האם נהגו הגברים לגלח את שערות רגליהם, בתקופת דוד המלך?

[מלכישוע בן אליהועיני]

וּמְפִבֹשֶׁת, בֶּן-שָׁאוּל, יָרַד, לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ; וְלֹא-עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא-עָשָׂה שְׂפָמוֹ, וְאֶת-בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס, לְמִן-הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ, עַד-הַיּוֹם אֲשֶׁר-בָּא בְשָׁלוֹם
שמואל ב פרק יט

[ההוא תלמידא]

ש"ס ערוך ביבמות (מח.) בפלוגתא דר"א ור"ע גבי ועשתה את צפרניה. ואייתי ר"ע ראיה ממקרא זה,
ולהדיא פירש"י שם: לא עשה רגליו - לא קצץ צפרני רגליו. ומיהו שם בתוס' חלקו ע"פ גמ' שם (קג.)
ופירשו דהיינו שיער בה"ע.
וע"ע בשו"ת תורה לשמה (סי' רטו) שהביא גם מת"י בזה, וע"ש.

[מלכישוע בן אליהועיני]

תודה. מיהו קצת תמוה שהתוס' פירוש שמדובר בשה"ע. חשבתי שבני אשכנז הקפידו מאוד על זה משום 'לא תלבש' כך לפחות ע"פ פיר"שי על הפסוק הנ"ל.

[מלכישוע בן אליהועיני]

אומנם בארצות המזרח, כמו בבבל, נהגו הגברים לגלח את כל שערות גופם מאז תקופת הגמרא עד ימינו אנו, והדבר מובא בהרבה תשובות. ובמקום שנהגו לא אסרו משום לא תלבש כמבואר במ"ת ועוד.

[אוצר החכמה]

אם אני מבין נכון א"כ לדעתך בזמן הגמרא זה היה המנהג בבבל ותמוה שלא מוזכר בגמרא לגבי האיסור לגלח את שער הערווה שמנהגם לא כן ולפיכך שרי.

[לייטנר]

באופן כללי ביחס לכותרת

קצת מגוחך לכתוב "בתקופת התנ"ך" - הכרונולוגיה בתנ"ך משתרעת על פני כשלושת אלפי שנים.
אפשר לכתוב 'בתקופת דוד המלך' וכו'.

[מלכישוע בן אליהועיני]

אם אני מבין נכון א"כ לדעתך בזמן הגמרא זה היה המנהג בבבל ותמוה שלא מוזכר בגמרא לגבי האיסור לגלח את שער הערווה שמנהגם לא כן ולפיכך שרי.

בגמרא זה כן מוזכר, ומשמע משם שלפחות בתקופה מסויימת רק ת"ח לא גילחו את שערות גופם-ולא מחמת איסור אלא מפני שהחמירו עליהם (כך לפחות אני הבנתי)

עיין נזיר נט ע"א

ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי. איגלאי בית השחי חזייה דלא מגלח אמר להון רבי אמי שיבקוה דין מן חבריא הוא

[אוצר החכמה]

איך יוצאת ההבנה הזאת (שזו חומרא בעלמא) שם אני מתוך הדיון בסוגיא ותוספות שם הבנתי להיפך.

[מלכישוע בן אליהועיני]

יש מצב שכן, והוא ע"פ פירושו של הר יוסף בכור-שור על הפסוק בפרשת בהעלותך:
קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם. ז וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ
והעבירו תער – לפי הפשט נראה לתקן עצמן ולייפות את עצמן לבא לפני המלך, להבדיל כמו 'ויגלח ויחלף שמלותיו ויבא אל פרעה' (בראשית מ"א, יד). אבל אין להעמידו, כי גזירה שווה היא מנזיר שיגלחו כל שיער שעליהם כדלעת, וגזירה שווה ניתנה בסיני, ולהעביר כל צחנה מהם נצטוו על כך.

מעניין מאוד.

[שמואלביץ]

אומנם בארצות המזרח, כמו בבבל, נהגו הגברים לגלח את כל שערות גופם מאז תקופת הגמרא עד ימינו אנו, והדבר מובא בהרבה תשובות. ובמקום שנהגו לא אסרו משום לא תלבש כמבואר במ"ת ועוד.

ממש מעניין, חידוש הוא לי.

גם כיום הרבה גברים (חילוניים כמובן) הולכים להוריד את שערות רגליהם וידיהם וכל אשר להם, במכוני לייזר וכיוצא. האם אין בזה "לא ילבש"?

[קומי_אורי]

כמדומני שהב"י כותב שבמקומו נוהגים להעביר שיער השחי והערוה

[מה שנכון נכון]

אומנם בארצות המזרח, כמו בבבל, נהגו הגברים לגלח את כל שערות גופם מאז תקופת הגמרא עד ימינו אנו, והדבר מובא בהרבה תשובות.

היכן?

כמדומני שהב"י כותב שבמקומו נוהגים להעביר שיער השחי והערוה

היכן?

[קומי_אורי]

אני יוצא מהנחה שטקסט שלא ידוע להגאון 'מה שנכון נכון' לא קיים, ולכן כנראה שאין כזה ב"י, ולרווחא דמילתא בדקתי בב"י יו"ד קפ"ב, ואכן אינו כותב כלום על מנהג מקומו, אלא רק מביא את הדעות שבמקום שנוהגים גם הגברים מותר, וכמותם פוסק הרמ"א. וכנראה לדעות אלו התכוין מלכישוע, כי מדטרחו הגאונים והר"ן והנמק"י (בארצות המזרח) לפסוק שבמקומות שרגילים מותר, משמע שהיו כאלו מקומות.

[קומי_אורי]

שוב חיפשתי בפרוייקט השו"ת וראיתי שהיתר זה של הגאונים נזכר גם בכלבו וארחות חיים ואהל מועד, ומה שכתבתי בשם הב"י, כנראה בלבלתי עם הבן איש חי, שכתב ברב פעלים ח"ג יו"ד י"ח שבבגדאד נהגו האנשים להעבירו אף לכתחלה, כדעת הגאונים שמתירים, והמנהג הזה הוא פשוט וברור בבגדאד.

[מה שנכון נכון]

ברב פעלים ובתורה לשמה מוזכרת העברת שעה"ע, ולא כל הגוף כמובא בעדות הנ"ל שכן נהגו בבבל מזמן התלמוד עד ימינו. [חוץ ממה שלא היתה רציפות בישוב בבבל].

[נוה הלבנון]

והלא אמר דוד המלך למלכת שבא -שער בגברים יופי בנשים דופי.

[מה שנכון נכון]

והלא אמר דוד המלך למלכת שבא -שער בגברים יופי בנשים דופי.

שלמה כמובן.
המקור מתרגום שני ריש אסתר.
ואף שבב"ב טו: כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה, י"ל דמדרשים חלוקים הם. א"נ עפי"ד המהרש"א שם שלכו"ע היתה באמת אשה, וקמ"ל שהיתה מלכה בזכות עצמה ולא אשת המלך.

[אפרקסתא דעניא]

אם זה שער בה"ע, כיצד ידע דוד שמפיבושת לא עשה את רגליו? הלא פשיטא שלא רק שכולם היו צנועים ולא הלכו חשופי שת, אלא נכד שאול שמעולם לא נראה מבשרו ואפילו בתוך ביתו, כעדות מיכל בתו, פשיטא שלא ראה איש את מקום ערוות נכדו?

[מה שנכון נכון]

אי"ז קושיא כ"כ, כי מתחלה הכתוב מתאר את צערו האמתי של מפיבושת על בריחת דוד, עד שלא עשה רגליו ושפמו ולא כבס וכו', ואין ההכרח שאת כל הפרטים הללו דוד ראה, וסגי בשפמו ובבגדיו.
ומה שמנה רש"י בשבת נו. בין הדברים הניכרים שראה דוד גם את 'לא עשה רגליו', י"ל דאזיל לשיטתו ביבמות מח. דהיינו לא קצץ צפרני רגליו. [אך רש"י להלן שם קג. כתב כתוספות דהיינו לא הסיר זקן התחתון, ובשמואל פרש"י שמדובר על העברת שיער בין הרגליים, ומ"מ אין קושיא על שבשבת פירש כפירושו ביבמות מח.].
והתלמוד בשבת נו. מעתיק את הפסוק בשלמות, גם אם לא כל הפרטים האמורים בו היו דברים הניכרים.

[שייף נפיק]

שמואל ב פרק יט
(כה) וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא־עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו וְלֹא־עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת־בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן־הַיּוֹם֙ לֶ֣כֶת הַמֶּ֔לֶךְ עַד־הַיּ֖וֹם אֲשֶׁר־בָּ֥א בְשָׁלֽוֹם:
וכ' רש''י: "ולא עשה רגליו - לשון תקון הוא העברת שער שבין הרגלים":
ולכאורה צ''ב הלא יש בזה משום לא ילבש? ואולי, כיון שאז לא היה לנשים שער בית הערווה כדאיתא סנהדרין כא, א לא היה בזה לא ילבש וצ''ע.
ומה דעתכם?

[חיים סגל]

viewtopic.php?f=17&t=9172

[שייף נפיק]

ייש''כ!
האם יש מי שמתרץ מש''כ?