פורום אוצר החכמה

מה הדין אחד שנהג מנהג בבחרותו שלא אחז מזה ונהג כך רק מפני כבוד אביו ובבגרותו מעוניין להפסיק עם המנהג האם צריך התרה?
למתעניינים המנהג הוא אכילת מוצרים מתועשים בפסח

לא הבנתי: האב (והבן) נהג לאכול ורוצה להפסיק? או נהג שלא לאכול ורוצה להתיר לעצמו להתחיל לאכול?

הוה אמינא כתב:לא הבנתי: האב (והבן) נהג לאכול ורוצה להפסיק? או נהג שלא לאכול ורוצה להתיר לעצמו להתחיל לאכול?

האב נהג לא לאכול והבן רוצה לאכול

עבד הבורא כתב:מה הדין אחד שנהג מנהג בבחרותו שלא אחז מזה ונהג כך רק מפני כבוד אביו

גם בעודו 'מופלא הסמוך לאיש' אחז כך?

.

והאם מנהג אבותיו אינו דבר המחייב?

ונתנו ידידים כתב:והאם מנהג אבותיו אינו דבר המחייב?

דבר ראשון הנידון מצד נדר דבר שני מניין שמנהג אבותי שלא הוקבע לאיסור אלא רק בתור חומרא מחייב??

א. זה היה שאלתי, גם אם שייך התרה מצד נדר האם המנהג אינו דבר המחייב כשלעצמו.
ב. מה הכוונה בתור חומרא, הם נוהגים איסור בדבר של היתר וכמו מנהג שלא לאכול קטניות ומנהג שלא לעשות מלאכה בת"ב ובע"פ.

לגבי שרויה שאלתי את הגרמ"מ פרבשטין ואמר שאי"צ התרת נדרים
(ובכלל דעתו לגבי מנהגי אבות של"צ, ומה שמחייב כמו מנהג מקום אזי לא מועיל לו)

ונתנו ידידים כתב: מה הכוונה בתור חומרא, הם נוהגים איסור בדבר של היתר וכמו מנהג שלא לאכול קטניות ומנהג שלא לעשות מלאכה בת"ב ובע"פ.

נוהגים איסור בדברים מתועשים כדי להתרחק מכל אפשרות שיהיה חמץ

עבד הבורא כתב:

ונתנו ידידים כתב: מה הכוונה בתור חומרא, הם נוהגים איסור בדבר של היתר וכמו מנהג שלא לאכול קטניות ומנהג שלא לעשות מלאכה בת"ב ובע"פ.

נוהגים איסור בדברים מתועשים כדי להתרחק מכל אפשרות שיהיה חמץ

גם את המנהג של קטניות אפשר להגדיר כך

בן המחבר כתב:. צורף קובץ

יש''כ קראתי את דבריו למעשה הוא מסיק שאין משמעות למנהג אבותיו בלי שנהגו כך הציבור או הקהילה ולגבי ם צריך התרה לכאורה נראה מהב''י שהוא מביא שכן דלכאורה כל מנהג אבות הוא דומה למקרה שלנו שהקיום נעשה רק בגלל אביו אך ניתן לחלק כי כאן גם מראש לא אחז ממנהג זה ורק מפני כבוד אביו נהג כן