מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ב' אוגוסט 15, 2022 9:08 am

ביה"ס "בית יעקב" באחת מהערים החרדיות שלח, לפני מספר שנים, להורי התלמידות בכיתות הגבוהות הודעה, ששימחה מאד את התלמידות הנרגשות, על טיול מתוכנן לראש הנקרה. התלמידות ספרו בקוצר רוח את הימים הספורים שעד הטיול הארוך והמעניין ואילו מספר הורים תהו, ואף פנו לפוסקי ההלכה: האם מותר לצאת לראש הנקרה? האם זהו לא "חוץ לארץ" מבחינה הלכתית? ואם זה "חוץ לארץ", האם ניתן לצאת למקום הקרוב לארץ ישראל?

אחד הספרים היותר מעניינים ומיוחדים שהדפיס הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, בעל ספרי "משמר הלוי", היה הספר "משמר הרש"ם". בספר זה התכתבו בלימוד שני תלמידי חכמים צעירים, רבי משה מרדכי שולזינגר ומורי ורבי רבי שמעון משה דיסקין. המכתב הראשון נשלח להגרש"מ דיסקין בשנת תשל"ט, לפני 34 שנה, והמכתב האחרון בספר נשלח בשנת תשנ"ד, כששניהם נודעו כבר בעולם התורה כשני אריות, היושבים ראשונה במלכות התורה. הספר מרתק במיוחד, גדוש בעיון עמוק במסכתות רבות בש"ס, כשהגרמ"מ תורם את כשרון הידיעות המופלגות שלו וחברו הגרש"מ תורם את כשרון המעוף וההברקה שלו, כששניהם יחדיו מגלים בקיאות נדירה בש"ס וכשרון חידוש מופלא ומרנין, כשכל ההתכתבויות הללו כתובות ברוח חברית טובה ומיוחדת, כיאה לשני גדולי תורה שנודעו במידותיהם התרומיות ומידת ה"פירגון" העצומה של שניהם.

במכתב לפני 40 שנה בדיוק, (בימים בהם אופירה היתה עיר ישראלית, לפני שהועברה למצרים ב'הסכמי השלום') כתב מו"ר הגרש"מ דיסקין זצוק"ל לידידו הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל בשולי מכתבו: "נ.ב.- יסלח לי על טירדה זו, אבל אם אני צודק- הרי זה דבר חשוב. קיבלתי השבוע את ירחון "דגלנו", וכרגיל דגלנו עלי אהבה, שאישיותיו דעת תורה. והפעם רציתי מנוחה ועברתי על גליונו, ונחרדתי ממש. תחת הכותרת "טיול ישיבתי" או הדומה לו, מתארים טיול שעשו לבני הישיבות ומהללים ומשבחים וכו' וכו'. היתכן? טיול לחו"ל "על טהרת הקודש" לאילת ולאופירה ושאר מקומות? כבר בשעתו כתבתי מאמר ב... והתרעתי שהלכות נדרסות, ואחת מהן שהתפרסם ב... טיול לחו"ל לאירופה למורי אגודת ישראל. (והם השמיטו זאת בטענה שהשמטה טכנית. והמאמין אשרי לו...). ולדעתי טיול לאילת והדומה, מלבד האיסור לצאת לחו"ל, יש בו ריח עבודה זרה רחמנא ליצלן, "שקידשה" הרב הרשע וכו', ולמר אין צריך לפרט. ובאם אין לי טעות בדבר, הרי דבר זה יש בו מכשול. יודע אני בבנותי שמקנטרות אותי על שאני מונע מהן השתתפות בטיול לאילת והדומה, והרי בתו של תלמיד חכם פלוני, שמפורסם כתלמיד חכם, נסעה, ובודאי ימצאו שמסתמכים על "פסק דין" זה של "דגלנו" שאינו חשוד על הדבר, ולכן אני חושש שיש לי איזה טעות, רק איני יכול למוצאו. והרי ראוי שלכל הפחות יכתבו בצורה של מכתב למערכת והתנצלות שעל ידי זה יסור המכשול, ולכן יסלח לי כת"ר על הטירחה למסור לאחיו נ"י שהוא מעורה בצא"י, להסדיר עניין זה (=הכוונה לאחיו של הגרמ"מ זצ"ל, הרב אלעזר שולזינגר חתנו של רבי שלמה לורינץ זצ"ל יו"ר צא"י – שב"ג). ואם זו מצוה, אזי אחלק שללי עם כת"ר בזכות זו, ובאם יש הצדקה בהלכה, מאד רציתי לשמוע דעתו בכל זה".

הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל כתב בתשובה לידידו הגרש"מ דיסקין זצ"ל: "הנה על דבר מה שעורר ידידי שליט"א על דבר הטיול לאופירה ואילת, עיינתי קצת ב"שדי חמד" מערכת ארץ ישראל, וראיתי שיש כמה פוסקים שמחזיקים במעוז בסברת המהרי"ט, שביוצא לחוץ לארץ על מנת לחזור- לא נאמר האיסור (וללמוד תורה ולישא אישה מותר אפילו להשתקע). אמנם התוספות לא סברו כן... וגם בספר "משנת יוסף" יש הרבה אריכות בעניינים אלו, וכדומה שהמיקל יוכל למצוא שם איזה סמך". בהמשך כותב הגרמ"מ זצ"ל ששאל בעניין זה את מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, והרב וואזנר כתב לו כתשובה את תשובתו המפורסמת בעניין (שהודפסה לאחר מכן גם בשו"ת שבט הלוי).

הגר"ש ואזנר זצ"ל ייסד שמדברי הרמב"ם נראה שכל עיקר איסור יציאה מארץ ישראל לחו"ל הוא רק לצורך לדור בחו"ל, אך לא לצאת ולשוב מיד, והותר לצאת ולחזור לארץ ישראל לצורך מסוים, כמו לפרנסה ולסחורה, גם כשיש לו פרנסה בארץ ישראל ורוצה להרוויח יותר כסף בחו"ל. ומסיים הגר"ש ואזנר וכותב: "אבל בדעתו לחזור, אסור לצאת שלא לצורך כלל. אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול על פי סברא, לא נקרא צורך. ומכל מקום אם הולכים לזמן מועט מאד לחזות בפלאי הטבע של יוצר בראשית, מכל מקום יש לצדד להקל, וכמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה". הגרמ"מ שולזינגר כותב להגרש"מ דיסקין שלאחר שהגר"ש ואזנר היקל בעניין, שוב אינו יכול לעורר ולהעיר על כך למערכת "דגלנו", שהרי הגר"ש מיקל.

הגרש"מ דיסקין מודה לו על המכתבים ומעיר לו ש"מכל מקום אין ליבי שלם להקל לבני ביתי בנסיעה לחו"ל, בהערמה של דבר מצוה, אלא רק כשימצאו מצוה ממש"...

טיול בסביבות ארץ ישראל

הגמרא אוסרת לצאת מא"י לחו"ל, ופירש הרשב"ם שבכך מפקיע עצמו מהמצוות התלויות בארץ, והרמב"ן סובר שהיציאה מפקיעה אותו ממצות ישוב א"י ואילו המהרי"ט כותב שהיציאה מהארץ מאבדת בשעת היציאה את קדושת הארץ ומעלותיה. לפי הסברים אלו דנו הפוסקים האם מותר לצאת מא"י כדי לשוב במהירות. יש הסוברים שיציאה כדי לשוב מיד, כמו לטיול קצר, אינה מחשיבה את היוצא כמבטל את ישובו בא"י, כי אדם שגר בהולנד ונסע ליומיים לספרד, עדיין ביתו וישובו בהולנד. גם היוצא ליום-יומיים מא"י וממשיך לאכול מהאוכל שהביא מא"י, לכאורה גם לא ביטל את המצוות התלויות בארץ, שהרי לא אכל פירות וירקות שאינם מעושרים בחו"ל, אך אדם היוצא מהארץ לחו"ל, גם לתקופה קצרצרה ביותר, יצא ממקום קדושתה והגיע למקום שאינו קדוש, כמו ארצות הנכר.

ואולם שמעתי מהגרי"י נויבירט זצוק"ל שמרן הגרש"ז אוירבך זצוק"ל התיר לצאת לטיול למקומות הסובבים את א"י. וזאת מדוע? ישנם שהסבירו שבודאי שממידת חסידות שלא לצאת כלל מתחומי הארץ, גם למקום שכבשוהו עולי מצרים ולא כבשוהו עולי בבל (כמו ראש הנקרה), אך לא מסתבר לאסור מצד הדין לטייל ולשוב לארץ עוד באותו היום, שהרי אם אסור לצאת מא"י לחו"ל בגלל קדושת המצוות וקדושת א"י, ובמקומות אלו, חיוב המצוות התלויות בארץ הם רק מדרבנן, לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת. והיוצא לטיול ושב באותו היום לארץ, לא הפקיע עצמו מישוב א"י, שהרי דירתו נשארה בארץ וגם אינו מפקיע עצמו מהמצוות התלויות בארץ, שהרי לוקח איתו את כל המזון מהארץ. וכך ציטטו בשם מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל. (וראו בס' שלהי דקייטא ס"כ ובס' ויאמר שמואל סנ"ט).

בני יקירי הרב חיים אליעזר שליט"א שאל, לפני מספר שנים, את מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א האם ניתן לצאת לטיול במקום שכבשוהו מצרים ולא כבשוהו עולי בבל. מרן זיע"א שאל: "אתה מתכוין לצאת לטייל ב'שלושת השבועות'?" ובני השיב: "לא. באופן כללי", ומרן זצוק"ל השיב: "בכל השנה, למה לא?!".

ה"חזון איש" (שביעית ג, יט) כתב שהמקומות שהתקדשו בקדושת עולי מצרים ולא בקדושת עולי בבל, הם מקומות קדושים בתכלית קדושת א"י והדין של 'הכל מעלין לארץ ישראל' הוא אף בזמנינו ואף מחו"ל גמור למקום שכבשו עולי מצרים. החזו"א כותב שם: "ומיהו הא דהפליגו חז"ל כתובות שם במעלת ישיבת הארץ, נראה דאף באותה שלא קידש עזרא, וכ"כ רדב"ז בפירושו בר"מ פ"ד מהלכות סנהדרין בשם הכו"פ". ואכן, יש שכתבו שלדעת החזו"א ניתן לצאת משטחי כיבוש עולי בבל לשטחי כיבוש עולי מצרים. (ראו שו"ת משנת יוסף ח"א נ, ח. קונטרס יורנו בדרך עמו' לד ועוד).

הגמרא מספרת שכשהאמוראים נפרדו מחבריהם שעברו ללמוד תורה בבבל, נפרדו מהם בעכו, כדי לא לצאת מא"י לחו"ל. הרי לנו, לכאורה, גמרא מפורשת, שאסור לצאת מא"י לחו"ל גם לליווי החכמים, כשמסתבר שהחכמים ליוו את חבריהם רק לזמן קצרצר, ובכל זאת שבו אחורה ולא יצאו לחו"ל. המהרי"ט כותב שמנהג החכמים היה מידת חסידות בלבד, אך לא מצד הדין, ואמנם מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א (בספרו דרך אמונה) כותב שדברי המהרי"ט לא התקבלו על האחרונים. (וראו מהרש"א גיטין ב, א ובס' דבר יעקב שם).

רוב אזור הצפון, המצוי כיום בשטח מדינת ישראל, הוא בכלל 'כיבוש עולי מצרים', לפי כל הדעות. כיבוש עולי בבל בצפון הארץ נמשך עד עכו וכנגדה למזרח. נחלקו הראשונים כמה כבשו עולי בבל צפונית לעכו, האם רק רצועה בצפון מערב א"י בין עכו לכזיב או עד כזיב, מלבד רצועה אחת. ובנוסף, ישנה נחלקו האחרונים על מקום רצועה זו.

הגר"א כהן שליט"א ערך מפות מעודכנות, המבוססות על דברי הפוסקים בענין. במפת הגליל המערבי למדנו שמעכו ועד תל אכזיב (כולל צפון עכו, כביש מספר 4 צפונית לצומת עכו-דרום, רוב העיר נהריה, כולל חופי נהריה, והישובים אכזיב, בוסתן הגליל, גשר הזיו, חצרות יסף, לוחמי הגיטאות, מזרעה, סער, רגבה, שבי ציון ושמרת) הם לפי הגר"א רצועת חו"ל שבין עכו לעכזיב, ולדעת ה'אדמת קודש ו'המלבושי יום טוב' הוא חו"ל גמור. לדעת הרמב"ם (לפי ה'כפתור ופרח') הוא א"י לכל דבר ולרוב הפוסקים הוא מקום שכבשוהו עולי מצרים ולא עולי בבל.

הישובים בצת, ראש הנקרה, לימן, שמורת רכס הסולם, חוף בצת והרכבל בראש הנקרה- לדעת המלבושי יו"ט והאדמת קודש לא כבשוהו אפילו עולי מצרים והוא חו"ל מוחלט, ולדעת הרמב"ם (לפי הכפתור ופרח)- כבשום עולי מצרים ולא עולי בבל, ולכן יתכן שיש מקום להחמיר ולא לבקר שם, בפרט לכהנים (כשישנם דעות הסוברות שאסור לכהן לצאת ולטמא את עצמו בארץ העמים, יעויין שו"ע יו"ד שסט, א ונושאי כליו שם. וראו הרחבת הענין במשנת יוסף שביעית פ"ו עמוד קל"ד). ואמנם, ישנם פוסקי הלכה הסבורים שאין איסור לצאת לנסיעה וטיול קצר במקומות אלו, כשהמטיילים מתכוונים לשוב תוך זמן קצר לבתיהם.

הנושא ארוך ומורכב ולא באנו אלא לעורר ולא לקבוע כלל וכלל מסמרות הלכה למעשה. מפות גבולות הארץ מצויים בספרי ההלכה וניתן לעיין בהם.

--- ש"ב גנוט

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 15, 2022 2:42 pm

אכן ידוע שרבים נזהרים מטיול לאילת וכיו"ב.
שמעתי מב"ב, שפעם עשו טיול לבנות של סמינר חב"די לאילת, ורב העיר (הרב יוסף העכט שליט"א) בא לדבר בפניהם, ובפתיחת דבריו הוא דן בשאלה: מי התיר להן לצאת לחו"ל?
ופעם אחרת, כאשר ארגנו טיול לאחותי וחברותיה לאילת, שאל אבי את הרב י"י ירוסלבסקי שליט"א על זה, והוא ענה בקצרה: אילת זה מקום שגרים בו יהודים. עד כאן תוכן דבריו, וכנראה רמז לחלק מהסברות שנידונו לעיל.
למיטב זכרוני, גישת הרבי מליובאוויטש בדרך כלל היתה שאילת נחשבת חו"ל לגמרי (ולכאורה אפילו עולי מצרים לא כבשוה, כי משה רבינו עצמו עבר שם (כדכתיב "ונעבור ... מאילת ומעציון גבר"), והלא הוא לא נכנס לארה"ק שבעבר הירדן המערבי!), בין להחמיר (שלא לצאת אליה שלא לצורך מארה"ק) בין להקל (כגון תושב חו"ל שבא לארה"ק לביקור, אז הרבי כתב לו שייזהר שלא לשהות בארה"ק ברציפות ל יום, ואם הביקור מתארך - שיקטע את הרצף ע"י נסיעה לאילת).
אבל פעם אחת הרבי העיר לתושב אילת שרצה לנסוע לארץ אחרת, שלא טוב לצאת מארץ ישראל!

וכנראה שיש קצת מקום להחשיב את אילת כנספחת לארה"ק וכדו'.

נאום תושב אילת לשעבר...

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עקביה » ב' אוגוסט 15, 2022 7:49 pm

עזריאל ברגר כתב:אז הרבי כתב לו שייזהר שלא לשהות בארה"ק ברציפות ל יום, ואם הביקור מתארך - שיקטע את הרצף ע"י נסיעה לאילת).

למה לקטוע את הביקור?

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עקביה » ב' אוגוסט 15, 2022 7:51 pm


עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 15, 2022 7:54 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אז הרבי כתב לו שייזהר שלא לשהות בארה"ק ברציפות ל יום, ואם הביקור מתארך - שיקטע את הרצף ע"י נסיעה לאילת).

למה לקטוע את הביקור?

כי מי ששוהה בארץ 30 יום רצופים - (נחשב לענינים מסוימים כתושב הארץ, ובמילא) זה מגדיל את הצ"ע מי התיר לו לשוב לחו"ל.
(ולהעיר, שהרבי החמיר על עצמו שלא לבוא אפילו לביקור קצר ביותר).
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ב' אוגוסט 15, 2022 7:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 15, 2022 7:55 pm

עקביה כתב:לגבי נושא האשכול
viewtopic.php?f=17&t=28633

שם דובר באופן כללי על טיולים בחו"ל, וכאן עוררו שמלבד זאת ישנם טיולים למקומות הנשלטים ע"י מדינת ישראל שהם באמת חו"ל, ואנשים טועים בזה וכו'.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עקביה » ב' אוגוסט 15, 2022 8:25 pm

עזריאל ברגר כתב:א. כי מי ששוהה בארץ 30 יום רצופים - (נחשב לענינים מסוימים כתושב הארץ, ובמילא) זה מגדיל את הצ"ע מי התיר לו לשוב לחו"ל.
ב. (ולהעיר, שהרבי החמיר על עצמו שלא לבוא אפילו לביקור קצר ביותר).

א. יש לכך מקור?
ב. זו באמת הסיבה? נשמע קצת מוזר.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' אוגוסט 15, 2022 8:31 pm

במקו"א בפורום האריכו שישנה סברא באחרונים שגם לכיבושי היהודים כיום יש משמעות הלכתית, עד כמה שזה נשמע ציוני...

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 15, 2022 8:44 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. כי מי ששוהה בארץ 30 יום רצופים - (נחשב לענינים מסוימים כתושב הארץ, ובמילא) זה מגדיל את הצ"ע מי התיר לו לשוב לחו"ל.
ב. (ולהעיר, שהרבי החמיר על עצמו שלא לבוא אפילו לביקור קצר ביותר).

א. יש לכך מקור?
ב. זו באמת הסיבה? נשמע קצת מוזר.

א. יש מקורות בכמה מקומות בהלכה שמי ששוהה בעיר ל' יום נחשב לענינים מסוימים כתושב העיר. לדוגמא בעיר הנידחת.
ב. כמדומני שזו הסיבה היחידה שהוא עצמו אמר במענה לשאלה מדוע איננו מגיע לביקור בארה"ק (היו כמה סיבות שהוא אמר על השאלה מדוע איננו עולה לארץ, אך זהו דיון אחר, שבוודאי אכ"מ).

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' אוגוסט 15, 2022 10:27 pm

ש. ספראי כתב:
לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת.



מה עניין ירושלים כאן אמנם קדושתה רבה וחמורה אבל מעולם לא ציוותה התורה על בן ישראל להקפיד לגור במקום מקודש כזה, כשם שאינו מצווה לגור בבית קדשי הקדשים שקדושתו רבה הרבה יותר. כל קדושה ועניינה, ורק על קדושת אר"י שמצינו שעניינה הוא שחייב יהודי לגור בה יש מקום לדון האם מותר לשנות מקדושת עולי בבל לקדושת עולי מצרים הפחותה ממנה כי אם קדושת אר"י המושלמת היא רק במקום שכבשו עולי בבל יתכן שיהיה אסור לצאת למקום שכבשו עולי מצרים אף שגם שם יש רמת קדושה מסויימת.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוגוסט 17, 2022 1:05 am

נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ד' אוגוסט 17, 2022 1:08 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' אוגוסט 17, 2022 12:46 pm

הבאר ההיא כתב:
ש. ספראי כתב:
לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת.



מה עניין ירושלים כאן אמנם קדושתה רבה וחמורה אבל מעולם לא ציוותה התורה על בן ישראל להקפיד לגור במקום מקודש כזה, כשם שאינו מצווה לגור בבית קדשי הקדשים שקדושתו רבה הרבה יותר. כל קדושה ועניינה, ורק על קדושת אר"י שמצינו שעניינה הוא שחייב יהודי לגור בה יש מקום לדון האם מותר לשנות מקדושת עולי בבל לקדושת עולי מצרים הפחותה ממנה כי אם קדושת אר"י המושלמת היא רק במקום שכבשו עולי בבל יתכן שיהיה אסור לצאת למקום שכבשו עולי מצרים אף שגם שם יש רמת קדושה מסויימת.

ראשית, תנינן בכתובות(ק"י ע"ב): הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד נשים. ועיין חת"ס (יו"ד סי' רל"ד) דכתב להוכיח דאיכא מצוה מיוחדת לדור בירושלים ולהעדפת הישיבה בה ע"פ ישיבה ביתר ערי ארץ ישראל.
שנית, זאת בדיוק ההערה. הרי קדושת ירושלים חמורה יותר ובכ"ז מותר לעבור מירושלים. א"כ אם קדושת א"י נמצאת גם במקום כיבוש עולי מצרים, מי יימר שחובה לשבת ולא לצאת דווקא למקום הקדוש יותר, כיבוש עולי בבל.
שלישית, וזה עונה על הערתי. המרדכי כותב שדין מעלין לירושלים הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים. ואמנם חלק מהפוסקים חולקים עליו, ואכמ"ל.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' אוגוסט 17, 2022 2:34 pm

מקדש מלך כתב:במקו"א בפורום האריכו שישנה סברא באחרונים שגם לכיבושי היהודים כיום יש משמעות הלכתית, עד כמה שזה נשמע ציוני...

זה אכן ציוני לגמרי, ונגד ההלכה.
אין אפשרות לקידוש שני ע"י כיבוש כשאין סנהדרין, וכמבואר ברמב"ם תרומות פ"א.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' אוגוסט 17, 2022 2:39 pm

ש. ספראי כתב:
הבאר ההיא כתב:
ש. ספראי כתב:
לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת.



מה עניין ירושלים כאן אמנם קדושתה רבה וחמורה אבל מעולם לא ציוותה התורה על בן ישראל להקפיד לגור במקום מקודש כזה, כשם שאינו מצווה לגור בבית קדשי הקדשים שקדושתו רבה הרבה יותר. כל קדושה ועניינה, ורק על קדושת אר"י שמצינו שעניינה הוא שחייב יהודי לגור בה יש מקום לדון האם מותר לשנות מקדושת עולי בבל לקדושת עולי מצרים הפחותה ממנה כי אם קדושת אר"י המושלמת היא רק במקום שכבשו עולי בבל יתכן שיהיה אסור לצאת למקום שכבשו עולי מצרים אף שגם שם יש רמת קדושה מסויימת.

ראשית, תנינן בכתובות(ק"י ע"ב): הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד נשים. ועיין חת"ס (יו"ד סי' רל"ד) דכתב להוכיח דאיכא מצוה מיוחדת לדור בירושלים ולהעדפת הישיבה בה ע"פ ישיבה ביתר ערי ארץ ישראל.
שנית, זאת בדיוק ההערה. הרי קדושת ירושלים חמורה יותר ובכ"ז מותר לעבור מירושלים. א"כ אם קדושת א"י נמצאת גם במקום כיבוש עולי מצרים, מי יימר שחובה לשבת ולא לצאת דווקא למקום הקדוש יותר, כיבוש עולי בבל.
שלישית, וזה עונה על הערתי. המרדכי כותב שדין מעלין לירושלים הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים. ואמנם חלק מהפוסקים חולקים עליו, ואכמ"ל.


יש להבדיל בין כפיה לעלות לירושלים שזו זכות שבין איש ואשתו (ועבד), אך בודאי אין איסור לצאת ממנה לגור בשאר א"י (אם לא מידת חסידות) - לבין יציאה לדור בארץ עולי מצרים שאסורה.
המגיע מחו"ל לשבת בארץ של עולי מצרים, מקיים מ"ע דאורייתא כמש"כ חזו"א שביעית ס"ג ס"ק י"ט, וכמובא באגרות חזו"א שמצות א"י הוכרעה ע"י הרמב"ן והרמב"ם.
אך אסור מדינא למי שדר בארץ עולי בבל לצאת לגור בארץ עולי מצרים, ולכן גם המוכר עבדו לעכו יצא לחירות.

אמנם לצאת לתחום עולי מצרים לטיול בעלמא ולשוב, אם הוא תלמיד חכם ואדם חשוב (ירא שמים, שלומדים ממנו) אסור לצאת אף לצורך מצווה קצת, כדכתב הריטב"א מו"ק יד. וזהו כוונת הגמ' דגיטין ע"ו שרבנן לא יצאו ללוות חבריהם מעכו 'לפי שאסור' (שביסוד הדברים הוא אסור, וכמובן מהריטב"א שם שבכל דוכתי חזינן דלרבנן הוא דאסור).

ות"ח וסתם עמך הנופשים בחו"ל אינני מבין ההיתר, אא"כ זה צורך רפואה גופנית או נפשית.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ד' אוגוסט 17, 2022 9:42 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי פלוריש » ד' אוגוסט 17, 2022 3:18 pm

קו ירוק כתב:
מקדש מלך כתב:במקו"א בפורום האריכו שישנה סברא באחרונים שגם לכיבושי היהודים כיום יש משמעות הלכתית, עד כמה שזה נשמע ציוני...

זה אכן ציוני לגמרי, ונגד ההלכה.
אין אפשרות לקידוש שני ע"י כיבוש כשאין סנהדרין, וכמבואר ברמב"ם תרומות פ"א.

אציין לכמה מקורות שאספתי בנידון:
מקדש דוד תרומות סימן ז:
מדברי התוספות (יבמות פב ע"ב ד"ה ירושה) נראה דכיבוש לבד אינו מועיל, וצריכים גם כן לקדש, ואם היו רוצים היו יכולים שלא לקדש את כל ארץ ישראל.
אך המהרי"ט ז"ל (חלק א, סימן כה) לא נחה דעתו בדברי התוספות וכתב כיון דעומדות רגלינו בשערי ירושלים ממילא מתקדש... אך נראה דזה דוקא בארץ ישראל עצמה, דארץ ישראל חייבת בכל מצות התלויות בארץ רק שמחוסר תנאי הכיבוש, אבל שאר ארצות נהי דאפשר להוסיף על ארץ ישראל, אך על זה לא מהני כיבוש לבד, רק צריך גם כן לקדשן בקדושת ארץ ישראל ולהכניסן לכלל ארץ ישראל. ובזה הוא החילוק בין מה שהראה הקדוש ברוך הוא למשה דחייב במעשרות, לשאר מקומות: דמה שהראה הקב"ה למשה אין צריך קידוש רק כיבוש, מה שאין כן בשאר מקומות דצריך לקדשן ולהכניסן לכלל ארץ ישראל.

הגרש"י זוין, תחומין י:
ר' יעקב עמדין בספרו "מור וקציעה" (סימן שו) סובר, שכל מה שכבשו מלכי חשמונאים בכלל גבולות עולי בבל ייחשב, וחלה עליהם קדושה שניה. נחלק עליו בעל "תבואות הארץ" (פרק א) והוכיח בראיות שקדושה שניה חלה על מה שהחזיקו עזרא ובני דורו בלבד, ולא על מה שנכבש אחר כך בזמן החשמונאים והורדוס וכדומה.
חזקת המדינה של עכשיו בנוגע לחלות קדושה חדשה, היא פחותה יותר מכיבוש החשמונאים, ומשני טעמים: א. קדושה שניה... הרי למדוה מפסוק... ואם קדושה זו נתבטלה, מנין לנו קדושה חדשה שלא הוזכרה בתורה? אפילו אם נאמר שכיבוש החשמונאים פעל קדושה, הרי זה בכלל הקדושה השניה והמשכה, אבל קדושה חדשה מנין לנו...
ב. עולי בבל קידשוה בפירוש בפה. מסתבר שבנוגע לקדושת פה, לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ויקדש... בימי החשמונאים היו סנהדרין ובית דין סמוכים, ואם הם קידשו, מנין לנו שאנו יכולים לקדש?

הרב זאב ויטמן - לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל פרק יא עמוד 145:
יש מקום לחלק לאידך גיסא, ולומר שגם אליבא ד"תבואת הארץ" שהמקומות שנכבשו בכיבושי החשמונאים לא נתקדשו בקדושת עזרא, הרי שאזורי הארץ שנכבשו על ידי צה"ל מתקדשים... שמקומות שנכבשו על ידי החשמונאים נתקדשו לשעתם - לכל ימי היותם כבושים בידי ישראל, וכדברי ה"מור וקציעה".

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' אוגוסט 17, 2022 3:31 pm

לא ידעתי שזה כבר דיוק של המקדש דוד. דייקתי כך לבד מהסוגיא דהערל. וברוך שכוונתי.
אבל גם להמהרי"ט צ"ל שלא חייבים קידוש במעשה, אבל הסכמת סנהדרין חייבת. ומוכח מבית שאן שאף שכבשו רצון חכמים הוא שעושה הקידוש והם לא רצו ולא נתקדשה.

הוכחתי במק"א שכיבוש עזרא - זה עד חורבן הבית. והיות ונפסק שקדושה שניה לא בטלה, אין יתרון לכיבוש האידנא בידי ישראל, במקומות שכבר התקדשו בקדושה שניה שתחומם נתאר בברייתא.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ד' אוגוסט 17, 2022 4:11 pm

ש. ספראי כתב:
הבאר ההיא כתב:
ש. ספראי כתב:
לכאורה אם האיסור הוא משום קדושת המקום, הרי מירושלים ליתר ערי ישראל מותר לצאת, למרות שקדושת ירושלים חמורה יותר, והרי מקומות אלו הם קדושים ברמה מסוימת.



מה עניין ירושלים כאן אמנם קדושתה רבה וחמורה אבל מעולם לא ציוותה התורה על בן ישראל להקפיד לגור במקום מקודש כזה, כשם שאינו מצווה לגור בבית קדשי הקדשים שקדושתו רבה הרבה יותר. כל קדושה ועניינה, ורק על קדושת אר"י שמצינו שעניינה הוא שחייב יהודי לגור בה יש מקום לדון האם מותר לשנות מקדושת עולי בבל לקדושת עולי מצרים הפחותה ממנה כי אם קדושת אר"י המושלמת היא רק במקום שכבשו עולי בבל יתכן שיהיה אסור לצאת למקום שכבשו עולי מצרים אף שגם שם יש רמת קדושה מסויימת.

ראשית, תנינן בכתובות(ק"י ע"ב): הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד נשים. ועיין חת"ס (יו"ד סי' רל"ד) דכתב להוכיח דאיכא מצוה מיוחדת לדור בירושלים ולהעדפת הישיבה בה ע"פ ישיבה ביתר ערי ארץ ישראל.
שנית, זאת בדיוק ההערה. הרי קדושת ירושלים חמורה יותר ובכ"ז מותר לעבור מירושלים. א"כ אם קדושת א"י נמצאת גם במקום כיבוש עולי מצרים, מי יימר שחובה לשבת ולא לצאת דווקא למקום הקדוש יותר, כיבוש עולי בבל.
שלישית, וזה עונה על הערתי. המרדכי כותב שדין מעלין לירושלים הוא רק בזמן שביהמ"ק קיים. ואמנם חלק מהפוסקים חולקים עליו, ואכמ"ל.

כבר קדמני הרב קו ירוק, ובכ"ז אחדד סו"ס הדין שמירושלים מותר לצאת ומאר"י אסור לצאת, ברור גם שאר"י כצורתה זו קדושת עולי בבל במשנה דעשר קדושות לא נמנתה קדושת עולי מצרים בנפרד כי אין כזו קדושה בתורה, קדושת עולי מצרים היא קדושת אר"י בצורה חלקית ושחסרה בבחינות מסויימות, לאחר שמצאנו שאסור לצאת מאר"י אין להוכיח מאומה מירושלים שיהיה מותר לצאת לקדושת עולי מצרים.

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אוגוסט 18, 2022 10:17 pm

קו ירוק כתב:
ש. ספראי כתב:
הבאר ההיא כתב:
ש. ספראי כתב:


ות"ח וסתם עמך הנופשים בחו"ל אינני מבין ההיתר, אא"כ זה צורך רפואה גופנית או נפשית.


מאמר ישן שלי:
יציאה מא"י לראות פני חברו, לטייל, ולראות בפלאי הבריאה

א] בדין יציאה מא"י לחו"ל לצרכי טיול, מקובל להביא בזה דברי השו"ע והמשנ"ב בהלכות חוה"מ (תקל"א, ד') שם מוכח שאסור לצאת לחו"ל לטיול, וכן שמעתי ממו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א, ונראה במאמרנו זה לדון בדבר לפהנלענ"ד.
בשו"ע שם כתב: "ואלו מגלחין במועד וכו', וכן הבא ממדינת הים בחוה"מ או שבא בערב הרגל ולא היה שהות. ביום לגלח, והוא שלא יצא מאר"י לחו"ל לטייל". וכ' המג"א: "אבל יצא להרויח או לראות פני חברו שרי, דמקרי מצוה, עיין סוף סי' רמ"ח". וכ"כ המשנ"ב: "מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו, דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה, משא"כ לטייל בעלמא, דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל, לא התירו לו לגלח". ובסי' רמ"ח, שציין לו המג"א, נאמר שמותר להפליג בספינה אפי' בערב שבת אם מפליג לדבר מצוה, אך לא לדבר הרשות, וכ' הרמ"א: יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חברו, חשוב הכל לדבר מצוה, ואינו חשוב הרשות רק כשהולך לטייל". וכ' הגר"א בביאורו שמקורו הוא מעירובין ל"ו ב', שם נאמר שאדם המתנה על עירובו למקומות שיבוא רבו או חברו, יכול ללכת לאיזה מקום משניהם שירצה, כי "זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה", וכן איתא שם פ"ב א' שאין מערבין אלא לדבר מצוה. הרי לנו, כותב הגר"א, שלראות פני חברו חשוב למצוה.
והנה בסי' תט"ו, בדיני עירוב לדבר מצוה, כ' השו"ע: "אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה, כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל וכו' או להקביל פני חברו או חברו שבא מן הדרך וכיוצא באלו". וכ' הרמ"א: "או שרוצה לילך לטייל ביו"ט או שבת בפרדס, שיש בו שמחה, שזה מיקרי דבר מצוה", (ומקורו מתרומה"ד סי' ע"ז). ולכאורה פלא הוא, שהגר"א מדמה דבר מצוה של עירובין לדבר מצוה של הפלגת ספינה בער"ש, ושם נפסק בפירוש שיציאה לטיול ל"ח לדבר מצוה. וא"נ שטיול בשבת נחשב לשמחה ולדבר מצוה, כמש"כ בסי' תט"ו, א"כ מדוע שלא יותר לצאת לחו"ל לטייל, כיון דהוא מצוה. וא"ת דשאני טיול בשבת ויו"ט, שהותר כן משום עונג שמחת שבת ויו"ט, אך לא בימות החול, א"כ יהיה שרי לצאת לחו"ל קודם השבת כדי לטייל בשבת, וזה לא שמענו. וכן קשה מדוע לא נתיר להפליג בספינה סמוך לשבת, כדי שיטייל.

ונראה שהטיול, עליו נסובו כל הדינים הנ"ל, אינו קשור כלל לטיולים הנהוגים בימינו. והוא מפני שישנם ב' סוגי טיולים. האחד, הוא לצאת לאויר הצח בינות לפרדסים והנחלים וכו', ולהתענג על האויר והאוירה הנינוחה, וזהו היה הטיול אשר עליו נסובו כל ד' הפוסקים הנ"ל. והשני, הוא הטיול הנהוג כיום, לצרכי תיור וסיור, כדי להכיר מקומות ואתרים חדשים ולתהות על קנקנם, והגם שהאויר אינו צח ונעים בהרבה מקרים, ומגיעים למקומות גשומים וסגריריים או שרביים וכו'. וחכמי ההסטוריה ג"כ כתבו שכל מושג הטיול לצרכי תיור והסתכלות על הבריאה ברחבי העולם, החל רק לפני כמה מאות שנים בודדות (חוץ ממספר נוסעים מפורסמים, שתיירו בכל העולם כדי להכירו). ולפי"ז אין כל מקום לומר שטיול תיור והסתכלות בנופים וכו' הוא זה הטיול שכ' התרומה"ד דשרי בשבת משום שמחה. ומה דהתיר, היינו רק טיול לצרכי אויר צח, וזה הרי מצינו בראשונים בהסוגיה דהמפליג בספינה שבג' ימים הראשונים אין הנאה מנסיעה בספינה ויש צער גדול בזה, וא"כ הנוסע בער"ש להנות מעצם הנסיעה והטיול, לא יהנה בשבת ול"ח שמחה ועונג, וא"ש.

ולאור זאת נרלענ"ד שכל ההתרים ההלכתיים ל"טיול" המובא בפוסקים, אינו קשור כלל לטיולי תיור, אלא לטיולי אויר ורוגע (וכן מצינו בכו"כ מקומות, שלשון טיול פירושו "רוגע" ולא "תיור", עי' שבת (מ', א'): אמבטיות של כרכין מטייל בהן, ושם (ס"ד, ב'): פוקק לה זוג בצוארה ומטייל עמה בחצר, ובסוכה (כ"ח, ב'): אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ושם (נ"ג א') לוי היה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני, ובמו"ק (כ"ד, א'): דמטייל באונקלי בתוך ביתו, וביבמות (ק"ב, ב'): אבל מטייל הוא באנפילין בתוך ביתו). וא"כ אזי כלל וכלל א"א להוכיח מד' הפוסקים שכתבו שאסור "לטייל" בחו"ל, להטיול המקובל אצלנו. מפני שטיול דאז הכונה להירגע ולנשום אויר צח וכיוצ"ב, ואילו הטיול שבימינו נועד למטרה מסוימת, למטרת הכרת מקומות חדשים ולראות את פלאי הבריאה וכדו', וע"ז כלל לא מיירי. (וברור שעדיין לא מצינו עד כה שטיול שכזה מותר. אך עדיין לא מצינו שהוא אסור, דענין אחר הוא, מפני שרוגע ובילוי" ס"ל להפוסקים שאפשר לעשותו גם בא"י, אך הכרת מקומות ופלאי עולם חדשים שאין בא"י, אפשר דאולי דין אחר הוא. וכן מצינו בדיני הרחקות שכ' הגר"מ שטרנבוך שליט"א דהא דאסור לטייל וכו', היינו דוקא שרוצים בעצם הטיול, כדי להירגע ולנוח, ולא למטרת תיור והכרת מקומות חדשים, ובמק"א כתבתי בזה ואכ"מ).

ב] לאחר שלמדנו שלדבר מצוה, כמו לראות פני חברו, מותר לצאת לחו"ל (והשעה"צ בסי' תט"ו ביאר שהוא משום שאילת שלום וכבוד הבריות, ועי"ש במחלוקת הפוסקים האם מדובר בחברו חכם או בכל אדם), עלינו לדעת האם לצאת כדי לראות בפלאי הבריאה הוי ג"כ כדבר מצוה, וכדלהלן:
בשו"ת שבט הלוי (ח"ה קע"ג) כתב בענין יציאה לאילת ואופירה לטיול, שמקומות אלו הם חו"ל בודאות, ובדעת הרמב"ם (מלכים ה', ט') משמע שהאיסור לצאת לחו"ל הוא רק אם יוצא לקביעות, אך לא לצאת ולשוב מיד תוך זמן קצר, וכלשון הגמ' בכתובות (ק"י, ב') "כל הדר בחו"ל", אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול ע"פ סברא לא נקרא צורך, ומ"מ אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב"ה, יש מקום לצדד להקל וכמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה, ועיין בבלי וירושלמי ריש פ"ג דמו"ק, עכ"ל שם. (ומש"כ לגמ' במו"ק, כוונתו לדין דבר המצוה שהיוצא לצרכה מגלח במועד). וחזינן מדבריו לכאו', ולפחות כסניף היתר, שראיתי פלאי הבריאה היא כצורך מצוה. וכן הגר"מ גרוס שליט"א כתב (במכתבו בריש ספרי שלהי דקייטא) כך: "ומש"כ בשמיה דשו"ת שבט הלוי, התם סיבת ההיתר דהוי כלראות פני חברו מה דרואה פלאי הבריאה".
ואולם אני בעניותי בינותי רבות בספרים ולא מצאתי מקור מפורש וברור האומר שישנו ענין תורתי ללכת ולראות בפלאי הבריאה, וכל מה דמצינו בש"ס ובמדרשים היינו דוקא שהתנאים והאמוראים ראו את פלאי הבריאה בלאו הכי בדרך הילוכם, אך לא מצינו לכאו' שהלכו במיוחד לצורך זה. ואולם מעט מקורות יש בזה, כדמצינו בלקט יושר שהעיד על רבו ה"תרומת הדשן" שהלך בשבת כברת ארץ כדי לחזות בזוג אריות שהובאו לעירו, וכן החיד"א (מדבר קדמות מערכת ב' אות כ"ב) מספר שהלך להתבונן בפלאי גן החיות בלונדון, ומספר בספרו על אשר ראו עיניו, וכן הגאון ה"אמרי אמת" ביקר בגן החיות כדי להתבונן בפלאי הבריאה, והגאון ממונקאטש מתאר בספרו נמוקי או"ח (רכ"ה, ח') את ביקורו בגן החיות. הרי לנו גדולי עולם שטרחו לצורך ראיית מעשי ה' ונפלאותיו, כ"כ אין משמע מדבריהם שעשו כן לצורך ברכת "משנה הבריות", אלא בכדי לחזות בנפלאות הית"ש, וגדולינו אלו סברו בודאי שיש בזה משום לתא דמצוה ויעויין בקב הישר בשם זוה"ק שאמר אליהו הנביא ע"ה, שיש לעובדי ה' להביט בבריאה ובשמים ולברך להקב"ה עליהם, וכן בשלה"ק נ(שער האותיות) כ': ויסתכל בשמים ובארץ וכו' ויתבונן בגדולי מעשי ה' בבריאת הרץ וכל צבא ה', דומם וצומח וחי ומדבר ובריות גדולות ונפלאות וכו', עי"ש. ואפשר דכה"ג חשוב כדבר מצוה ולא כדבר הרשות.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם מותר לנסוע לחוף בצת ולראש הנקרה, אכזיב ולוחמי הגטאות?

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' אוגוסט 18, 2022 11:16 pm

אם לראות פלאי הבריאה מביאו לידי רוממות, זה לא גרע מלראות פני חבירו שזה קצת מצוה להרבות רעוּת.
אלא שהלב יודע עם לעקל עם לעקלקלות.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 130 אורחים