשת בב"ק קיח וחו"מ עד שמותר (וע"כ שגם ר"ק אינו)?

שם הלוה מחזיר מדעתו במקום אחר, וקמ"ל דאין המלוה יכול לכופו להחזיר דוקא במדבר. אך אין ראיה להתיר שהמלוה יחייבו להחזיר במקום טוב יותר.
וכן נוקטים הרבנים שליט"א דלכל הפחות לא גרע מרבית דברים, וכמש"כ לעיל.

יאיר אתמר כתב:וראה שו"ת חשב האפוד, ח"ג סו"ס ג.

לא מצאתי המ"מ, ואולי נפלה ט"ס.

יאיר אתמר כתב:לאלו רבנים כוונתך?

יאיר אתמר כתב:אם יש איסור כשמתנה, מדוע אינו אסור מדרבנן כשעושה מדעתו כמו בסי' קס ד? כי דוחק להעמידו דווקא באופן שניכר לכל שאינו עושה מחמת ההלואה, ולא מצאתי אף אחד שיכתוב כן.

יאיר אתמר כתב:בברייתא ר"ד עג מדובר בשהתנה ואעפ"כ הנידון הוא רק משום יוקר או טירחא. גם בדברי סופרים קסב נה, ע"פ קעג יז, נראה שמותר לקצוץ.

יהודה בן יעקב כתב:וכן נוקטים הרבנים שליט"א דלכל הפחות לא גרע מרבית דברים

יהודה בן יעקב כתב:כן שמעתי מהרב פנחס וינד שליט"א

עושה חדשות כתב:

יהודה בן יעקב כתב:וכן נוקטים הרבנים שליט"א דלכל הפחות לא גרע מרבית דברים

אבל כעין שהעיר ידידנו ר' יאיר אתמר, הרי שוברו בצדו, מה לרבית דברים שהיא אסורה גם בלא קציצה מתחילה, תאמר בנידון דידן דכו"ע מודו דמותר להחזיר ביישוב אם לא התנו כן להדיא.