כמה שנים קודם בניית בית המקדש השני הקריבו קרבנות

[מן הדרום]

בספר דרישת ציון כתב הרב קלישר-"וכן במקדש שני שהיו מקריבין במזבח כ"ב שנה קודם בית המקדש "
מישהו יודע מקור לכך

[עזריאל ברגר]

הכוונה היא מהצהרת כורש ועד אישור הבניה על ידי דריוש.
לי היה זכור שזה היה ח"י שנים.
עכ"פ ברור שזה ארך כו"כ שנים.

[קו ירוק]

במגילה יא: משמע שהיה י"ח שנים.
אין שום מקור ליותר מזה.

[עזריאל ברגר]

במגילה יא: משמע שהיה י"ח שנים.
אין שום מקור ליותר מזה.

אז כנראה זכרתי מהגמרא. יישר כח.

[ונתנו ידידים]

אציע פתרון איני יודע אם נכון הוא.
היה יח שנה עד תחילת הבנין כשנ"ת, ולקח עוד 4 שנים עד סוף הבנין, וביחד הוא כב שנה.

[מן הדרום]

מספר משיב מלחמה-
לפי ההלכה של המשנה במס' שבועות שבאחד מכל אלו תנן הלא חידוש העבודה של המזבח היה לפי האמור לעיל כ"ב שנה לפני עלייתו של עזרא לארץ ככתוב בשנת שבע לארתחשסתא המלך ויבוא ירושלים בחודש החמישי היא שנת השביעית למלך עזרא ז' זי ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שש למלכות דריוש מלכא עזרא ו' ט"ו וכ"ב שנים לפני כן בנו את מזבח אלקי ישראל להעלות עליו עולות ככתוב בתורת משה איש האלקים עזרא ג ב' ולר"נ איך הקריבו על המזבח במשך כ"ב שנה הרי עדיין לא עלה עזרא ולא קידשו את מקום ...

[בן מיכאל]

אציע פתרון איני יודע אם נכון הוא.
היה יח שנה עד תחילת הבנין כשנ"ת, ולקח עוד 4 שנים עד סוף הבנין, וביחד הוא כב שנה.

פשוט כדבריך.

[קו ירוק]

זה אמת אבל זה לא נכון.
כי בכל מקום מוזכר בניית בית המקדש על תחילת הבניה ולא על חינוכו. כך בבית שבנה שלמה וכך בבית שני.

[קו ירוק]

מספר משיב מלחמה-
לפי ההלכה של המשנה במס' שבועות שבאחד מכל אלו תנן הלא חידוש העבודה של המזבח היה לפי האמור לעיל כ"ב שנה לפני עלייתו של עזרא לארץ ככתוב בשנת שבע לארתחשסתא המלך ויבוא ירושלים בחודש החמישי היא שנת השביעית למלך עזרא ז' זי ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שש למלכות דריוש מלכא עזרא ו' ט"ו וכ"ב שנים לפני כן בנו את מזבח אלקי ישראל להעלות עליו עולות ככתוב בתורת משה איש האלקים עזרא ג ב' ולר"נ איך הקריבו על המזבח במשך כ"ב שנה הרי עדיין לא עלה עזרא ולא קידשו את מקום ...

לפי המשנה, אבל לא להלכה. כי להלכה בכל אלו תנן, ולא באחד מכל אלו תנן, ואין מי שחולק בזה.
והקריבו אע"פ שאין בית, כי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא.
ולפי ר"נ עשו קלעים והם מחיצות הבית. ולפי רב הונא קלעים לצניעותא בעלמא. ולא היה צריך את עזרא בשביל לקדש, אלא זרובבל ויהושע הכהן הגדול קדשוהו בנסהדרין שהיתה להם.

[בן מיכאל]

אציע פתרון איני יודע אם נכון הוא.
היה יח שנה עד תחילת הבנין כשנ"ת, ולקח עוד 4 שנים עד סוף הבנין, וביחד הוא כב שנה.

פשוט כדבריך.

זה אמת אבל זה לא נכון.
כי בכל מקום מוזכר בניית בית המקדש על תחילת הבניה ולא על חינוכו. כך בבית שבנה שלמה וכך בבית שני.

כן, אבל הרב קאלישר מדבר על הקרבה אע"פ שאין בית, ולענין זה לא רלוונטי שהתחילו לבנות, ולכן הוא כותב בלשון זו.

[קו ירוק]

ברגע שמתחילם לבנות, זו חומת הבית כמו הקלעים שנעשו לשם בית.
מה שאנו אומרים בית ראשון עמד ת"י שנים ובית שני ת"כ שנים זה מתחילת בנייתו. כי הוא כבר היה בית המקדש.

[ונתנו ידידים]

ברגע שמתחילם לבנות, זו חומת הבית כמו הקלעים שנעשו לשם בית.
מה שאנו אומרים בית ראשון עמד ת"י שנים ובית שני ת"כ שנים זה מתחילת בנייתו. כי הוא כבר היה בית המקדש.

אם קבלה נקבל, אבל אם מסברא מהיכי תית?
והראיה שהבאת, נו נו.

[קו ירוק]

זה קבלה, וכך זה לדעת רב הונא בשבועות.

[ונתנו ידידים]

זה קבלה, וכך זה לדעת רב הונא בשבועות.

מהו מקור הקבלה?
ואולי תוכל לציין לי מ"מ בשבועות.

[קו ירוק]

מגילה י. ושבועות טז.
תנאי היא דתנן אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עושין קלעים להיכל, וקלעים לעזרה [ופירש"י: קא סלקא דעתך במקום חומות היכל, שיהא מזבח הבנוי בעזרה קרוי אשר פתח אהל מועד, שאלמלא כן לא היו מקריבין עד שיגמר הבנין, והם התחילו להקריב קרבנות משבאו שם בימי כורש, כמו שכתוב בספר עזרא, ועד עשרים ושנים שנה אחרי כן לא נגמר הבית, בשנת שלש לדריוש האחרון], אלא שבהיכל בונין מבחוץ, ובעזרה בונין מבפנים. ואמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית, אוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה. מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה, וקידשה לעתיד לבוא. מכלל דרבי אליעזר סבר לא קידשה לעתיד לבוא. אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי, דלמא דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא. ומר מאי דשמיע ליה קאמר, ומר מאי דשמיע ליה קאמר. וכי תימא קלעים לרבי אליעזר למה לי, לצניעותא בעלמא.

א"כ לדעת ררבי אליעזר הקלעים היו חומות מקדש מיד כשבאו זרובבל ויהושע הכהן הגדול. וזהו בית המקדש.
(ומה שרש"י כתב בלשון קס"ד לא כי הגמרא חוזרת בה מזה, אלא כי הגמרא דחתה את הוכחת ר' אליעזר מזה).

וגם הראיה שהבאתי היא ראיה אלימתא.

[ונתנו ידידים]

אדרבה משם ראיה להיפך, כי הרי מבואר שלרבי יהושע לא היו קלעים, וההיתר להקריב הוא רק מדין מקריבין אע"פ שאין בית, ורק ע"י קלעים נחשב שיש בית. וא"כ רבי הירש קאלישער שמדבר לפי שיטת רבי יהושע יפה אמר שכ"ב שנים עד שגמרו בנין הבית הקריבו בלי בית.

[קו ירוק]

לא הבנתיך כלל.
קלעים היו בקבלה, השאלה למה.
לפי רבי יהושע לצניעותא בעלמא משום שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא וקדושת מקדש קיימת וזה לפני ה'. ולפי רבי אליעזר זה מחיצות חדשות שקדשום להיות בית.

[ונתנו ידידים]

-------------
עשיתי כמה טעיות בהודעתי ומחקתיה לבינתיים עד שאחזור ואכתבנו.

[קו ירוק]

לא הבנתי.
להדיא בגמ' לדעת ר"א שעשו מחיצות שהם בית, והקריבו. ואין שום סיבה לומר שנחמיה עשאם בתחילת בניין בית שני, אלא זרובבל ויהושע כה"ג עשאום וקדשו הבית בסנהדרין דאחת מכל אלו תנן.
ומפורש בריש ספר עזרא (פ"ג) דהקריבו קרבנות מעת עליה ראשונה בימי כורש.

אז נכון שצדק רצ"ק שכ"ב שנה לא הושלמה בניית הבית ואעפ"כ הקריבו, אבל על זה ציינתי שמוכח שתחילת בנין הבית הוא נקרא כבר שהבית עומד, ולא כשנחנך. כמו שמצינו בבית שבנה שלמה לפי חשבון סדר עולם, וכ"ה בבית שני.

[ונתנו ידידים]

ברגע שמתחילם לבנות, זו חומת הבית כמו הקלעים שנעשו לשם בית.
מה שאנו אומרים בית ראשון עמד ת"י שנים ובית שני ת"כ שנים זה מתחילת בנייתו. כי הוא כבר היה בית המקדש.

אם הקלעים נחשבים כבית הרי היו קלעים מזמן זרובבל ויהושע שהרי הקריבו אז קרבנות, והרי חשבון הת"כ שנים לכו"ע לא התחיל עד שנים לדריוש, וא"כ ע"כ לא משום קלעים נקרא בית אלא משום שהתחילו לבנותו.
ועד שלא גמרו לבנותו היה הקרבתם מדין מקריבים אע"פ שאין בית.
ובזמן שלמה ג"כ לא נתקדשה קדושה שלימה עד שגמר לבנותו שבע שנים אחר תחילת הבנין, ועד אז היו מקריבים בגבעון כמבואר בירושלמי (ראיתי במקדש דוד בה"ב סימן א אות ב), ואעפ"כ לא נמנה על ימי גבעון אלא על ימי הבית כיון שהתחילו לבנות הבית. [וגם אם נאמר שלא הקריבו בגבעון אלא העבירו את הבמה גדולה למקום המקדש מ"מ לא נתקדשה עדיין הבנין עד גמר הבנין כמבואר בזבחים ס ששלמה קידשו כשגמר הבנין. ואע"פ שדוד קידשו כמבואר בזבחים כד היינו רק קדושת פה ותחילת קידוש עיי"ש במקד"ד, ואפי' אם נאמר דקידוש שלם קידש קדושת מחנות מ"מ להקטרה לא היה מקודש עד גמר הבנין כנ"ל, ולהדיא היה מותר הבמות אחר קדושת דוד שהרי בימי דוד ושלמה הקריבו בגבעון. ועכ"פ מבואר להדיא דאע"ג דימי הבית הם ת"י שנים מתחילת הבנין מ"מ לא היה הבית ראוי להקרבה עד סוף הבניה, ולכל היותר היה לו דין במה גדולה באותן הימים.]
וא"כ הה"נ בבית שני מה שהקריבו בד' שנים הראשונים של הבית לא היה מדין בית אלא מדין מקריבין אע"פ שאין בית, ודברי הר"צ קאלישער ברורים מללו.

[קו ירוק]

אמרתי שדבריו נכונים, אבל אינם מדויקים.
כי מנין ימי שני הבתים הוא מתחילת בנייתם. ואילו מקריבין אע"פ שאין בית זה קודם בנייתו, וזה היה רק י"ח שנים.
ולא בדקתי כעת בגדרי הקדושה מה נ"מ יש כשבונין ממש. אבל הוא פשיטא שיש קדושה יתירה בו כשמתחילין בנייתו, דמשו"ה עשו קלעים לצניעותא ולא עשו כל הי"ח שנה שקדמו לתחילת בנייתו.

ומהיכי תיתי שעם תחילת הבנין אסור להקריב במזבח, עד שיושלם חינוכו, בבית ראשון, או בבית שני למ"ד קדושה בראשונה בטלה.
הוא לר' יהושע קלעים שאינן בית ועדיין לא חנכוהו, נחשבים כבית.

ובמקד"ד שם כתב ע"פ ירו' דמגילה, שכל זמן שלא היה ארון במקומו, לא נאסרו הבמות. אבל לא שא"א להקריב במזבח כשיש קלעים.
ואחרי שהיה ארון אזי נאסרו הבמות לעולם למ"ד קדשה לעתיד לבוא.

[ונתנו ידידים]

אמרתי שדבריו נכונים, אבל אינם מדויקים.
א. כי מנין ימי שני הבתים הוא מתחילת בנייתם. ואילו מקריבין אע"פ שאין בית זה קודם בנייתו, וזה היה רק י"ח שנים.
ב. ולא בדקתי כעת בגדרי הקדושה מה נ"מ יש כשבונין ממש. אבל הוא פשיטא שיש קדושה יתירה בו כשמתחילין בנייתו, דמשו"ה עשו קלעים לצניעותא ולא עשו כל הי"ח שנה שקדמו לתחילת בנייתו.

ג. ומהיכי תיתי שעם תחילת הבנין אסור להקריב במזבח, עד שיושלם חינוכו, בבית ראשון, או בבית שני למ"ד קדושה בראשונה בטלה.
הוא לר' יהושע קלעים שאינן בית ועדיין לא חנכוהו, נחשבים כבית.

ד. ובמקד"ד שם כתב ע"פ ירו' דמגילה, שכל זמן שלא היה ארון במקומו, לא נאסרו הבמות. אבל לא שא"א להקריב במזבח כשיש קלעים.
ואחרי שהיה ארון אזי נאסרו הבמות לעולם למ"ד קדשה לעתיד לבוא.

א. איני רואה סתירה בין ב' דברים אלו, שימי הבית נמנה מתחילת בנייתו ומ"מ עד גמר בנייתו צריך להשתמש עם דין מקריבין אע"פ שאין בית, ולכן אפשר לומר שכ"ב שנה היה דין זה.
ב. לפי ההו"א דלר"א קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא ע"כ שהעמידו קלעים בימי זרובבל, ואם כן גם למסקנה שעשאוהו לצניעותא מדובר על כל הכ"ב שנה.
ג. לדאבוני איני מבין דבריך.
ד. הירושלמי כתב שהשתי תודות עשו בגבעון והביאוהו לבית של שלמה, ומוכח מזה שלא יכלו להקריב בבית שלמה עד הקידוש שהיה אחר גמר הבנין.

[קו ירוק]

א. אין קשר בין שני הענינים, ואיך ביכולתנו להמציא איסורים. עד כמה שקדושה ראשונה לא בטלה, לא שייך מקריבין אע"פ שאין בית. וקלעים לצניעותא עבידא.
ועד כמה שבטלה אזי הקלעים זה בית בשביל להקריב במזבח, אבל אינו בית לעבודות שבתוך הבית.
ב. למסקנא הכל משתנה. א"צ לקלעים כלל בשביל להקריב במזבח כי קדושת בית קיימא, וחשיב כנגד אוהל מועד, וכשהתחילו לבנות עשו קלעים לצניעותא.
ג. הבאת דברי המקד"ד שהיו מקריבין בגבעון כי אין מזבח כשר להקרבה עדיין עד שיושלם חינוכו, ולכל היותר הוא במה גדולה. והשבתי שמהיכי תיכי. הא בין בבית ראשון, ובין בבית שני למ"ד קדושה בראשונה בטלה. הא לר' יהושע קלעים שאינן בית ועדיין לא חנכוהו, נחשבים כבית.
ד. אינני בסוגיא כעת אך המקד"ד עצמו לא פסיקא ליה האי ירושלמי להקשות ממנו, כי בד"ה 'ונראה לומר עפ"י הירושלמי מגילה', וגם לעיל מינה מביא הפוך. שאין איסור עדיין להקריב בבמה גדולה, אבל מאז שעשה דוד קלעים כבר אפשר להקריב במזבח, ורק הארון יחדיו הוא אוסר במה עולמית.
ויתכן שתודות ביחוד כי צריך הגשה בעזרה. וליכא עזרה.

[ונתנו ידידים]

א. לא הבנתי דבריך.
ב. מהיכי תיתי.
ג. אנחנו לא מדברים על חינוך אלא על קדושה.
כל זמן שלא קידשוהו אסור להקריב, ולכן לפי ר"א לההוא הוצרכו לקלעים כבר מזמן זרובבל, כדי לקדשו.
גם שלמה לא קידשו עד אחר בנין הבית ואם כן כל עוד שלא קידשו אסור להקריב. ולכן אמר הירושלמי שהוצרכו להביא התודות מגבעון כי אסור להקריב קרבנות ציבור שלא בבמה גדולה וביהמ"ק כיון שעדיין לא היה קדוש היה אסור להקריב שם.
גם אם נאמר דלא כירושלמי והקריבוהו שם היינו משום שיתכן שהעבירו את הבמה גדולה לירושלים, אבל הקרבתו היה מדין במה גדולה כי כל עוד שלא קידשוהו אין לא דין מקדש ואי אפשר להקריב שם מדין מקדש.
[כן הוא לרוב דעות, יש תוס שדוד קידשו והוא סותר להגמ' בזבחים ס' ומ"מ גם לדידי' לא נאסר הבמות עד אחר גמר הבנין ובפשטות לא הקריבו שם.]
נמצא שמה שאמרו שהבית עמד תי שנים אינו אלא מנין בעלמא דהיינו שמתחילת בנינו עד חורבנו היה תי שנים אבל לא היה לו קדושת בית עד גמר בנינו.
וכן הוא בבית שני דמה שאמרו שעמד תכ שנים אינו אלא מנין בעלמא שמתחילת בנינו עד חורבנו היה כן. דהרי ממ"נ אי לההו"א ולר"א כבר העמידו קלעים והקריבו קרבנות בזמן זרובבל, ואי למסקנא ולר"י היה הקרבתו עד גמר הבנין מדין מקריבין אע"פ שאין בית.
ד. כמדומני שהכל כלול במה שעניתי לך.
ותל"מ, תהא ברוך.

[קו ירוק]

א. א"א לומר שכ"ב שנה היה דין זה. כי ממה נפשך דין בית בכל מקרה היה מיום שעלה זרובבל ויהודע כה"ג, כי היו קלעים או למחיצות או לצניעותא.
והיות וגיזרת ע' שנה מסתיימת עם תחילת בנין הבית ולא בחינוכו (מגילה יא), והיות ומנין ימי הבית ת"כ שנה נמנה מתחילת בנייתו, ע"כ מאז שמתחילם לבנותו חשיב דאיכא בית. ההגדרה כ"ב של רצה"ק שנה אינה מדויקת. ותו לא מידי.
ב. קיימא לן הלכה למעשה דקדו' ראשונה קדשה לעת"ל (שאל"כ גם האידנא אין קדושה בהר הבית). וא"כ א"צ בבית שני קלעים כלל. ורק לצניעותא עבידא. וע"כ זו כוונת מסקנת הגמ' דמגילה.
ג. אינני בסוגיא כפי שציינתי וצר לי שלא אוכל לדון בזה כעת.
מסברא לא שייך להבדיל בין מניין שנות בית, לבין קידושו, אם לא קדשוהו הוא לא עמד על עמדו. זה אבנים בעלמא.

[ונתנו ידידים]

א. זו נקודה שלא ביארתי לגמרי, ובאמת כתבתי על זה בהתגובה שמחקתי ולכן אשלימנו עכשיו.
הנה לפי ר"נ וכן לדעת ר"א לפי ההו"א שהוצרכו לקדש המקום והבית כדי להקריב קרבנות הרי ברור שקידשוהו כשעלה זרובבל והתחילו להקריב כי בלא קידוש היה אסור להקריב. [וגם זהו ראי' שמנין שנות הבית אינו אלא ענין טכני כי הרי לדידהו אין נפ"מ בין משעלה זרובבל שעשו קלעים לשם מחיצות וקידשוהו לבין ת"כ שנות הבית אלא שהמנין מתחיל משנת שנים לדריוש שהתחילו לחלוטין לבנות הבית, אמנם לפי מה שאכתוב להלן יש נפ"מ בין בית לקלעים.]
ולפי ר"י שקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא ולא הוצרכו לקדש כדי להקריב, באמת היה הקרבתם מדין מקריבין אע"פ שאין בית וכעדותו של רבי יהושע.
אמנם קשה דהרי גם אחר שבנו הבית לא הוצרכו (וגם לא יכלו) לקדשו והקריבו מכח קדושה ראשונה וא"כ במה נשתנה דינם בכ"ב שנים אלו מאשר אח"כ. וי"ל דהרי אם כי לאמיתו של דבר אין נפ"מ בין השנים האלו מ"מ הרי על השנים האלו אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבים אע"פ שאין בית, והיינו משום שאחר שנבנה הבית הרי ברור שהיה מקודש דהרי בית בעי קידוש, והיינו או ע"י שקידשוהו למ"ד שאפשר לקדש באחת מכל אלו או ע"י קדושה ראשונה, אבל לפני שהיה בית ע"ז יש דיון איך הקריבו שם הרי כיון שלא היה בית א"א לקדשו דאין קדושה אלא בשעת בנין (שבועות טו:), וע"ז נתנו ב' תירוצים או שהעמידו קלעים במיוחד כדי לקדש או מדין מקריבין אע"פ שאין בית, וכיון שלמסקנא ולכו"ע היה ההקרבה אז רק מדין מקריבין אע"פ שאין בית שהרי אפילו אם העמידו קלעים (ובאמת שאינו מוכרח שהוא מוסכם שהעמידו קלעים ויתכן שר"י חולק ע"ז גם למסקנא מ"מ כיון שאין הכרח לזה ננקוט בפשטות שהיו קלעים לצניעותא לכו"ע) מ"מ לא קידושוהו והקלעים היה לצניעותא בעלמא וא"כ עיקר היתר ההקרבה היה מדין מקריבין אע"פ שאין בית משא"כ אח"כ שע"ז מעולם לא היה קשה כי עד כמה שהוצרכו לקידוש ודאי שקידשוהו אז כי הרי בנו הבית ולא הוצרכו ליתן התירוץ.
ועוד יותר מזה שהרי בנחמיה מבואר שעזרא קידש את חומת העיר, ומבואר בגמ' דלמ"ד קדושה ראשונה קידשה לעת"ל עשה כן לזכר בעלמא, וא"כ מסתמא גם חומת הבית קידשו לזכר, וכיון שלא היה נצרך לדינא לא עשאוהו בשעת העמדת קלעים שלא היה אלא לצניעותא בעלמא אלא עשאוהו בשעת גמר בנין כדינו העיקרי ולפני זה הסתמכו לגמרי על הדין מקריבין אע"פ שאין בית ולא היה קידוש גם לא לזכר.
ובכל אופן אחר כל האריכות נאמר בקיצור שזה ברור שאין נפ"מ בין הי"ח שנה להד' שנים כי אילו היו קלעים היו בשניהם ואילו אין מתייחסין להקלעים אלא להבית הרי בשניהם אין בית בפועל ולדינא רק למנין הבית שהתחילו למנות מתחילת בנייתו, וכיון שאמר ר"י שדיםם ההקרבה בימי זרובבל היה מדין מקריבים אע"פ שאין בית הרי זה שייך לכל הכ"ב שנים עד גמר בנין הבית שהיה ראוי מצד עצמו לקידוש.
[יש תורה שחוץ מדין קדושת מקום איכא גם דין בית ולכן אמרו מקריבין אע"פ שאין בית, ואם יהיה לאל ידי להאריך בזה אכתבנו בעזה"י בל"נ, ולפ"ז באמת גם לר"א וגם לר"י איכא מציאות של בית אחר שגמרו הבית ולענין זה לא מהני קלעים (וודאי לא קלעים שנעשו לצניעותא בעלמא) ולכן עד שגמרו הבית היה הדין של מקריבין אע"פ שאין בית.]
ב. ג. כמדומני שביארתי דברי היטב בהערותי הקודמות, וטוב שנתחדדו הצדדים, וכמו שכתבת ותו לא מידי.

[קו ירוק]

אודות שכתבת שלא העמידו קלעים א"ז מוכרח שזה מוסכם. אפושי פלוגתא לא מפשינן. ו'שמעתי כו' עושין קלעים' היינו קבלה.
מנין שנות בית מסתמא יש נ"מ, וא"ז פטפוטי מילא בעלמא. ובמה נגמרו שבעים שנות גלות כשהתחילו לבנות הבית, ולמה לא נאמר שהיו רק נ"ב שנה. שהרי עיקר העבוה זה קרבנות. וזה כבר היה.

[ונתנו ידידים]

א. אודות שכתבת שלא העמידו קלעים א"ז מוכרח שזה מוסכם. אפושי פלוגתא לא מפשינן. ו'שמעתי כו' עושין קלעים' היינו קבלה.
ב. מנין שנות בית מסתמא יש נ"מ, וא"ז פטפוטי מילא בעלמא. ובמה נגמרו שבעים שנות גלות כשהתחילו לבנות הבית, ולמה לא נאמר שהיו רק נ"ב שנה. שהרי עיקר העבודה זה קרבנות. וזה כבר היה.

א. מסכים איתך לגמרי וכן כתבתי בהודעתי הקודמת שכך היכ הפשטות והיינו מהטעמים שכתבת.
ב. יש כו"כ נפ"מ גדולה בין בית ללא בית, נרות קטרת, יתכן שעבודת יו"כ צריך בית, לשכת הגזית, יתכן שעליה לרגל צריך בית, וכן קיום מצות עשה לבנות בית, וכל תבניתו של הבית שנאמרה הכל בכתב. וכל הדברים האלו הוא גם לר"א שעשו קלעים לקדשו.
ולכן עד שלא הותר להם לבנות הבית היו בגלות ורק כשקיבלו הרשיון והתחילו לבנות נחשב שנגמר הגלות. ואע"ג שעד שלא נגמר אין בית מ"מ כיון שהתחילו לבנות נחשב הוא משנות הבית.
אבל אנו עסקנו עד עכשיו על קדושת המקום ועל דין היתר הקרבה וזה אינו תלוי בבית בפועל.

דרך אגב, האם יש ראיה שהקריבו כל יח שנים, ויתכן שאחר שכתבו שטנה והפסיקו בנין הבית הפסיקו גם את ההקרבה, ואם כנים דברי אז גם לענין עצם ההקרבה לא נגמרו שנות הגלות עד שתים לדריוש.

[קו ירוק]

ב. יש הרבה נ"מ. אני אמרתי שלא יתכן שמונים בית להתחלת תבנייתו בלי שיש בזה נ"מ, שא"כ זה פטומי מילי.
ג. הרי התחילו להקריב מיד כמבואר בעזרא. ואם הפסיקו עדיין יכולים להקריב. אבל בשום מקום לא כתוב שהפסיקו להקריב. עכ"פ כ"ב שנה לא קשור. כי בודאי התחילו להקריב אחרי י"ח שנה מזרובבל.

[ונתנו ידידים]

ב. כמדומני שביארתי דברי היטב, אולי תעיין שוב בדברי.
ג. איני מבין כונתך ומה ענית לי.
היה ברוך.