שימוש במכשיר אופה לחם בשבת

[בברכה המשולשת]

נשאלתי ע"י אברך יקר האם מותר להכניס מע"ש את המצרכים למכשיר הנקרא אופה לחם, על מנת שהלחם יאפה בשבת ע"י המכשיר?
האם יש לחו"ר אתרא קדישא הדין מקורות בענין מגדולי דורנו?

[ארי במסתרים]

יש כאן שני נידונים
א: מצד איסור שהיה ולגבי זה -
אם הלחם לא יספיק להאפות לפני השקיעה כמאכל בן דרוסאי (דהיינו שראוי לאוכלו ע"י הדחק) - אסור
ואם יספיק להאפות כמאב"ד לפני השקיעה אין בזה חשש
ב: מצד עובדין דחול ואוושא מילתא
ולגבי זה צ"ע אם זה דומה למזגנים ופלטה חשמלית שהתירו או שזה דומה למכונת כביסה וטייפ שאסרו (אני לא כ"כ מכיר את הדינים של זה)

עד כאן לענ"ד בלי אחריות

[אוהב אוצר]

נראה לי שהסיבה היחידה לאיסור זה אוושא מילתא - הרעש שעושה המכונה.
מישהו יכול לאסור להניח בצק על פלטה מע"ש ויאפה לאיטו? לא נראה לי.

[חקר]

כמו שכתב ר' ארי מן הסתם יש כאן בעיה גם של שהיה, מאחר ומכשיר זה מן הסתם נידון כאין גו"ק, ועי' או"ח סי' רנד סעי' ה.

[בברכה המשולשת]

נראה לי שהסיבה היחידה לאיסור זה אוושא מילתא - הרעש שעושה המכונה.
מישהו יכול לאסור להניח בצק על פלטה מע"ש ויאפה לאיטו? לא נראה לי.

השואל באמת רצה לאסור מדין אוושא מילתא, אבל הוא אמר לי שהמכונה עצמה אינה עושה רעש, רק שיש צפצוף כשהיא מסיימת לפעול.
אני הקטן אמרתי שזה לא נשמע כמו אוושא מילתא (כי זה רק רעש קצר חד פעמי), אבל כן יש לעורר את עניין השהייה (כפי שהעיר הרב ארי שליט"א)

[אוהב אוצר]

לי יש מכונה כזו בבית. אין מושג כזה שהיא לא עושה רעש כי האופה לחם הוא גם לש את הבצק ופעולה כזו לא יכולה להעשות בשקט ע"י מכונה עם מנוע וזה מובן.

[חקר]

ניתן להוציא את הלחם לאחר אפייתו ללא טלטול המכשיר, אם לא, כמובן שיש גם בעיה של מוקצה.

[בברכה המשולשת]

לי יש מכונה כזו בבית. אין מושג כזה שהיא לא עושה רעש כי האופה לחם הוא גם לש את הבצק ופעולה כזו לא יכולה להעשות בשקט ע"י מכונה עם מנוע וזה מובן.

ייש"כ. אני אף לא ראיתי מכשיר כזה, ק"ו שלא שמעתי אותו.
אם כן, יש כאן בעיה של אוושא מילתא.

[רחמים]

ניתן להוציא את הלחם לאחר אפייתו ללא טלטול המכשיר, אם לא, כמובן שיש גם בעיה של מוקצה.

אבל לי נראה שזהו טלטול מוקצה מחמת איסור לצורך גופו ומקומו שמותר
אולם באופן כללי יש לאסור אפיה במכשיר זה משום זילותא דשבתא ועובדין דחול.
אולם בשעת הדחק יש להתיר כמו שהתירו במכונת כביסה להפעילה סמוך לכניסת שבת.
וזה לשונו של הילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן רנב - התחלת מלאכה המסתיימת בשבת סעיף ד
לדידן מותר לתת בגדים לתוך מכונת כביסה אוטומטית בערב שבת, סמוך לשקיעת החמה, ולהפעילה קודם שקיעת החמה, והיא מכבסת והולכת ביום השבת, [ונפסקת פעולתה באופן אוטומטי], וכדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שמאחר ומלאכת הכיבוס נגמרת מאליה על ידי המכונה האוטומטית, מותר, ואין חוששין להשמעת קול שיאמרו מכונה של פלוני מכבסת בשבת. ויש להקל בדבר בפרט בחיילים המגיעים לחופשה קצרה בערב שבת אחר הצהרים, סמוך לכניסת השבת, ועליהם לחזור לבסיסם מיד בצאת השבת, ובמוצאי שבת יוציאו את הבגדים מהמכונה. ואחינו האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א להחמיר בזה, שיש לחוש להשמעת קול. אולם אף לדעת הרמ"א כשיש צורך בדבר, וכגון בחיילים המגיעים לחופשה קצרה, והשעה דחוקה להם ביותר, יש להתיר גם להם לעשות כן. [ילקו"י שם עמוד פ]. עכ''ל.

[חקר]

אבל לי נראה שזהו טלטול מוקצה מחמת איסור לצורך גופו ומקומו שמותר

נכון, תודה שהעמדתני על טעותי.

[אוהב אוצר]

בדרך כלל, הלחם מורם ע"י התבנית שבה הוא נילוש כך שחייבים לטלטל איתו דבר מוקצה ביחד.

[איסתרא בלגינא]

התבנית היא ככל סירים וקדירות דהוי כלי שמלאכתו לאיסור וניטל לצגו"מ

[אוהב אוצר]

צודק.

[ארי במסתרים]

התבנית היא ככל סירים וקדירות דהוי כלי שמלאכתו לאיסור וניטל לצגו"מ

במאמר מוסגר: עד כמה שידוע לי סירים וקדירות הם כלי שמלאכתו להיתר כיון שרגילין להשהות בהם את האוכלין
מחבתות הם בגדר כלי שמלאכתו לאיסור דאין הדרך לאחסן בהם אלא רק לטגן בהם

[בברכה המשולשת]

התבנית היא ככל סירים וקדירות דהוי כלי שמלאכתו לאיסור וניטל לצגו"מ

במאמר מוסגר: עד כמה שידוע לי סירים וקדירות הם כלי שמלאכתו להיתר כיון שרגילין להשהות בהם את האוכלין
מחבתות הם בגדר כלי שמלאכתו לאיסור דאין הדרך לאחסן בהם אלא רק לטגן בהם

גם לי היה נראה כן מסברא- אבל האם יש לכך מקור אצל רבותינו גדולי הדורות האחרונים (לאפוקי מהדורות שלפני כן- שבהם לא היה מאחסנים וכל בסירים- ואז בוודאי שהיה זה בגדר כלי שמלאכתו לאיסור).

[ארי במסתרים]

התבנית היא ככל סירים וקדירות דהוי כלי שמלאכתו לאיסור וניטל לצגו"מ

במאמר מוסגר: עד כמה שידוע לי סירים וקדירות הם כלי שמלאכתו להיתר כיון שרגילין להשהות בהם את האוכלין
מחבתות הם בגדר כלי שמלאכתו לאיסור דאין הדרך לאחסן בהם אלא רק לטגן בהם

שוב ראיתי שאין זה מוסכם בפוסקים, יעויין בארחות שבת פרק י"ט לז-לט

[הצעיר באלפי]

האם נכתב משך הזמן תשובות ו ירורים בענין ע’’י גדולי הרבנים שיחיו?
ראיתי בספר רץ כצבי (אקטואליה בהלכה חלק א סי’ ד [שבט תש’’פ]) שנוטה להקל, אף שהביא דעת הגר’’א וייס להחמיר.

[עזריאל ברגר]

אבל לי נראה שזהו טלטול מוקצה מחמת איסור לצורך גופו ומקומו שמותר

נכון, תודה שהעמדתני על טעותי.

יש כאן ערבוב בין "מוקצה מחמת איסור" לבין "כלי שמלאכתו לאיסור".
כלי שמלאכתו לאיסור - מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו.
מוקצה מחמת איסור - אסור.
וכאן יש באמת גם שאלה של מוקצה מחמת איסור, שהרי בכניסת השבת היה אסור לטלטלו, מחמת שהיה בסיס לדבר האסור, ומפני בעיות של שינויים בזרם החשמל וכו'.