פדיון לאדמו"ר מדמי מעשר

[תלמיד חברים]

נהוג אצל חסידים מקדמת דנא לתת קויטעל לאדמו"ר בצירוף דמי פדיון. [יש מקומות שלא נהגו כן, כמו בגור ובליובאוויטש].
השאלה היא האם ניתן לתת את הפדיון מדמי מעשר?
[וזה שכוונתו שיהיה רווח רוחני לנפשו עי"ז, הנה ה"ז כסתם צדקה כדי שיחיה בני ושאזכה לחיי העוה"ב דפשוט שמותר לתת מדמי מעשר].
ולכאורה אם האדמו"ר נותן את הכסף לצדקה, אין כאן שאלה אך א"א לדעת זאת ולא נעים לשאול, וגם אם ישאלו את הגבאים ובני המשפחה, לא יקבלו תשובה.

ואולי גם את"ל שזה הולך לצרכי בית האדמו"ר, אולי ה"ז צדקה לאדמו"ר, כי רוב האדמורי"ם עצמם אינם משופעים בכסף.
מאידך גיסא, אולי אין זה בכלל צדקה ממש, כי סו"ס יש להם כדי צרכיהם, וגם יש שתומכים בהם, וגם יש שמקבלים משכורת מהחצר וכו' [ותן לחכם ויחכם עוד].

כמו"כ ומענין לענין באותו ענין, באופן שהאדמו"ר הוא עשיר וגם ת"ח [לסוברים שיש גדר ת"ח לפי הדור], יל"ע האם ניתן להשמש בדמי מעשר כדי להנות ת"ח מנכסיו שאמרו ע"ז חז"ל (כתובות קיא:) שכאילו מדבק בשכינה?

[הפצת המעיינות]

כדאי לעיין בספר החשוב "הלכות קוויטל" מהרב הגאון רבי מרדכי צבי הלוי ציון שליט"א שיצא לאור בשנת תשפ"א ובו לימודים הלכות הנהגות והדרכות עם שו"ת מגדולי ישראל

[תלמיד חברים]

כדאי לעיין בספר החשוב "הלכות קוויטל" מהרב הגאון רבי מרדכי צבי הלוי ציון שליט"א שיצא לאור בשנת תשפ"א ובו לימודים הלכות הנהגות והדרכות עם שו"ת מגדולי ישראל

ייש"כ, הוא אכן מדבר על זה.
לתועלת הרבים, הנני לצרף כאן מה שכתב בזה.
[ובסוף הביא הוראות מגדולי הדיינים שליט"א, ומעניין לראות כל אחד את סגנונו, הגאון ר' שמאי גרוס השיב תשובה חסידית בעלזאית, רבי יעקב מאיר ורבי שמואל אליעזר - שטרן - נשארו בצ"ע [כנראה מפני שאין כאן תשובה חד משמעית, כי יש הרבה סוגי אדמורי"ם], ורבי מנדל שפרן ורבי נפתלי נוסבוים השיבו בדרך הפולנית, חד וחלק, שתלוי איזה באדמו"ר מדובר].

[ישעיהו לוריא]

יש איזה סיפור נאה על ראי’ שהביא מהרש’’ם מבערז’אן, לגבי ברכת צדיק לעיר שסבלה ממחנה צבאי, ושולם על הברכה פדיון, והיו מי שביקשו כספם בחזרה, כי ברכתו הגיעה בפועל אחר הישועה. כי יצאה כבר פקודה מאת הקיסר להעבירם, עוד לפני שהרבי בירך.
והוכיח מארון ברית ד’ שהיה בבית עובד אדום הגתי ויברך ד’ אותו שילדו אשתו וכלותיה 6 בכרס אחד.
והרי הארון היה אצלו רק 3 חדשים? מכאן ראי’ שגם ברכה, בשביל שאכן תושפע ותעבוד ותחול, יש בה יותר חשיבות.

לכאורה יתכן שהברכה הייתה שיתעברו בששה עוברים, ואע’’פ שכמובן העיקר זה הלידה של עוברים כה רבים, והיא היא הברכה, יתכן וזה המשך מהברכה שחלה על ביתו בשעה שהארון שהה בה, ואז מה נפק’’מ כמה חודשים שהה הארון בביתו.
ואפילו חודש אחד די בזה.

[צופה_ומביט]

מגופא דקרא מוכח שהכוונה שילדו באותם ג' חודשים:

וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה.

סיפרו לדוד על הברכה - ומשום כך הלך דוד ולקח משם את הארון, והיה זה בתום ג' חודשים הנ"ל.
ואם הכוונה רק לעיבור - מנא ידעו לומר לדוד כמה עוברים יש לכל אחת [אפילו אם בג' חודשים הוכר כבר עצם העיבור], ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה שנאמר כעצמים בבטן המליאה.
ולכן כדי לדחות את הראיה נצטרך לומר שהוגד לו ברוח הקודש [וכמו שהוגד לרבקה ע"י נביא], וצ"ע.
והפשטות היא שהוגד לו שילדו כולם באותם הג' חודשים ששה ילדים כל אחת.

[ישעיהו לוריא]

מגופא דקרא מוכח שהכוונה שילדו באותם ג' חודשים:

וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה.

סיפרו לדוד על הברכה - ומשום כך הלך דוד ולקח משם את הארון, והיה זה בתום ג' חודשים הנ"ל.
ואם הכוונה רק לעיבור - מנא ידעו לומר לדוד כמה עוברים יש לכל אחת [אפילו אם בג' חודשים הוכר כבר עצם העיבור], ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה שנאמר כעצמים בבטן המליאה.
ולכן כדי לדחות את הראיה נצטרך לומר שהוגד לו ברוח הקודש [וכמו שהוגד לרבקה ע"י נביא], וצ"ע.
והפשטות היא שהוגד לו שילדו כולם באותם הג' חודשים ששה ילדים כל אחת.

יפה ופשוט. תודה.

ומשכך, זאת הראיה של המהרש"ם, כי הרי כבר היו מעוברות בששה בכרס אחת, ועל כן לכאורה נאמר, מה הברכה בארון שהיגע רק אחר כך. אלא שהברכה העיקרית שאכן תלדנה בזמן ובניחותא וייצאו 6 ולדות חיים ובריאים מששת העוברים (שגם זה נס ופלא ואולי התברכו על שם העתיד?? ודו"ק).

ואיה מקור הסיפור באמת?

ויש להעיר שבמדרשות יש וגם בירושלמי, שגם התעברו וגם ילדו באותו פרק של שלושה ירחים.

[צופה_ומביט]

ויש להעיר שבמדרשות יש וגם בירושלמי, שגם התעברו וגם ילדו באותו פרק של שלושה ירחים.

לא הבנתי?

[מה שנכון נכון]

ע"ע כאן ובעמ' הבא.

מקור הייחוס למהרש"ם אינו ברור.

[ישעיהו לוריא]

ויש להעיר שבמדרשות יש וגם בירושלמי, שגם התעברו וגם ילדו באותו פרק של שלושה ירחים.

לא הבנתי?

למה שהובא בקישור הבא התכוונתי. יש מדרש ויש בירושלמי מפורש, שילדו בשלושת החדשים הללו, בכל חודש שני ולדות. וביחד ששה. ולא היו לכרס אחד. וממילא כל הראי' איננה.
ובקישור הובא שאין כלל מקור לסיפור זה.

כנ"ל, כדוגמת שאלה זו, אפשר להשוות לדמא בן נתינה, ושם זה דווקא להיפך.
בבבלי כתוב שלשנה אחרת המליטה פרתו - פרה אדומה. ואילו בירושלמי נכתב שהנס היה עוד באותו לילה המליטה פרתו - עגלה לפרה אדומה.
ובזה יש להקשות רק לפי הירושלמי, איזה נס היה כאן, הרי הפרה האדומה - העגלה, התרקמה והתהוותה בבטן אמה משך תשעת חדשי הריון בהמה גסה טהורה, וגם צבעה ושערה הוכן.
ואולי יש לחלק בזה וכן לומר שחכם וטיפש, זכר או נקבה, אפשר להתפלל בחדשים הראשונים, אבל על צבע שיער, ואפילו בבהמה שהוא משנה את כל מהותה ושוויה- כמו פרה אדומה,
אפשר לשנות גם ברגע האחרון ואין זה נס ופלא גדול.

[צופה_ומביט]

למה לא יפרש מר גם כאן שהירושלמי לשיטתו, ובאותו לילה נתעברה והמליטה, כדוגמה דלעתיד לבוא שעתידה אשה שתלד בכל יום, וזה כמובן נס ופלא גדול.

[ישעיהו לוריא]

למה לא יפרש מר גם כאן שהירושלמי לשיטתו, ובאותו לילה נתעברה והמליטה, כדוגמה דלעתיד לבוא שעתידה אשה שתלד בכל יום, וזה כמובן נס ופלא גדול.

זה מחודש. איני יודע אם אפשר לומר כן לשיטתו בדברים כאלה. אבל בעיקר דבריך, שם הירושלמי אומר מפורש שכך היה, וכאן כותב רק המליטה.
אז אם יש שיטתיות בעניינים אלו, אזי להיפך. כאן מפורש לא כתוב שהתעברה במהירות, אלא רק שהתעשר מהמלטת העגלה אדומה.
ויש לפרפר בזה.