בעולם האוטומט של ימינו, מצוי מכונות לרכישת משקאות וממתקים.
אפי' כניסה למקומות ציבוריים, כבר הוחלף במכונות.
פעמים אדם עובר ע"י מכונה זאת, ומבחין במטבע הנוצץ ממקום קבלת העודף.
ונפשו בשאלתו: האם מותר ליטול הכסף?
בבדיקה קצרה אצל רבני בתי הוראה לממונות, מצינו דעות חלוקות.
יש האומרים, שמקום המכונה הוא במקום המשתמר קצת, ופעמים אינו משתמר כלל
וכל כסף הנמצא שם, או לחילופין מוצר [פחית, ממתק] שנמצא במקום האיסוף, ה"ה של המוצא.
ויש מחלקים לגבי המטבעות והחפצים, שזה בכלל 'יאוש שלא מדעת',
כי כל עוד שהלקוח לא משך או הגביה את המוצר או העודף, עדיין לא יצא מרשות המוכר.
המתירים בלקיחת המטבעות, מתרצים על יאוש שלא מדעת, שלא קיי"ל כן לענין מעות
ואף שאין דרך בנ"א למשמש, תקנת חז"ל לא בטלה, וכדין הפקר בי"ד.
ויש להוסיף עוד טעם להיתר. שלכאורה כיצד נמצאו המטבעות שם, הרי אדם בהול על ממונו
אלא אחת מהשתיים, או שבן-אדם מיהר ולא מתעכב על פרוטות.. וא"כ הוי הפקר מדעת
או שהמכונה תקולה, והוציאה אחר זמן ה'עודף'. ו'קנין חצר' לבעה"ב אין כאן [לא גריע מחנות]
והבעה"ב גופא לא ירוץ לחפש אחר מטבעות ש'קופצות' מהמכונה, וגם בדעתו הוי יאוש.
מה יש לחו"ר אתרא דידן להוסיף?