פורום אוצר החכמה

נסתפקתי בעניין ערימות הכפות דקלים המצויות ברחבי העיר למכירה, כמה שעות לפני כניסת החג כבר אין מוכרים העומדים למכור, האם נכון לומר שערימות אלו הפקר הם (וכמדומה שראיתי רבים עושים מעשה בענ"ז)?
אם אני הייתי מוכר ודאי שלא הייתי רוצה להפקיר שהרי ודאי זה יגרום לאנשים שלא יקנו ויחכו (מי שיכול) לקחת בזמן הנ"ל.
אלא שנ"ל השאלה מי מפנה את הערימות אח"כ לאשפה, אם משאיר לפינוי האשפה העירוני לכאורה נראה שוודאי זה הפקר (אולי מדין ייאוש וכד') ולא אכפת מרצונו הנ"ל כיון שעכשיו נותן לעירייה לפנות, אלא שאם הפינוי נעשה על ידו (אפילו לאשפה) נראה ששפיר דעתו שלא להפקיר מועילה וא"כ זה שלו לכל דבר וענין וכל הלוקח הר"ז גזל גמור לענ"ד.
אשמח לחוו"ד הת"ח דפה

אם המוכר השאיר אותן ברשות הרבים והלך לביתו וכבר אין בדעתו למכרם בכסף - הרי שהוא בפועל הפקיר אותם...

עזריאל ברגר כתב:אם המוכר השאיר אותן ברשות הרבים והלך לביתו וכבר אין בדעתו למכרם בכסף - הרי שהוא בפועל הפקיר אותם...

שוב אני לא יודע מה הן העובדות וע"כ אשמח אם מי שיודע יבהיר את הדברים, אבל אם למשל הפינוי של הדקלים לאשפה נעשה ע"י המוכרים (ואולי אף כשהם משלמים ע"ז לעירייה ויל"ד) אז כמש"כ נ"ל שאין נכון לומר שהפקיר אלא משאיר הדקלים עד שיפנה אותם בעצמו ואין כוונתו שיהיה הפקר אלא משאיר מונח במקום שהקצתה לו ואפשרה לו העירייה (אני מניח, שוב לא יודע), הוא כמובן ישמח למכור למי שירצה לקנות ויפנה אליו בעצמו אלא שכבר לא משלם לעובדים שיעמדו שם...