פורום אוצר החכמה

ידוע הדין שנפסק בשו"ע סי' רלה שהאנוס כגון שיכור או חולה שקרא ק"ש של ערבית לאחר עלות השחר יצא. ויש לדון האם נאנס בשינה הוי אונס לענין זה?
והנה בספר האשכול (אלבק) בליקוטים מהלכות קריאת שמע דף לז עמוד ב כתב בשם רב האיי גאון: ההיא נמי דאמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ונאנס בשינה יצא, יש אומר' שחוזר לאחר שנתו וגומרה, ודוקא עד שלא עלה עמוד השחר.
ומשמע מדבריו שלאחר עמוד השחר שוב לא ישלים הקריאה, ואף שנאנס בשינה ולכאורה יכול להשלים, אונס שינה לא הוי אונס.
חיפשתי ולא מצאתי שדנו בכך הפוסקים.

בגמרא בריש ברכות שהחמירו מאוד (אמרו על זה העובר על דברי חכמים חייב מיתה כמדומה) במי שבא לביתו עייף מהשדה וישן קודם שקרא קריאת שמע, משמע לכאורה שלא יצא שכן על פי רוב כבר קמו משינתם - עכ"פ אלו הפועלים - הרבה לפני הנץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע אז