פורום אוצר החכמה

האם הש"ץ יכול לומר ברכת מעין שבע כשחלק מהציבור עדיין אוחזים בשמו"ע?
[לדעת הט"ז צריך מנין בויכולו].

לכאורה פשוט שהיא ככל חזרת ש"ץ, ודיניה בסימן קכד

למה?
ברכת מעין שבע טעמה שונה מחזרת הש"ץ שנתקנה להוציא מי שאינו בקי, משא"כ ברכת מעין שבע נתקנה רק להארכת התפילה, ואדרבה נתקנה כדי שיחיד שמגיע מאוחר לתפילה, שיוכל עדיין לסיים תפילתו בזמן שהש"ץ אומר הברכה.
ונניח שיש מנין מצומצם האם נאמר שהש"ץ ימתין שהעשירי יסיים תפילתו, או אדרבה משום הכי נתקנה כדי שהיחיד יוכל להתפלל בעוד שהש"ץ אומר הברכה.
האם יש איזה מקור על זה?

ואולי דינו כמו קדיש שאין צריך תשעה עונים לדעת כמה פוסקים

אמר אברהם כתב:למה?
ברכת מעין שבע טעמה שונה מחזרת הש"ץ שנתקנה להוציא מי שאינו בקי, משא"כ ברכת מעין שבע נתקנה רק להארכת התפילה, ואדרבה נתקנה כדי שיחיד שמגיע מאוחר לתפילה, שיוכל עדיין לסיים תפילתו בזמן שהש"ץ אומר הברכה.
ונניח שיש מנין מצומצם האם נאמר שהש"ץ ימתין שהעשירי יסיים תפילתו, או אדרבה משום הכי נתקנה כדי שהיחיד יוכל להתפלל בעוד שהש"ץ אומר הברכה.
האם יש איזה מקור על זה?

כדי להאריך התפילה תיקנו חזרת הש״ץ ויש לומר שדינו שוה לכל חזרת הש״ץ לענין זה.

מעין שבע מועילה להוציא את השומע כדין חזרת הש"ץ, ואפי' אם הוא בקי, כנפסק בשו"ע סו"ס רסח (דתפ"ע ביסודה רשות. וכיו"ב כתב המ"ב גבי תשלומי ערבית בשחרית ע"י חזרת הש"ץ. ובדעת החולקים על השו"ע הנ"ל יש לדון על מה פליגי). ויש עוד להעיר מהנדון אם צריך לכרוע בה.