מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הלכות חג בחג, חקרי מנהג, מאמרים לעיון והורדה
אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מרץ 31, 2023 2:43 pm

בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"ג (בהו' מכו"י ע' רע"ו) [הובא בכנה"ג סי' תע"א ובגלה"ש להגר"י ענגיל פסחים צ"ט ב'] 'והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות, ונ"ל דז' ברכות הם וכו', ברכת הלל לא קחשיב אפילו לדברי רבותינו המצריכין לברך משום דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן' עכ"ל.
והרי מפורש במשנה פסחים פ"י משנה ו-ז דמחלקים ההלל בין לפני הסעודה ולאחריו [ומברכים על כוס' ד' כשגומרים ההלל] וא"כ מה פשר דבריו ד'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ו' מרץ 31, 2023 3:15 pm

לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ו' מרץ 31, 2023 3:21 pm

יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.

זאת אומרת שיש ט"ס בדבריו, וגם מחודש לומר דאינו בכלל ז' ברכות 'אף לדברי רבותינו המצריכין לברך' משום המקומות שנוהגים שלא לברך.

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי עץ הזית » א' אפריל 02, 2023 12:02 am

אליהו חיים כתב:
יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.

זאת אומרת שיש ט"ס בדבריו, וגם מחודש לומר דאינו בכלל ז' ברכות 'אף לדברי רבותינו המצריכין לברך' משום המקומות שנוהגים שלא לברך.
כוונתו לדברי הירושלמי (לפי פירושם של הראשונם המצריכים לברך) שהסיבה ש"אשר גאלנו" פותחת בברוך ולא נחשבת לסמוכה לברכת ההלל היא מפני שמי ששמע הלל בבית הכנסת יצא, ומלשונו נראה שנקט שכוונת הירושלמי שהשומע הלל בבית הכנסת אינו חוזר ואומר הלל בבית כלל (ובאמת - אף אם כוונת הירושלמי היא שלכתחילה כן חוזרים וקוראים הלל בבית בלי ברכה, מכל מקום לכאורה ברור שאלו שאינם בקיאים לקרוא את ההלל בעצמם לא חזרו וקראוהו, אלא שלא ברור אם לומר את ברכת אשר גאלנו הם כן ידעו).
וממילא השאלה שלא מסתבר שלדברי רבותינו המצריכים לברך לא ימנו את הברכה מפני מקומות הנוהגים אחרת - אינה קשה, כי לא מדובר על מקומות הנוהגים אחרת כי סוברים אחרת, אלא על מנהג אחר הנזכר בחז"ל.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' אפריל 02, 2023 9:51 am

עץ הזית כתב:
אליהו חיים כתב:
יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.

זאת אומרת שיש ט"ס בדבריו, וגם מחודש לומר דאינו בכלל ז' ברכות 'אף לדברי רבותינו המצריכין לברך' משום המקומות שנוהגים שלא לברך.
כוונתו לדברי הירושלמי (לפי פירושם של הראשונם המצריכים לברך) שהסיבה ש"אשר גאלנו" פותחת בברוך ולא נחשבת לסמוכה לברכת ההלל היא מפני שמי ששמע הלל בבית הכנסת יצא, ומלשונו נראה שנקט שכוונת הירושלמי שהשומע הלל בבית הכנסת אינו חוזר ואומר הלל בבית כלל (ובאמת - אף אם כוונת הירושלמי היא שלכתחילה כן חוזרים וקוראים הלל בבית בלי ברכה, מכל מקום לכאורה ברור שאלו שאינם בקיאים לקרוא את ההלל בעצמם לא חזרו וקראוהו, אלא שלא ברור אם לומר את ברכת אשר גאלנו הם כן ידעו).
וממילא השאלה שלא מסתבר שלדברי רבותינו המצריכים לברך לא ימנו את הברכה מפני מקומות הנוהגים אחרת - אינה קשה, כי לא מדובר על מקומות הנוהגים אחרת כי סוברים אחרת, אלא על מנהג אחר הנזכר בחז"ל.

ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.
אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
אך אולי הדברים מכוונים עפ"י דברי הראבי"ה סי' קס"ח (הועתקו דבריו בביאורי וחי' הראשונים בסוף הכרך של ירושלמי עוז והדר) שכתב דבר מחודש וזה לשונו 'שאם שמע בבית הכנסת כל הקידוש והסדר ואגדתא [ר"ל הגדה) והלל משליח ציבור עד ברכה של גאולה והיה הולך לביתו ומתחיל בכוס שני בגאולה ובוצע על הסדר ואוכל יצא, ובלבד שהיה שומע קידוש בביהכ"נ ע"מ שהיה בדעתו לילך לביתו לאכול דמחשב שפיר במקום סעודה, והשתא לא חשבינן ברכת גאולה סמוכה לחבירתה דהא אפשר להפסיק בינתיים' וכו' עכ"ל ועיי"ש בהמשך דבריו שהמנהג ברץ ספרד ובבל שהש"צ עושה בפסח הסדר בביהכנ"ס וכו'. ולפי זה אולי יש לבאר דברי המהרי"ו היטב דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן אלא שומעים חציו הא' בביהכנ"ס ואלא דלפי זה נמצא דמחדש לומר שאין הברכה על ההלל בביהכנ"ס עולה למי שגומר בביתו וזה חידוש דבאמת לא מסתבר דחלוקת מקומות יפסיק באמצע יותר מהפסקת הסעודה דאינו מפסיק וצ"ע עדיין.

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 02, 2023 7:05 pm

עי׳ בזה בארוכה באשכול הזה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26607

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי עץ הזית » ב' אפריל 03, 2023 12:13 am

אליהו חיים כתב:ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.
מפורש בירושלמי "מהו לשתותן בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילן שתיין בכרך אחד יצא". זאת אומרת שאכן שיטת הירושלמי שמי ששמע הלל בבית הכנסת אינו חייב לומר הלל על כוס רביעי אלא אם רוצה שותה את הכוס הרביעי מייד אחרי הכוס השלישי (ומזה לומד הירושלמי שגם אם שתה ארבעה כוסות רצופים בלי אמירות ביניהם יוצא בדיעבד ידי ארבע כוסות), אמנם בבבלי אמר רבא על "שתאן בבת אחת" "ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא" ובהנחה שאינו חולק על רבי יוחנן אז יש להסתפק מה צריך לדעתו לומר על הכוס הרביעי במקרה כזה (האם יאמר הלל [בלי ברכה] שאף שיצא חובת הלל מכל מקום צריך כעת לאמרו בשביל חובת ארבע כוסות, או שרשאי לומר מזמור אחר במקומו, ולולי דמסתפינא אמינא שזה הפשט בגירסת תוס' [וכן הוא ברא"ש ובראבי"ה בשם הרשב"ם, ושונה מגירסת הרשב"ם שלפנינו] "רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר").
אליהו חיים כתב:אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
לא הבנתי פשר הדבר להקשות מהרשב"א ואבודרהם והחרדים והר"ש סירליאו על מהר"י וייל.
ובשלמא אם היית מביא את הרמב"ן הסובר לברך בבית אם לא קרא בבית הכנסת, ואעפ"כ משמע בדבריו שגם מי שקרא בבית הכנסת קורא בביתו - הייתי מבין את הטענה שבלי ראשונים מפורשים החולקים על זה [שאיני בטוח שאינם קיימים, אבל לא חיפשתי כעת את לשונות הראשונים בזה] אז קצת מחודש לומר שמהר"י וייל סובר אחרת בשיטה זו, אבל להביא כנגד זה ראשונים הסוברים שלא לברך בבית גם אם לא קראו בבית הכנסת - איך אפשר להקשות מכח זה על מהר"י וייל שכתב את דבריו אלו על שיטה אחרת?
נערך לאחרונה על ידי עץ הזית ב ב' אפריל 03, 2023 1:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 03, 2023 8:18 am

עץ הזית כתב:
אליהו חיים כתב:ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.
מפורש בירושלמי "מהו לשתותן בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילן שתיין בכרך אחד יצא". זאת אומרת שאכן שיטת הירושלמי שמי ששמע הלל בבית הכנסת אינו חייב לומר הלל על כוס רביעי אלא רוצה שותה את הכוס הרביעי מייד אחרי הכוס השלישי (ומזה לומד הירושלמי שגם אם שתה ארבעה כוסות רצופים בלי אמירות ביניהם יוצא בדיעבד ידי ארבע כוסות), אמנם בבבלי אמר רבא על "שתאן בבת אחת" "ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא" ובהנחה שאינו חולק על רבי יוחנן אז יש להסתפק מה צריך לדעתו לומר על הכוס הרביעי במקרה כזה (האם יאמר הלל [בלי ברכה] שאף שיצא חובת הלל מכל מקום צריך כעת לאמרו בשביל חובת ארבע כוסות, או שרשאי לומר מזמור אחר במקומו, ולולי דמסתפינא אמינא שזה הפשט בגירסת תוס' [וכן הוא ברא"ש ובראבי"ה בשם הרשב"ם, ושונה מגירסת הרשב"ם שלפנינו] "רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר").
אליהו חיים כתב:אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
לא הבנתי פשר הדבר להקשות מהרשב"א ואבודרהם והחרדים והר"ש סירליאו על מהר"י וייל.
ובשלמא אם היית מביא את הרמב"ן הסובר לברך בבית אם לא קרא בבית הכנסת, ואעפ"כ משמע בדבריו שגם מי שקרא בבית הכנסת קורא בביתו - הייתי מבין את הטענה שבלי ראשונים מפורשים החולקים על זה [שאיני בטוח שאינם קיימים, אבל לא חיפשתי כעת את לשונות הראשונים בזה] אז קצת מחודש לומר שמהר"י וייל סובר אחרת בשיטה זו, אבל להביא כנגד זה ראשונים הסוברים שלא לברך בבית גם אם לא קראו בבית הכנסת - איך אפשר להקשות מכח זה על מהר"י וייל שכתב את דבריו אלו על שיטה אחרת?

ייש"כ גדול [כוונתי היה לומר דהפי' בירושלמי לומר דמי שקרא הלל בביהכ"נ אינו אומר בבית הלל כלל כמו שמוכח מלשון המהרי"ו לא מצאנו בראשונים בפירוש הירושלמי בברכות דכתבו רק דלא מברכים שוב על ההלל שקוראים בבית אך קוראים שנית בלי ברכה, והמרי"ו מאחרוני הראשונים (ואולי על הגבול של הראשונים) לא מסתבר דמחדש שיטה לעצמו, אמנם כעת שהבאתם הירושלמי בפסחים פ"י ה"א וכמעט מפורש שם דמי ששמע בביהכ"נ ההלל לא קורא כלל שנית בבית אין זה מחודש עפי"ז לבאר כיו"ב בדברי המהרי"ו].
אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי עץ הזית » ב' אפריל 03, 2023 1:55 pm

אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 03, 2023 5:30 pm

עץ הזית כתב:
אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).

כמובן גם לי היה נוח לומר כך אילו היה אומר כך, אך הוא אומר שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, האם כל העיר כולו גברים ונשים ונערות היו הולכים לביהכ"נ עד שנהגו מחמת כן שלא לומר בבית הלל כלל?

עץ הזית
הודעות: 477
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי עץ הזית » ב' אפריל 03, 2023 5:59 pm

אליהו חיים כתב:
עץ הזית כתב:
אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).

כמובן גם לי היה נוח לומר כך אילו היה אומר כך, אך הוא אומר שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, האם כל העיר כולו גברים ונשים ונערות היו הולכים לביהכ"נ עד שנהגו מחמת כן שלא לומר בבית הלל כלל?
נשים שאינן בקיאות ודאי הוצרכו ללכת לשמוע את ההלל בבית הכנסת (אלא אם כן בעליהן היו בקיאים), וממילא מסתבר שגם שאר הנשים באו.
מלבד מה שאין הכרח שהכוונה ב"יש מקומות" בהכרח שבאותם מקומות כל אנשי העיר אינם אומרים את ההלל על השולחן, אלא שלמנהגם לא בהכרח אומרים את ההלל על השולחן (כי מי שאין בבני ביתו מי שעדיין לא שמע את ההלל - אינו אומר).

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' אפריל 03, 2023 7:35 pm

אולי יש לפרש דברי המהר"י ווייל דמחמת הרבים שאומרים בביהכ"נ ובפרט אלו שאינם בקיאים ששומעים בביהכ"נ נהגו גם אצל אלו שעדיין לא אמרו שלא להכפיל לומר ההלל פעם שני לפני הסעודה אחרי שהציבור אמרו בביהכ"נ [ואולי אפילו אם שמעו מהשמש המסדר הסדר בביהכ"נ מקצת הההלל וחזרו לביתם וכמנהג שהעיד עליו הראבי"ה] ואפילו אם המסובין לא היו בביהכ"נ נוהגים כמותם מחמת אלו שהיו שם, אלא ממתינים עד אחרי ברכת המזון ואומרים כל ההלל יחד, ובזה מרוויחים שלא מחלקים ההלל ולא מפסיקים באמצע וגם אינו כמחרף ומגדף במה שאומר פעם שני הלל להיות כמי שאומר הלל בכל יום, ומה שכתב שלא נהגו לומר 'על השלחן' הכוונה לפני האכילה על השולחן הערוך, אבל ודאי על הכוס הרביעי היו אומרים וכדתנן בפסחים שעל כוס הרביעי גומרים ההלל, ובזה לא נחשב כמחרף ומגדף דהלל על כוס רביעי הוא הלל אחר ממה שאמרו לפני הסעודה.
[והתעוררתי לומר כן מתוך דברי העץ זית הנ"ל, וייש"כ, אך בדרך שכתבתי לענ"ד מרווח יותר בדבריו להשוות שלא לומר בבית לפני הסעודה בכל ענין].

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי באמונתו » ד' אפריל 05, 2023 1:27 am

אליהו חיים כתב:בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"ג (בהו' מכו"י ע' רע"ו) [הובא בכנה"ג סי' תע"א ובגלה"ש להגר"י ענגיל פסחים צ"ט ב'] 'והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות, ונ"ל דז' ברכות הם וכו', ברכת הלל לא קחשיב אפילו לדברי רבותינו המצריכין לברך משום דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן' עכ"ל.
והרי מפורש במשנה פסחים פ"י משנה ו-ז דמחלקים ההלל בין לפני הסעודה ולאחריו [ומברכים על כוס' ד' כשגומרים ההלל] וא"כ מה פשר דבריו ד'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'

ראה המצורף ממהרי"ו באות כ"ז, נוסח אחר בזה.
חג כשר ושמח!
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_מוריה - קכה-קכו (שנה יא ה-ו) - מכון ירושלים - ירחון תורני_26.pdf
(1.7 MiB) הורד 44 פעמים

אליהו חיים
הודעות: 958
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: 'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'??

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' אפריל 05, 2023 7:59 am

באמונתו כתב:
אליהו חיים כתב:בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"ג (בהו' מכו"י ע' רע"ו) [הובא בכנה"ג סי' תע"א ובגלה"ש להגר"י ענגיל פסחים צ"ט ב'] 'והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות, ונ"ל דז' ברכות הם וכו', ברכת הלל לא קחשיב אפילו לדברי רבותינו המצריכין לברך משום דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן' עכ"ל.
והרי מפורש במשנה פסחים פ"י משנה ו-ז דמחלקים ההלל בין לפני הסעודה ולאחריו [ומברכים על כוס' ד' כשגומרים ההלל] וא"כ מה פשר דבריו ד'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'

ראה המצורף ממהרי"ו באות כ"ז, נוסח אחר בזה.
חג כשר ושמח!

איזה מציאה גדולה! נפלא ביותר
פסח כשר ושמח (עם כל הז' ברכות עד המצה יחד עם כל הברכות עד 'נרצה').


חזור אל “פסח”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים