האם צריכים לחשוב בעונג שבת גם על הניראות, מצד כבוד שבת?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי לשאול:

כגון מי שמצד עונג שבת טעים לו דג טונה, האם יש ענין לאכול דוקא דג שנחשב יותר משובח [סול, נסיכה וכדומה] מצד כבוד שבת?
מי שטעים לו כנפיים, עדיף לאכול משולש דוקא?

".... אכלתי בליל שבת אצל אמו של החזו"א .... באמצע האוכל הביאו לחם. לא חלה, אלא לחם. ואז אמר ר' שמרל [גריינמן]: אתה מסתכל על זה, אתה לא יכול להבין זאת – בשבת אוכלים רק חלה, נכון? אנחנו אוהבים לחם כזה..." [הג"ר קלמן כהנא זצ"ל, "המעין" קובץ לב עמ' 9]
שם מצד עונג שבת אהבו יותר לחם, ודאי העונג גובר על הכבוד, וא"צ חלה,
אבל אם טעים לו שניהם בשווה, עדיף חלה מלחם, מצד הניראות?

[עזריאל ברגר]

מנהג ישראל להשקיע גם ביופי של מאכלי שבת ולא רק בטעם.

[מקדש מלך]

לא הבנתי. האם הסיפור (הקצת מוזר לכאורה) הוא 'פסק הלכה' ברור שאפשר לאכול לחם אם אוהבים אותו יותר? או אולי באגט או פיתה עיראקית. נו נו..
שוב הבנתי שאין הכוונה שלא אכלו חלה כמנהג ישראל, אלא שבתוך האוכל הביאו 'גם' לחם, כי חיבבו אותו, כמו שמביאים קרקר וכדומה.

בשלחן השבת הפולני תופסים מקום של כבוד ה'אייער מיט ציבל' (ביצים ובצלים), הרגל הקרושה ('גאלער') והכבד הקצוץ ('לייבער'). מביאים אותם בדרך כלל בבת אחת. אמנם החסיד רבי גודל אייזנר היה מקפיד שיביאו לו אותם כל אחת בצלחת נפרדת, לכבוד מאכלי השבת.