האם ע"י בדיקת הכשרו של המאכל מקיימים מצוות עשה מהתריג ?

[יהודהא]

מהפרשה האחרונה שקראנו עולה שאפשר שיש מצוות מהתריג "שאינן מקויימות " למרות
שתוקפן הוא גם בזמן שאין בית מקדש קיים.
אמנם העיסוק בכך הוא לבירור שמעתתא בלבד.

1.
איסור שתיית יין לכוהנים .
מצות לאו עג - לא להיכנס שתוי יין למקדש וכן שלא יורה שתוי.
ובספר החינוך קנב
כהן שיודע מאיזה בית אב הוא ויודע שבתי אבותיו קבועים הם בעבודת היום,
אסור לו לשתות כל אותו היום.
היה יודע מאיזה משמר הוא ואינו מכיר בית אב שלו,
אסור לשתות כל אותה שבת שמשמרתו עובדין בה.

לא היה מכיר משמרתו ולא בית אבותיו, הדין נותן שאסור לשתות יין לעולם,
אבל תקנתו קלקלתו והרי הוא מותר לשתות תמיד,
לפי שאינו יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו ובמשמרתו.

ומה יעשו אלו הטוענים שהצליחו לשחזר את מוצאם, ומכירים את משמרתם ואת השבוע בו הם אמורים לעבוד [ישנם כאלו]. האם אכן אסורים בשתיית יין כל השבוע ? האם הם נוהגים כך ?

2.
במנין המצוות לרמבם [והרמבן חולק] ספר המצוות לרמבם מופיעות 4 מצוות -
ובהן חיוב לבדוק את סימני הכשרות של בעה"ח שאנו אוכלין.

א. מצוות עשה, קמ״ט
היא שצונו לבדוק בסימני בהמה וחיה השחוטין והוא שיהיו מעלה גרה ושוסע שסע ואז יהיו מותרין לאכלן, והיותנו "מצווין לבדוק אותן באלו הסימנין הוא מצות עשה", .. הנה כבר התבאר שאמרו "אותה תאכלו מצות עשה". והענין במצוה זו שאנו מצווין לבדוק הסימנין האלו בבהמה וחיה ואין מותר לאכלן זולת זה ..

ב. מצוות עשה, ק״נ
היא שצונו לבדוק בסימני העוף שיהיו קצת מינין ממנו מותרין, ..

ג. מצוות עשה, קנ״א
היא שצונו לבדוק בסימני חגבים גם כן, ..

ד. מצוות עשה, קנ״ב
היא שצונו לבדוק בסימני דגים והם כתובים. ..
הנה נתבאר מאמרו את זה תאכלו מצות עשה. והענין באמרנו זו מצות עשה מה שזכרתי לך, והוא היותנו מצווין לדון באלו הסימנים ולומר שזה מותר לאכלו וזה אינו מותר לאכלו,

כמו שאמר [ בפרשת שמיני] והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, והבדלתם אמנם תהיה בסימן, ולכן יהיה כל מין ומין מארבעה אלו המינין והסימנין מצוה בפני עצמה, ..

נכון שיש חולקין .
אבל האם נכון לומר שלפי הרמבם איננו מקיימין מצוות אלו ?
והאם כאשר אני בודק את חותמת הכשרות די בכך כדי לקיים את המצווה?

והאם כאשר אני בודק את חותמת הכשרות בלבד, די בכך כדי לקיים את המצווה, למרות שלא בדקתי הסימנין עצמן?

[יהודהא]

א.
המשך הנושא בפרשת תזריע.א.

כן.
גם השבוע בפרש תזריע הדבר נשנה.
והמצוות של אדם המצורע למרות שתוקפם הוא לזכרים ונקבות, לימי המקדש וגם אחריו, בא"י ובחו"ל.
ומ"מ הוא רק להלכה ולא למעשה.

אבל כן היו לאורך הדורות רבנים וגדולים שהוקשה להם הדבר,[ר"ע איגר רדב"ז ועוד] ותירוצים שונים הועלו ליישבו.
יותר מכך היו כאלו שאף דנו להימנע מפעולות מסויימות כיון שהלכות מצורע -תקפות גם היום !

וליעבץ - רק ספק צרעת צריך כהן לטמאו, אבל בצרעת וודאי הוא טמא גם בלעדיו.
החינוך והרא''ש סברו, שהמתעלם מנגע וכאשר אינו הולך לכהן לבודקו עובר בעשה.
כנל - רבו הדיונים בנושא, ולכן להלן כותרות ומראה מקומות בלבד בנושא.

ב. סיפורים בעניין צרעת :
* רבי זלמלה מולוזין זצוק"ל זרחה צרעת קטנה על רגלו והרופא אמר שצריך לחתכה,..
* הגר"ח קניבסקי ז"ל מי שיש לו פצע שיש בו שינוי מראה לובן, האם יש לחוש שהוא נגע
ואסור לו לרפאותו
* הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הבחין פעם בפצע על ידו של בחור בישיבה, ואמר לו כי זו צרעת.
בקישור הבא-
https://www.dirshu.co.il/%D7%94%D7%90%D ... 9F-%D7%9E/

ג. יישומם של דיני מצורע.
האם אסור לתלוש מראה הנראה כצרעת. שגם לפני\ומבלי שמטמא הכהן את הצרעת -
יש איסור לקצוץ מחשש נגע.
והאם מותר להצמיח שיער באמצעות משחות במקום שיש בו צרעת.

יישום הדינים לאחר החורבן. שרבי טרפון שחי לאחר החורבן היה לו מקל ארז בו טיהר מצורעים,
האם הסיבה היא אובדן מסורת זיהויים של הצבעים? הר א,וייס שולל זאת ומנמק הסבר זה.
האור שמח "..הרי לא ייתכן שיהיה כך עד סוף ימיו, ומשום כך ביטלו דין מצורע."

כוהני חזקה הם כוהני ספק או וודאי. והנפק"מ לגבי מספר דינים:
* הראשון - יכלתם לטמא מצורע. שכאן לכאורה צריך כהן מיוחס.
* האם כיום יש ליתן מעשר שני ללוי .
* אכילת חלה בחו"ל לכהן שטבל.
כל הנל בקישור כאן-
https://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=54864

ד.
מאמר של דר' סודי נמיר.
עשיר במקורות בפרשנויות וחידושים -מויקי ישיבה.

צרעת.png (58.17 KiB) נצפה 1061 פעמים

בקישור כאן -
https://www.medethics.org.il/article/%D ... %AA%D7%99/

ויש כמובן גם כאן באוצר אשכולות בנושא זה.

[יהודהא]

למתעיינים בנושא הצרעת כיום-
בהמבשר תורני השבוע גליון 802 פרשת תזריע , מאמר מחכים בנושא של י, שרולוביץ.
והיכול להביא קישור ישיר לשם בוודאי יועיל לרבים כאן.
תודה.