מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ידיעת מחשבות ברוח הקודש

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
תוכן
הודעות: 6239
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי תוכן » ג' פברואר 20, 2024 1:57 pm

צופה_ומביט כתב:
תוכן כתב:ידוע לי על אברך שיודע מחשבות, ואינו בעל מדרגה מיוחדת, והוא עצמו אומר שזה סתם כשרון.

השאלה כמובן אם הוא אכן "יודע מחשבות" או כמו שכתבת הוא בעל כישרון והבנה [אפילו לא מודעת] לתנועות והבעות וחכמת הנפש ומבין דבר מתוך דבר.
וכבר עסקו בזה לעיל בדוגמאות שהובאו כאן [וכן באישי].
ומן הסתם יש מבחנים לזה, מה שיוציא את הדבר מכלל ספק.
ומה שכתבת שהוא אינו בעל מדרגה מיוחדת, שמא כן ומסתיר עצמו, [ו/או יש לו איזו זכות שבעבורה זכה לדבר מיוחד זה].
[וכל זה בהנחה כמובן שאין זה ח"ו רח"ל "שד שיושב לו על המחשבה ומגלה לו דברים" כפי שהובא לעיל שיש גם דברים כאלה].


אספר מעשה שהיה ואתה תשפוט. יש לו מכר עשיר שהיה זקוק לישועה, ונכנס למקובל אחד. אחרי שיצא אמר לו האברך, המקובל אמר לך שלשה דברים, ואלו הם. ופרט לו הג' דברים, הכל מבלי שהיה עוד אחד בחדר, ומבלי שאף אחד יספר לו מה שהיה שם. ויש עוד הרבה מעשיות כאלה.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 1:57 pm

עקביה כתב:הראיה היא מכך שרש"י אינו מוצא לנכון לפרש טעם לחוסר ידיעתו של משה רבנו.
פשוט לו שידיעה זו אינה בתחום יכולותיו של משה. משה רבנו היה נביא - מה שאמר לו ה' הוא ידע, ומה שלא גילה לו, לא ידע.

במחשבה שניה, מצאנו בעירובין סד: 'באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש', ומה שהיה יכול ר"ג ודאי היה יכול מ"ר, אבל כנראה זה לא משהו שהיו משתמשים בו סתם כך, ונצרכה לכך פעולה מיוחדת. עובדה היא שידיעתו זו של ר"ג מעוררת התפעלות בגמ'.

עסקתי בכל זה [ועוד] בהודעתי בתחילת האשכול עיי"ש.
אצל ר"ג לא היתה ידיעת מחשבות אלא ידיעת שמו של אדם.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 2:05 pm

תוכן כתב:אספר מעשה שהיה ואתה תשפוט. יש לו מכר עשיר שהיה זקוק לישועה, ונכנס למקובל אחד. אחרי שיצא אמר לו האברך, המקובל אמר לך שלשה דברים, ואלו הם. ופרט לו הג' דברים, הכל מבלי שהיה עוד אחד בחדר, ומבלי שאף אחד יספר לו מה שהיה שם. ויש עוד הרבה מעשיות כאלה.

מי אני שאשפוט.
א. זו לא ידיעת מחשבות, זו ידיעת עובדא. עיין בהודעתי בתחילת האשכול, וכן כמ"פ בהמשך האשכול.
ב. קשה לדעת מסיפור אחד מכלי שני או שלישי ובלי שיש לי פרטים ממש מדויקים.
ואולי הבין כך מסברא, או מהיכרות עם אותו מקובל, או שנודע לו מראש מהמקובל מה עומד לומר לו. מי יודע.
ואין טעם לפרוך לי את ההמצאות האלה, כוונתי רק שבלי פרטים ממש מדויקים קשה לדעת.
כל שכן כשמעיקרא מדובר על מי שלכאורה אין לו דרגה מיוחדת, ואולי בכה"ג יש לחוש לשד כנ"ל רח"ל.
מה שכן - תמוה ביותר לקרוא לזה "כישרון". אולי אלה המילים של האברך עצמו משום שאין לו הסבר אחר, כלומר שלא אוחז עצמו כבעל רוח הקודש או גילויים עליונים. אבל אולי עצם מה שנופל כך בדעתו בפשיטות שכך היתה העובדה [וברור לו כך] - שלפשיטות / תפיסה זו הוא קורא "כישרון" - באמת הוא סוג של רוח הקודש [מי יודע גדרה בכל בחינותיה, וכבר ציינתי לרמח"ל ולגרח"ק בזה, ובוודאי הוא טיפה מן הים, ולהבנתנו רק מבחוץ], או לאידך גיסא ח"ו "שד שיושב לו על המחשבה ומגלה לו דברים" [שמדברי הרב תורג'מן (הנ"ל באשכול) הבנתי שהכוונה שנופל כך בדעתו של האיש והוא חושב שזה ממנו].

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 20, 2024 2:38 pm

צופה_ומביט כתב:עסקתי בכל זה [ועוד] בהודעתי בתחילת האשכול עיי"ש.
אצל ר"ג לא היתה ידיעת מחשבות אלא ידיעת שמו של אדם.

בעז"ה עוד אקרא ואחכים, רק אעיר שגם אצל מ"ר זו לא הייתה קריאת מחשבות אלא ידיעת מה שכבר נאמר.

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 20, 2024 3:41 pm

זאב ערבות כתב:הרי המעשה מהיכל הבעש"ט עם רבי צבי הירש מליסקא, וכן קובץ סיפורים מהספר שיחות יקרות - ויחי יוסף מרב יוסף גרינוואלד האדמור מפאפא.


יש את הספר המקורי באנגלית?

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 4:23 pm

עקביה כתב:
צופה_ומביט כתב:עסקתי בכל זה [ועוד] בהודעתי בתחילת האשכול עיי"ש.
אצל ר"ג לא היתה ידיעת מחשבות אלא ידיעת שמו של אדם.

בעז"ה עוד אקרא ואחכים, רק אעיר שגם אצל מ"ר זו לא הייתה קריאת מחשבות אלא ידיעת מה שכבר נאמר.

גם בזה עסקתי שם.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 20, 2024 4:26 pm

עקביה כתב:הראיה היא מכך שרש"י אינו מוצא לנכון לפרש טעם לחוסר ידיעתו של משה רבנו. פשוט לו שידיעה זו אינה בתחום יכולותיו של משה. משה רבנו היה נביא - מה שאמר לו ה' הוא ידע, ומה שלא גילה לו, לא ידע . .
המשפט המודגש הוא מפרשנותו של מר, ואין לו מקור בלשון רש"י (כמובן).

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 20, 2024 4:30 pm

יש לו מקור בדברי הנביא- וה' העלים ממני (מלכים ב ד כז)
ואף מובן הדבר בדברי ה' לשמואל הנביא- האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א טז ז)

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 20, 2024 4:34 pm

המקור הראשון אינו שייך לעניננו, שבגדרי 'נבואה' הוא עוסק.
לגבי המקור השני, אכמ"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 20, 2024 4:41 pm

לא הבנתי. הרי רוה"ק היא למטה מנבואה.
אם נביא איננו יודע אלא מה הקב"ה מגלה לו (מה שהיה פשוט בעיניי בתכלית הפשיטות, ואני תמה אם יש מי שיכול לחלוק בזה), אז ק"ו בן בנו של ק"ו שרוה"ק איננה יכולה לדעת זאת.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי עקביה » ג' פברואר 20, 2024 4:47 pm

לבי במערב כתב:
עקביה כתב:הראיה היא מכך שרש"י אינו מוצא לנכון לפרש טעם לחוסר ידיעתו של משה רבנו. פשוט לו שידיעה זו אינה בתחום יכולותיו של משה. משה רבנו היה נביא - מה שאמר לו ה' הוא ידע, ומה שלא גילה לו, לא ידע . .
המשפט המודגש הוא מפרשנותו של מר, ואין לו מקור בלשון רש"י (כמובן).

כיצד אתה מבין את רש"י?

קרית מלך
הודעות: 1035
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' פברואר 20, 2024 4:53 pm

פרנקל תאומים כתב:
קרית מלך כתב:חשבתי שהענין ברור, אם עדיין מע"כ מתעקש על השאלה אשיב בפירוט יותר... מאחר שבליטא לא עשו "עסק" מדברים כגון אלו [כידוע גם שיחת הגר"ח על 'מופתים' שסיפר כמה וכמה מופתים פלאיים מאביו הבה"ל], הדברים לא היו ידועים לרבים, והאבות גם לא הנחילו זאת לבניהם, ולא עשו מזה "מסורת". ופשוט עד מאד.

יסביר לי מר איך מה שכל רב גדול בליטא ידע, וגם הגרש"ז ידע, היום אף אחד אינו יודע?
ואיך בשעתו כל רב גדול ידע זאת אם לא שהוא שמע זאת/למד זאת מהיכנשהוא?
אם כת''ר מבין את השפה הזאת, לחיי. לדידי כל זה מילתא דתמיהה.
(אגב, יכלת לציין למה שכתב הגר''ח מוולוז'ין אודות הגר"א נ"ע).

נ"ב:
פשוט וברור ואצ"ל שהיו ענקי עולם בעלי מדרגות כאלו ואחרות ברוה"ק. מה שכפי הנראה מפריע למע''כ הג''ר בברכה המשולשת שליט"א (וגם לי הקטן), זו האינפלציה המסחררת שנעשתה בעניין זה ועדיין נעשית, כאשר מאות רבות של רביים (ולא רק) מהמאתיים/שלוש מאות השנים האחרונות מוכתרים בטייטל של בעלי רוה"ק על סמך סיפורי מעשיות על ניסים ונפלאות ללא שום חוש ביקורת, משל היו הם כולם בדרגה של תנאים ואמוראים או לכה"פ כגדולי הראשונים, או משל רוה"ק וענפיה הם מוצרים שניתן לרוכשם כמעט כלאחר יד אם עכ"פ נולדת למשפחה הנכונה...


כמדומני לא ירדת לסוף דעתו של הרב בברכה, שורש הענין אצלו רחב הרבה יותר, לא רק ענין ה"רוה"ק" אלא כללות הדברים וכידוע מכתיבותיו בענינים אלו.

זאב ערבות
הודעות: 8648
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ג' פברואר 20, 2024 4:55 pm

תוכן כתב:ידוע לי על אברך שיודע מחשבות, ואינו בעל מדרגה מיוחדת, והוא עצמו אומר שזה סתם כשרון.

אם זה נכון אז מי שיודע זאת לא יהיה רוצה להיות בחברתו שכן נאמר בב"ב קסד ע"ב: שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום, הרהור עבירה...

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 20, 2024 5:52 pm

עקביה כתב:כיצד אתה מבין את רש"י?
שמשה לא הי' יודע אלולא אמירת השליח (כמובן בפשטות מהגמ' שם).
את הטעם לאי־ידיעתו לא ביאר רש"י (גם אם מגודל פשיטותו), וכבר ציטט כת"ר ביאור מקורי בזה (בסגנון חסידי ובסגנון ליטאי, אך הדברים עולים בקנה אחד), שמסתבר יותר (לפענ"ד) מהצעת כת"ר כצורתה.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ג' פברואר 20, 2024 5:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 20, 2024 5:53 pm

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי. הרי רוה"ק היא למטה מנבואה. אם נביא איננו יודע אלא מה הקב"ה מגלה לו (מה שהיה פשוט בעיניי בתכלית הפשיטות, ואני תמה אם יש מי שיכול לחלוק בזה), אז ק"ו בן בנו של ק"ו שרוה"ק איננה יכולה לדעת זאת.
ובכן? כבר מלתי אמורה שהאשכול אינו עוסק כלל ברוה"ק (אלא בדרגה פחותה הימנה).

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 6:33 pm

לבי במערב כתב:
בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי. הרי רוה"ק היא למטה מנבואה. אם נביא איננו יודע אלא מה הקב"ה מגלה לו (מה שהיה פשוט בעיניי בתכלית הפשיטות, ואני תמה אם יש מי שיכול לחלוק בזה), אז ק"ו בן בנו של ק"ו שרוה"ק איננה יכולה לדעת זאת.
ובכן? כבר מלתי אמורה שהאשכול אינו עוסק כלל ברוה"ק (אלא בדרגה פחותה הימנה).

להזכיר שמעלתו לא הביא מקור ברור לזה. [ואדרבה, במקור שהביא מבואר לגבי ידיעת מחשבות שהוא הוכחה לרוה"ק, אם כי אולי הכוונה שם רק כלפי העתידות]. ועכ"פ אין כל הכרח מהאמור שם, ולכאורה יגיד עליו רעו וכו' כנ"ל, ולכן (כלשון מעלתו לאחרים בכגון דא) אין זה "מקור" משום שאין זה "כתוב שם", אלא זו "פרשנות" של מעלתו להאמור שם (וכפי שאמר בפיו בעצמו ע"כ), ולא דבר מוכרע כלל, ולענ"ד זו פרשנות רחוקה ופשוט אחרת כמש"כ לעיל.

הרב ברגר הביא שמועה בשם הריי"צ בלי פרטים, ועדיין מחכים ליודעים.

הרב מעיין הביא מי"ג אורות עמ' שנט [ישנו באוצר וראיתי שם] שתפיסת מחשבה אינה רוה"ק [אמנם שהיא דרגא שלפני רוה"ק], ויש לעיין היטב בהמדובר שם, והאם בהכרח מדובר באופן שאין ניכרת מחשבתו מתוך מעשיו ו/או ההקשר והסובב [במעשה הראשון בנקל לומר כן, לכאורה, ובמעשה השני אולי למשל ראה אותו לומד באיזה עניין, ואפילו כמה שעות מקודם, והכיר את חתנו, והכיר עליו שמעיין בעומק ד"ת, ושיער נאמנה שבזה הוא עוסק כי ידע שבמה שלמד יש מה שיתפס את חתנו ולפי טבעו יחשוב מזה באותו היום וכך יראה בשעה זו וכו'. וכמדומה יש מעשים להדיא בכה"ג מגדולי עולם מכל החוגים, ובפרט הגאונים בחכמת הנפש, שהיה על פי גאונות ולאו דוקא על פי "תפיסת מחשבות"].
ואולי זה גופא מה שהתכוון החותן זי"ע, שאי"ז רוח הקודש אלא הבחנה דקה [ודקה מן הדקה] באדם ועל האדם. ואמנם החתן זי"ע הבין שזו דרגה פחות מרוה"ק, ואולי ידע כן בעצמו, וכמו"כ כל המשמעות בנכתב שם [דהיינו שכך גם דעת המספר הצדיק זי"ע] שזו כן דרגה בקדושה, ושייכת למדרגת האדם בקודש, ולא גאונות וכשרון, אבל עכ"פ השאלה עדיין האם מהמעשים עצמם מוכח כן. וממילא גם מה התכוונו אותם צדיקים. דאולי כוונתם היתה שלזכות להבחנה דקה כזו צריך להיות אדם מאד נקי וקדוש. אבל סוכ"ס אחר כל המעשים מדובר במה שניכר מתוך האדם לחוץ, והתופס תופס זאת, ולא את המחשבה עצמה.

עוד כתבו שם בהערה שהמשכיל לדוד בריש פרשת וירא פסוק ב כותב דמחשבה שכבר נמצאת בלב כיצאה לחוץ דמיא, ע"כ. וכתבתי על זה בגליון: "וצ"ע מפסחים נד, ב אין אדם יודע מה שבלבו של חברו, ומשמע שהמחשבה כבר בלב. אבל אולי אית לב ואית לב, וחז"ל העלימו דבריהם מאד באגדה, כמש"כ הרמח"ל, וכתבו דברים במוחלט ואינה אלא בתנאי והכא במאי עסקינן, ורק המבין יבין. ואולי המשכיל לדוד מיירי במצב שהמחשבה היא כבר למעשה, וממילא ניכרת מתוך מעשיו".

שו"ר את המשכיל לדוד בפנים, וזה לשונו:
ומ״ש רש״י ואף על פי שיודעין היו וכולי כלומר דמסתמא היו אומדים דעתו דוודאי יצא לקראתם שהרי כל עצמו לזה היה מבקש ולא על חנם היה יושב בפתח האוהל אלא להכניס האורחים דאל״כ מנא ידעי הרי המלאכים אינם יודעים מה שבלבו של אדם דכתיב בוחן לבות ה׳ ואין עוד מלבדו.
ושוב ראיתי לרבותינו בעלי התו׳ בפ״ק דשבת דכתבו בפשיטות דמלאכי השרת יודעים מחשבה שבלב האדם ע״ש.
ואברא דקשה מכמה קראי דמוכח דלאו הכי כדאמרן.
מיהא מצאתי בס׳ משנת חכמים למהר״מ חאגיז ז״ל שחילק שם שבעוד שהמחשבה בכליות אין יודע בה אלא הקב״ה אבל כשהיא נתונה בלב הרי היא כאילו יצאה לחוץ ויודעים אותה מלאכי השרת ע״ש ולפי׳ זה א״צ למה שכתבנו.
הן אמת שקשה הדבר דקרא כתיב בוחן לבות וכליות אלהים צדיק ומקרא אחד אומר בוחן לבות ה׳ הרי בהדיא דאפילו המחשבה בלב אין יודעה אלא השי״ת,
וצ״ע.

הרי קודם כל שהמשכיל לדוד [על פי התוס' והמשנת חכמים] מדבר על מלאכי השרת, ולא על אדם, והגמרא בפסחים מיירי ב"אין אדם יודע", וממילא לק"מ משם, וממילא גם אין להביא שום ראיה מהמשנת חכמים לעניין ידיעת אדם צדיק לומר שגם הוא יודע מחשבות מסוג זה [ואף אם גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, לא בהכרח שלכל דבר ועניין, וללמוד מכל תכונה שהיא של מלאך שיש אותה לצדיקים, וכמש"כ הרמח"ל הנ"ל כיצד יש ללמוד דברי אגדה שנאמרו במוחלט, וכ"ש בכה"ג שהאמירה כ"כ כללית].
ועוד, שהמשכיל לדוד עצמו טוען שהדבר צ"ע מפסוקים, ונשאר בצ"ע, ולכן הוא עצמו טוען שהיה שם בפירוש ניכרת מחשבתו מתוך מעשיו ובאומדנא דמוכח.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ג' פברואר 20, 2024 6:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 20, 2024 6:57 pm

צופה_ומביט כתב:להזכיר שמעלתו לא הביא מקור ברור לזה. [ואדרבה, במקור שהביא מבואר לגבי ידיעת מחשבות שהוא הוכחה לרוה"ק, אם כי אולי הכוונה שם רק כלפי העתידות]. ועכ"פ אין כל הכרח מהאמור שם, ולכאורה יגיד עליו רעו וכו' כנ"ל, ולכן [כלשון מעלתו לאחרים בכגון דא] אין זה "מקור" משום שאין זה "כתוב שם", אלא זו "פרשנות" של מעלתו להאמור שם (וכפי שאמר בפיו בעצמו ע"כ), ולא דבר מוכרע כלל, ולענ"ד זו פרשנות רחוקה ופשוט אחרת כמש"כ לעיל.

הרב ברגר הביא שמועה בשם הריי"צ בלי פרטים, ועדיין מחכים ליודעים.
כפי שציינתי, הרב 'עזריאל ברגר' התכוון לכאורה לשמועה שהזכרתי (שיש לה כמה מקבילות, ובחרתי לצטט את המפורטת מביניהן).
אה"נ, יתכן שאין זו אלא פרשנות (שכמובן לא מלבי לבדו בדיתי'). אבל עדיין (מלבד שהמקורות הנ"ל אינן מענין הדיון דלעיל, שעוסק בראי' מפירש"י - הרי) מן הנמנע להקשות על מש"כ ע"י ההנחה שמדובר ברוה"ק, מפני שלדידי לא זהו הנושא.

לכמה נושאים שעלו באשכול, יעוין בפתיחה ל'סיפורים נוראים' (ממהר"י קאדאניר נ"ע) וב'אור תורה' להה"מ סי' שצט.

צופה_ומביט כתב: . . עכ"פ אם זה הביאור, צריך לפחות להכיר בכך שמדובר בחדשות.
כמובן שהכירו בכך (גם את"ל שאי"ז הביאור היחיד).

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 7:13 pm

לבי במערב כתב:
צופה_ומביט כתב: . . עכ"פ אם זה הביאור, צריך לפחות להכיר בכך שמדובר בחדשות.
כמובן שהכירו בכך (גם את"ל שאי"ז הביאור היחיד).

אכן, וזו נקודה חשובה ביותר [לכן הבלטתיה כעת בציטוט מעלתו], הנוגעת למה שעסקנו בתחילת [הסתעפות] האשכול "תנא לפני 200 שנה" בנסיונות של אינשי [מכמה טעמים] לבסס דברים/עקרונות מתוך השיטה [שנתקבעה סביב החדשות הללו ולפיהם] במונחים ומושגים של הדרך/מציאות הישנה [ולענ"ד יוצאת מכך חורבא בכמה פנים, וגם זו אחיזת החבל בשני קצוות, ובכל מקרה יש לעשות זאת בזהירות ועדינות רבתי, וכולי האי ואולי], ואי"ה אולי עוד נזכה להרחיב בזה באשכול ההוא, והוא נוגע ישירות לתופעות שבגינן התחילה ההסתעפות ההיא באשכול ההוא.

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ג' פברואר 20, 2024 8:19 pm

בענין מדריגות הצדיקים ברוה"ק
עיין עוד מגילת סתרים להגה"ק מקאמארנא
וגם ידוע מהנהגות ר' מאיר מפרימשלאן בימי נערותו להגיד כשרות הבהמות
ומהצדיק הפלאי ר' נפתלי חיים הורוויץ שדר בא"י ידוע ששלח מכתב להרב מבארנוב ובו הגדת עתידות על שריפה שיארע בעיר ראזוואדאוו, ושר' משה מראזאוודאוו הוא יבוא למעונו ויתן לו את כל הכיבודים
וכבר העליתי פדף מבעל הלשם כיצד יתכנו כהיום מדריגות גדולות מימים הקדמונים עיין שם באריכות דבריו נחמדים
ובענין שאין הצדיק יודע הכל
אעתיק כאן סיפור מר' מאיר פרימשלאן והרה"ק מאפטא
Screenshot 2024-02-20 131247.png
Screenshot 2024-02-20 131247.png (190.58 KiB) נצפה 1146 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 20, 2024 8:33 pm

מעיין כתב:בענין מדריגות הצדיקים ברוה"ק
עיין עוד מגילת סתרים להגה"ק מקאמארנא
וגם ידוע מהנהגות ר' מאיר מפרימשלאן בימי נערותו להגיד כשרות הבהמות
ומהצדיק הפלאי ר' נפתלי חיים הורוויץ שדר בא"י ידוע ששלח מכתב להרב מבארנוב ובו הגדת עתידות על שריפה שיארע בעיר ראזוואדאוו, ושר' משה מראזאוודאוו הוא יבוא למעונו ויתן לו את כל הכיבודים
וכבר העליתי פדף מבעל הלשם כיצד יתכנו כהיום מדריגות גדולות מימים הקדמונים עיין שם באריכות דבריו נחמדים
ובענין שאין הצדיק יודע הכל
אעתיק כאן סיפור מר' מאיר פרימשלאן והרה"ק מאפטא
Screenshot 2024-02-20 131247.png


לא הבנתי מה הראיה מנביאים לחכמים מאוחרים.
הנביאים היו נביאים! ה' דיבר איתם ומסר להם את דבריו ממש (אמנם באספקלריא שאינה מאירה, אך דבריו ממש)
לעומת זאת, לחכמים מאוחרים לא היה דיבור מה', אלא (לחלקם, לפעמים) רוח הקודש.
וא"א להשוות את רוה"ק שהייתה בימי בית שני (שעל זה מדבר הלשם הקדוש שם) לזאת שהייתה אחרי החורבן, ולא את זו שהייתה אחרי החורבן לתנאים לזו שהייתה לאמוראים.
ומאז חתימת התלמוד ק"ו. (ובמפורש הלשם תוחם את דבריו תנאים ולאמוראים!)
והייתה רשות מיוחדת ומעמד מיוחד שניתן דווקא לאר"י הקדוש, וגם זה רק לעניינים שהורשה לגלות
וגם הוא לא היה נביא
וק"ו שלחכמים בדורות האחרונים זה עוד הרבה פחות מלפני כן.

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ג' פברואר 20, 2024 9:27 pm

הכוונה שכ"ש שרוה"ק אינו שורה על כל דבר ובכל עת
בלשם באריכות שמאז תחלת בית שני הי' יותר התגלות, ובודאי אין כוונתי שבזמננו רוה"ק בסיטונות.
והרי מחסידי סאטמאר אני שהתסייגו בגדול משוואנצות ורוה"ק, והדברי יואל ידוע בהסתייגותו לסיפורי מעשיות וכידוע החזיק לבעלי רוח הקודש במובן המדרגה שבו רק ליחידים מדור שלפניו ולדרגת תלמידי בע"ש רק עד הד"ח [לא למדריגה הפחותה מזה שבדבריו הגדיר זאת של הרגשה של צדיק], וידוע מה שכתב בויואל משה שדרך הבעש"ט נשתכח מהדור, ונכוה בחמי חמין מכל האדמורי"ם בימיו, [וידוע הצחות שאמר שאין מבין למה נחרדו כ"כ והרי כל אחד פוסל אדמור"ו של חבירו, ומה שסך הכל הוא חידש שגם הוא אינו ממשיך דרך הבע"ש, ועל מה יצא הקצף... ופשוט שאמר זאת לצחות בעלמא, וגם הוא ערך שלחנות וקרא קוויטלעך] מ"מ אמר שרק ממשיך הנהגה החיצונית ועריכות השלחנות וקבלת פתקאות וכל זה אין עיקר דרך הבע"ש, וגם דייק מ"הדור" שכבר אפשר שיחידי סגולה יהי' להם מובן והרגשה בזה מה זה דרך הבע"ש, אבל לא שיהי' זה הנהגת האדמורי"ם והחסידים והמקושרים בימינו באופן זה, שאין האדמורי"ם במדריגה זו של תלמידי בע"ש, שאצל החסידים המבינים קיבלו שדרגתם הי' גדול מאוד שידעו שורש נשמתם בכל הגלגולים של המקושרים עמם, וזה לפי דעתו לא שייך בדורות אלו. בקשה. נא שלא לשרשר באשכול זה המשך לדברי אלו [אם אחד רוצה דוקא לשרשר], אלא בשאר האשכולות שדנו בדברי יואל, וכל כתיבתי נקודה זאת כאן הוא רק להבהיר הנקודה שאני רוצה בכל האשכול כאן שגם בצדיקים בדורות האחרונים הי' להם מדריגות שונות, לא נבואה אבל רוה"ק והרגשות ומופתים וכדומה, גם אם אינו נתפס במוח של ליטאי קר.
אלא כוונתי שבצדיקים אמיתיים לומדי תורה לשמה ועובדים את ה' באמת ובפרט תלמידי בעש"ט, אבל לאו דוקא וגם חת"ס ותלמידיו ונוב"י וגם החזו"א הי' להם מדריגות של צדיק גוזר וכדומה, תפלות זכות שיקובל תפלתם, והרגשה דקה וכדומה, ובדורות הקודמים כפי שמסרו מגידי אמת הי' להם באמת מדריגות גדולת מזה של רוה"ק וידיעת מחשבות ושורש נשמה, ובוודאי שלהראשונים כמלאכים כרש"י ובעלי התוס' והראשונים הי' להם מדריגות גדולות חוץ מגדלותם בתורה גם בתפלה וברכה ושאר מדריגות כפי קדושתם וקדושת תורתם.
ומ"מ כמו שמהאר"י החזיקו שמדריגותיו הי' בכמה ענינים יותר מדורות הקודמים וכמו שכתבו תלמידיו הקדושים בכמה מקומות, כן מקובלים אנחנו ממדריגות הבעש"ט ותלמידיו, ומ"מ גם צדיקים אחרים שלא הי' בכלל מתלמידי בע"ש היו מהם מפורסם בעלי מופתים ולמשל הגה"ק מגריידיץ, ומה שקשה האיך יתכן זה, על זה שפיר אפשר להסתמך בבעל הלשם ומה שכתב וביאר, ועיין שם אם מה שביאר על דברי התנאים ואמוראים מ"מ לא הסתייג בדבריו לומר דוקא והרי כל ביאורו סובב הולך שמימי בית שני.
וכמה פעמים המפורסמים לבעלי מופת לא היו דוקא המפורסמים לגדולי הדור בנגלות התורה.
וידוע מה שכתב הגה"ק ממונקאטש בדברי תורה, שמצינו כמה תנאים שלא הובאו דבריהם בנגלות התורה רק בברכות ותפלות כמו ר' פנחס בן יאיר ור' חנינא בן דוסא, ובוודאי הי' גדולים גם בתורה וכמו שמבואר בגמ' שבת מרפב"י ורשב"י. וגם ידוע הראי' מפסחים מט לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור וברש"י אנשי מעשה וצדיקים [ועיין מש"כ בזה ר' יעקב חיים סופר אם באנשי מעשה אם הכוונה לבעלי מופת וכמו שמשמע מרש"י סוטה מט, או לבעלי צדקה שעוסקים בגמ"ח], וראי' זה וגם הקודם אמר הגה"ק מראזלא להגאון המהר"ם איש [והובא מעשה זו באריכות בצבי לצדיק להר"ר מיכאל בראווער].
ועיין תוכחת מגולה בזה שכתב הרה"ג ישראל בערגער אבד"ק בוקארעשט [בעל מחבר עשר אורות וכו'] בתל תלפיות מחברת ט מכתב כג אות קנ עיי"ש דברים נחמדים

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 9:55 pm

הרב מעיין שליט"א,
יישר כוחו הגדול על כל דבריו, הבקיאות והידיעות הנפלאות שמביא והביאורים הנכוחים.


מעיין כתב:שכתב בויואל משה שדרך הבעש"ט נשתכח מהדור,
שרק ממשיך הנהגה החיצונית ועריכות השלחנות וקבלת פתקאות וכל זה אין עיקר דרך הבע"ש,
שאין האדמורי"ם במדריגה זו של תלמידי בע"ש, שאצל החסידים המבינים קיבלו שדרגתם הי' גדול מאוד שידעו שורש נשמתם בכל הגלגולים של המקושרים עמם, וזה לפי דעתו לא שייך בדורות אלו.

עיין ביאור הדברים בטוטו"ד במבוא השער לשומר אמונים.

מעיין כתב:וידוע מה שכתב הגה"ק ממונקאטש בדברי תורה, שמצינו כמה תנאים שלא הובאו דבריהם בנגלות התורה רק בברכות ותפלות כמו ר' פנחס בן יאיר ור' חנינא בן דוסא, ובוודאי הי' גדולים גם בתורה וכמו שמבואר בגמ' שבת מרפב"י ורשב"י.

כ"כ גם מהרצ"ה חיות במבוא האגדות, מובא בריש עין יעקב כרך א.

מעיין כתב:וגם ידוע הראי' מפסחים מט לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור וברש"י אנשי מעשה וצדיקים.

באגב, ידוע גם הרש"י עה"ת בראשית כא, ח "ויעש אברהם משתה גדול - שהיו שם גדולי הדור: שם, ועבר, ואבימלך".
ומקורו בתנחומא ישן וישלח כג: "מהו גדול, מלמד שהיו שם, שם ועבר ואבימלך ולא נתפרשו שמותם". והלשון "גדולי הדור" לקח רש"י מבבא מציעא פז, א: "מה עשה אברהם הלך וזימן כל גדולי הדור".
והיינו ש"גדולי הדור" מתפרש גם "פרנסי הדור".



עכ"פ דברים אלה מתגלגלים והולכים החוצה מאשכול זה אל אשכול "תנא לפני 200 שנה" והמסתעף שם.
צ"ע עד כמה כדאי להתרחב בזה כאן, ויש לברר ולברור מה בדיוק מזה שייך לכאן ישירות ומה לא.
נערך לאחרונה על ידי צופה_ומביט ב ג' פברואר 20, 2024 11:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ג' פברואר 20, 2024 10:24 pm

בענין רש"י זו גדולי הדור שם ועבר ואבימלך שהוזכר בדברי מע"כ
אמרתי פעם לצחות להנוהג בכמה חסידות גדולות שבמעמדים הגדולים מביאים גם מאנשי הרשות, והיו שפקפקו בזה לערב קודש בחול.
אמרתי שגם לנוהג זה יש מקור בחז"ל
הנה אברהם אם שהזמין שם ועבר שהיו גדולי הדור באמת ראשי הישיבות, הזמין גם אבימלך שהי' מלך ולא הי' צדיק כ"כ גדול.

חרסון
הודעות: 1176
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי חרסון » ג' פברואר 20, 2024 10:45 pm

צופה_ומביט כתב:
מעיין כתב:וידוע מה שכתב הגה"ק ממונקאטש בדברי תורה, שמצינו כמה תנאים שלא הובאו דבריהם בנגלות התורה רק בברכות ותפלות כמו ר' פנחס בן יאיר ור' חנינא בן דוסא, ובוודאי הי' גדולים גם בתורה וכמו שמבואר בגמ' שבת מרפב"י ורשב"י.

כ"כ גם מהרצ"ה חיות במבוא האגדות, מובא בריש עין יעקב כרך א.
.



ראה תורה אור פ' מקץ, ל"ד ע"א.

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ג' פברואר 20, 2024 10:54 pm

ייש"כ לחרסון שהביא מרגניתא
ואותיות מחכימות קטע הנוגע בפירוש
Screenshot 2024-02-20 155234.png
Screenshot 2024-02-20 155234.png (129.48 KiB) נצפה 1101 פעמים

ועיי"ש עוד בפנים כל הדרוש

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' פברואר 20, 2024 11:03 pm

בעניין רחב"ד אכן יש הרבה ללמוד מעניינו, ושייך לאשכול "תנא לפני 200 שנה", ואי"ה אולי נביא שם מזה.
עכ"פ ההבדל בינו לריב"ז בתפילה מבואר שם בגמרא ברכות לד, ב [ואביא כבר את כל הברייתא גם עבור מה שמסביר שם רחב"ד עצמו על עצמו, ותן לחכם]:
ת"ר מעשה שחלה בנו של ר"ג שגר שני ת"ח אצל רבי חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה אמרו לו וכי נביא אתה אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר"ג אמר להן העבודה לא חסרתם ולא הותרתם אלא כך היה מעשה באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז אמר לו חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה אמר רבי יוחנן בן זכאי אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו אמרה לו אשתו וכי חנינא גדול ממך אמר לה לאו אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך.

ההבדל מפורש: "שר" מול "עבד" [עכ"פ בעניין התפילה / בהנוגע לתפילה]. ויש להבין.
וברש"י:
כעבד - בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות:
כשר לפני המלך - שאינו רגיל לבא לפניו:
ואכמ"ל.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 21, 2024 12:10 am

צופה_ומביט כתב:
תוכן כתב:אספר מעשה שהיה ואתה תשפוט. יש לו מכר עשיר שהיה זקוק לישועה, ונכנס למקובל אחד. אחרי שיצא אמר לו האברך, המקובל אמר לך שלשה דברים, ואלו הם. ופרט לו הג' דברים, הכל מבלי שהיה עוד אחד בחדר, ומבלי שאף אחד יספר לו מה שהיה שם. ויש עוד הרבה מעשיות כאלה.

תמוה ביותר לקרוא לזה "כישרון". וכו'

חשבתי שוב על העניין, ויש לבאר, ואביא דוגמה ממה שכל אחד מכיר: הבנה.
רבים לומדים את אותו החומר, אותן המילים, יש קושיות, מנסים ליישב. ויש מי שרואה את המילים - וכדבר פשוט, או שמאיר לו, או שלאחר העמל מאיר לו [ובמיוחד כשקורה באופן של "פתאום"] והוא מבין שהכוונה כך וכך [ואני לא מדבר על חידושים במובן של פלפולים גאוניים, אלא על עצם הבנה בפירוש הדברים]. איך נקרא לזה? כישרון, הבנה, ס"ד, אבל [לכאורה, וע"ד הרוב] לא נייחס זאת לכוחות קדושה אלוקיים, הגם שהוא פשוט מה שרואה ומבין אותו אדם במילים האלה. ומדוע אנו רואים בזה דבר טבעי, ויש לנו שם לזה: הבנה? משום שכולנו מורגלים בזה, וכולי אינשי קוראים מילים ומבינים אותן, ולכן גם כשמישהו מבין מה שרבים לא ראו במילים האלה - אנחנו משייכים זאת לאותה המחלקה. הבנה. מדוע הוא ראה/הבין מה שאחרים לא? אפשר היה לתלות בזכויות וקדושה, בהחלט, אבל מצוי שתולים ב"כישרון", דהיינו שבתחום ה"הבנה" הוא מוכשר במיוחד, ויש לו מבט מעמיק, חשיבה חודשת, רואה נכוחה, שכל ישר, וכל שום וחניכא.
והרי אם נשים לב, עצם העובדה שיש לנו "תודעה" ו"מחשבה" ו"הבנה" - בפרט לתוכן שמועבר חזותית בקשקושים חסרי פשר של נקודות וקווים שאנו קוראים "מילים" - ודרך הכלי החזותי הדומם הזה עוברות אלינו חתיכות תודעה ממש של אחרים [פלא בפני עצמו, ואכמ"ל] - כולו נס, כולו רוחני, כולו "מיסטי". אין לנו הבנה פיזיקאלית של הדבר הזה בעצמו, אלא רק של שתהליכים הגשמיים-חומריים הנלווים אליו. אבל היות שכולנו מורגלים בו - והוא "אנחנו" - אנו רואים בו "טבע" [כי אכן זה טבענו כבני אדם] וממילא גם להברקות הבנה אנחנו קוראים "טבע" - וכנ"ל שהוא כישרון מיוחד בתחום ה"הבנה".
אבל בעצם כל ה"הבנה" כולה "מעל הטבע" [החומרי], וממילא גם "הבלחת הבנה" או "כשרון מיוחד בהבנה" הוא מאותה המחלקה, של אותו "מעל לטבע".
וממילא כבר בהחלט אפשר להתייחס לרמות הבנה מעמיקיות והולכות, כאלה שאין לאדם מן השורה, כ"רוח הקודש", מבחינת הביטוי עכ"פ, דהיינו לבטא ולומר שמדובר ב"הארה משמיא" שפתחו לו את אותו "מעל לטבע" - יותר משאר אינשי, או בדבר זה עכ"פ פתחו לו יותר. ולזה - כשמדובר בתורה וכיו"ב - צריך זכויות, וקדושה, וטהרת המחשבה וכו'. והנה אנחנו מדברים כבר על מושגים רוחניים - במה שכולנו רואים בו בלי עיון "כישרון טבעי".
עאכו"כ כשמישהו זוכה לכוחות הבנה לא מצויים, ונדירים, כמו החזון איש למשל, שבכל מקום מבין לעומק וחודר, והכל מסודר לו הלכה למעשה, בכל חלקי התורה ממש בלי חילוק, שאין זה בכוח בר נש בכלל, אנו כבר יוצאים מגדרנו וכולנו נתלה זאת בזכויות ובקדושה - ועדיין "נלך על הקצה" מבחינת הגדרת הדברים כרוח הקודש וכיו"ב, ועדיין נאמר שהוא זכה להבנה עמוקה ומהירה, וכיו"ב. הגם שכבר ניכר כאן ביותר שאין זה בכוח אנוש, אלא שמשמיא פתחו לו את אותו "מעל הטבע" - בלי שיעור. ומאן יימר שכבר נכון לקרוא לזה "הבנה" - כשמילה זו מתארת את המורגל באותו התחום כ"טבע" כולי עלמא כנ"ל - ואצלו הוא מעל לטבע אפילו של "טבע" כזה.
ומה חש אותו האיש בעצמו? האם הוא מבחין בכך שמדובר במה שאיננו ממנו? לכאורה לא. הוא פשוט - מבין. הוא תופס. הכל מהר, ומסודר. הוא רואה מה שאחרים לא רואים. ומה שאצל אחרים בא מעורבב - אצלו בא מסודר. ההבחנה, התפיסה, המהירות, העומק, הפשטות - הכל מובנה אצלו. האם הוא חש שאין זו "הבנה"? לכאורה לא. הוא פשוט מכיר בעצמו - וטבעי אצלו - הבנה ברמה שכזו.
והוא עצמו אולי יגדיר זאת כ"כישרון". [אא"כ יוסיף לזה ידיעות ממקומות אחרים שלימדוהו שכדי לזכות ל"כישרון" כזה גופא צריך זכויות וקדושה וזכות העמל וכו' ופותחים לו משמיא, ומשום ידיעות אלה הוא לא יקרא לזה "כישרון", אבל לא מצד תחושת הדבר בעצמו, ודוק מאד].
וממילא גם לעניין אותו האברך, הוא פשוט רואה ויודע, ולא חש בעצמו שום "השראה מבחוץ" להבנתו וראייתו הטבעית, ולכן הוא קורא לזה "כישרון". ואין כאן בגוף העובדא ו/או מקורות מה שיעיד על זכויות וקדושה ומעלה יתירה [כמובן באם אינו מסתיר עצמו וכו'] ולכן הוא נשאר לקרוא לזה "כישרון" ותו לא. אף שכל העומד מבחוץ ורואה את מעשיו - משתומם.
וכלומר בכל זה, שיש דרגת רוח הקודש [עכ"פ כשם מושאל ולא בדקדוק] שאינה אלא פתיחת "כשרונות" האדם הזה, התודעתיים, ההבנתיים, הראייתיים, שאצל כל אדם התחומים האלה הם בעצם "נס מעל לטבע" החומרי, ואינם חומריים כלל, [והם הוכחה חיה - שהיא אנחנו בעצמנו, אין קרוב מזה - לאלוקות ורוחניות במציאות - והיא היא השער לה', ואכמ"ל], אלא שאצל כל אדם הוא באותו העורך פחות או יותר, וה"רגיל" נקרא "טבע" - ואצלו שאינו כרגיל נקרא "מעל לטבע", אבל אינו שונה "מהותית".
וכמדומה כך כתב החזון איש בהגדרת דרגה תחתונה זו של רוה"ק, שהיא השכלת האדם עצמו שנפתחת בס"ד, או מין השראה משמיא אבל כזו שבאה בתוך השכלת האדם עצמו, שהוא מבין כך וכך.
ואולי לזה גופא יש שקראו רוח הקודש [כביטוי, כי תפסו את נקודת ה"לא טבעי" שבזה] ויש שקראו "טהרת המחשבה" או שמות אחרים, ולא נחלקו אלא בשמא, ואיזו נקודה מתוך התופעה לתפוס ולדבר בה, ובכלל זה כלפי אילו תופעות אחרות באו להשוות את התופעה הזו, הן כלפי מטה ממנה והן כלפי מעלה ממנה.
כל זה לא קובע שום מסמרות, בוודאי לא כלפי הנושא של ידיעת מחשבות שבלבו של אדם. אלא רק להעשיר את הנושא ואת הדיון, ובעקבות המעשה וההגדרה שהובאו כאן [בציטוט], ומחשבותיי בזה לע"ע וכפי מיסת הפנאי ויכולת הכתיבה לע"ע בעניין עמוק ויסודי זה.
כתבתי הכל בחדא מחתא ואין באפשרותי להגיה כרגע, [לא את התוכן ולא את הכתיבה, לא כל שכן לשפר ולהרחיב, להעמיק ולהוסיף, מה שבלי שום ספק יש ויש], ובכ"ז מתפלל ומקוה שתהיה תועלת בעז"ה.

נ.ב.
חשוב להוסיף שאין בכל דבריי הצעה לראות בתופעות כאלו לכשעצמן "גדלות" או עדות כלשהי על האדם מהותו ומעלתו, וכבר כתבנו מזה לעיל כמ"פ. ורבותינו לימדונו שאמנם עולם הרוח והנפש והתודעה והעולם הנסתר רחב ועמוק הוא, ואין להתייחס לשום דבר שלא בא על גבי ומחמת תורה ושמירתה, אהבה ויראה, קדושה וטהרה, ובדרך המסורה, ובעדות צדיקים. ודי בזה.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי עקביה » ד' פברואר 21, 2024 7:52 am

לבי במערב כתב:
עקביה כתב:כיצד אתה מבין את רש"י?
שמשה לא הי' יודע אלולא אמירת השליח (כמובן בפשטות מהגמ' שם).
את הטעם לאי־ידיעתו לא ביאר רש"י (גם אם מגודל פשיטותו), וכבר ציטט כת"ר ביאור מקורי בזה (בסגנון חסידי ובסגנון ליטאי, אך הדברים עולים בקנה אחד), שמסתבר יותר (לפענ"ד) מהצעת כת"ר כצורתה.

מכיון שיש לך אילן להיתלות בו, איני יכול לומר שאין מקום לדבריך, אבל זה לא מסתבר -
מריהטת הגמ' שם נראה שלא מדובר בלימודים גמורים, אלא יותר כאסמכתא, ואף ראיה זו ממ"ר אפשר היה לדחות בקל, כגון שילדים אמרו לו, או ששד הגיד לו (ראה עירובין מג.), שהרי לא מדובר שם על דבר שדורש קבלת עדות, ולכן, אילו היה לרש"י איזה הכרח שמ"ר לא היה יכול לדעת את הדבר מעצמו, מעבר להבנה הפשוטה שאדם לא יודע מה שלא ראה או שמע, היה לו לכתוב אותו, כנגד המפקפקים.

בברכה המשולשת
הודעות: 14159
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' פברואר 21, 2024 10:19 am

מעיין כתב:הכוונה שכ"ש שרוה"ק אינו שורה על כל דבר ובכל עת
בלשם באריכות שמאז תחלת בית שני הי' יותר התגלות, ובודאי אין כוונתי שבזמננו רוה"ק בסיטונות.
והרי מחסידי סאטמאר אני שהתסייגו בגדול משוואנצות ורוה"ק, והדברי יואל ידוע בהסתייגותו לסיפורי מעשיות וכידוע החזיק לבעלי רוח הקודש במובן המדרגה שבו רק ליחידים מדור שלפניו ולדרגת תלמידי בע"ש רק עד הד"ח [לא למדריגה הפחותה מזה שבדבריו הגדיר זאת של הרגשה של צדיק], וידוע מה שכתב בויואל משה שדרך הבעש"ט נשתכח מהדור, ונכוה בחמי חמין מכל האדמורי"ם בימיו, [וידוע הצחות שאמר שאין מבין למה נחרדו כ"כ והרי כל אחד פוסל אדמור"ו של חבירו, ומה שסך הכל הוא חידש שגם הוא אינו ממשיך דרך הבע"ש, ועל מה יצא הקצף... ופשוט שאמר זאת לצחות בעלמא, וגם הוא ערך שלחנות וקרא קוויטלעך] מ"מ אמר שרק ממשיך הנהגה החיצונית ועריכות השלחנות וקבלת פתקאות וכל זה אין עיקר דרך הבע"ש, וגם דייק מ"הדור" שכבר אפשר שיחידי סגולה יהי' להם מובן והרגשה בזה מה זה דרך הבע"ש, אבל לא שיהי' זה הנהגת האדמורי"ם והחסידים והמקושרים בימינו באופן זה, שאין האדמורי"ם במדריגה זו של תלמידי בע"ש, שאצל החסידים המבינים קיבלו שדרגתם הי' גדול מאוד שידעו שורש נשמתם בכל הגלגולים של המקושרים עמם, וזה לפי דעתו לא שייך בדורות אלו. בקשה. נא שלא לשרשר באשכול זה המשך לדברי אלו [אם אחד רוצה דוקא לשרשר], אלא בשאר האשכולות שדנו בדברי יואל, וכל כתיבתי נקודה זאת כאן הוא רק להבהיר הנקודה שאני רוצה בכל האשכול כאן שגם בצדיקים בדורות האחרונים הי' להם מדריגות שונות, לא נבואה אבל רוה"ק והרגשות ומופתים וכדומה, גם אם אינו נתפס במוח של ליטאי קר.
אלא כוונתי שבצדיקים אמיתיים לומדי תורה לשמה ועובדים את ה' באמת ובפרט תלמידי בעש"ט, אבל לאו דוקא וגם חת"ס ותלמידיו ונוב"י וגם החזו"א הי' להם מדריגות של צדיק גוזר וכדומה, תפלות זכות שיקובל תפלתם, והרגשה דקה וכדומה, ובדורות הקודמים כפי שמסרו מגידי אמת הי' להם באמת מדריגות גדולת מזה של רוה"ק וידיעת מחשבות ושורש נשמה, ובוודאי שלהראשונים כמלאכים כרש"י ובעלי התוס' והראשונים הי' להם מדריגות גדולות חוץ מגדלותם בתורה גם בתפלה וברכה ושאר מדריגות כפי קדושתם וקדושת תורתם.
ומ"מ כמו שמהאר"י החזיקו שמדריגותיו הי' בכמה ענינים יותר מדורות הקודמים וכמו שכתבו תלמידיו הקדושים בכמה מקומות, כן מקובלים אנחנו ממדריגות הבעש"ט ותלמידיו, ומ"מ גם צדיקים אחרים שלא הי' בכלל מתלמידי בע"ש היו מהם מפורסם בעלי מופתים ולמשל הגה"ק מגריידיץ, ומה שקשה האיך יתכן זה, על זה שפיר אפשר להסתמך בבעל הלשם ומה שכתב וביאר, ועיין שם אם מה שביאר על דברי התנאים ואמוראים מ"מ לא הסתייג בדבריו לומר דוקא והרי כל ביאורו סובב הולך שמימי בית שני.
וכמה פעמים המפורסמים לבעלי מופת לא היו דוקא המפורסמים לגדולי הדור בנגלות התורה.
וידוע מה שכתב הגה"ק ממונקאטש בדברי תורה, שמצינו כמה תנאים שלא הובאו דבריהם בנגלות התורה רק בברכות ותפלות כמו ר' פנחס בן יאיר ור' חנינא בן דוסא, ובוודאי הי' גדולים גם בתורה וכמו שמבואר בגמ' שבת מרפב"י ורשב"י. וגם ידוע הראי' מפסחים מט לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור וברש"י אנשי מעשה וצדיקים [ועיין מש"כ בזה ר' יעקב חיים סופר אם באנשי מעשה אם הכוונה לבעלי מופת וכמו שמשמע מרש"י סוטה מט, או לבעלי צדקה שעוסקים בגמ"ח], וראי' זה וגם הקודם אמר הגה"ק מראזלא להגאון המהר"ם איש [והובא מעשה זו באריכות בצבי לצדיק להר"ר מיכאל בראווער].
ועיין תוכחת מגולה בזה שכתב הרה"ג ישראל בערגער אבד"ק בוקארעשט [בעל מחבר עשר אורות וכו'] בתל תלפיות מחברת ט מכתב כג אות קנ עיי"ש דברים נחמדים


א. הלשם מסייג דבריו במפורש לחז"ל, לא לאחריהם.
ב. אחרי בקשת המחילה, האר"י הקדוש היה מיוחד בעניין זה, ולא מצאנו במקורות לא חסידיים שה"ה לאחרים, כבודם במקומם מונח.
ג. את הראיה מרחב"ד ורפב"י לא הבנתי, שהרי הם היו תנאים, ומה הראיה מזה לדורות המאוחרים.
אמנם, נראה לי שלא אצליח לשכנע את הדר"ג שליט"א, אז נעמוד בזה.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' פברואר 21, 2024 4:08 pm

עקביה כתב: . . אילו היה לרש"י איזה הכרח שמ"ר לא היה יכול לדעת את הדבר מעצמו, מעבר להבנה הפשוטה שאדם לא יודע מה שלא ראה או שמע, היה לו לכתוב אותו, כנגד המפקפקים.
כמובן, כ"ז בהנחה (מפרשנותו של בן־דורנו) שלא הי' פשוט בעיני רש"י שהקב"ה לא יגלה (ומרע"ה לא יאבה לדעת) ענין שאינו טוב על אדם מישראל.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי עקביה » ד' פברואר 21, 2024 4:48 pm

לבי במערב כתב:
עקביה כתב: . . אילו היה לרש"י איזה הכרח שמ"ר לא היה יכול לדעת את הדבר מעצמו, מעבר להבנה הפשוטה שאדם לא יודע מה שלא ראה או שמע, היה לו לכתוב אותו, כנגד המפקפקים.
כמובן, כ"ז בהנחה (מפרשנותו של בן־דורנו) שלא הי' פשוט בעיני רש"י שהקב"ה לא יגלה (ומרע"ה לא יאבה לדעת) ענין שאינו טוב על אדם מישראל.

א. נו באמת...
ב. מה טעם בהקטנת הגופן? עלי עכ"פ זה מכביד ומקשה.

כן מסתבר
הודעות: 607
הצטרף: ב' נובמבר 13, 2023 4:03 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי כן מסתבר » ד' פברואר 21, 2024 11:05 pm

מעיין כתב:בענין רש"י זו גדולי הדור שם ועבר ואבימלך שהוזכר בדברי מע"כ
אמרתי פעם לצחות להנוהג בכמה חסידות גדולות שבמעמדים הגדולים מביאים גם מאנשי הרשות, והיו שפקפקו בזה לערב קודש בחול.
אמרתי שגם לנוהג זה יש מקור בחז"ל
הנה אברהם אם שהזמין שם ועבר שהיו גדולי הדור באמת ראשי הישיבות, הזמין גם אבימלך שהי' מלך ולא הי' צדיק כ"כ גדול.


ראיה נפלאה.

יש לסייג כי הזהירות המתבקשת במעמדים מעין אלו היא שיהיה ברור לכל שהאורח הוזמן משום הכבוד לשליטי המקום וכיו”ב, ולא בצורה שיכולה לחול טעות בענין זה.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' פברואר 23, 2024 12:10 pm

צופה_ומביט כתב:שו"ר את המשכיל לדוד בפנים, וזה לשונו:
ומ״ש רש״י ואף על פי שיודעין היו וכולי כלומר דמסתמא היו אומדים דעתו דוודאי יצא לקראתם שהרי כל עצמו לזה היה מבקש ולא על חנם היה יושב בפתח האוהל אלא להכניס האורחים דאל״כ מנא ידעי הרי המלאכים אינם יודעים מה שבלבו של אדם דכתיב בוחן לבות ה׳ ואין עוד מלבדו.
ושוב ראיתי לרבותינו בעלי התו׳ בפ״ק דשבת דכתבו בפשיטות דמלאכי השרת יודעים מחשבה שבלב האדם ע״ש.
ואברא דקשה מכמה קראי דמוכח דלאו הכי כדאמרן.
מיהא מצאתי בס׳ משנת חכמים למהר״מ חאגיז ז״ל שחילק שם שבעוד שהמחשבה בכליות אין יודע בה אלא הקב״ה אבל כשהיא נתונה בלב הרי היא כאילו יצאה לחוץ ויודעים אותה מלאכי השרת ע״ש ולפי׳ זה א״צ למה שכתבנו.
הן אמת שקשה הדבר דקרא כתיב בוחן לבות וכליות אלהים צדיק ומקרא אחד אומר בוחן לבות ה׳ הרי בהדיא דאפילו המחשבה בלב אין יודעה אלא השי״ת,
וצ״ע.

קצת ליישב את דעת התוספות, אולי על פי הפסוק (מלכים א ח, לט): "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם". שלכאורה הוא ג"כ פסוק האומר מפורש שרק ה' לבדו יודע את לב האדם, ולא מלאכים [ולגבי צדיקים כבר כתבנו שלכאורה יודעים מחשבות רק מה שה' מגיד להם ברוה"ק בהודעה משמיא, וכלשון רש"י לגבי רבקה].

אבל דוקא מתוך פסוק זה יש להבין שני חילוקים:

א. אולי החילוק הוא שה' יודע לבב כל בני האדם, כי ידיעתו היא בעצם, משא"כ מלאכים יודעים רק מחשבות בני אדם מסוימים [לפי איזה תנאים והקדמות שאיני יודע], כי ידיעתם היא [רק אפשרית,] ברשות מהקב"ה.
ובכלל חילוק זה "סוג ואופן" הידיעה שהקב"ה יודע מחשבות בני אדם, וכלשון עיקר האמונה בזה הנדפס בסידורים: "הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". הפסוק הובא להסבר סוג ואופן הידיעה, דמשום שהוא יוצר יחד לבם לכן הוא מבין את כל מעשיהם וגם זה באופן של "יחד" [ויש מזה נפק"מ ואכמ"ל]. משא"כ המלאכים, ידיעתם מבחוץ, ולא כיוצר, ולכן היא פרטית לאדם המסוים [וכאמור, יש מזה נפק"מ].

ב. אולי "לב" בכל כה"ג אין הכוונה "מחשבה" אלא רצון [וברצון עצמו יש פנימי לפנים מפנימי], או טהרת הלב, או תכונת הלב, וכעין פירוש המצודות שם [מהרלב"ג]: "אשר תדע את לבבו שלם עמך". והמלבי"ם פירש: "שיביט אל דרכי האיש השואל כפי מה שידע את לבבו, וזה כולל ב' תנאים, א] במה שיביט על דרכיו הקודמים אם ראוי לזה ואם עשה תשובה כראוי מעומק הלב. ב] שיביט על דרכיו וטבעיו ומנהגיו, אם ע"י שימלא בקשתו לא ימוט מיראת ה'". את כל כה"ג יודע רק הקב"ה [יוצר האדם, ושידיעתו אינה כידיעתנו וכו'].
משא"כ מחשבה בפועל, [שיש בה כבר אותיות, והגדרה מסוימת, פעילות אקטיבית של חשיבה, ואפילו "רצון" כשהוא כבר יצא מכלל "נפש" והגיע לכלל "חכמה" ומוגדר באיזה "יש" מסוים, ואכמ"ל], זה כבר "יצא לחוץ", והגם שהוא עדיין ב"לב" עכ"ז הוא כבר כעין מעשה, ולא זהו "לב" שנאמר עליו שרק הקב"ה יודעו. ואולי זה מה שהתכוון המשנת חכמים [ביישוב דעת התוספות מהפסוקים].

ובזה אפשר אולי להבין כמ"פ שמצינו בחובות הלבבות כפל לשון בעניינים אלה, כמו בשער הביטחון:
"והתחייב היודע ממנו לבטוח בו ושתנוח נפשו עליו בגילויו ובנסתרו, בלבו ובאבריו".
"והקדמה השנית שידע ויתברר אצלו כי הבורא יתברך משקיף עליו ואין נעלם ממנו נגלהו ונסתרו וצפונו ונראהו".
ויבואר שהכוונה לשתי רמות [ויותר] של נגלה ונסתר שיש באדם עצמו. וכנ"ל.
ואולי יובן בזה גם הדקדוק בלשון החובות הלבבות בשני הכפלים האלה, ששינה את הסדר הפנימי בזוג הראשון והשני בכל כפל, וכותב בסדר של "על אחרון ראשון" [אבבא]. והסיבה כמשנ"ת שאין זו חזרה על הזוג הראשון לתפארת המליצה, אלא העמקה ברובד נוסף בדברים, ועיקר ההעמקה והחידוש שבזה היא בחלק הנסתר, שיש נסתר לפנים מנסתר, ורק אחרי שמעמידים זאת אפשר להבין שיש גם נגלה יותר מנגלה. ולכן דקדק לשונו לכתוב: "גילויו ונסתרו לבו ואבריו". ד"לבו" הוא עומק פנימי לפנים מ"נסתרו", ולכן הם סמוכים כאן, לומר שבפנימיות עצמה יש "נסתרו ולבו", זה לפנים מזה. וכן בכפל הבא, "נגלהו ונסתרו וצפונו ונראהו", צפונו הוא עומק פנימי לפנים מ"נסתרו", לכן הם סמוכים כאן, לומר שבפנימיות עצמה יש "נסתרו וצפונו", זה לפנים מזה.

זאב ערבות
הודעות: 8648
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' פברואר 25, 2024 4:59 pm

בספר אוצר הקונטרסים מריח ניחוח י"א יש תשובה מהרב משה צוריאל ותגובה מר' מרדכי יצחק בענין האם יש רוח הקודש בזמננו וידיעת מחשבות
קבצים מצורפים
רוח.pdf
(1.46 MiB) הורד 22 פעמים

אליעזר ג
הודעות: 734
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי אליעזר ג » ג' פברואר 27, 2024 9:32 pm

צופה_ומביט כתב:כמדומה שהמציאות של "תפיסת המחשבה" מתוארת הרבה מאד במעשים מצדיקי הדורות, ובכלל זה באופנים שלא נראה כי מדובר בעין חדה ו"חכמת הפרצוף" וזיכרון טוב וכו'. מן הסתם אם לא מבינים/מאמינים ששייך דבר כזה, יסבירו את כל המעשים באופנים טבעיים, ומה שלא מסתדר עם הנחה זו יאמרו שיש כאן ניפוח של הסיפור וכיו"ב.

עכ"פ, הנה דוגמה (ספר קדוש ישראל חלק א פרק יד עמוד קע):
מעשה באברך בר אוריין אשר השתייך לחוג חסידי אחר שנעשה חתנו של חסיד ויזניץ וחותנו לקחו עמו אל הסבא קדישא ("דער אלטער רבי", האהבת ישראל מויז'ניץ) לראש השנה. הלז בראותו את ההתרגשות ושמע את הבכיות בפסוק 'אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה' (באמירת לדוד מזמור לאחר עמידה של ערבית) הרהר בלבו: 'לצעקה מה זו עושה ומה מרעישים עולמות במלים אלו? שלא יישבעו לשקר ולא יצטרכו להתחרט ולבכות על זה. ובכלל מי חשודים כולם בשבועת שקר, ומה להם צועקים?'. בתום התפילה נהרו המוני המתפללים להקביל פני רבנו ולהתברך בברכת 'לשנה טובה תכתב וכו'', בראות האברך את קהל האלפים החליט להמתין מעט, ובינתים ישב לעיין בספר. מאוחר יותר ניגש גם כן להתברך, ובהגיע תורו סח לו רבנו: 'אברך, הנך מבין, לפני שמורידים את הנשמה לעולם הזה משביעים אותה 'תהי צדיק ואל תהי רשע', ואין אחד שיוכל לומר ניקיתי כפיי משבועה הזו'. הלה התפעל מאד כי מרן זי"ע ידע מחשבתו.


איני יודע מהיכן אתה רואה בסיפור זה קריאת מחשבות , מספיק שראה את הבעת פניו בשעה שאמרו זאת בהתלהבות בכדי שיבין , ואפילו יתכן שהבין שכל אדם או אדם כפי שאבחן אותו כשרואה בפעם הראשונה הנהגה זו יעלה בדעתו מה הם חטאו בכך שכל כך מתרגשים או סתם על מה מתלהבים ?

ובגוף העניין, ששאלתי לעיל הכיצד מסתדר עם "אין אדם יודע מה שבלבו של חברו", מוכרחים לומר שרוח הקודש שאני, שמודיעים לו מן השמים מה שידוע בשמים, והרי הקב"ה בוודאי יודע מחשבות.
ומצינו כן מפורש בחז"ל בכמה מקומות, לדוגמה:
"ויאמר עשו בלבו - ויוגד לרבקה את דברי עשו". וכתב שם רש"י בפירוש: "ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו".

אמנם יש כמה וכמה אופנים של רוח הקודש, יש מין שהוא הודעה מן השמים ויש מין שהוא ידיעת האדם את האמת ברוח הקודש שבקרבו [לגבי ידיעת האמת בתורה עיין בגמ' ב"ב יב ורמב"ן שם, ועד"ז כל המימרות על חכמי ישראל כתבו חיבוריהם ברוח הקודש, ו"הופיעה רוח הקודש בבית מדרשנו", ולגבי ידיעת שמו של אדם שלא מכירים איתא בגמרא עירובין סד, ב "כיוון רבן גמליאל ברוח הקודש", ולגבי ידיעת עתידות וכן היכן נמצא מת וכן מה אירע בין איש לאשתו וכו' מצינו בחז"ל הלשון "צפה פלוני ברוח הקודש"], ויש שמכוון לאמת בלימודו וסברתו והכל בשכל אנושי אלא בהשראה וסייעתא משמיא, ועוד כמה סוגים מחולקים, עיין בזה בדרך השם לרמח"ל ג, ג ובאורחות יושר לגרח"ק סימן כו רוח הקדש.


שמגלים לו מין השמיים , בגדר שמעתי מאחורי הפרגוד , או בחלום אלו אינם מעשים של מה בכך , אלא מעשים מיוחדים בעלי השלכה מהותית כגון מה חשב עשיו בליבו , או מה חשב המן בליבו לצורך כתיבת ספר בתנ"ך מגילת אסתר , ואין לראות בכך מעשים שבכל יום אצל צדיקים , שלא לגבי מאורעות מיוחדים . וממילא תופעה רחבה כזו וודאי על דברים של מה בכך כפי שהבאת לעיל , קשה ליחס לדבר שכזה . ולגבי ידיעת השם של האדם על ידי רבן גמליאל , מספיק שכוון ברוח הקדש להכרת מהותו של אדם זה והרי השם מבטא את המהות .

ואכן רוח הקדש שתדירה היא בלימוד כפי שכתבת , סעיתא דשמיא ותוספת בהירות מעל טבעו להגיע לאמת ולוודאות בה .

פולסברג
הודעות: 1755
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי פולסברג » ד' פברואר 28, 2024 4:18 am

מהר"ץ חיות מסכת שבת דף יב עמוד ב
תוס' ד"ה שאין מלאכי השרת מכירין. תימה דאפילו מחשבה שבלב יודעים. נ"ב התוס' לא כתבו כאן שום ראי' לדבריהם דמלאכים יודעים מחשבה שבלב כל אדם. ומנין להם זאת. שוב ראיתי בספר אליהו רבה אורח חיים סימן ק"א ס"ק ח' שהתעורר בשם הרב תוי"ט בספרו מעדני מלך. וכ' לתרץ כי היודע ברוח הקודש מכיר מה שבלבו של אדם. כמו שמצינו ברבקה ויאמר עשו בלבו. ומכל שכן המלאך שהוא גדול מרוח הקודש ע"ש. ויש להוסיף עוד מה שדרשו (מגילה ז' א') אסתר ברוה"ק נאמרה. דכ' ויאמר המן בלבו. הרי דהוכיחו מזה דע"י רוה"ק היו יודעים מחשבה שבלב. אכן הרב בעל אליהו רבה הניח בצ"ע מה דמצינו בתפלת שלמה כי אתה לבדך ידעת את לבב האדם. וכן ירמיה אמר עקוב הלב וגו' אני ה' חוקר לב והניח בצ"ע:

מעיין
הודעות: 1951
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי מעיין » ד' פברואר 28, 2024 4:50 am

מן הענין לציין לדברי התוס' מנחות קט ע"ב ד"ה בתחילה וכו'
...ושלשה דברים הגיה כמפי נבואה בשעת פטירתו...

אליסף
הודעות: 1158
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי אליסף » ד' פברואר 28, 2024 8:41 am

צופה_ומביט כתב:
מעיין כתב:וגם מפורסם גודל הרגשת קדשו של הגאון ר' ברוך בער לטומאת אמעריקא

זכור לי על רבי אלחנן.


לרבי זאב, המכיר הנך את המעשה?
לקחוהו ברכב עם וילונות על החלונות ברחובות שאינו מכיר, ועיניו עצומות, וזעק כאשר הנהג עשה קיצור דרך ברחוב שהיו בו ענייני היפך הקדושה.
זה לא כל אחד יכול להרגיש. [אא"כ נאמר שהיה נשמע לאוזניים וששם לבו לזה הגם שהיה מן הסתם שקוע בתלמודו וכיו"ב].

וכן מסופר על הרה"ק ר' דן סגל שליט"א

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' פברואר 29, 2024 6:09 am

אליעזר ג כתב:איני יודע מהיכן אתה רואה בסיפור זה קריאת מחשבות , מספיק שראה את הבעת פניו בשעה שאמרו זאת בהתלהבות בכדי שיבין , ואפילו יתכן שהבין שכל אדם או אדם כפי שאבחן אותו כשרואה בפעם הראשונה הנהגה זו יעלה בדעתו מה הם חטאו בכך שכל כך מתרגשים או סתם על מה מתלהבים ?
בהחלט, באמצע 'לדוד מזמור' (בהתלהבות עצומה, כמתואר) הפנה את ראשו אנה ואנה להביט בהבעות פני המתפללים...
כמו כן, כמובן, בד"כ - מי שהוא רגיל באיזו הנהגה אינו מעלה בדעתו התמיהה לשאינו מכירה. ופשוט.

אליעזר ג
הודעות: 734
הצטרף: ד' ינואר 01, 2020 10:28 pm

Re: ידיעת מחשבות ברוח הקודש

הודעהעל ידי אליעזר ג » ה' פברואר 29, 2024 2:16 pm

לבי במערב כתב:
אליעזר ג כתב:איני יודע מהיכן אתה רואה בסיפור זה קריאת מחשבות , מספיק שראה את הבעת פניו בשעה שאמרו זאת בהתלהבות בכדי שיבין , ואפילו יתכן שהבין שכל אדם או אדם כפי שאבחן אותו כשרואה בפעם הראשונה הנהגה זו יעלה בדעתו מה הם חטאו בכך שכל כך מתרגשים או סתם על מה מתלהבים ?
בהחלט, באמצע 'לדוד מזמור' (בהתלהבות עצומה, כמתואר) הפנה את ראשו אנה ואנה להביט בהבעות פני המתפללים...
כמו כן, כמובן, בד"כ - מי שהוא רגיל באיזו הנהגה אינו מעלה בדעתו התמיהה לשאינו מכירה. ופשוט.


אני מניח שאתה מדבר על הרבה , שהפנה את ראשו כביכול , בהחלט אדם גדול יכול לקלוט כהרף עין בלי להפנות ראשו ולהפריע לריכוזו , וכן אדם גדול לא שבוי בהרגליו , ויודע להיכנס לדעתו של מי שלא מכירה , ותמוה שאתה מעדיף לומר שהוא ככל אדם פשוט שאינו מעלה בדעתו , ורק יש לו רוח הקדש , מאשר לומר שהוא אדם גדול שמסוגל להביט מעבר להרגליו.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 190 אורחים