הודעהעל ידי תלמיד חברים » ב' ינואר 08, 2024 2:38 am
אכתי יש להעיר הערה אחרת, דלכאורה הו"ל לרש"י לומר 'נכתמים לפני כאודם', כלישנא דקרא הנ"ל [ששם לא נאמר 'כתום עונך לפני', אלא 'נכתם עונך לפני'].
ולכאורה יש להפוך את התמיהה על לשון הכתוב [אע"פ שאיני מבין כ"כ בדקדוק, אבל נראה] כי לשון רש"י לכאו' מדויקת יותר, כי 'נכתם' הוא בשעת התהוות הכתם [כעת הוא נכתם], ו'כתום' הוא המציאות שהדבר כבר עם כתם [כתום - מוכתם].
וא"כ כשהכתוב אומר 'גם כי תכבסי בנתר... נכתם עונך לפני', מדוע לא נקט [כמ"ש רש"י] ''כתום' עונך לפני' - היינו שנשאר בו עדיין הכתם?
ויתכן לבאר עפמ"ש רש"י שם בירמיה
עונך - על עון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו שנאמר 'וביום פקדי ופקדתי עליהם' (שמות לב), כל פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עון העגל בהם.
[לשון הגמ' (סנהדרין קב.) 'אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם''].
ולכן הכתם של עון העגל אינו מפסיק, ובכל דור הוא ממשיך להיווצר, ומשום הכי נקט קרא 'נכתם עונך לפני'. [ולא 'כתום' בלשון עבר דמשמע שכבר נעשה הכתם ואינו מוסיף להתהוות].
משא"כ החטא המדובר ברש"י בישעיה, אלו הם חטאים שהכתוב מבשר שכשלג ילבינו, ולכן נקט רש"י בלשון 'כתומים'. והבן.
כ"ז נתחדש כעת בעז"ה.