הדין ידוע בש"ס, וכן נפסק ברמב"ם "שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות אם באו ונשאלו זה אחר זה מורין לכל אחד מהן בפני עצמו שהוא טהור, באו שניהן כאחד או שבא האחד ושאל עליו ועל חבירו ואמר שנים היינו ובשני השבילים הלכנו ושתי טהרות עשינו הרי שניהם טמאין וטהרות שעשו נשרפות".
ובתוס' בכתובות ביארו במה איירי שבא לישאל עליו ועל חבירו, "מיירי ששאל על עצמו וטהרוהו ואח"כ בא לישאל על חבירו דמר מדמי ליה לבת אחת כיון ששאל על שניהם במעמד אחד ומר מדמי ליה לזה אחר זה כיון שטיהרוהו קודם והכא נמי כיון דשרו לכולהו כבת אחת דמי אף על פי שאין בא לפנינו אלא על אחת מ"מ הדבר ידוע לכל שהרבה כהנות היו והוי כאילו בא לישאל על כולם בבת אחת".
ויסוד הדין מבואר בראשונים דהוי 'חוכא ואיטלולא' לטהר את שניהם היכא דבאו לישאל בבת-אחת או כששואל עליו ועל חבירו.
אמנם עדיין יש לכאו' הרבה מקרים שצריך לדון בהם האם הוי כמו בב"א או כמו בזאח"ז.
ראשית, *מה הדין בשניים שעברו והם ת"ח היודעים את ההלכה מעצמם, ונפגשו יחדיו בצאתם מהשבילים, האם חל בזה שם 'בבת-אחת'. *וכמו כן אם אינם ת"ח אבל יודעים לפתוח שו"ע ולעיין מה דינם, ועיינו בצוותא וראו את ההלכה הנ"ל, האם זה נחשב 'בבת-אחת'. (ולכאו' ברמב"ן בשבת לד,א משמע דגם ליודעים את ההלכה מעצמם שייך החומרא הנ"ל, עי"ש). *וכנ"ל אם הלכו לשאול חכם, אבל אין כוונתם בתורת הוראת חכם (שיש בה דין חכם שאסר וכו') אלא למראה-מקום בעלמא, האם חשיב 'בבת-אחת'. *וכן יל"ע כשידעו הדין מעצמם ואף לא היו צריכים לעיין בו לחוד או ביחד, אבל בצאתם מהשבילים פגע בהם חכם יחד ואסרם כדין 'בבת-אחת' אף שלא שאלוהו כלום. *עוד יל"ע אם נשאלו לחכם בזאח"ז וטיהרם, אבל אח"כ נתקבצו אצלו שוב ושאלו יחד האם מעתה יש עליו לטמאותם. *ולאידך גיסא, האם כשנשאלו יחד יוכלו שוב לתקן ולבוא לישאל בזאח"ז. *גם יל"ע בהא דבא לישאל עליו ועל חבירו, האם זה רק באופן שהוא שואל בשליחות חבירו או עכ"פ מדעתו, או שמא גם כששואל מעצמו על חבירו צריך החכם לטמאות את שניהם. וכמובן דיש להביא בזה מד' התוס' הנ"ל דאם 'הדבר ידוע לכל שהרבה כהנות היו' הוי כבאו לישאל יחד. *וביותר יש לדון באופן שהם לא הלכו לשאול כלל, (אם משום שלא נודע להם ספיקות השבילים ואם משום שהם מומרים וכד') והלך אדם שלישי לשאול על שניהם כאחד לידע מה דינם מעתה, האם יש בזה דין 'בבת-אחת'. *וא"כ יל"ע גם באופן שהם נשאלו בזאח"ז אבל אח"כ הלך אדם שלישי (שלא ידע שהם כבר נשאלו) ושאל את החכם (הזה או אחר) מה דינם, האם כלפי האדם השלישי תחול החומרא של 'בבת-אחת'.
והיותר תימה בכל זה מה דמבואר בסוגיא בנדה ס,א לפי' הרמב"ן והר"ן שם דאם טהור וטמא הלכו בב' שבילין הנ"ל, (למאן דל"ל תולין הקלקלה במקולקל), יש בזה את החומרא של 'בבת-אחת' ושניהם טמאים, וק' דהטמא הזה מה יש לו לישאל ומה יש לחכם להורות לו, ומשמע א"כ דאף בלי דיני הוראה שייך הענין של 'בבת-אחת'.
וכל זה צריך עיון, וקשה לסדר הדברים, והלוואי אמצא מי שכבר טרח בזה וסלל דרך כבושה לרבים.