מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
אור עולם
הודעות: 1347
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי אור עולם » א' פברואר 05, 2023 6:26 pm

אשמח לעזרה בהבנת דברי מהרש"א (ב"ק צא:)
"א"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה". על פי הדברים האלה יש לפרש בענין הנחש שהסית את חוה לאכול מפרי עץ הגן שינה לשונו באמרו אף כי אמר א-להים לא תאכלו מכל עץ הגן ולא אמר מכל פרי עץ הגן ועל פי מ"ש אילן שאכל אדם הראשון אתרוג היה ואמרינן פרק לולב הגזול דאתרוג טעם פריו ועצו שוה וז"ש הנחש אף כי אמר א-להים לא תאכלו היינו מכל עץ הגן דהיינו עץ האתרוג ותאמר האשה וגו' ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' שאף על הפרי הזהיר אותנו ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון על אכילת הפרי רק על אכילת העץ מטעם דקץ אילן בלא זמנו כו' ודו"ק".
ייש"כ.

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי HaimL » א' פברואר 05, 2023 9:23 pm

נראה דהפשט בדבריו ז"ל הוא שהנחש הסית את האישה שלא הייתה כוונת הבורא שלא יאכלו מפרי עץ הדעת, כשהפרי בשל ונשתנה למעליותא, אלא קודם לכן. משום שאם אינם ממתינים לבישול הפרי, הרי"ז בל תשחית, דאע"פ שטעם עצו ופריו שווים, מ"מ אינו דומה קודם בישולו, שאז הוא כעץ בעלמא, לפרי בשל.
ולפי"ז, צ"ל שבאמת מכל פרי עץ הגן היה ממש טעם העץ והפרי שווים, ורק פרי עה"ד נשתנה מכל עצי הגן, שאחרת, ל"ה הנחש יכול לתת טעם כזה לדבריו, דא"ה, כל העצים יהיו בכלל האיסור.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 06, 2023 6:00 am

אור עולם כתב:אשמח לעזרה בהבנת דברי מהרש"א (ב"ק צא:)
"א"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה". על פי הדברים האלה יש לפרש בענין הנחש שהסית את חוה לאכול מפרי עץ הגן שינה לשונו באמרו אף כי אמר א-להים לא תאכלו מכל עץ הגן ולא אמר מכל פרי עץ הגן ועל פי מ"ש אילן שאכל אדם הראשון אתרוג היה ואמרינן פרק לולב הגזול דאתרוג טעם פריו ועצו שוה וז"ש הנחש אף כי אמר א-להים לא תאכלו היינו מכל עץ הגן דהיינו עץ האתרוג ותאמר האשה וגו' ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' שאף על הפרי הזהיר אותנו ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון על אכילת הפרי רק על אכילת העץ מטעם דקץ אילן בלא זמנו כו' ודו"ק".
ייש"כ.

לא ידעתי למה להשחית פשט הפשוט בדבריו, שהנחש אמר לאישה שכל הסיבה למוות הוא באכילה מן העץ, ומשום שמצינו שהעונש על השחתת אילן הוא מוות, ואמר הנחש שאע"פ שטעם העץ הוא כפרי ויכולים לאכול ממנו הקפיד ה' ואמר לא תאכלו ממנו שלא להשחית פירות העתידים לצאת ממנו.
(ועד"ה שאמר לה שלא הקפיד על ביאות אסורות אלא על הוז"ל וק"ל)

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי HaimL » ב' פברואר 06, 2023 1:33 pm

לא הבנתי. לפירושך, דקץ תאינתא בלא זמנה, הפירוש הוא שקץ את כל עץ התאנה, ולא פרי קודם בישולו. או שאני טועה בכוונת דבריך.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 06, 2023 6:56 pm

HaimL כתב:לא הבנתי. לפירושך, דקץ תאינתא בלא זמנה, הפירוש הוא שקץ את כל עץ התאנה, ולא פרי קודם בישולו. או שאני טועה בכוונת דבריך.

אכן כך פירוש הגמרא, תידע דקאמר עלה רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר, וזה קאי על קציצת האילן (או ענפיו) ועיין ב"ב כו ע"א שג"כ הביא המעשה הלזה על קציצת גוף האילן.

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי HaimL » ב' פברואר 06, 2023 9:40 pm

לא כך אני לומד את הגמרא. ואם הפשט הוא כדבריך, מה פירוש בלא זמנה, דמשמע שיש זמן של קציצת התאנה.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 06, 2023 10:35 pm

מבואר מהמהרש"א שכך הוא למד, וכן כמדומני מבואר בהרבה מקומות, ויבואו הלומדים ויכריעו,
זמן הקציצה הוא כשהענפים שוים יותר מהפירות, ודמי להאי דיקלא דטעין קבא וכו' ועיין תוס' ב"ב שפירש דעדיין לא יבש
ועיין ש"מ בשם הגאון דפירוש בלא זימניה שהיתה עדיין טוענת תאנים. וע"ע שו"ת בנין ציון סא

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי HaimL » ב' פברואר 06, 2023 11:24 pm

אם כדבריך, שמעץ הגן, הפשט שלא יוכלו לקוץ את עץ הדעת כדי לאכול ממנו, הרי העלה בשו"ת בניין ציון הנ"ל,
===
והיוצא מזה לדינא דהיכא דמעולה בדמים או שצריך למקומו מותר לקצוץ מי שיגיע לו הריוח או ע"י עצמו או ע"י שלוחו ואין כאן איסור או סכנה אבל לישראל אחר שרוצה לעשות בשבילו לטובתו אסור, ולכן גם בנדון השאלה כיון שברור דצריך למקומו מותר לקצוץ האילנות ואין כאן חשש איסור או סכנה כלל. ומכ"מ מה שיש לתקן להקל הענין יתקן.
===
וא"כ, אם היו רוצים לקוץ את עץ האתרוג ולאכלו, משום דהניא להו טפי מפריו, משמע דשרי,
ואמאי יתחייבו ע"ז מיתה, לטענת הנחש.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 06, 2023 11:36 pm

טענת הנחש היה, שצווי ה' הוא שפרי העץ לעולם יותר חשוב מהעץ עצמו, (ממנו אכל וברא את עולמו) ולכן משום חשיבותו ציוה שלא יקוצו מעצו שזה גורם לביטול הפרי (ראה מה שרמזתי למעלה)

HaimL
הודעות: 767
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי HaimL » ב' פברואר 06, 2023 11:42 pm

זיז שדי כתב:טענת הנחש היה, שצווי ה' הוא שפרי העץ לעולם יותר חשוב מהעץ עצמו, (ממנו אכל וברא את עולמו) ולכן משום חשיבותו ציוה שלא יקוצו מעצו שזה גורם לביטול הפרי (ראה מה שרמזתי למעלה)

אי משום הא, יכולים לקוץ ולאכול ממנו בלי לקוץ ולהשחית את כולו,
וא"כ, לטענת הנחש, מ"ט אסר לאכול אפילו מקצתו.

זיז שדי
הודעות: 542
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 06, 2023 11:49 pm

HaimL כתב:
זיז שדי כתב:טענת הנחש היה, שצווי ה' הוא שפרי העץ לעולם יותר חשוב מהעץ עצמו, (ממנו אכל וברא את עולמו) ולכן משום חשיבותו ציוה שלא יקוצו מעצו שזה גורם לביטול הפרי (ראה מה שרמזתי למעלה)

אי משום הא, יכולים לקוץ ולאכול ממנו בלי לקוץ ולהשחית את כולו,
וא"כ, לטענת הנחש, מ"ט אסר לאכול אפילו מקצתו.

רמזתי לך תשובתך כבר בתשובתי הראשונה. עיי"ש ודו"ק

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ב"ק צא: - ביאור בדברי מהרש"א

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 06, 2023 11:56 pm

HaimL כתב:אם כדבריך, שמעץ הגן, הפשט שלא יוכלו לקוץ את עץ הדעת כדי לאכול ממנו, הרי העלה בשו"ת בניין ציון הנ"ל,
===
והיוצא מזה לדינא דהיכא דמעולה בדמים או שצריך למקומו מותר לקצוץ מי שיגיע לו הריוח או ע"י עצמו או ע"י שלוחו ואין כאן איסור או סכנה אבל לישראל אחר שרוצה לעשות בשבילו לטובתו אסור, ולכן גם בנדון השאלה כיון שברור דצריך למקומו מותר לקצוץ האילנות ואין כאן חשש איסור או סכנה כלל. ומכ"מ מה שיש לתקן להקל הענין יתקן.
===
וא"כ, אם היו רוצים לקוץ את עץ האתרוג ולאכלו, משום דהניא להו טפי מפריו, משמע דשרי,
ואמאי יתחייבו ע"ז מיתה, לטענת הנחש.

א. למה שיהניא להם טפי? הרי טעמו היה שווה לטעם פריו, והפרי בוודאי עדיף לאכילה.
ב. לא חושב שיש טעם לדקדק בדברי הנחש שיהיו תואמים להלכה... כל עצמו משקר לה כעת ואומר לה שאין איסור לאכול מהפרי, אז מה בכך שההסברים שנתן לאיסור היו לא בדיוק ובדקדוק כהלכה... הוא אמר לה שבכל מקרה אסור לקוץ האילן. המהרש"א רק למד מדברי הגמרא שיש איסור מיתה בקציצת אילן, שזה חידוש, ואלמלא הגמרא הזו קשה היה להסביר כך את דברי הנחש, שהרי מי יאמין שעל כזה דבר יש עונש מוות.


חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים