ביה"ל סי' קל"ו: "אבי הילד בשבת כשאשתו בריאה והולכת לביהכ"נ מחויב לקרותו אבל אם היא חולה ואינה יכולה לילך אינו חיוב עד שתלך. ואם הוא מ"ם יום לזכר או שמונים לנקבה הוא חיוב אף שאינה הולכת דהוא זמן הבאת הקרבן. והמפלת בעלה חיוב אא"כ הפילה צורה שאין אנו בקיאין בה".
כשמתה ח"ו, כתב המג"א בסי' רפ"ב ס"ק י"ח שאין חיוב עלייה, והיינו משום שאין חיוב קרבן.
ביוצא דופן אין חיוב קרבן. [נידה מ.]
לפ"ז גם אין חיוב עלייה [עכ"פ אם אינה הולכת]!
מה דעת חו"ר?