כמה שאלות גדולות על פרשת וירא

[יהושע בהר''ב]

שלום לכולם!
1. "ויקח חמאה" ופירש"י שלחם לא לקח כי פרסה שרה נידה.אם כך, איך שרה לא האמינה לבשורת הילד ?הרי היא ראתה שהיא מקבלת נידה בגיל 90!
ולהגיד אין מוקדם ומאוחר בתורה נראה דוחק גדול מאוד פה כי ממש מתואר סדר ההשתלשלות בביקור המלאכים.
2. יט,ב - "עוד מי לך פה" - לא מסתדר לי, רשי פירש בהתחלה שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות אבל שעשו את המעשה הזה לא היה לו פתחון פה.אבל קשה,בספוק ד מפרש שאמר עליהן עוד לפני כל המעשה הזה "רובם רשעים"! אז איך דיבר עליהם טובות כל הלילה?
3. כ,כא - איך לומדים מכאן כל המתפלל על חבירו נענה תחילה?? קודם כל נפתחו בפסוק כ נקבי בית אבימלך! ואי אפשר לתרץ אין מוקדם ומאוחר בתורה כי סתימת נקבים לא יכולה להמשך יותר מכמה שעות אחרת האדם מת. ואברהם יכל לפקוד את שרה הכי הרבה בלילה שאחרי שחרור שרה מאבימלך(וזה אם תגיד שה' פקד את שרה הכוונה נפקדה עוד באותו לילה ולא שאומר בכלליות שאחרי ג' חודשים ראו על שרה הריון וכו') - אז אי אפשר להעמיד בכל מצב ששרה נפקדה ואז נפתחו נקבי בית אבימלך כי אם כך עבדיו ואמותיו היו מתים ואז מה הועיל פתחית נקביהם?
4. פסוק כג - האם מה שהתורה קוראת לו נין אנחנו קוראים נכד וכן להיפך?
5. למה אברהם הלך לבאר שבע אחרי העקידה ולא חזר הביתה לחברון??ועוד,שחזר אחרי זה לחברון, כי איך גילה ששרה אמנו נפטרה? הרי היא נפטרה בחברון. אז בכלל לא מובן
6. פסוק טז פירשי כסבור שהם אורחים - איך סבור שהם אורחים? הרי לפני רגע הם התנבאו לו שכעת חיה ולשרה בן! ואם תאמר שחשב שהם הזויים או משוגעים ולא האמין בנבואתם הרי שהקב"ה שאל אותו למה צחקה שרה ולא האמינה לנבואה- משמע זו נבואת אמת! אז ודאי שהם לא סתם עוברי אורח
7. יט, ו - פירש"י "אַף אִם הוּא צַדִּיק תַּהַרְגֶנּוּ, שֶׁמָּא כָךְ דַּרְכְּךָ לְאַבֵּד הָאֻמּוֹת חִנָּם? כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה, אַף אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֲרַגְתָּם עַל לֹא דָבָר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְהָרְגֵנִי:" - ממתי דור הפלגה נענשו בהריגה?? כל עונשם היה פיצול ובלבול השפות והלשונות.

[עזריאל ברגר]

2. עיין לקוטי מוהר"ן תורה רפב ("אזמרה") ובתניא פרק ל - דוגמאות לאיך מלמדים זכות גם על אנשים שהם רשעים בלי שום ספק.
3. ועוד יותר מוקשה - שהרי אברהם ושרה התברכו בבן עוד לפני כל הסיפור!
4. נין ונכד - שתיהן מילים כמעט יחידאיות במקרא, מופיעות כמה פעמים, ובכולן שתיהן יחד (לניני ולנכדי, נין ונכד, לא נין ולא נכד). הפרשנות הנפוצה בין פרשני המקרא היא ש"נין" הוא בן, כנראה בן שהוא יורש וממשיך דרכו ותפקידו של אביו (באבימלך - יורש-עצר), ואילו נכד הוא בן-הבן (כך כתבו כמה מהמפרשים,כולל הרשב"ם, אך בב"ב כתב הרשב"ם כמה פעמים את התואר "נכד" על מה שנקרא בעברית המודרנית "אחיין").
ויש על זה דיונים ישנים בפורום, יגע ומצא.
6. כנראה סבר שהם נביאים ולא מלאכים, כמנוח וכגדעון.
7. שתי תשובות אפשר לומר: א. מקצתם נהרגו, כמבואר במדרשים. ב. עונש בלבול השפות והגלות - קשה כמוות או קשה ממוות מבחינות מסוימות.

[צופה_ומביט]

1. עיין במפרשי רש"י.
5. עיין במפרשי התורה.

[יהושע בהר''ב]

2. עיין לקוטי מוהר"ן תורה רפב ("אזמרה") ובתניא פרק ל - דוגמאות לאיך מלמדים זכות גם על אנשים שהם רשעים בלי שום ספק.
3. ועוד יותר מוקשה - שהרי אברהם ושרה התברכו בבן עוד לפני כל הסיפור!
4. נין ונכד - שתיהן מילים כמעט יחידאיות במקרא, מופיעות כמה פעמים, ובכולן שתיהן יחד (לניני ולנכדי, נין ונכד, לא נין ולא נכד). הפרשנות הנפוצה בין פרשני המקרא היא ש"נין" הוא בן, כנראה בן שהוא יורש וממשיך דרכו ותפקידו של אביו (באבימלך - יורש-עצר), ואילו נכד הוא בן-הבן (כך כתבו כמה מהמפרשים,כולל הרשב"ם, אך בב"ב כתב הרשב"ם כמה פעמים את התואר "נכד" על מה שנקרא בעברית המודרנית "אחיין").
ויש על זה דיונים ישנים בפורום, יגע ומצא.
6. כנראה סבר שהם נביאים ולא מלאכים, כמנוח וכגדעון.
7. שתי תשובות אפשר לומר: א. מקצתם נהרגו, כמבואר במדרשים. ב. עונש בלבול השפות והגלות - קשה כמוות או קשה ממוות מבחינות מסוימות.

תודה!
שאלתי תלמיד חכם והוא ענה לי :
לענין למה שרה לא האמינה וכו' - שמעתי מתלמיד חכם פירוש מתוק, שבאמת היא המאינה! אבל ביחס לדרגה שלה, זו לא הייתה אמונה שלמה אלא עם מעט מעט ספקות. ואכן זה מיישב את השאלה איך שרה כיחשה? ה' מעיד עלייך שצחקת! אלא שהיא עצמה לא הרגישה בדבר, ומדובר בספק קל מאוד ששייך רק לדרגות הגבוהות של האבות והאמהות הקדושות
3. אכן כך- אבל מי אמר שדווקא באותה שנה ממש יצחק יוולד? יכל גם להיות 3 או 4 שנים אחרי לידת יצחק. אבל באותה רגע שאברהם התפלל בשמיים אכן נגזר שזה יהיה באותה שנה!
ובאמת העניין של כל המתפלל על חברו נענה תחילה - אכן מתברר שלאו בדווקא בעולם הגשמי,אלא מדובר לעניין גזירה שתצא בשמיים. כך יכול להיות שרווקה תתפלל על חברתה ואכן תתחתן אחריה- אבל נגזר בשמיים על המתפללת להתחתן בעוד חצי שנה(ואחר כך על החברה נגזר להתחתן עוד חודש)

7. אכן יש מדרשים וירושלמי ששם מפורש שנהרגו חלקם בהצפת אוקינוס!

[שערי הנהרות.]

שלום לכולם!
1. "ויקח חמאה" ופירש"י שלחם לא לקח כי פרסה שרה נידה.אם כך, איך שרה לא האמינה לבשורת הילד ?הרי היא ראתה שהיא מקבלת נידה בגיל 90!
ולהגיד אין מוקדם ומאוחר בתורה נראה דוחק גדול מאוד פה כי ממש מתואר סדר ההשתלשלות בביקור המלאכים.
2. יט,ב - "עוד מי לך פה" - לא מסתדר לי, רשי פירש בהתחלה שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות אבל שעשו את המעשה הזה לא היה לו פתחון פה.אבל קשה,בספוק ד מפרש שאמר עליהן עוד לפני כל המעשה הזה "רובם רשעים"! אז איך דיבר עליהם טובות כל הלילה?
3. כ,כא - איך לומדים מכאן כל המתפלל על חבירו נענה תחילה?? קודם כל נפתחו בפסוק כ נקבי בית אבימלך! ואי אפשר לתרץ אין מוקדם ומאוחר בתורה כי סתימת נקבים לא יכולה להמשך יותר מכמה שעות אחרת האדם מת. ואברהם יכל לפקוד את שרה הכי הרבה בלילה שאחרי שחרור שרה מאבימלך(וזה אם תגיד שה' פקד את שרה הכוונה נפקדה עוד באותו לילה ולא שאומר בכלליות שאחרי ג' חודשים ראו על שרה הריון וכו') - אז אי אפשר להעמיד בכל מצב ששרה נפקדה ואז נפתחו נקבי בית אבימלך כי אם כך עבדיו ואמותיו היו מתים ואז מה הועיל פתחית נקביהם?
4. פסוק כג - האם מה שהתורה קוראת לו נין אנחנו קוראים נכד וכן להיפך?
5. למה אברהם הלך לבאר שבע אחרי העקידה ולא חזר הביתה לחברון??ועוד,שחזר אחרי זה לחברון, כי איך גילה ששרה אמנו נפטרה? הרי היא נפטרה בחברון. אז בכלל לא מובן
6. פסוק טז פירשי כסבור שהם אורחים - איך סבור שהם אורחים? הרי לפני רגע הם התנבאו לו שכעת חיה ולשרה בן! ואם תאמר שחשב שהם הזויים או משוגעים ולא האמין בנבואתם הרי שהקב"ה שאל אותו למה צחקה שרה ולא האמינה לנבואה- משמע זו נבואת אמת! אז ודאי שהם לא סתם עוברי אורח
7. יט, ו - פירש"י "אַף אִם הוּא צַדִּיק תַּהַרְגֶנּוּ, שֶׁמָּא כָךְ דַּרְכְּךָ לְאַבֵּד הָאֻמּוֹת חִנָּם? כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה, אַף אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהֲרַגְתָּם עַל לֹא דָבָר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְהָרְגֵנִי:" - ממתי דור הפלגה נענשו בהריגה?? כל עונשם היה פיצול ובלבול השפות והלשונות.

1. כאן שפיר איכא למימר אין מוקדם וכו'. בתחילה מפרש ברצף סדר האירוח, ואחר כך מפרש ברצף את הדיבורים. אך הדיבורים היו באמצע הכנת המאכלים.
2. עדיין אפשר ללמד זכות ולבקש רחמים.
3. לא בהכרח מתים אחרי כמה שעות.
4. נין במקרא הוא בן.
5. י''מ שגר אז בבאר שבע ורק אח''כ עבר לחברון. והרמב''ן כתב שהלך לאשל בבאר שבע כדי לתת שם הודאה על ניסו.
6. סבר שהם נביאים, אבל לא מלאכים.
7. רש''י כתב 'לאבד', לא 'להרוג'. הפצה על פני כל הארץ היא איבוד צורת הלאום.

[צופה_ומביט]

7. אכן יש מדרשים וירושלמי ששם מפורש שנהרגו חלקם בהצפת אוקינוס!

ובשיהש"ר ב, ב סימן ו משווה אותם לדור המבול בזה, ובלשון דמשמע שזה היה דין עיקרי שנעשה בהם [ולא איזה דבר צדדי]:

לאחר עשרים וששה דורות, הציץ הקדוש ברוך הוא בעולמו לראות מה שעשה, ומצאו מים במים. דור אנוש נמחה מן המים, דור המבול נמחה מן המים, דור הפלגה במים.