שהיו עמלק מחשבים את השעה באיצטרולוגיה מתי ינצחו

[חיימקה]

כ"כ רש"י בסוף בשלח שזוהי כוונת הכתוב "עד בוא השמש" והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות.
וק"ל מי אמר שיש להם בכלל שעה לנצח או בל"א למה נותנים להם משמים בכלל אפשרות ששעה מסויימת ביום הם ינצחו

[חיימקה]

ראיתי בדעת זקנים שם שכתב שהם שלחו למלחמה אנשים שלא ימותו באותו יום כפי שראו באיצטגנינות ולכן יהושע לא הרגם אלא רק החלישם וכפי שכתוב "ויחלוש יהושע".
עכ"פ רש"י שם לא למד כן . וכן רשי למד שע"פ האיצטגנינות עמלק יכלו לנצח . ועדיין קושיא במקומה עומדת

[יאיר]

יש שעות ביום שמידת הדין יותר מתוחה וכן כוחות הגויים, הטומאה והס"א יכולים לשלוט יותר ואכמ"ל.

[חכם באשי]

ראיתי בדעת זקנים שם שכתב שהם שלחו למלחמה אנשים שלא ימותו באותו יום כפי שראו באיצטגנינות ולכן יהושע לא הרגם אלא רק החלישם וכפי שכתוב "ויחלוש יהושע".
עכ"פ רש"י שם לא למד כן . וכן רשי למד שע"פ האיצטגנינות עמלק יכלו לנצח . ועדיין קושיא במקומה עומדת

עי' גם פירוש הרוקח על התורה, סו"פ בשלח, שיהושע בחר אנשים שנולדו באדר שני, שהם אינם תחת המזלות. וכך בפירוש רבינו אפרים (והביאו החיד"א [שראהו בכת"י], וממנו העתיק רצ"א מדינוב ב'בני יששכר'). והמקור כנראה, במדרש אבוד, שכבר הקלירי פייט את הענין. והדברים עתיקים.

[חיימקה]

והמקור כנראה, במדרש אבוד, שכבר הקלירי פייט את הענין. והדברים עתיקים.

שמא אפשר הפניה לקלירי זה.
נ.ב. בירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח כתב שעמלק בחרו אנשים שלהם יום הולדת באותו יום וממילא מזלם יותר טוב.

[חכם באשי]

פרופ' ש' אליצור, בהרצאתה 'פיוטים קדומים כמקור לתיארוך מסורות מדרש' (הרצאה בכנס: מדרשי אגדה בארץ ישראל ותפוצתם, יד יצחק בן צבי, א' בסיוון תשע"א) עסקה בנושא. אלו דבריה:

מסורת נוספת המתועדת לראשונה בתקופת הגאונים נרמזת בפיוטים קלסיים אחרים. בפיוט קידוש ירחים לראש חודש אדר ב' כתב ר' פינחס הכהן (ארץ ישראל, מאה ח'):
ג אֲדָר שֵׁנִי / סָח לַמְשָׁרֵת בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים
עָרַךְ מִלְחֶמֶת וַיַּחֲלוֹשׁ קְדֵישִׁים
הקטע עוסק, כמובן, במלחמת עמלק; אך מה עניינה אצל 'אדר שני'? מלחמת עמלק התרחשה בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, ובהכרח – בחודש אייר; אך במקום שר' פינחס סתם ורמז, כבר פירש שנים רבות לפניו ר' אלעזר בירבי קיליר, ובשבעתא לפרשת זכור כתב:
ד יְהוֹשֻׁעַ דֹּרַשׁ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם
דְּחוֹת צַר הַבָּא מֵאֲרָם נַהֲרַיִם
הָבְחֲרוּ אֲנָשִׁים יְלוּדֵי אֲדָרַיִם
כלומר: המילים 'בחר לנו אנשים' מכוונות לאנשים 'ילודי אדריים', ועל פי שני הפיוטים כאחד נראה שהכוונה: אנשים שנולדו באדר שני. מסורת מוזרה זו אינה מצויה במדרשים המקובלים, אך עולה בחיבור מאוחר יחסית, שוב מתקופת הגאונים, והפעם 'ספר והזהיר' הבבלי, שם נאמר (2):
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים - ולמה ליהושע, כדי שיבחר אנשים שנולדו באדר שני כמותו (ספר והזהיר, יתרו, לד).
מדובר אפוא במסורת ארץ ישראלית קדומה; אך מדוע היה על יהושע לבחור דווקא ילידי אדר ב'? לכך לא נמצא תשובה אלא בגלגול מאוחר יותר של המסורת, והפעם אצל פרשן אשכנזי מימי הביניים, הוא החזקוני (לשמ' יז, ט), המסביר (3):
בחר לנו אנשים שנולדו באדר השני ואין להם לירא ממכשפות, שהרי אין בו מזל, ובני עמלק מכשפנים הם ויש להם יכולת בי"ב מזלות, ובעת שאין בו מזל אין כשוף מצליח.
פייטני ארץ ישראל מלמדים אפוא על קדמות המסורת; וספר הדרשות הבבלי בצד הפרשן האשכנזי מסבירים אותה בדרך הזורעת אור על הפיוטים.

[חיימקה]

ייש"כ ומדבריה למדנו מקור נוסף לאדר שני שכתבתם-החזקוני

[חכם באשי]

ומה עם ספר 'והזהיר' שמתקופת הגאונים?!

[חיימקה]

אמת ויציב

[חקר]

לא ראיתי את הרוקח שציין חכם באשי, אבל יש עוד התייחסות שלו לענין בספר שערי בינה שמביא ענין זה בשם ילקוט נביאים.
[עקב טעות הושמטה שורה]
ואגב דאגב, ידוע למאן דהו מהו 'ילקוט נביאים' הנ"ל.

[חכם באשי]

לא הבנתי. הרוקח עצמו ב'שערי בינה' (=אחת ממהדורות פירוש הרוקח למגילת אסתר) מביא את הדבר בשם 'ילקוט נביאים'?

[חקר]

ציינת לפירוש הרוקח על התורה, והוספתי שבספר שערי בינה מובא מקבילה לזה, לא ברור?

[יאיר]

מהו 'ילקוט נביאים'

לכאורה הוא ילק"ש על הנביא וצ"ב.

[יאיר]

חבקוק פרק ג' סימן תקסד
"שמש ירח עמד זבולה וגו' -
(ברמז ל').

כתיב: והיה כאשר ירים משה ידו.
ר' יהושע אומר:
כשפן גדול היה עמלק.
ומה היה עושה?
היה מעמדי בני אדם ביום גינוסיא שלו, לומר: (ה) לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו.
מה עשה משה?
ערבב את המזלות, הה"ד: שמש ירח עמד זבולה.
וכתיב: רום ידיהו נשא".

[חכם באשי]

חקר, הבנתי. תודה. והכוונה כמובן לפיסקא הקודמת (יום גינוסיא), שהיא מילקוט נביאים (=ילקוט שמעוני על נביאים, והיא הוספת המהדיר, ולא יצאה מעטו של הרוקח!), בעוד שאתה דורש בעיקר את הענין המתחיל ב'ביאור' וכו'. ודוק.
ובכלל, מדוע הנך משתמש בליקוטו המשובש מאוד של רחי"א גד? הרי יש מהדורה משובחת של שערי בינה שהוציא לאור מנשה מ' ליהמן, היא מצויה באוצר!

[חקר]

תודה רבה ל'חכם באשי את יאיר' שהארתם את עיני, היה מופלא בעיני שהרוקח מציין לילקו"ש ולכן שאלתי, אבל לפי"ד שזו הוספת המהדיר ניחא. [במהדורה של ליהמן הציון הזה לא מגוף הטקסט?]
לצערי יש לי גירסא ישנה שאין בה את מהדורתו של ליהמן.

[חכם באשי]

נו, רבי יאיר, אנא הגש לידידינו 'חקר' את העמוד הדרוש במהדורת ליהמן (לי - אין כח..)

[יאיר]

מובא במנות הלוי (ולא מצאתי בגוף הספר בספרו של להימן), עיין כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?15362&&page=10
http://www.otzar.org/aspcrops/15362_9_1 ... 322012.asp

[חכם באשי]

'מכתיבה אשכנזית' שהובא בלינק השני שציין יאיר, הוא פירוש מחסידי אשכנז שנדפס בתוך ספר פירוש רבינו אפרים עה"ת, ובשעה שכתב ליהמן את הדברים עדיין היה מונח בכת"י.

[יאיר]

גם בצילום שהביא ר' חקר כאן viewtopic.php?f=17&t=8257#p75157 הוא בפרשת "בשלח" (ולא בפירוש על אסתר).

[חכם באשי]

הפירוש ש'חקר' הביא הוא ליקוט מאוחר, וכמובן אין ללמוד מאומה מהחלטתו של המלקט.

[חיימקה]

אז מכל הדיון כאן מה כתב הרוקח ? שעמלק בחר אנשים שיש להם יום הולדת כירושלמי -או שבחר אנשים שנולדו באדר שני???

שהרי הבאתם מקורות בשמו לכאן ולכאן

[צופה_ומביט]

אז מכל הדיון כאן מה כתב הרוקח ? שעמלק בחר אנשים שיש להם יום הולדת כירושלמי -או שבחר אנשים שנולדו באדר שני???
שהרי הבאתם מקורות בשמו לכאן ולכאן

הרוקח ["כתיבה אשכנזית" שנדפסה עם רבינו אפרים עה"ת מהדורת קלוגמאנן, כפי שכתב לעיל הרב חכם באשי] בסו"פ בשלח כתב שני דברים, אחר לגבי בחירת האנשים של יהושע, והשני לגבי בחירת האנשים של עמלק. דהיינו:
יהושע [בהוראת משה] בחר אנשים שנולדו באדר שני [שלא שולט בהם כישוף, ועמלק עשה הכל בכישופים, ובמנות הלוי ג, ז הביאו וביאר הטעם מדוע הוצרכו לכך, כי ישראל לא היו אז מוכנים לגמרי, שהרי אמרו היש ה' בקרבנו אם אין, וכשלא היו מוכנים לגמרי שלט בהם כישוף, עיי"ש]. (אגב, ב"כתיבה אשכנזית" שם מובא הדבר בשם "פרקי רבי אליעזר", והמהדיר ציין לפרק מד, שאכן עוסק במלחמת עמלק, אבל לפנינו אינו שם כלל, וצ"ע. גם המנות הלוי שהעתיק קטע זה מהכתיבה אשכנזית מילה במילה - לא העתיק מילים אלה, ומשמע שלא היו לפניו שם. כתבתי בזה גם כאן).
ועמלק בחר אנשים שעתם למות הוא ביום/לילה [לא מסוים, אלא שפלוני ימות בשעות היום, ופלוני ימות בשעות הלילה], והיה שולחם למלחמה כ"א בזמן [יום/לילה] שאין עתו למות בו. [ואכן הועיל לו הדבר, ויהושע רק החלישם ולא הרגם בו בעת הנ"ל, אלא מתו בעת הבאה שבו כבר כן היה עתם למות].
ד"ז מובא בתורה שלמה סו"פ בשלח הערה קג בשם מושב זקנים כת"י. ובמנות הלוי ב, ה הביאו בשם שערי בינה להרוקח [והוא ב"כתיבה אשכנזית" הנ"ל], וציין למנות הלוי התורה שלמה שם (וצ"ל שם דף סד. ובדפוס לבוב תרע"א הוא דף סח.).

רעיון דומה לגבי עמלק מביא רבינו בחיי על התורה שם [מובא ג"כ במנות הלוי שם, ומביא שהביא ד"ז (בלי מקור) הרב יוסף יחייא בביאור המגילה], ולפיו לא מתו אותם עמלקים כלל [עכ"פ באותה השנה]:

בחר לנו אנשים – היה עמלק גדול בחכמת האצטגנינות ובחר אנשי מלחמתו אנשים שלא יוכלו למות בשנה ההיא כי הוא ידע זה בחכמת הכוכבים והמזלות ועל כן אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים כיוצא בהם שלא יוכל להתחכם עלינו שיהרוג הוא מישראל וישראל לא יהרוג אחד מהם וזהו שכתוב ויחלש יהושע ולא אמר ויהרוג.

וראה בתורה שלמה שם אות קג שהביא מהפסיקתא רבתי פי"ב ויחלוש כזה שחולש ומשתייר. ובהערה שם הביא מדעת זקנים שעמלק בחר אנשים שראה בכוכבים שלא עתידים למות באותה המלחמה, ולכן לא היה יכול יהושע להורגם אלא רק חתך ידיהם ורגליהם.
ע"כ דברי הרוקח והמסתעף.

את העניין של יום גינוסיא/הולדת [שעמלק בחר אנשים כאלה שיום הולדתם באותו היום כדי שלא ימותו במלחמה כי אין אדם נופל ביום גינוסיא שלו] לא כתב הרוקח כלל, אלא הוא ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח וכן ילקוט שמעוני חבקוק פ"ג רמז תקסד [שאותו הביא המנות הלוי שם], כפי שהובא לעיל.

באופן מוזר ביותר, המלקט של "פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא עה"ת ומגילת אסתר" (רחי"א גד, לונדון תשי"ט) בסו"פ בשלח עה"פ בחר לנו אנשים העתיק ע"ש הרוקח קטע שלם [בדילוגים] מהמנות הלוי, שרק בתחילתו ממש נמצאים דברי הרוקח [לגבי אדר שני], עד המילים "על ידי כישוף" [שכתב שם המנות הלוי להדיא 'ע"כ'! והשמיטו המלקט!] ומשם מתחיל כנ"ל ביאור המנות הלוי עצמו מדוע הוצרכו לכך. ובהמשך צירף לזה המלקט את דברי המנות הלוי שמצא בילקוט נביאים וכו' [המנות הלוי עצמו ציין שהוא "בחבקוק הנביא" אבל המלקט הנ"ל השמיט מילים אלה!] לגבי האנשים שבחר עמלק [ששייך בכלל לפסוק 'ויחלוש' כנ"ל ולא לפסוק בחר לנו אנשים], וגם את ביאור המנות הלוי לטעמו של דבר, וסיים ב"ע"כ", כאילו הכל מדברי הרוקח.
לא זו בלבד, אלא שכמקור כל הדברים כתב: 'דף ק"ה בספר שערי בינה לרבי אלעזר מגרמיזא ז"ל'. והכל כאן טעות, כי דף ק"ה הוא הדף במנות הלוי (לבוב תרע"א. ובדפוס ונציה שמ"ה הוא בדף ק, א) שמשם הועתקו הדברים, ושערי בינה הוא ספרו של הרוקח שממנו הביא המנות הלוי את הקטע [היחיד והקצר] שהביא ממנו כנ"ל [ולפנינו הוא באותה "כתיבה אשכנזית" הנ"ל בסו"פ בשלח], שכאמור, הוא רק תחילת הקטע הנ"ל בספר הליקוט.
קטע זה מתוך ספר ליקוט זה הוא הקטע שאת חלקו השני [לגבי ילקוט נביאים, שאין בו כלל דברי הרוקח] הביא לעיל הרב חקר, וכאן הרחבתי את מה שכתב לו לעיל הרב חכם באשי לגבי קטע זה בפרט ולגבי רמת האמינות של המלקט הנ"ל בכלל.


ישנו גם ספר פירוש הרוקח על התורה ג"כ (תשל"ט-תשמ"א) שיצא לאור ג"כ ע"י קלוגמאנן, ואינו תח"י. אודה מאד למי שיוכל לבדוק שם בסו"פ בשלח האם מובאים שני הקטעים הנ"ל [או אחד מהם] שהביא המנות הלוי בשמו ע"ש "שערי בינה" [ושנמצאים כנ"ל ב"כתיבה אשכנזית" הנ"ל].
וזאת הגם שראיתי את דברי הרב חכם באשי כאן, עכ"ז מעניין אותי אם נמצא שם.
שו"ר [בקישור הנ"ל בהודעה שלפני כן, ומקודם חמקה ממני שורה זו] שכתב הרב "הכותב" שהפירוש לגבי בחירת יהושע אנשים שנולדו באדר שני לא נמצא בס' הרוקח עה"ת שם. ע"כ.
ולגבי הפירוש השני, בחירת עמלק אנשים שלא ימותו במלחמה - שלח לי כעת באישי הרב החפץ בעילום שמו צילום משם, שכן נמצא שם, וזה לשונו:

עמלק כושפן היה ולקח בני אדם שלא היו יכולין למות, מה עשה משה בלבל המזלות, רום ידיהו נשא [שמש ירח עמד זבולה] (חבקוק ג, י-יא), והחלישן ולא הרגן.

ולכאורה יש כאן איזה חסרון וערבוב:
א. כתב "בני אדם שלא היו יכולין למות" ולא פירש: ביום/בלילה / באותו היום / באותה המלחמה / באותה השנה.
ב. בכל המקורות [הנ"ל בתחילת ההודעה] שהביאו דבר זה לא כתבו שכלפי זה משה בלבל המזלות [ולא הזכירו כלל בלבול מזלות], אלא כתבו שלכן יהושע לא יכול היה להרוג אותם [עכ"פ באותו היום] אלא רק החלישן.
ג. הפירוש כאן הביא גם זאת, שהחלישן ולא הרגן, א"כ מה הועיל בבלבול המזלות? ואף שיש ליישב בדוחק, מכ"מ על פניו נראה כסתירה. [שהרי כל האצטגנינות היתה שלא יכולין למות, וקשה לומר שכלול בזה קטלא פלגא ולהכי אהני בלבול המזל, ורק להכי ולא לגבי מיתה].
ד. בלבול המזלות כתב התנחומא [בשלח סימן כח], והביאו רש"י על אתר, כלפי אצטגנינות אחרת [שהביא פותח האשכול]: "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש, שהיו מחשבים את השעות באסטרולוגיה. מה עשה משה? העמיד גלגל חמה ולבנה וערב את שעותיהן, שנאמר (חבקוק ג יא): שמש ירח עמד זבולה וגו', וכתיב (חבקוק ג י): נתן תהום קולו רום ידיהו נשא".

[צופה_ומביט]

את העניין של יום גינוסיא/הולדת [שעמלק בחר אנשים כאלה שיום הולדתם באותו היום כדי שלא ימותו במלחמה כי אין אדם נופל ביום גינוסיא שלו] לא כתב הרוקח כלל, אלא הוא ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח וכן ילקוט שמעוני חבקוק פ"ג רמז תקסד [שאותו הביא המנות הלוי שם], כפי שהובא לעיל.

כאמור, בכתיבה אשכנזית הנ"ל אינו נמצא, והיא לכאורה זו שמייחס המנות הלוי לרוקח וקורא אותה שערי בינה [כי שני הקטעים שהביא המנות הלוי משערי בינה נמצאים שם אות באות], וכ"כ החיד"א בגוף הכת"י הזה שהוא השערי בינה שהביא המנות הלוי. ואילו את העניין של יום גנוסיא הביא המנות הלוי מילקוט חבקוק, ונמצא גם בירושלמי ר"ה.

כעת שלח לי באישי החכם שליט"א הנ"ל החפץ בעילום שמו:

פירוש הרוקח הנדפס ע"י קלוגמן כנראה אינו שלו, אלא משל תלמיד שהביא מתורת רבו והוסיף עליה ממקורות נוספים.
מצ"ב עמוד מתוך כ"י וטיקן 123, המחזיק פירוש לבראשית ושמות שיתכן שהוא הוא פירוש הרוקח המקורי.

[א"ה: יש לציין שבעמוד זה נרשמה בשני מקומות בתחילת פירוש עניין, המילה "שער" (אמנם בלי פירוט איזה שער), והוא מתאים לחיבור "שערי בינה" שדורש את התורה על פי ע"ג שיטות הנקראות בפי הרוקח "שערים"].
להודעה צורף צילום העמוד מכתה"י, וכך נאמר שם [הכתב שם מאד ברור וההעתקה שלי מדויקת בס"ד עד כמה שבדקתי]:

בחר לנו אנשים: הדומה לנו ישרי לב. לכך סמך כי תעשה הישר בעיני ה', כי תצא למלחמה, זהו מי הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו.
[א"ה: השווה רש"י ומדרשים: יראי חטא, ובפרקדר"א פמ"ד: יראי שמים (אגב, גם מה שנמצא ברש"י כת"י ליידן 1 "שתהיה זכות אבות מסייעתם" נמצא בפרקדר"א בדומה: בני אבות). התוכן של "ירא מעבירות שבידו" שכתב בעל הכת"י מתאים ליראת חטא, אך בעל הכת"י רומזו בסמיכות הפסוק "הישר בעיני ה'" וכנראה לכן נקט "ישרי לב". זכור לי שראיתי עוד מפרש שכותב "אנשים – ישרי לב יראי שמים" (וכמדומה עוד תואר) אבל איני מוצא כעת, אשמח אם מישהו יוכל לעזור בזה].

וצא הלחם: פשיטא שיצא מן הענן, שאם לא יצא היאך ילחם עמו, אלא אמר לו וצא הלחם שכבר הוצאתיו ממזלו [א"ה: השווה רש"י (בראשית טו, ה): "ויוצא אותו החוצה, וכו' ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות" וכו'], דאמרינן בירושלמי דמסכת ראש השנה פרק ג' רבי יהושע בן לוי אמר עמלק כושפן היה, מה היה עושה, היה מעמיד בני אדם ביום גנוסיה שלו, כלומר לא במהרה אדם נופל ביום גנוסיה שלו. מה עשה משה, עירבב את המזלות, הה"ד שמש וירח עמד זבולה, וכתיב (ו)רום ידיהו נשא, מרום ידיהו נשא נתן תהום קולו. [א"ה: כל זה ציטוט לשון הירושלמי במעט שינויים קלים עיי"ש].

אם אכן זהו פירוש הרוקח, א"כ הביא את העניין של יום גנוסיא.
מאידך, לא הביא שם את שני הפירושים שהביא המנות הלוי בשמו [מהכתיבה אשכנזית / שערי בינה]: לא הפירוש לגבי אדר שני באנשים שבחר יהושע, ולא הפירוש לגבי אנשים שלא ימותו ביום/לילה באנשים שבחר עמלק.