מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

הודעהעל ידי מיללער » ב' מרץ 13, 2023 12:09 am

(בלתי מוגה - אשמח להערות)

בפרשת פקודי (שמות מ' יז) ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן. ואחריו מונה הכתוב את הקמת המשכן בפרטיות ע"י משה רבינו, ובתוכם התחלת כל העבודות דהיינו עריכת הלחם על השלחן (פסוק כג) העלאת הנרות (כה) והקטרת הקטורת (כז) עד להקרבת קרבנות עולה ומנחה על מזבח החיצון (פסוק כט).

והנה נחלקו בה רבותינו הראשונים אם הכתובים כאן מדברים מעבודת המקדש במשך שבעת ימי המילואים שבהן שימש משה רבינו ע"ה בכהונה גדולה, או שמדובר כאן ביום השמיני למילואים וכמו שכתוב בתחלת הפרשה שהוא ביום ראשון לחודש ניסן ואז כבר שימש אהרן בכהונה גדולה.

ויש ברש"י בזה סתירות בפירושו, והנצי"ב בהעמק דבר כתב שהיו ב' מהדורות של רש"י, במהדורא קמא ס"ל לרש"י שכל הפרשה כאן מיירי בעבודת משה רבינו, וכמו שכתוב ברש"י שלפנינו (כט) על ויעל עליו את העולה ואת המנחה דהיינו משה רבינו ושאף ביום השמיני למילואים שימש משה והקריב קרבנות הציבור חוץ מהקרבנות שנצטווה אהרן להקריב בו ביום.

וכן נקט הרמב"ן (כז) על הכתוב ויקטר עליו קטורת סמים. משה הקטיר עליו כל ז' ימי מילואים וכו' דהיינו שכל הכתובים האלו מדברים מעבודת משה רבינו בז' ימי המילואים.

אולם הרמב"ן בעצמו מביא מרש"י על ויקטר עליו קטורת סמים, דהכוונה על אהרן הכהן שהקטיר עליו שחרית וערבית כמ"ש בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות. וכ' הרמב"ן על זה 'ולא ידעתי אם זה טעות סופרים'. ובאמת, ברש"י שלפנינו (כז) על אף שלא נמצא תיבת 'אהרן' על הקטרת הקטורת, אבל רש"י כותב שההקטרה היתה שחרית וערבית כמו שנאמר בבקר בבקר וגו' וצ"ב כוונתו מה רצה להוסיף כאן דוקא בהקטרת הקטורת הציוו של הקטורת לדורות, שלא כתב כן אצל השלחן והמנורה וכו'

ולזה כתב הנצי"ב שגירסת הרמב"ן בדברי רש"י הוא המהדורא בתרא של רש"י בה חזר מפירושו, וסובר שכל הפסוקים כאן מדברים מעבודת אהרן מיום השמיני למילואים והלאה, וביום השמיני כבר לא שימש משה כלל, וכמ"ש רש"י בעצמו בזבחים (יט, ב) בד"ה משה ואהרן, שלא כיהנו בבת אחת, ודלא כמו שאיתא ברש"א שלפנינו שמשה שימש עוד ביום השמיני.

וגם הרשב"ם בפירושו (כט) נקט בפשיטות שהכתובים כאן סובבים על עבודת אהרן הכהן, ולא בעבודת משה רבינו בז' ימי המילואים. והוסיף הנצי"ב שכן איתא מפורש בתוספתא מנחות פרק ז', דאיתא שם (ה"ב) על כל אלו הכתובים המסיימים ב'כאשר צוה השם את משה' מונה הברייתא היכן צוהו, ומביא הברייתא הפסוקים שנצטווה משה על עבודת המשכן של כל יום, בעריכת לחם הפנים הפסוק של ביום השבת ביום השבת יערכנו, על העלאת הנרות מביא הכתוב של על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, ועל הקטורת הכתוב של בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות. דכל אלו הכתובים מדברים על עבודת אהרן ובניו בעבודות המשכן שבכל יום ויום, ולא על הציוו של עבודת ז' ימי המילואים.

ולפי דברי הרמב"ן מדובר בהציווים של הפרשה שלפניה (שמות מ' א-טז) בה נצטווה משה להקים את המשכן ולחנכה בז' ימי המילואים. ולכן נתקשה הרמב"ן דבפרשת העשייה נאמר שהקטיר משה הקטורת, מה שלא מצינו שנצטווה עליה בפרשת הציווי, ולכן כתב שאע"פ שלא נאמר בצוואה שיקטיר הקטורת, הבין זה משאר העבודות של סידור הלחם הפנים והעלאת הנרות והקרבת עולה ומנחה.

אולם לשיטת רש"י (במהדו"ב) והרשב"ם לפי התוספתא, מתורץ דכאן מיירי בהקטרת אהרן, ולכן הביא רש"י הכתוב של בבוקר בבוקר שנאמר על אהרן בכהונתו.

אולם מה שנשאר לבאר לשיטת התוספתא אם כלל לא הקטיר משה קטורת בז' ימי המילואים, כמו שהקריב התמידין ומנחותיהן, כמו שמפורש בכתובים בסוף פרשת תצוה (שמות כט, לח) וזה אשר 'תעשה' על המזבח כבשים בני שנה וגו'. וכבר דייק הרמב"ן (כאן בפסוק כז) דבציווי עשיית מזבח הקטורת בפר' תצוה (ל' ז-ח) נאמר רק והקטיר עליו 'אהרן' קטורת סמים, והוצרך לדחוק דהיינו מיום שהתחיל אהרן בכהונתו ולעולם, אבל בוודאי גם בקטורת היה משה רבינו הכהן הראשון.

אבל לרש"י והרשב"ם אולי בכלל לא חינך משה את מזבח הקטורת אלא אהרן, ולפיכך כתה הנצי"ב דמה שכתב רש"י (כז) שאהרן הקטיר הקטורת 'שחרית וערבית' הוא להשיטה בגמרא במנחות דף נ. דמחנכין מזבח הקטורת בקטורת של שחר. אבל לשיטת הרמב"ן י"ל דמשרע"ה חינך את המזבח בקטורת של בין הערבים וכסתמא דמתניתין במנחות (מט.) ואהרן כבר הקטיר שחרית וערבית מאחר שכבר נתחנכה המזבח.

ולשיטתם יחלקו גם אם ערך משה סידור הלחם הפנים בשבת של ז' ימי המילואים או שהראשון שסידר הלחם היה אהרן הכהן ביום השבת ז' ניסן, וכן איתא להדיא בתוספתא הנ"ל רבי יוסי אומר 'כל שבעת ימי המילואים' היה שלחן בטל בלא לחם וכו' ולפי דברי הרמב"ן הרי ביום השביעי למילואים סידר משרע"ה הלחם על השלחן.

ולפי זה גם בהעלאת הנרות יהי' תלוי במחלוקת הראשונים הנ"ל אם העלה משה את נרות המנורה בז' ימי המילואים, דהמשמעות מהתוספתא הוא שבכל שבעת ימי המילואים היה משה רבינו רק עובד העבודה בקרבנות על מזבח החיצון, וכמשמעות הכתובים בפרשת תצוה.

וראה זה דבר מחודש בגור ארי' למהר"ל, דס"ל דבכל שבעת ימי המילואים לא הקטירו הקטורת, אבל הכתוב ויקטר עליו קטורת סמים קאי על משה ולדבריו הקטיר משה הקטורת ביום השמיני למילואים, ובו ביום עבד משה כל העבודות עד השראת השכינה בקרבנות המילואים.

ויש לעיין אם הקריב משה מנחת חביתין בז' ימי המילואים לשיטת הרמב"ן שעשה כל העבודות, וכן לשיטת המהר"ל ביום שמיני למילואים, אם בבוקר הקריב משה מנחת חביתין ובין הערבים כבר שימש אהרן והיה כמו הדין של המשנה במנחות (נ:) כהן שהביא מחצה שחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו וכו' ששניהם מקריבים מחצה ומחצה השני אבוד.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

הודעהעל ידי מיללער » ב' מרץ 13, 2023 7:59 pm

ו
יש לעיין אם הקריב משה מנחת חביתין בז' ימי המילואים לשיטת הרמב"ן שעשה כל העבודות, וכן לשיטת המהר"ל ביום שמיני למילואים, אם בבוקר הקריב משה מנחת חביתין ובין הערבים כבר שימש אהרן והיה כמו הדין של המשנה במנחות (נ:) כהן שהביא מחצה שחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו וכו' ששניהם מקריבים מחצה ומחצה השני אבוד.


על מה שכתבתי בסוף בענין מנחת החביתין היאך היתה קריבה במילואים, ציין לי ת"ח חשוב לדברי הירושלמי ריש מסכת יומא, וז"ל הירושלמי:
רבי יוסי בר חנינה בעי עשירית האיפה היאך קריבה חצייה קריבה או שלימה קרבה מן מה דכתיב (ויקרא ט) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת הדא אמרה חציים קרבה אין תימר שלימה קרבה ניתני על מעשה קטרת ועל עשירית האיפה א"ר תנחום בר יודן ולא בעבודת שבפנין אנן קיימין כבר לימדו עבודות שבחוץ מילואים.


ופירשו הקרבן העדה והפנ"מ שאלתו של רבי יוסי בר חנינה הוא על מנחת החביתין שהקריב אהרן ביום השמיני למילואים אם היתה קריבה לחצאין כדין מעשה החביתין שבכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בין הערבים, או שהיתה קריבה שלימה בין הערבים כיון שלא נתכהן אהרן עד שנתמלא ידו בקרבנותיו (ונחלקו בזה הקרב"ע והפנ"מ אי השאלה היא אם היתה קריבה בשלימותה בין הערבים או שרק מחצה קרבה ומחצה השני אבוד), ועפ"י דבריהם פירש גם הגרח"ק בביאורו.

ובשירי קרבן הוסיף הקרב"ע לפרש דאולי השאלה אינה על מנחת חביתין אלא מנחת חינוך של אהרן שהיה צריך להקריב עשירית האיפה כדין כל כהן ביום שנתחנך לעבודה, וע"ז שואל ריב"ח אי היתה קריבה לחצאין או שלימה וסיים שלמעשה זה דוחק בפי' הגמרא.

אולם בפי' תוספות העזרה על התו"כ פ' צו (ראה במצורף) הביא ב' הפירושים הנ"ל והקשה על פי' הראשון דבוודאי כבר נתכהן אהרן הכהן בכהונה גדולה בשחרית ביום השמיני למילואים ולמה לא יקריב החביתין כדינה מחצה בבוקר ומחצה בערב, ועל הפי' השני הוסיף להקשות שמעולם אין הדין להקריב מנחת חינוך לחצאין ולמה ישתנה הדין כאן.

לכן מפרש העזר"כ דרבי יוסי בר חנינה מיירי מעשירית האיפה שהיתה נקרבת בכל שבעת ימי המילואים, וכמו שדרשו חז"ל (בבלי יומא ה ע"ב וכן בירושלמי יומא פ"א ריש ה"א) מגז"ש דוזה אשר צעשה לוזה קרבן אהרן ובניו שבכל ז' הימים היו מקריבים עשירית האיפה, ועל זה קא מיבעי ליה אי שלימה היתה נקרבת כמו הדין במס' מנחות אם מת הכ"ג ומקריבין החביתין משל ציבור או משל יורשין דשלימה היתה נקרבת, כמו כן כאן בז' ימי המילואים כיון שלא היה לו לאהרן עדיין שם כה"ג נעשה בשלימות, או דמכ"מ הוראת שעה היתה שכל דיני מנחת חביתין עליה.

אולם עדיין לא מצינו מי שיבאר אם משה רבינו הקריב מנחת חביתין בשבעת ימי המילואים או ביום השמיני למילואים. אלא שראיתי בפירושו של רבי חיים קניבסקי זצ"לעל הירושלמי שם ביומא, במה דבעי הגמרא לפשוט שאלתו של ריב"ח דמצינו שמשה נכנס עם אהרן ללמדו על מעשה הקטורת ואולי על מעשה החביתין לא קתני ש"מ שכבר קרב מחצה הראשון בבוקר, ודחה הגמרא דבעבודת חוץ לא קמיירי.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=11

וע"ז כ' הגרח"ק שעל מעשה הקטורת לימדו משה לאהרן רק על קטורת של בה"ע שבבוקר עדיין הקטיר משה את הקטורת (וכפירושו של המהר"ל שהבאתי לעיל) שכל עבודת הכהנה הגדולה ביום שמיני עשה משה עד אחר שהקריב אהרן את קרבנות המילואים בה נתמלאו ידיו לכהן ומבין הערביים והלאה התחיל לעבוד עבודת הכהונה הגדולה. ועפי"ז רוצה הגמרא שמנחת חביתין גם של שחרית הקריב אהרן דאל"ה הרי היה צריך ללמדו על מעשה החביתין בשעה שלימדו על מעשה הקטורת, ודחה הגמרא דלעולם שלימה היתה קריבה בין הערבים ובאמת משה רבינו לימדו אז לאהרן אלא שלא נשנית בברייתא שהברייתא מיירי רק על העבודה בפנים האהל מועד, עכת"ד.

ועדיין צ"ע לפי דבריו דמה הצד היא שאהרן יקריב את החביתין של הבוקר לפי פירושו שכל עבודת הכהונה גדולה עשה משה עד שלא נתכהן אהרן בקרבנות המילואים? ועל צד השני קשה אם משה הקטיר הקטורת של שחר לכאורה הקריב גם את החביתין לכה"פ מחציתה בבוקר, ואחרי שנתכהן אהרן הקריב גם הוא מחצית בין הערביים כמו הדין של כ"ג שמת ותמנה אחר תחתיו בו ביום ששניהם מקריבין מחצה של חביתין ומחצה השני אבוד (עי' מנחות מ"ט:) ומה הצד הוא של 'שלימה היתה קריבה' לפי פירושו של הגרח"ק?

ואולי נוכל לכלול הפירושים ביחד ולומר שזה היא שאלתו של ריב"ח חציה קריבה דהיינו שמשה הקריב חציה ואהרן הקריב חציה (כפירוש המהר"ל והגרח"ק בשיטת רש"י על הקטורת של יום השמיני) או שלימה היתה קריבה ע"י אהרן כדינה מחציתה בבוקר ומחציתה בה"ע כשיטת רש"י בזבחים והרשב"ם שכל העבודות של יום השמיני למילואים עשה אהרן הכהן, ורוצה הגמרא לפשוט האיבעיא מזה שמשה לא לימדו לאהרן ביום השמיני על מעשה החביתין ומשמע שכבר לימדו בז' הימים כדי שיהי' מוכן לעשות מחציתה בבוקר (משא"כ על מעשה הקטורת אין ראיה שהרי אין מחנכין את המזבח אלא בקטורת של בה"ע) ודחה הגמרא הראיה דלא מיירי בעבודת חוץ. ודו"ק
קבצים מצורפים
4646.pdf
(3.13 MiB) הורד 38 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

הודעהעל ידי מיללער » ב' מרץ 20, 2023 10:33 pm

עדכנתי והוספתי על המאמר להגדיל תורה ולהאדירה וצירפתיה כאן

אשמח לקבל הערות והוספות
קבצים מצורפים
העבודה בשבעת ימי המילואים וביום השמיני.docx
(20.8 KiB) הורד 60 פעמים

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

הודעהעל ידי דרומי » ג' מרץ 21, 2023 10:55 pm

בענין שיטת רש"י בפירושו עה"ת, ובפרט במה שכתב על "ויקטר עליו", ראה כאן בארוכה
קבצים מצורפים
עומק הפשט - פקודי (חלק ו).pdf
(498.7 KiB) הורד 33 פעמים

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6310
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: העבודות בשבעת ימי המילואים וביום השמיני

הודעהעל ידי מיללער » ד' מרץ 22, 2023 1:48 am

דרומי כתב:בענין שיטת רש"י בפירושו עה"ת, ובפרט במה שכתב על "ויקטר עליו", ראה כאן בארוכה

יישר כח


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים