ראיתי את המקורות בגמרא ובשו"ע.
השאלה במקרה שאדם עשק אותי ממש בממון ולתבוע אותו בבית דין לא יעזור כי הוא לא ישמע לבית דין, או במקרה שזה כנראה יגמר בפשרה מאד לא צודקת (כי יתכן שהראיות לא מספיקות), וכו' וכו'.
האם מותר לי לבקש מהקב"ה שיעזור לי ויריב את ריבי?
אני לא מדבר על מקרה של ויכוח ממוני אלא על עושק גמור.
השאלה פחות הלכתית (שעל זה יש כבר פירוט בפוסקים) ויותר רעיונות / מוסרית / רגשית. האם זה דבר ראוי?
קשה לומר שאדם שמצטער מאד לא יכול להשליך יהבו על ה' רק בגלל חשש ש'נפרעין ממנו תחילה'.
בנוסף השאלה (גם הלכתית) האם לבקש שהקב"ה יעזור לי ויריב את ריבי זה כמו למסור דין לשמים? או שהכוונה שם דווקא להתפלל שפלוני יענש.
קשה לומר שאדם שנמצא במצב המתואר בקהלת 'וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם' יהיה אסור לו לפנות לקב"ה.
אפשר להרחיב את השאלה לעוד כמה ענינים שמקובל שמי שמקפיד על אחרים מקפידים עליו ולכן ראוי למחול, השאלה מה יעשה אדם שנעשק ואינו בדרגה למחול לעושק. האם ימחל רק כדי שלא יענש? האם כך הדרך הנכונה שהעושק מסתובב בעולם ללא קפידא כי כולם מחלו לו והנעשקים נושכים את שפתיהם ומתאמצים למחול?