מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
הוגה בתלמודו
הודעות: 50
הצטרף: ש' מאי 01, 2021 11:53 pm

שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי הוגה בתלמודו » ש' ספטמבר 24, 2022 11:19 pm

סיימתי לא מזמן לאחר 4 חודשים סימן שי"ד בטור שו"ע משנ"ב ערוה"ש הגרשז"א לבוש ועוד ועוד בעיון רב הבעיה כשאני מתחיל לחזור חזרה לסעיפים ראשונים שלמדתי מזמן אני בקושי זוכר
אשמח לשיטות לזכור היטב ההלכות

תלמוד_ישן
הודעות: 457
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » א' ספטמבר 25, 2022 3:52 am

לכתוב בקיצור סיכום של הדברים העקריים, ולחזור עליהם בכל שבועיים. וכשתתחיל לחזור את הכל, עדיין תזכור את יסודי העניינים

הוגה בתלמודו
הודעות: 50
הצטרף: ש' מאי 01, 2021 11:53 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי הוגה בתלמודו » א' ספטמבר 25, 2022 11:08 am

הבעייה שלי שאין לי כוח לסכם אני כל פעם מתחיל לעשות ככה ואז אח"כ כבר אין לי כוח.

באג2000
הודעות: 84
הצטרף: ש' ינואר 21, 2017 10:34 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי באג2000 » ג' ספטמבר 27, 2022 9:59 pm

אני מסמן בעיפרון בתוך הספר את הקטעים החשובים,
וכשיש כמה דעות בנושא אני ממספר אותם בין השורות. ככה אפשר לחזור על ראשי הפרקים בקלות.
כמובן שזה לא מביא אותה תועלת כמו סיכום בשיטה הרגילה, אבל זה עדיף מכלום.

תלמוד_ישן
הודעות: 457
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ד' ספטמבר 28, 2022 5:30 pm

הוגה בתלמודו כתב:
תלמוד_ישן כתב:לכתוב בקיצור סיכום של הדברים העקריים, ולחזור עליהם בכל שבועיים. וכשתתחיל לחזור את הכל, עדיין תזכור את יסודי העניינים


הבעייה שלי שאין לי כוח לסכם אני כל פעם מתחיל לעשות ככה ואז אח"כ כבר אין לי כוח.

א"כ אתה עובד יותר מדי.
הרבה עושים סיכום כדי לשפר את הבנתם בסוגיא בשביל עכשיו. ולזה צריכים לכתוב את הכל.
אבל אינך מהם, אתה צריך סיכום כדי שלאחר זמן תוכל לעיין בו כדי לזכור רק את הדברים הנחוצים - כדי שכשתתחיל לחזור לא יהיו הדברים בעיניך כחדשים. ולזה צריכים לסכם ממש רק את הראשי פרקים, ורק את הידיעות הנחוצות שאתה צריך לזכור תמיד.
במשך הזמן, הסיכום יקח לך כשלש דקות לכל שעה של לימוד

הוגה בתלמודו
הודעות: 50
הצטרף: ש' מאי 01, 2021 11:53 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי הוגה בתלמודו » ד' ספטמבר 28, 2022 6:13 pm

זה טוב כדי לזכור רק את הדינים היוצאים אני רוצה לזכור גם את השיטות והדעות.

הוגה בתלמודו
הודעות: 50
הצטרף: ש' מאי 01, 2021 11:53 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי הוגה בתלמודו » ד' ספטמבר 28, 2022 6:15 pm

תלמוד_ישן כתב:א"כ אתה עובד יותר מדי.
הרבה עושים סיכום כדי לשפר את הבנתם בסוגיא בשביל עכשיו. ולזה צריכים לכתוב את הכל.
אבל אינך מהם, אתה צריך סיכום כדי שלאחר זמן תוכל לעיין בו כדי לזכור רק את הדברים הנחוצים - כדי שכשתתחיל לחזור לא יהיו הדברים בעיניך כחדשים. ולזה צריכים לסכם ממש רק את הראשי פרקים, ורק את הידיעות הנחוצות שאתה צריך לזכור תמיד.
במשך הזמן, הסיכום יקח לך כשלש דקות לכל שעה של לימוד

זה נכון וטוב למי שרוצה לזכור רק את הדינים היוצאים מהסימן אני רוצה לזכור גם את שיטות הפוסקים וטעמם.

תלמוד_ישן
הודעות: 457
הצטרף: ו' אוקטובר 02, 2020 7:49 pm
מיקום: talyashan@gmail.com

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי תלמוד_ישן » ד' ספטמבר 28, 2022 10:28 pm

א"כ שאל מרופא אם יש לו תרופות המועילות לזיכרון.
יש בני אדם שיכולים לזכור את לימודם כך, אבל הם יוצאי מן הכלל

חיים סופר
הודעות: 447
הצטרף: א' מאי 30, 2021 9:28 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי חיים סופר » א' אוקטובר 02, 2022 7:40 pm

האמת אף שאינו נעים לשמוע הוא שאין שום שיטה שיכולה להתחכם על דברי הגמ' צריכין לחזור הרבה פעמים מאוד
[ואף מי שיש לו זכרון טוב במילי דעלמא אבל התורה יש לו סגולה להשכח אם אין חוזרין כמבואר בספרים]

מלבב
הודעות: 3364
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי מלבב » ה' אוקטובר 06, 2022 8:10 pm

לזכרון צריך עיון וחזרה, הא בלא הא לא סגיא

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי ניים ושכיב » א' אוקטובר 09, 2022 4:44 am

הוגה בתלמודו כתב:סיימתי לא מזמן לאחר 4 חודשים סימן שי"ד בטור שו"ע משנ"ב ערוה"ש הגרשז"א לבוש ועוד ועוד בעיון רב הבעיה כשאני מתחיל לחזור חזרה לסעיפים ראשונים שלמדתי מזמן אני בקושי זוכר
אשמח לשיטות לזכור היטב ההלכות

אני יודע שיטה. גיליתי אותה אחרי חיפוש מפרך (מאוד) במשך שנים (ארוכות).

לצערי, החלק העיקרי בשיטה הוא חזרות. ב"ה אכשר דרא, וחזרות, נו, זאת מילה גסה אצלנו. על כן כל המגלה שיטה זו משתקין אותו בנזיפה, ומסובבין אצבע על הרקה מאחורי גבו, ואי אפשר לגלות אותה אלא למי שמחפש דרכים לזכור, וכמ"ש חוה"ל ג,ה בשם השכל שאיננו סובל מרירות התרופה אלא מי שהוא נכסף לבריאות.

אחרי שבדקתי וניסיתי את השיטה עם חברותא, וראיתי כמה היא נפלאה, ושהיא עוזרת גם להבנה ולגישמאק, ניסיתי להעלות את השיטה על הכתב, כדי לזכות אחרים, באופן שגם ישכנע אנשים שזה כדאי למרות שיש בזה חזרות, אבל הדברים התארכו והסתבכו, והם כוללים יסודות גדולים בדרכי הזכרון וההבנה והגישמאק, ואני כ"כ טרוד ואין לי פנאי לסדר את הדברים, ובינתיים גנוזות עמדי טיוטות שאינן הגונות שאעלה אותן כאן. אך אכתוב את תמצית הדברים מחד, ואנסה שלא יהיה יבש מאידך.

תגיד, למה אנחנו צריכים לחפש שיטות? למה צריך להמציא את הגלגל מחדש? עם שלומד יותר משלשת אלפים שנה, אין לו שיטות כבר? למה לא כתובה דרך בהלכות ת"ת?

ובכן הט אזנך ושמע כמה מילים שכתובות בהלכות ת"ת: "יקרא בעיתים מזומנים כדי שלא ישכח דבר" (רמב"ם ת"ת א,יב ושו"ע יו"ד רמו,ד). הרי לנו דברים מפורשים שחור על גבי לבן: כדי לא לשכוח דבר צריך לקרוא בעיתים מזומנים! מה צריך יותר מזה? בעיתים מזומנים. זה הכל.

רק צריך להבין דבר אחד קטן, מה זה "עיתים מזומנים"? זה לא מסובך, "עת" זה זמן. ו"מזומן" זה קבוע מראש (כמו "הזמנה מילתא"). כלומר צריך לקבוע זמנים לחזרה. (כאן יש מקום להאריך שיש תרי גווני של חזרות שהוזכרו בש"ס, לפי פעמים ולפי זמנים, ויש להן מטרות שונות, אך לא אאריך. רק אסיק בקצרה שהזכרון תלוי בהרבה גורמים, אבל מספיק לנו לשלוט על התדירות של החזרות בשביל לזכור).

אבל עדיין הדברים סתומים. איך יודעים מתי לחזור? ובכן, אמנם כאן בהל' ת"ת זה לא מבואר, אבל יש עקרון שמבואר בהלכות שחיטה. יסד לנו המהר''י (הו''ד בדרכ''מ יו''ד א,ה ובדברי חמודות חולין א,ח ובשא''ס) שיש לכל שוחט כשמתחיל לשחוט לחזור הלכות שחיטות בכל יום פ''א, וכן יעשה ל' יום. ואח''כ כל חודש פ''א, וכן יעשה שנה תמימה. ואח''כ כל תקופה פ''א כל ימיו. זה כמובן לא פרקטי לנו, וגם המהר"י לא אמר לעשות את זה בכהת"כ, אבל בוא נסתכל על ההגיון שבזה:

הסדר הזה הוא דבר שהיה עושה אותו כל שוחט מאליו באופן טבעי אם הוא היה מאוד יר"ש. דמיין נערוויסט מופלג שמתחיל להיות שוחט: בתחילה מרוב פחד להאכיל טרפות הוא היה חוזר על ההלכות כל זמן קצר, כל יום - למשל. אחרי זמן (נגיד חודש) הוא היה בטוח יותר בזכרון שלו ולא היה רואה טעם לחזור כל יום, אז היה חוזר כל יותר זמן (כל חודש, נגיד), כעבור זמן מה (למשל שנה) הוא היה בטוח עוד יותר בזכרון שלו ולא היה רואה טעם לחזור בכזו תדירות, אז היה חוזר כל יותר זמן (כגון תקופה). החידוש של הפוסקים הוא רק שלא סמכו על היר"ש של השוחטים וקצבו להם זמן, אבל לא עצם ההגדלה של הזמן.

העקרון שלמדנו מזה הוא שצריך לזמן את עת הקריאה לפי כמה שאתה בטוח בזכרון שלך, וזה גדל עם הזמן. ובמחשבה שניה, זה כ"כ פשוט עד שזה לא צריך מקורות.

ועדיין עדיין עדיין איך יודעים מתי לחזור? מה, נתחיל לזרוק ניחושים: את הסעיף הזה אזכור חודש, ואת הס"ק הזה יומיים, ועכשיו שחזרתי, אזכור את הסימן שנה ושלושה שבועות ויומיים? הרי א"א לדעת מראש כמה זמן תזכור, וקשה לנהל את העתים המזומנים לכל דבר בנפרד אפילו ע"י רישום.

אז בוא נלמד מהמהר"י את הפטנט: כדאי לקבוע רשימה של הפלגות שגדלות והולכות, שתהיה זהה לכל מה שלומדים, לחלק מהדברים היא תצליח ולחלק היא תיכשל. אתה שומע? בחלק זה יכשל! למה? כי זה בסה"כ הימור!

נו, אז מה הרווחנו? גם קודם ידענו איך לשכוח. והיתה לנו דרך יותר פשוטה לזה.

אז בוא נעשה דבר הגיוני: העיתים המזומנים לא יהיו סתם קלוטים מן האויר, אלא נקבע אותם לפי התוצאות, כך: בשעת הלימוד שים לב האם אתה זוכר (וכמו שכתבת: "כשאני מתחיל לחזור חזרה לסעיפים ראשונים שלמדתי מזמן אני בקושי זוכר", הנך רואה שאתה יכול להעריך בשעת חזרה האם הדברים זכורים או לא). את מה שזכרת תעביר להפלגה הבאה (הגדולה יותר), מה ששכחת תחזיר להפלגה הקודמת (הקטנה יותר), ומה שאתה לא בטוח אם זכרת או שכחת תשאיר באותה הפלגה. וכך תגדיל את הסיכויים שההימור יצליח. פשוט פשוט פשוט, לא? וזה דבר קל, ל"צ לחשוב מתי לקבוע את החזרה הבאה, וקל לנהל רישום של זה.

נו, אבל עדיין השארתי אותך באוויר. איך קובעים את הרשימה של ההפלגות? בוא וראה לדוגמא את הרשימה שלי: 20 דק', 3 שעות (שזה גדול פי 9 מ20 דק'), יום (שזה פי 8 מ3 שעות), 6 ימים (פי 6 מיום), חודש (פי 5), 4 חודשים (פי 4), שנה (פי 3), שנתיים (פי 2), 3 שנים (פי 1.5), 4 שניום וכו' (זה גדל כל פעם בשנה). שים לב שמצד אחד הזמנים גדלים והולכים, אך מצד שני היחס ביניהם קטן והולך. מה ההגיון בזה? ההגיון הוא שבגלל שזה הימור, לכן כל פעם שאני מהמר על יותר, אני מקטין את הסיכון. כלומר אני לא קופץ להניח סוגיא בלי חזרות למשך 4 שנים, לפני שהצלחתי לזכור אותה במשך 3 שנים, לדוגמא.

אני לכשעצמי לא מתחיל את החזרות ב20 דק', אלא ביום, אבל אם זה נכשל אני צועד אחורה. אתה יכול להתחיל עם הרשימה הזאת, ואם היא לא מסתדרת לך להתאים אותה לזכרון שלך.

ומה קורה אם לא עומדים בהספק המדויק, אתה שואל? כלום. כי זה סתם הימור, אנחנו לא באמת יודעים כמה זמן תזכור כל דבר. ולכן אם כבר הגיע הזמן של ההפלגה הבאה, אני מעביר אליה את מה שלא הספקתי לחזור, כגון שאם לא הספקתי לחזור על משהו חזרה שבועית, וכבר הגיע הזמן לחזרה חודשית, אני מעביר את זה לחזרה חודשית, כי כעת כשאחזור זו באמת תהיה חזרה חודשית.

הנה כך נראית רשימה לדוגמא:
ד תשרי או"ח שיד,ב-ה
ה תשרי...
א-ו תשרי ...
ז-יב תשרי ...
תשרי ...
תשרי-טבת תשפג ...
תשפב ...
תשפג ...
תשפב-תשפג (2) ...
תשפד-תשפה (2) ...
תשפה-תשפז (3) ...

ובדרך זו תוכל לזכור בקלות את תלמודך. ההבדל בין מי שלומד כך לבין מי שלומד בדרך הרגילה בימינו, הוא כמו ההבדל בין מי שמרכיב פאזל, למי שמסתכל על חתיכה של הפאזל, משליך אותה, ומסתכל על אחרת.

אבל שים לב, מי לידך יתקע שיש לך מספיק זמן לחזור כהוגן מחוץ לסדרים? ומה הטעם שהסדרים, שהם רוב שעות היום, יוקדשו רק ללימוד הראשון, וכל שאר החזרות, שהן הקיום של הלימוד, והלימוד העיקרי, יידחקו לזמני הפנאי, ולא ברור שיש מספיק פנאי. הן אנו מקדישים את כל חיינו לתורה, מה בצע ללמוד כסוס רודף במלחמה להחליף ידע ישן בידע חדש שנים ע"ג שנים ולצבור אך מעט מזעיר? ולהיות כקונה קרקע, וחורש ועודר, ומסקל, וזורע ומשקה ומנכש, ועושה כל מלאכות הצריכות לקרקע ולתבואה, ואינו קוצר, אלא עושה כן בשדה אחר שדה כל ימיו חייו ואינו נהנה מפירות עמלו?

אלא ודאי שהחזרות צריכות להיות בשעות הסדרים, ועל חשבון ההתקדמות! ומי יתן ותמצא מסגרת שתאפשר לך לעשות את זה.

ניים ושכיב
הודעות: 585
הצטרף: ה' ינואר 16, 2014 2:21 pm

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי ניים ושכיב » א' אוקטובר 09, 2022 4:50 am

ואע"פ שבזה עניתי על שאלתך, ורצוני לקצר, מ"מ אטול שתים שלוש טיפות דיו בקולמוס ואוסיף לבאר עוד דבר שנראה לי חשוב. באותו סעיף בשו"ע לא כתוב רק איך לזכור, אלא גם מה לזכור. וכדי להבין את דבריו, נתבונן בפלא עצום זה: למה צריך בכלל מפרשים, ואיך יתכן בכלל שיש ספרים כאלה? הרי אנחנו חושבים במילים, והמדבר מעביר את מחשבתו לראשו של השומע. וא"כ למה איננו מבינים זא"ז וזקוקים למפרשים?

אלא האמת היא שאנחנו לא חושבים במילים, אנחנו חושבים מחשבות ומנסחים את המחשבה במילים, והשומע מסיק מהמילים את המחשבה, וזה קרוי הבנה (או פרשנות). נמצא שהמילים הן כלי להגיע אל המחשבה, הן אפסרא דסברא. אך כשם שמילים לא תמיד יכולות לתאר תמונה בשלמות (למשל, אם אתאר לך את החדר בו אני יושב כרגע וכותב את הדברים, כנראה שלא תדע בדיוק את מראהו, לא משנה בכמה מילים אשתמש), כך לא תמיד הן מתארות סברא בשלמות. ולכן כתבו המפרשים את פירושיהם, כי כאשר הם ניסו לרדת לדעת הכתוב התחדשה להם תוספת שהמילים לא תיארו והם רצו לזכות בה את הרבים. אך מכיון שגם הם השתמשו במילים כדי להעביר לנו את המחשבה, עדיין המילים לא תמיד מתארות את כל המחשבה.

נמצא שכשהקב"ה רצה לגלות לנו את רצונו, הוא נתן לנו מילים שמתארות את רצונו באופן חלקי, וזוהי התושב"כ וההלממ"ס, וגם מי שיודע את כל המילים האלה, עדיין יש לו פאזל עם חורים (אם נשתמש במשל הפאזל דלעיל). אח"כ הקב"ה הוסיף ע"ז את הנ"ך (הנצי"ב בהקדמת פירושו לשאילתות קדמת העמק סי' ב' סע' א-ה מוכיח באריכות גדולה שהנ"ך הוא פירוש על חמישה חומשי תורה, ואני רצוני לקצר ולא להאריך), אבל גם זה רק עוד מילים שהן עוד חלקים בפאזל, ועדיין נשארו חורים, ואז באו המפרשים שבכל דור והוסיפו מדעתם מילים לתאר את רצונו, ועדיין זה רק מילים ועדיין יש חורים בפאזל, ואנו צריכים להשלים מדעתנו את מה שהמילים הללו לא מתארות.

וכעת נבוא לדברי הרמב"ם והשו"ע. הם מחלקים את התורה לשלשה חלקים: תנ"ך, שאר הספרים, והחידושים שלך, והם אומרים ללמוד כל חלק מספר שווה של שעות כל יום. ולאור זה אני ממליץ שני דברים:

א. את החידושים שלך תכתוב כשהם מתחדשים לך, ותחזור עליהם לפי השיטה הזאת. הרי גם הם חלק מהפאזל וחבל שזה יאבד. ולא רק זה, אלא כשם שכאשר אתה לומד בספרים מתחדשים לך מדי פעם חידושים עליהם, כך כאשר אתה לומד את החידושים שלך יתחדשו לך מדי פעם חידושים על החידושים שלך, כגון תירוץ על קושיה שהנחת בצ"ע, או קושיה על פירוש שלך, או ראיה, או פירוש אחר (שזה בעצם חקירה), וכך תוכל לשפר את ההבנה שלך בסוגיא עוד ועוד. ולבד כל זה, יש בזה גישמאק מיוחד, שבעצמו עוזר לזכרון, וגם מוסיף לשקיעות בלימוד. וכך אפשר לקיים את דברי הרמב"ם והשו"ע להקדיש זמן לחידושים שלך (למרות שזה לא הפירוש היחיד שאפשר לפרש בדבריהם בזה).

ב. כיון שלומדים זמן שווה של שעות כל חלק, יוצא שמסיימים את התנ"ך לפני הספרים האחרים, ואת הספרים האחרים לפני שמסיימים את החידושים של עצמך (זה נאמר בימי חז"ל והראשונים כשהיו מעטי ספרים). נתבונן בזה מעט:

התועלת של ידע כללי מוקדם היא עצומה.

ראשית- יש ידע שלא כתוב במפורש ואתה מקבל אותו מקיבוץ של ידיעות. כמו "טביעות עין" בניגוד ל"סימנים" בהשבת אבידה. אתן לך דוגמא אחת: נצטוינו לאהוב את הקב"ה ואת רעינו. איך אנחנו יודעים מה זאת "אהבה"? בשלמא חפצים גשמיים כגון "שולחן" ו"כיסא" וכיו"ב, למדנו את פירוש המילות כשהיינו תינוקות וראינו שולחן ושמענו שקוראים לו "שולחן", וכך אנחנו יודעים מהו. אך איך אנו יודעים מה זאת אהבה, הרי היא הרגשה בלב ומעולם לא ראינו אותה? אין זאת אלא שראינו מקבץ של התנהגויות ושמענו שמכנים אותן אהבה, ומהן הסקנו מהי הרגשת הלב. ולכן מי שכבר מכיר אפילו רק את המשניות של הפרק בטרם יתחיל לעסוק בגמ' ומפרשים כבר יש לו "הרגשה" בפרק הזה, והוא מונע מעצמו קושיות הנובעות מבורות, שנתקל בהן מי שאין לו ידע מוקדם, והוא כמגשש באפילה, כידוע לכל אחד שבא לעסוק בנושא חדש.

שנית- כך קל יותר לתפוס חידושים, כי הקושי בתפיסת דברים מורכבים נובע מהקושי להחזיק את כל התמונה בראש. אם תגיד לאדם רשימה של תריסר דברים שאין קשר ביניהם הוא לא יוכל לזכור אותה אחרי שמיעה אחת, כי היא נמצאת ב"זכרון העבודה" שלו והוא מכיל רק 7 פריטים +/- 2. אך הוא יכול להכיל פריטים שמקובצים לקבוצה בזכרון הרגיל שלך, ולכן אם תאמר לאדם את כל הא"ב ועשרת הספרות הוא יוכל לחזור אחריך מיד למרות שזה למעלה מ30 פריטים. ולכן אם שמעת דבר מורכב ולא הבנת אותו, אתה חוזר עליו (לפעמים כמ"פ) ואז מבין, כי הפרטים קובצו לקבוצה כך שאפשר להחזיק את כולם יחד בזכרון העבודה. ואם יש לך ידע כללי מוקדם ואתה מכיר כבר את הראיות ונשאר לך רק להוסיף את ההערות שהמפרש חידש עליהן, אתה יכול להכיל הכל בזכרון העבודה שלך כבר בפעם הראשונה.

שלישית- זה מגדיל את ההנאה, כי זה מגדיל את ההפתעה. נניח שמספרים לנו ששרה ילדה בן. אם אנחנו לא מכירים את שרה, אנחנו מפטירים מזל טוב בשפה רפה ותמהים בסתר ליבנו למה סיפרו לנו את זה. הרי יש המון נשים שיולדות. לעומת זאת אם מספרים לנו ששרה היא בת תשעים ונולד לה בן, זה כבר יותר מענין, הבת תשעים שנה תלד. וזה משל להבדל בין מי שיש לו ידיעות למי שאין לו. שמי שאין לו ידיעות, גם כשהוא רואה ידיעה מחודשת הוא לא מתעניין בה כ"כ כמו מי שמכיר את החידוש שבה. אבל גם בזה יש שתי רמות. אינו דומה מי שלא מכיר את שרה, רק מספרים לו עליה שהיא בת תשעים ושהיא ילדה, למי שמכיר אותה כבר שנים רבות, ולא סבר שיתכן שתלד יותר, והנה לפתע נודע לו שילדה, הרי הוא יוצא מגדרו מהתפעלות, ומכה על קדקדו איך לא שם לב שתפחה כריסה. וזה משל להבדל בין מי שלומד סוגיא ותיכף רואה מפרשים, למי שמכיר סוגיא הרבה זמן ולפתע רואה ידיעה מחודשת במפרשים, שהראשון לא כ"כ מופתע, סו"ס הסוגיא חדשה לו והוא לא הספיק להבחין בהרבה דברים, והוא גם לא מצפה מעצמו להבחין, הוא מעיין בזה קצת, שומע, וממשיך הלאה, אבל האחרון מופתע ממש שלא הבחין בזה קודם, וזה הרבה יותר מעניין אותו. ויותר מזה, אם אין ידע מוקדם ולא מופתעים, אנחנו בכלל לא מודעים לחכמה של מה שראינו. למשל, אנחנו לא חושבים שרבא היה גאון, אנחנו חושבים שהוא היה כמין מלאך שכזה, שהשכל שלו והתורה חד הן, וכשהוא מביא ראיה לדבריו ממשנה שאנחנו לא מכירים, זה שקול בעינינו לזה שמשה רבינו ירד מהשמים ואמר לעם ישראל את דברי הקב"ה שהם לא הכירו לפני"כ ולא יכלו להכיר, כך גם רבא מציג לנו משנה שלא הכרנו שממנה אכן מוכח כדבריו. אבל אם אנחנו מכירים את המשנה, אנחנו פתאום רואים שרבא היה גאון, שהרי זו משנה שהכרנו ולא העלנו על דעתנו שהיא קשורה לכאן, ולפתע אנחנו רואים פה חכמה. וכך זה בכל ספר בכל ראיה שאנחנו לא מכירים, כי אז ההבנה של המילים של הראיה וההבנה איך היא ראיה לכאן באין כאחת, זה הכל "הבנה של הראיה", ופשוט גילו לנו משהו שלא ידענו. רק ההפסק בין ההכרה של הראיה לבין ההבנה של השייכות שלה נותן לנו לראות את החכמה שבדבר.
ולכן מצד זה היה כדאי ללמוד את כל המשניות, ואח"ז את כל הגמ' רש"י, ואח"כ את כל התוס' וכן עזה"ד את ספרי כל הדורות. אבל כל אחד מבין שזו שטות מופלגת, וא"א לחכות עד זקנה ושיבה בטרם תראה את דברי האחרונים. מי שלא ילמד מ"ב לא ידע את ההלכות שבמ"ב, ומי שלא ילמד חי' הגר"ח לא ידע את היסודות שבחי' הגר"ח. וכי אנחנו יכולים להגיע להכל לבד?

לכן אני מציע ללמוד [פרק מהתנ"ך (לא קריטי, אבל כתוב בשו"ע)], משנה אחת, ואח"כ עמ' גמ', ואח"כ ד"ה במפרשים, ואח"כ דיבור מחידושיך, וחוזר חלילה. ככה מקבלים בד בבד גם את הידיעות מהמשנה שעוזרות לגמ', ומהגמ' שעוזרות למפרשים, וגם ידיעות מהמפרשים שעוזרות לגמ', וידיעות מהגמ' שעוזרות למשנה. אתה אמנם לומד טוש"ע ונו"כ, אבל אני מניח שאפשר ליישם את אותו עקרון גם שם.

ומעלה מופלאה נוספת יש בזה, שמחמת הגיוון אין צורך להפסיק בשביל להתרענן, למשל לקחת כוס קפה, אלא אפשר ללמוד ברציפות במשך שעות אפילו בלי חברותא, וזה זורם בקלות ובגישמאק.

היה כדאי אולי עוד להאריך, כך שתראה שהדרך הזו היא היא הדרך שזעקו ראשי הישיבות אחרי השואה על זה שנשתנתה. כי הם לא כותבים כ"כ ברור, בפרט הרב שך. אבל אחרי שיודעים את גוף הסברות בזה רואים איך הדברים מפורשים בדבריהם כמין חומר.
הם אמנם לא הציעו טכניקה כ"כ מפורטת לחזרות, והלכו בדרך אינטואיטיבית יותר, אבל הטכניקה שאני מציע היא כנראה יעילה יותר, ודאי לאנשים עם זכרון חלש כמוני.

יש עוד הרבה הרבה מה להאריך בכל זה, אבל כבר הארכתי הרבה יותר מדי.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: שיטה לזיכרון הטור והשו"ע

הודעהעל ידי פלוריש » ג' אוקטובר 11, 2022 4:48 pm

ניים ושכיב כתב:אחרי שבדקתי וניסיתי את השיטה עם חברותא, וראיתי כמה היא נפלאה, ושהיא עוזרת גם להבנה ולגישמאק, ניסיתי להעלות את השיטה על הכתב, כדי לזכות אחרים, באופן שגם ישכנע אנשים שזה כדאי.

אשריך!


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים

cron