חלמישצור כתב:מתפעל כתב:מעניין, ר' איתם הי"ד מגיב שם ובין היתר כתב: "בעזרת ה' בעוד כמה שבועות תתפרסם תמונה יחידה שבה אפשר לראות יחד את הראי"ה קוק ואת רבי אליהו קלצקין. התמונה עצמה כבר פורסמה בעבר, אבל טרם הובחן מיהו הזקן היושב שתי כסאות משמאל לראי"ה…" האם התמונה הזו התפרסמה?
הרב הנקין הי"ד אכן פרסם את התמונה בספרו שיצא לאור באותה שעה, יחד עם הרב אברהם וסרמן, להכות שורש: הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל, ירושלים תשע"ב, עמ' 46. הנה התמונה המלאה (שם היא חתוכה מעט):
למטה שם כתב הר"א הי"ד:חנוכת בית אבות ע"ש משה וסימא הלפרין, יום ראשון, ז' חשון תרצ"ב. "רושם מיוחד עשה נאומו היפה של ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק, שתבל את דבריו באגדה ומאמר דרושי..." (שערי ציון שנה י"ב חוברת א'-ב', תרצ"ב, עמ' ל"א. ובהרחבה: דואר היום, ט' חשון תרצ"ב, עמ' ה [כאן]). תמונה שנדפסה. על הבמה: הרב יעקב מאיר והשופט גד פרומקין. מימין: הראי"ה, התורם שמואל הלפרין מפריז והרב אליהו קלאצקין (עם מקל). במרכז, נושא פרקי חזנות: ישראל ברדקי, חזן בית הכנסת 'החורבה'. [CZA].
כמו שמציין הרב איתם, התמונה נדפסה בעבר (במלואה בספר מלאכים כבני אדם, תשס"ה, עמ' 333, ושם הנוסח 'בביקור בבית אבות "בית מנוחה"'). לאחרונה נדפסה שוב בסוף הספר 'דרך ישרה' שציינתי עליו לעיל, עם זיהויים נוספים: השמש ליב שוכמן העומד משמאל הראי"ה והרב ישעיהו שפירא האדמו"ר החלוץ היושב מאחור לרב קלצקין. כמדומני אפשר להוסיף את הנרייטה סולד (ראשה מטושטש).
הנחת אבן-הפנה לבניני בית היתומים הכללי
שלשום ט"ו באב, בשעה 3 אחה"צ, הניחו הרב הראשי, הרה"ג קוק וה' אוסקר ס. הייזר, הקונסול האמריקאי, את אבני-הפנה לבניני המוסד שיוקמו על המגרש הגדול הגובל בשכונת מונטיפיורי החדשה. נוכחו קהל עצום ומגוון קונסולים ופקידים ממשלתיים גבוהים. הנהלת המוסד ערכה סדרים גדולים לחגיגה. הוקמו אהלים המכילים יותר מאלף מקומות ישיבה, ומקושטים בטוב-טעם בעבודת-יד מיצירות בית המלאכה של המוסד ובתבניות הבנינים העומדים להבנות בשביל המוסד. סודר גם מזנון לקהל. התזמורת של חנוך-עורים השמיעה את מנגנותיה, והסדר היה מופתי. נאמו מענינא דיומא הרה"ג קוק, הרב אליהו קליאצקין והרב [ישראל זאב] מינצברג. אחרי כן הקריאו חלק ממכתבי הברכה והמברקים שנתקבלו במספר רב מהמושבות והמוסדות מארץ-ישראל ומאנשי-שם בחוץ לארץ. בשעת החגיגה נאספו נדבות לטובת המוסד ויש לציין את נדבתו של מר שמואל יוסף אברהמס בסך אלף דולרים.
אודה לד' חסדו אשר זכני להשתתף בשמחה של מצוה, בהנחת אבן הפנה לבנין בית היתומות הכללי פעה"ק ת"ו. ויהי נועם ד' על הבונים, ויזכו לברך על המוגמר בחנוכת הבית הגדול הזה וכולנו יחד נזכה מהרה עם כל אחינו ב"י וכל המשתתפים בעבודת הקודש של צדקת ד' בישראל, על אדמת הקודש, להיות ששים ושמחים בבנין שלם בבא לציון גואל ב"ב אמן ולאות אמו"צ בעה"ח יום טוב לישראל ט"ו מנ"א תפר"ח פעה"ק ירושלים תוב"ב
הק' אברהם יצחק הכהן קוק [מקום החותם]
הנני נותן תודה ושבח להית"ש אשר זיכנו ... ליום זה לקחת חבל וחלק בשמחה של מצוה בהנחת אבן פינה לבנין בית היתומות הכללי וה' ברחמיו יזכנו לראות בבנין ארצו ובביאת גואל צדק בב"א המצפה לרחמי שמים
אליהו קלאצקין [מקום החותם]
מנהגו של רבי שמחה זליג היה להפנות שאלות חמורות כהיתר עגונות אל הגר"א קלצקין זצ"ל [רבה של לובלין] שמקום מושבו באותם ימים היה בירושלים. באחד מן המכתבים, כשביקש רבי שמחה זליג את חוות דעתו של ה"לובלינר רב" בשאלה חמורה. הוא מציין שבעצם היה מציע את השאלה לפני רבה של בריסק, ה"ה מרן זצ"ל, אלא שהוא כידוע אינו עונה אף לשאלות הקלות כביעתא בכותחא [=נראה שהכוונה למכתבו של רש"ז שהובא בספרו של הר"א קלצקין "דברים אחדים", סי' מג; מוריה עב [ו, יב], עמ' טז-יט (ראו הערת העורכים בגיליון עג [ז, א], עמ' ס)]. הגר"א קלצקין כיהן ברבנות אחת הערים הסמוכות לבריסק [=ברזי, מחוז בריסק, בשנים תרמ"א-תרנ"ד] בטרם התמנותו לרבה של לובלין, ומכאן ההיכרות שהיתה ביניהם. במענה לשאלתו מתייחס לכך רבי אליהו קלצקין, והוא כותב לרבי שמחה זליג ברמיזה, לומר להגאב"ד דבריסק את דברי הגמרא הידועים על תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה.
סיפר לי הרב שלום קליין, שאחרי שאחיו צבי הי"ד נרצח ע"י מחבלים, רצתה המשטרה לערוך ניתוח שלאחר המוות כדי להוציא את הקליע מן הראש. חוקרי המשטרה טענו שנראה להם שזה היה קליע יוצא דופן, ובדיקת הקליע יכולה אולי לסייע בתפיסת המחבלים. הוא ניגש ביחד עם חוקרי המשטרה לביתו של הרב כדי לשאול אם מותר לערוך את הניתוח. הרב ענה להם שמכיון שהסיכויים לכך שהניתוח יסייע בתפישת המחבלים הינם קטנים, יש לאסור את עריכת הניתוח. הרב גם הוסיף ואמר שניתוח בראש לאחר המוות הינו חמור יותר מאשר ניתוח במקום אחר בגוף.
חלמישצור כתב:ציינתי שם על מכתב מיעקב קלצקין אל הראי"ה קוק, מיום ד' בסיון תרצ"ב, בעניין עזבון אביו (שמור בבית הרב קוק). המכתב אמנם הוקלד במכונת כתיבה - על נייר של "אנציקלופדיה יודאיקה" של הוצאת אשכול - אולם קלצקין הוסיף את החתימה בכתב ידו.
אגב, לעורר עניין, באותו מכתב מתייחס קלצקין בקצרה ל"המעשה המגונה" שעשו בלוויית אביו "כלבין דחציפין". אמנם ידע על כך רק מן העתונים, אבל הוא מציין זאת בפני הרב קוק וכותב כי לבו דואב על "שערוריה זו".
ההספד הכי טוב עליו הוא ללמוד מערכה של האור שמח, וכך נראה מה הפסדנו, אבל מכיון שאיננו מבינים את דבריו לאשורם, לכן חייבים אנו להספידו.
שומר כתב:הרב זליברשטין בשיעור אמר שהגריש סיפר לו שהוא היה נוכח בהספד של הרב קלצקין על האור שמח שאמר אי אפשר לתאר את גאונותו של האור שמח ולכן אני יגיד חידוש שלו בתור הספד
שומר כתב:מה המקור לסיפור המוזר הזה
רבה של מרימפול באותו זמן היה הרב אליהו קלצ'קין (אביו של הפילוסוף המנוח יעקב קלצ'קין). הוא היה גדול בתורה וחובב ציון. הוא אף השתתף בועידות דרוסגניק (הועידה השניה, אחרי ועידת קטוביץ). אך בגלוי לא נאם לטובת דרכו של הרצל.
[...] במלאת שבעה, או בשלושים, למות הרצל, נערכה אזכרה להרצל בבית המדרש. עצם האירוע היה הישג גדול של ציוני מרימפול. נרות רבים, צבועים בשחור, דלקו באולם. וילונות שחורים כיסו את החלונות ופרוכת שחורה כסתה את ארון הקודש.
הרב קלצ'קין עמד לפני ארון הקודש והספיד את הרצל. לפתע פרצה קבוצת בונדיסטים צעירים לבית המדרש. הם נשאו דגל שחור, כבשו את הבימה ומנהיגם הפסיק את דברי הרב והחל לשפוך זעם ודברי שקרים על הציונות ועל הרצל. לפתע נשמעה קריאה מפי אבא יצחק רוזנטל: "סי אליגן"! (זה שקר!) פרצה מהומה, נשמעה גם יריה, והקהל החל לברוח. קפצנו החוצה דרך החלונות והמהומה נמשכה עוד זמן רב (ד"ר ברוך בן יהודה (ליבוביץ), 'זכרונות מסוף המאה ה-XIX ומראשית המאה ה-XX', מריפול, תל אביב תשמ"ג, עמ' 13).
תוך התענינות בקברות הסבים שלי שמנוחתם בהר הזיתים שאלתי גם על קברו של דוד בעלי, הרה"ג ר' אליהו קלצקין זצ"ל. וזה לשון המכתב שקבלתי מחברה-קדישא:הרב הגאון רבי אליהו קלצקין זצ"ל, שנפטר ביום י"ז אייר תרצ"ב אותר מקום הקבר שלו בהר הזיתים. בין העלמין הישן חלקה ז' שורה 1/3 קבר ט. הערות: המצבה הרוסה ופליטה קימת.
ידוע לי שאגודת ישראל היא שטפלה בהלויתו ובהקמת המצבה על קברו [...] אמרו לי לפנות אל כבודו אולי הוא יוכל למצוא את האנשים או הגוף הצבורי שיקבלו על עצמם לתקן את המצבה בטרם שהיא תתפורר.
פ"נ אבן הראשה ארן הקדש איש האשכלות מופה"ד ציס"ע נ"י ע"ה פ"ה מזקני יחידי גאוני הדור האמתים ומגדולי המשיבים שר התורה ענותן ושפל ברך נפש נקי וצדיק הרב הגאון הגדול המפורסם בחבוריו הרבים ברוב חו"ב בש"ס בבלי וירושלמי ובכל חדרי התורה והלכותי' שמצא ביגיעתו הרבה ושקידתו העצומה שהי' משים תמיד בה לילות כימים בקש"ת מוהר"ר אלי' קלאצקין רב ואב"ד לובלין בהגה"צ ר' נפתלי הירץ ז"ל נ' י"ז איר תרצ"ב לפ"ק תנצב"ה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים