פורום אוצר החכמה

מבואר בפוסקים שכמו שאין לאכול לפני קיום מצוה ה"ה שאסור ללמוד שמא ישתקע בתלמודו וישכח לקיים המצוה וא"כ למה מותר ללמוד ד"ת בסעודה והרי הוא חייב בברכהמ"ז [כמובן שאין לשאול איך מותר להמשיך לאכול... שהרי בסופו של דבר יגמור לאכול ואז יברך כדרך הסועדים משא"כ במצוה אחרת שאינה שייכת לסוף הסעודה שחוששים שישכח לקיימה

אם עוד לא סיים סעודתו א"כ עדיין לא חל עליו החיוב וקודם החיוב מותר ללמוד.

לכאורה החיוב חל לאחר שאכל שיעור חיוב ברכהמ"ז [אכן מצינו כן כמדומני לענין זימון וצ"ב]

אולי כיון ששולחנו לפניו לא חיישינן שישכח כולי האי עד שיעבור זמנו.
מלמד שכאן יש חיוב מיוחד ללמוד תורה
ובאמת בישיבות מצוי לפעמים שמאריכים בד"ת ועוברות יותר מ 72 דקות ויש לשים לב לכך ולהקפיד לאכול פת בנתיים.

כהן כתב:לכאורה החיוב חל לאחר שאכל שיעור חיוב ברכהמ"ז [אכן מצינו כן כמדומני לענין זימון וצ"ב]

הוא חייב במצווה אבל עדיין לא הגיע זמנה

לכאורה זמן המצוה הגיע ומאיזה טעם בגלל שרצונו לאכול יחשב שאי"ז זמנה ב.מצות שזמנן ביום אסור לאכול מעלוה"ש אע"פ שצריך לקיימם מהנה"ח לכתחילה וכ"ש כאן

כהן כתב:לכאורה זמן המצוה הגיע ומאיזה טעם בגלל שרצונו לאכול יחשב שאי"ז זמנה ב.מצות שזמנן ביום אסור לאכול מעלוה"ש אע"פ שצריך לקיימם מהנה"ח לכתחילה וכ"ש כאן

זמן המצוה לברך אחר אכילתו והוא עוד לא גמר אכילתו ולא הגיע זמנה אע"פ שכבר חל חיובה להתחייב בה כשיגמור לאכול. ואינו דומה למצוות שזמנן כל היום שהגיע זמנן (המקביל לזה בברהמ"ז הוא משעה שגמר סעודתו עד אחר העיכול).