הודעהעל ידי הוה אמינא » ה' אוגוסט 18, 2022 3:45 pm
הנידון של הגר"ד והגרי"ז, נראה מוכח מדברי השאלה והתשובה, שמדובר על הטלפונים הנייחים "של פעם". שלא היה בכלל בלאי למכשיר. שהוא לא היה "אישי".
וכל הנידון היה על התשלום לחברת הדואר [ולימים לחברת "בזק"] על השיחה. וכל שיחה עלתה כסף.
לא כן כלפי השאלה שבכותרת של כ"ת, בימינו בזמננו, עיקר היחס של אדם לפלאפון שלו הוא כחפץ אישי. ואין להם קיום לאורך שנים רבות, כי הם מתבלים וכל שימוש גורם להם משהו. ואנשים עשויים יותר להקפיד על שימוש בזה, עכ"פ יותר ממה שהיו מקפידים על המכשירים הנייחים הגדולים והחזקים של הטלפון.
ובפרט שאין כיום תשלום בכלל על כל שיחה [מלבד מי שעבר את המיכסה שכלולה לו ב"חבילת דקות"], כי זה באמת לא עולה - לא לבעל הקו ולא לחברת התקשורת. רק יש מנוי חודשי בסכום מסויים, בלי יחס לשימוש. א"כ אם מותר להשתמש אי"צ אפילו להניח שקל.
אבל הטעם המסתבר שזה גרמת הוצאה עתידית - ולא שימוש בדבר שכבר הוציא, לא קיים בנידוננו.