מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

דְבַר-ה אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל-דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

דְבַר-ה אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל-דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 31, 2023 4:42 pm

א.
א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-ה אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל-דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.
ב אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם, עָלָתָה.
ג . אַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ צעוריהם (צְעִירֵיהֶם) לַמָּיִם - בָּאוּ עַל-גֵּבִים לֹא-מָצְאוּ מַיִם,
שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם - בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ, וְחָפוּ רֹאשָׁם.
ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא-הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ;....
. . פרק נפלא של ירמיהו המתנבא על הבצרות ומבקש .. אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ , יְקוק, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ.

ותיאורו מפורט ומתייחס להיבטים רבים :
בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה ..
בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם.
גַם-אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה.. כִּי לֹא-הָיָה, דֶּשֶׁא.
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל-שְׁפָיִם.. כָּלוּ עֵינֵיהֶם, כִּי-אֵין עֵשֶׂב.

ב.
איבדנו את זה !

הברכה וקללה -
נולדנו בעידן הקוקה קולה והפיצה . ואין ביכלתינו לרדת לעומק הרגשי והקיומי - של הפסוק "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים". וכבר כתב החזו"א שאחת הסיבות לכך שכיום אין עושים את סדר התעניות על הגשמים הוא - כי גם כשיש מחסור בגשמים, מייבאים מזון מחו"ל !

והניתוק הנל מחיוניותו של המים - החמיר עם פיתרון ההתפלה - כשכסף יענה הכול . [ובדומה לכך, כבר אמר החכם שב"ה שנתן לנו את האפידורל שהצילה נשים כה רבות , אך מצד שני החליש את הקשר העז - שהיה לפניו - בין האם לתינוק. ...נקנית ביסורים.]

ג. השתא: עָבַר קָצִיר, כָּלָה קָיִץ;[ וכמעט גם חורף] וַאֲנַחְנוּ, לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.
גם השתא עד לגל הגשם הנוכחי שוררת בא"י בצורת , ואולי יחוס וירחם על עם עמוסים ויחון אותם לשארית החורף,אמן.
לעת עתה ירדו בחורף רק 135 מ"מ, [ היום נוספו עוד מעל 20 ממ] שכשהממוצע לעונה זו הוא 335 מ"מ. וארץ ישראל הנתונה לחסדי השם בכלל, ולעניין הגשם בפרט "לא כארץ מצרים ... למטר השמיים ..אשר עיני ה אלוקיך בה. וכפי הרמבן שהקבה מצפה לתפילותינו.
. .הבצורת פוקדת את א"י מידי פעם [בממוצע 100\3].ובמבט בספרי המבקרים השותי"ם והשדרים מא"י עולות לעינינו אירועים ומחזות אימה , המתארות את המצוקה והחידלון בשנים כאלו. להלן חלק זעיר מתיאורים אלה:

1. 1487 הברטנורא על בצורת בשנת רמ"ז. " ובבואי לירושלים היה רעב כבד עדיין. ..ורבים מבני מתו ברעב ,כי יום או יומיים שאלו ללחם ופורש אין להם, וממחרת היו נמצאים מתים בבתיהם. ורבים אכלו את עשב השדה , והיו הולכים כאילים למצוא מרעה,.

2. ר שמשון בק מהמקובלים 1583 על בצורת שמג-שמד. ...לא נשמע כדבר הזה ולא נהיה כמוהו רעב וצמא..ואם תימשך עוד ג חדשים תישחת הארץ ברעב והגליל יחרב ח"ו בלי ספק.כי אין לחם ואין מים ואין עלה ירק ..מטר לא ניתך ארצה כל החורף העבר..

3. נכדו של של המביט ..בשנת הש"ס [ 1599+ 1600] ..כי קרא ה לרעב וגם בא אל הארץ השרץ השורץ. ועלה הפורץ..ויעל הארבה..ויאכל מגדיש ועד קמה..[פעמים רבות מכת הארבה באה יחד\ואחרי בצורת].

4. בשנת שצט - 1639.הכומר האנגלי הנרי י'סי אסף תרומות מהנוכרים באנגליה , כדי לסייע למנשה בן ישראל לחיזוק היישוב היהודי בא"י . ובספרו הוא מתאר ... כשהיתה עצירת גשמים הערבים היו סבורים שזה עונש על שהתירו ליהודים הכופרים לשבת בתוכם. לפיכך יצאו עליהם בחרבות שלופות .. היהודים קראו לצום והתקבצו ליד קבר זכריה ..לאחה"צ נתקשרו השמיים בעננים וגשם שוטף ירד עד שכל הבורות נתמלאו במים..ונתגלה לעיני כל שה איתם והוא שעמד להם..
. .מקרה זה מתואר גם מהצד היהודי ע"י ר י, סמברי בספרו :דברי יוסף...על קברו של זכריה עד שעלתה בכייתם לשמים, ויזכור להם בריתו וינחם ה על הרעה והשמיים התקדרו בעבים..ויהי לנס.

5. ר ממ מויטפסק בתקמ"ה והאחרון הכביד ..כי כבד הרעב בארץ. המידה שדרכה להיות חי אריות [גרושים] כעת קרוב לשמונים אריות בהאי שתא. ויש עוד ורבים הם מלפורטם -ואלו וכאלו נכתבו רבים לאורך שנים רבות .

ו.
ההיסטוריה
היהודית מלאה בסיפורי בצורת החל מהתנ"ך ועד תקופת הגמרא. זה התחיל עוד כשאברהם ירד למצרים בגלל הרעב, אחר כך מסופר על אחיו של יוסף שירדו לשבור מזון, המשיך בסיפורם של אליהו הנביא ואחאב בכרמל, וכמובן, בסיפורו המפורסם של חוני המעגל.

חלק מהכתובים:
* בראשית, פרק י"ב, י' . וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

* בראשית, פרק מ"ב. א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.

* שמואל ב פרק כא .א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי ה ... עם הגבעונים.

* מלכים א,יח,ה. וַיֹּאמֶר אַחְאָב, אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם, וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר, וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית, מֵהַבְּהֵמָה...עם אליהו הנביא.

* מלכים ב ח,א.. וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֶחֱיָה אֶת-בְּנָהּ לֵאמֹר, קוּמִי וּלְכִי אתי (אַתְּ) וּבֵיתֵךְ, וְגוּרִי, בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי:
כִּי-קָרָא יקוק לָרָעָב, וְגַם-בָּא אֶל-הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים.

ז.
ומה קרה השנה ?
להלן התחזית מלפני מספר ימים:
גם השנה -קיים חשש לבצורת , ולפי החזאים זה ההסבר להתרחשויות - לפי הנראה לאדם :

אז מה רואים כרגע בטווח הבינוני ומעלה? במילה אחת: מהפך!
, המודלים סימנו כבר לפני מספר ימים את סוף ינואר ותחילת פברואר כאופציה לשינוי סינופטי מהותי מבחינתנו שתביא לכאן תקופה חורפית כפי שלא חווינו עד כה העונה.

. ...אפיקיות רום עמוקה כבר מצליחה בימים אלו לפרוץ את המחסום הרכסי הכל כך קשוח שיושב מעל הים התיכון,
בדגש על חלקו המערבי, וזו למעשה פריצת הדרך הראשונה והאמיתית בניסיון של האוויר הפולארי והקר שמגיע מצפון בחורף הזה, להגיע עד לים התיכון וצפון אפריקה. וסוף סוף ההתנהלות תהיה כפי שצריכים להתנהג בחורף נורמלי - שהשקעים ינועו גם דרומה, ולא יתקעו בקו רוחב צפוני כל כך.

. .הדבר כמובן מתבטא בימים אלו בגשם רב שהיה באזור איטליה וחופי צפון אפריקה ושלגים כבדים רצופים באלג'יר, אחרי שגם הם סבלו, בדיוק כמונו, בחורף הנוכחי. ואותה אפיקיות רום עמוקה [השקע] שיושבת מעל מרכז הים התיכון צפויה לנוע מזרחה באיטיות רבה בימים הקרובים ולהשפיע על ישראל . במהלכה תתווסף מנת קור אשר תצנח מהקוטב דרומה .
....ככל הנראה החל מה-30 לינואר יחל גשם בעיקר בצפון וצניחה חדה בטמפ' - מה שקוראים אותו מהפך, לא לפני שנקבל כאן מספר ימים חמימים ביחס לחודש ינואר בימים שלפניכן.

הפעם הם לא פספסו - ובפועל כך היו מהלך הדברים בימים האחרונים.
ובלשון בני אדם : בלון האויר הדחוס שלחץ על הים התיכון , ובכך מנע מגושי האויר והגשמים לרדת דרומה ואחכ מזרחה לא"י . בלון זה נסדק ומתפורר, וגושי האוויר המביאים קור עננים וגשם מצליחים ב"ה להגיע . תחילה הגיעו למערב הים התיכון איטליה ואלג'יר, והמשיכו למזרח הים התיכון ולארץ ישראל .בתקווה שיהיה לכך המשך.

ח. צרות בצרות ומבוצרות .
רגע אבל מה זה בַּצָּרֽוֹת ?
הוא מופיע רק פעמיים במובן זה בתנך, ורק בירמיהו. יש עוד הרבה (20) במובן מבוצר.
ירמיהו יד, א: אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ עַל־דִּבְרֵ֖י הַבַּצָּרֽוֹת׃
ירמיהו יז, ח, וְ...כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֤ת בַּצֹּ֨רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי׃

* רשי :"דברי הבצרות" - שיביא עליהם רעב.
* ומנחם חברו ל' מבצר כמו ומבצר משגב חומותיך (ישעיהו כה). דהיינו: מלשון חוזק, וכנראה שכוונתו שיש קושי גדול וחזק להשיג אוכל.
* מצודת ציון: "הבצרות" - ענין מניעה כמו לא יבצר מהם (בראשית יא),
ור"ל מניעת הגשמים וכן בשנת בצורת (לקמן יז). השורש ב,צ,ר, כמו בפועל נבצר נמנע ונפסק. .

ט. תפילות על הגשם .
ועננו בורא עולם במידת הרחמים - בוחר בעמו ישראל להודיע גודלו והדרת כבודו.

שומע תפילה, - תן טל ומטר על פני האדמה,
ותשביע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך - ומעושר מתנות ידך.
שמור והצל שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה ואחרית שלום.
חוס ורחם עלינו - ועל כל תבואתינו ופרותינו
,וברכנו בגשמי ברכה, ונזכה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות.
והסר ממנו דבר וחרב ורעב, וחיה רעה ושבי וביזה,
ויצר הרע וחליים רעים וקשים - ומאורעות רעים וקשים.

. . .וגזור עלינו גזירות טובות מלפניך,
. . . . . .ויגלו רחמיך על מידותיך
. . . . . .ותתנהג עם בניך במידת - הרחמים,
. - - - - . . . . . . . . . . . .וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.

ובעהי - על הנל : מה נתווסף - ומה נשמט. בהמשך.

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: דְבַר-ה אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל-דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 31, 2023 11:05 pm

חלק ב'.

לגבי תפילת וענינו, האם יש לקרוא כך:
1. ועננו:
בורא עולם במידת הרחמים.. וב"בורא" מתחילה התפילה , ולכן יש ו' בראשה , מה שחסר בשאר התפילות.
דהיינו זו כותרת תוכן.
או אולי כך: 2. ועננו בורא עולם במידת הרחמים ... והתפילה מתחילה ב" וענינו".
ויש לכך השלכה לגירסאות .יש שמוחקים את הו' , או את כל המילה "וענינו" מוחקים הב"ח והב"י .

ואלי נשאל את מחבר התפילה ? אה, סליחה . הוא איננו מוכר!
ומתי חובר ? שאלה טובה. המקור הקדום ביותר הוא בטור תקעט, ונראה שחוברה בתקופת הגאונים.

רגע - אבל את התפילות לעצירת הגשמים שתיקנו חזל היו אומרים אחר ברכת גואל ישראל ,
ואיך \למה תפילה זו נדדה לשמע קולינו ? הא גופא ראייה שלא לעצירת גשמים , אלא לצרות בכלל חוברה תפילה זו.

ואכן היא כוללת בקשות רבות מלבד הגשמים. ומשום כך כתב האדרת שיש לאומרה על כל צרה שלא תבוא.
ןמשום כך - שאינה קשורה לשאלת גשמים , נדחתה מברכת השנים לשמע קולינו. אך לא נהגו -כדבריו.
. . ודוחק קצת לומר כדבריו, שהרי חלק גדול מתפילת וענינו - נאמרת עי הספרדים בברכת השנים - כחלק שגרתי מבקשת הגשם, ומשום כך אינם אומרים :תפילת - ענינו.

שלא ימותו !

המג"א בשם הבח כב : שיש להיזהר שלא לשאול טל ומטר בציבור -בשומע תפילה משום מעשה שהיה.
כאשר שני גדולים שהורו לעשות כן-לומר התפילה נאספו לעמם באותה שנה! ונידונים הדברים בטז ובאליהו רבא ועוד.

ב.
חבל על דאבדין.

ואיך נעלמו ונשתכחו אותם פרקים ותפילות מקוריות שחיברו חזל לומר לבקשת הגשמים ? והכול כמפורט במסכת תענית על יג תעניות וכו.
ועל סדרי התפילות ..ששת הברכות שנאמרו .. בַּשִּׁשִּׁית הוּא חוֹתֵם - מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. . .,
וְגוֹמֵר הַתְּפִלָּה עַל הַסֵּדֶר; וְתוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת. וְכַסֵּדֶר הַזֶּה, עוֹשִׂין בְּכָל מָקוֹם.

שענה לדוד , על מה ? על הבצורת והרעב. . ועל מה "שענה לשלמה"[ דברי הימים ב,ו] ? על בקשתו " וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶל-הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל-אַרְצְךָ אֲשֶׁר-נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה. והם ממש מענינינו -ואעפ"כ נחסרו מתפילת וענינו.

ג.
דברי הכיבושין שנאמרו לעם בהתכנסותם לצום ותפילה מפורטים בחזל וברמבם:
1. "וְהוּא אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, אַחֵינוּ לֹא שַׂק וְלֹא תַּעְנִית גּוֹרְמִין, אֵלָא תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים - שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בָּהֶן וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעְנִיתָם, אֵלָא "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם" (יונה ג,י).
וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל-בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב,יג).

2. ובחזל
בירושלמי תענית א,ד. מסופר על ר אבהו
אִיתְחֲמֵי [חלם]לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ ?
אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל־יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא[ משכיר זונות]. מְשַׁפֵּר תֵײַטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא[בתוף] קֳדָמֵיהוֹן.

אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ[ מעשה טוב]. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵײַטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ אחוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִתי לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְר לִי: בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ [בעלה אסיר].

וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ[ איך אשחררו]. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי[מכרתי מיטתי ומצעי] וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ[הכסף]. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי [פדי את]בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי.
אֲמַר לֵיהּ: כְּדַאי אַתְּה מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא [ ולהיענות].

3. ועוד אחד ממדרש ויקרא רבה לד,יד.
בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְרָא אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמָרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזֹר תַּעֲנִיתָא דְּיֵיחוֹת מִטְרָא, גְּזַר תַּעֲנִיתָא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, פַּעַם שְׁלִישִׁית קָם וְדָרַשׁ אֲמַר לוֹן כָּל עַמָּא יַפְלִיגוּן [ירבו] מִצְוָה,

. קָם חַד גְבַר וּנְסַב מַה דַּהֲוָה לֵיהּ בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ וְנָפַק לְמִפְלְגָה, פָּגְעָה בֵּיהּ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ,[גרושתו]. וְאָמְרָה לֵיהּ זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִן בֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה, נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, עַל שׁוּם- וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

חֲמִיתֵּיהּ חַד גְּבַר, סָלֵיק וַאֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי תַּנְחוּמָא רַבִּי אַתְּ הָכָא וַעֲבֵרָה הָכָא, אֲמַר לֵיהּ מַה חָמֵית, אֲמַר לֵיהּ חָמֵית גְּבַר פְּלָן דְּמִשְׁתָּעֵי לְמַשְׁבַּקְתֵּיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִּיהַב לָהּ פְּרִיטִין, אִי לָאו דַּחֲשִׁיד עֲלָהּ לָא יָהֵיב לָהּ.

שָׁלַח רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַיְיתִיתֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ בְּרִי אַתְּ יָדַע דְּעַלְמָא קָאי בְּצַעֲרָא וּבְרִיָּאתָה קָיְימֵא בְּצַעֲרָא וַאֲזַלְתְּ וְאִשְׁתָּעֵית עִם מַשְׁבַּקְתָּךְ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דִיְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין, אִלּוּלֵי דַחֲשִׁיד אַתָּה לָא יְהַבְתְּ לָהּ פְּרִיטִין.

אֲמַר לֵיהּ וְלָא כָךְ דָּרַשְׁתָּ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם, אַתְּ אֲמַרְתְּ כָּל עַמָּא יִפְקוּן וְיִפְלְגוּן מִצְוָה, קָאֵים אֲנָא לְמִפְלְגָה מִצְוָה פָּגְעַת בִּי מַשְׁבַּקְתִּי וַאֲמָרַת לִי זְכֵי בְּהַהִיא אִתְּתָא דְּמִן יוֹמָא דְּנָפְקֵית מִבֵּיתָךְ לָא חָמֵית טַב, כֵּיוָן שֶׁרְאִיתִיהָ עֲרֻמָּה וּבְצָרָה גְדוֹלָה נִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַתִּי לָהּ עַל שׁוּם: וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה אִם זֶה שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם וְאַכְזָרִי וְלֹא הָיָה עָלָיו מְזוֹנוֹתֶיהָ נִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים וְנָתַן לָהּ, אָנוּ שֶׁאָנוּ בְּנֵי בָנֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֶיךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ גְשָׁמִים וְנִתְרַוַּח הָעוֹלָם.

4. וזוהי הלכה אחרונה של הרמבם בהלכות תעניות:
פרק ה, יט . כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח,יט).
.בב"א.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], הרואה ו־ 206 אורחים