אדמו"ר הרמ"מ מליובאוויטש זי"ע

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ו' ינואר 22, 2021 12:55 pm

הסיפור משונה מבחינה הלכתית ולא מספיק מבוסס מבחינה מציאותית ולכן לעניותי קצת חבל להקדיש לו זמן. בטח ביום שכזה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' ינואר 22, 2021 2:58 pm

הסיפור כנראה היה, ובפרט שנוקבים בשם מפורש של מי שזה קרה אתו.

וראיתי שקרובי משפחתו של אותו חתן ששאל, בחוברת שהוציאו לאיזה שמחה, מצטטים את הלשון כך:

"וויבאלד אז דו פרעגסט, איז א סימן אז ביי דיר איז עס דבר חביב. אויף א דבר חביב קענסטו מאכן שהחיינו. בא מיין חתונה האב איך ניט געמאכט, ווייל דער רבי האט מיר ניט געהייסן, איז מאך א שהחיינו און זייט מיר אויך מוציא".

ובפשטות סיום הדברים הוא כעין 'מליצה', ולא שיש בזה אכן גדר הלכתי 'אמיתי'.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' ינואר 24, 2021 10:26 pm

אכן, חציו השני מקוים מעדות יו"ח ('תשורה' טורין־שיינער, כ"ג אד"ר תשע"ו, ע' 72), אך עדיין - החלק הראשון קשה לי להאמינו (מהטעם דלעיל).
[באשר לכוונת ההוספה 'און זייט מיר אויך מוציא' - אכן, מסתבר בפשטות שבכעין־מליצה באה].
--
גם בזה יש שינוי חשוב: 'דער רבי האט מיר ניט געהייסן' - אין פרושו ששאל ונענה כי אין המנהג כך.
עוד זאת: ר"ג חאנאוויטש לא ניגש לריל"ג לשאלו 'האם שמע פעם מהרבי בנוגע לברכת שהחיינו על הטלית' (ולמה זה יגש לבחור צעיר ממנו בעשר שנים, שעומד קודם חתונתו, לברר כיו"ב), כי־אם להגה"ח ר' שמואל הלוי לעוויטין... אכן, הבדל 'קטנטן' עד מאד.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' ינואר 24, 2021 10:39 pm

ואחזור לראשונות,
בהמשך לדיון דלעיל על אופן תפלת־קדשו בראשית שנות ה'ש"ת,
מצו"ב מזכרונות הרח"י קרינסקי שליט"א - כפי שהתפרסמו בשבועון כפ"ח דשבוע העבר (ע' 79):

: כפ"ח גל' 1893, ח' שבט תשפ"א; השבתות במחיצת הרבי.png (355.61 KiB) נצפה 11313 פעמים

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' ינואר 25, 2021 12:28 am

מה שנכון נכון כתב:
לבי במערב כתב:בפשטות, קנה מאז טלית חדשה כמ"פ, ויתכן שאף בסמיכות להתרחשות המעשה (אם נקבל שאירע...).

א. כוונתי ללשון מתרפט עד תשי רצה לברך וכו'.
ב. גם סמיכות לא עוזרת. רק בלבישה ראשונה אפשר לברך. ראה לוח בה"נ יא, יט וסדר בה"נ יב, ד.

אינני יודע אם הסיפור אירע אם לאו, אבל נ"ל שהדיון כאן משקף אי הבנה בעיקר תוכנו. דומה שההשתדלות לברך היא לא על ההתחדשות בבגד אלא על ההתעטפות בט"ג לראשונה לאחר החתונה (ואולי גם על שמחת הנישואין?), אלא שהיא כמובן מדין בגד חדש.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' ינואר 25, 2021 6:16 am

כהמשך לדיון בנושא, אעתיק מענה קודש בענין זה - מיום חתונתו של הריל"ג, י"ד אלול תשי"ד:

החתן כתב: היות שישנם דברים שאינם ברורים איך נוהגים, כי יש חילוקי דעות בזה, הנני לבקש שיואיל נא כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות איך לעשות.
א) אם מברכים שהחיינו על טלית גדול בפעם הראשונה - המענה: "לא ראיתי נוהגין כן. ולכל היותר יכול לצרף לאכילת פרי חדש, אבל לא בלא זה".

[הדברים נעתקו גם ברשימות הרחמ"א חאדאקאוו ע"ה (שנדפסו ב'ניצוצי רבי', 'התקשרות' גל' תרכט ע' 13 (ובכ"מ), ומשם - ב'שלחן מנחם' ח"א ע' שמט)].

סגי נהור כתב:דומה שההשתדלות לברך היא לא על ההתחדשות בבגד אלא על ההתעטפות בט"ג לראשונה לאחר החתונה (ואולי גם על שמחת הנישואין?), אלא שהיא כמובן מדין בגד חדש.

אכן, ראה בנטע"ג הל' נישואין ח"ב ע' נז־נח (ובהערות שם).

עוד הערה קטנה: במש"כ לעיל, ד'פשיטא' שבלבישתו השני' לא יברך - ראוי לציין, שלפ"ד הפמ"ג (סו"ס כב בא"א. וכ"פ המשנ"ב בבה"ל שם) יש לו לברך אף בלבישות שלאח"ז. עכ"פ, ברור דדעת אדה"ז שלא יברך, וכפי שהובא מסדר ברה"נ.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' ינואר 25, 2021 6:31 am

ובשולי הדיון אציין את דברי הגר"ח פרוס - בביאורו ל'סדר ברכות הנהנין', ע' 247:

בקניית בגד חדש - המנהג בפועל שלא לברך כלל "שהחיינו", מלבד בקניית טלית חדשה (כפי המנהג בהכתרת רב).

מה שנכון נכון

לבי במערב כתב:
סגי נהור כתב:דומה שההשתדלות לברך היא לא על ההתחדשות בבגד אלא על ההתעטפות בט"ג לראשונה לאחר החתונה (ואולי גם על שמחת הנישואין?), אלא שהיא כמובן מדין בגד חדש.
אכן, ראה בנטע"ג הל' נישואין ח"ב ע' נז־נח (ובהערות שם).

עוד הערה קטנה: במש"כ לעיל, ד'פשיטא' שבלבישתו השני' לא יברך - ראוי לציין, שלפ"ד הפמ"ג (סו"ס כב בא"א. וכ"פ המשנ"ב בבה"ל שם) יש לו לברך אף בלבישות שלאח"ז. עכ"פ, ברור דדעת אדה"ז שלא יברך, וכפי שהובא מסדר ברה"נ.

אין נ"מ מה מפני מה ההשתדלות. בשורה התחתונה דין הברכה הוא רק מכח הא דבגד חדש ותלוי בתנאיו. [וגם על הנשואין א"א לברך אחרי עשרים שנה].

כמובן צוין בדוקא לדעת הגר"ז. ואם כי יש רוא"ח דפליגי, למען הדיוק אין אלו הנ"ל:
הפמ"ג עצמו ס"ל לא לברך בפעם השניה, וכמו שביאר הבה"ל בדעתו.
המ"ב בסי' רכה מסיק שלא לברך באכילה שניה (וה"ה בלבישה שניה). ע"ש ס"ק י"ג ובשעה"צ.
[אמנם יל"ע בהבנת דבריו שם, (דלכאו' מפרש פי' חדש בפסק הרמ"א ולא מטעמיה), וכן צ"ע התאמתם לבה"ל הנ"ל סכ"ב].

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' ינואר 25, 2021 4:26 pm

א. למוסגר בחצ"ר - אפ"ל בדא"פ, דתליא בחקירה אי נישואין הוי פעולה נמשכת...

ב. אכן, ציינתי שלשוני־שלי שגוי' היתה, משא"כ דברי כת"ר.
ייש"כ על דיוק הדברים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ינואר 25, 2021 6:37 pm

יש את הסיפור הידוע עם הגר"ח שאיחל לרוגוצובר 'מזל טוב' לאחר שאמר לו שהנישואין מתחדשים בכל רגע. ואולי זה עומק ה'מליצה' כאן.

הכתב והמכתב

אבל גם המז''ט שאחלו לו בחתונה מתחדש בכל רגע

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ב' ינואר 25, 2021 9:40 pm

דרומי כתב:יש את הסיפור הידוע עם הגר"ח שאיחל לרוגוצובר 'מזל טוב' לאחר שאמר לו שהנישואין מתחדשים בכל רגע. ואולי זה עומק ה'מליצה' כאן.

אומרים את זה על הגר"ח עם הג"ר שמעון שקופ.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ינואר 25, 2021 10:36 pm

יתכן.

כמדומני שהרב זוין מביא את הסיפור באישים ושיטות.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' ינואר 26, 2021 12:45 am

מה שנכון נכון כתב:אין נ"מ מה מפני מה ההשתדלות. בשורה התחתונה דין הברכה הוא רק מכח הא דבגד חדש ותלוי בתנאיו. [וגם על הנשואין א"א לברך אחרי עשרים שנה].

הנפק"מ היא פשוטה ביותר, שאין מדובר כאן כלל על הוצאת ידי החובה ההלכתית של ברכת שהחיינו על הטלית.
וכל הדיון ההלכתי מוזר. וכי יש איזו שאלה בעניית אמן אחר ברכת שהחיינו של אחר? (והרי באותו אופן אפשר לדון מהי בכלל החלות של ברכת שהחיינו על פרי/בגד חדש על שמחת הלב הבאה מענין אחר שאין מברכים עליו לכו"ע).

מה שנכון נכון

סגי נהור כתב:
מה שנכון נכון כתב:אין נ"מ מה מפני מה ההשתדלות. בשורה התחתונה דין הברכה הוא רק מכח הא דבגד חדש ותלוי בתנאיו. [וגם על הנשואין א"א לברך אחרי עשרים שנה].

הנפק"מ היא פשוטה ביותר, שאין מדובר כאן כלל על הוצאת ידי החובה ההלכתית של ברכת שהחיינו על הטלית.
וכל הדיון ההלכתי מוזר. וכי יש איזו שאלה בעניית אמן אחר ברכת שהחיינו של אחר? (והרי באותו אופן אפשר לדון מהי בכלל החלות של ברכת שהחיינו על פרי/בגד חדש על שמחת הלב הבאה מענין אחר שאין מברכים עליו לכו"ע).

אם אין מדובר על מה שמדובר אז הכל בסדר.
על עניית האמן אף אחד לא דן כאן.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ו' פברואר 19, 2021 3:35 pm

הקלטות של דברי הרבי זי"ע על מגילת אסתר, מתוך התוועדויות פורים לאורך השנים, מסודרות על סדר פסוקי המגילה:
https://ashreinu.app/text/megilas-esther

לי א רוזן · הודעהעל ידי **לי א רוזן** » ו' פברואר 19, 2021 8:14 pm

סגי נהור כתב:הקלטות של דברי הרבי זי"ע על מגילת אסתר, מתוך התוועדויות פורים לאורך השנים, מסודרות על סדר פסוקי המגילה:
https://ashreinu.app/text/megilas-esther

נפלא !
שיחות פורים הם מיוחדים בעיניי, אין כדוגמתם

חבר פורום אוצר החכמה

מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' פברואר 21, 2021 10:57 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות

בכלל, הי''ל הרבה מילים והתבטאות מיוחדות במינן, וגם בכתיבה. האם זאת ממסורת אבותיו ורבותיו והשפעת המקום, או הוא יצר הכל מחדש בעצמו?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' פברואר 21, 2021 11:05 pm

בכלל היה הרבי מקושר מאוד לחותנו הריי"צ, ואעפ"כ היו הבדלים עצומים ביניהם, ובין השאר בסגנון הכתיבה.

אצל הריי"צ סגנון הכתיבה הוא מאוד עשיר וארוך, ואצל הרבי הסגנון הוא מאוד קצר וענייני.

לאחרונה שמתי לב לדוגמא 'קטנה', והיא בענין ביטוי שמו השני של הרבי - 'מענדל', שבעצם נקרא כך על שם ה'צמח צדק'.

הריי"צ כתב לרבי (ולעוד אנשים שנקראו בשם זה) הרבה פעמים 'מענדיל' ביו"ד, כנראה תוספת היו"ד מבטאת חיבה או משהו בסגנון, ואילו הרבי דייק מאוד לכתוב קצר בלי יו"ד (גם כשפנה לאחרים שנקראים בשם זה), ולעולם לעולם לא תמצא שישתמש בשם 'מענדיל' בתוספת יו"ד (אלא אם כן זהו שמו המדוייק של אותו אדם, וכמו שיש בויז'ניץ ועוד שכך הוא השם המדוייק, כידוע ההבדל בין 'צמח צדק' ל'צמח צדיק').

עוד דבר מעניין ואופייני. הריי"צ היה נוהג להקדים לחלק גדול מהנמענים את התואר 'ידידי', או 'ידידי עוז', ואילו אצל הרבי תואר זה כמעט בל יראה ובל ימצא...

חבר פורום אוצר החכמה

כנראה אני מפספס. כל זה אמור להיות תשובה על שאלתי?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' פברואר 22, 2021 12:01 am

דרומי כתב:הריי"צ כתב לרבי (ולעוד אנשים שנקראו בשם זה) הרבה פעמים 'מענדיל' ביו"ד, כנראה תוספת היו"ד מבטאת חיבה או משהו בסגנון, ואילו הרבי דייק מאוד לכתוב קצר בלי יו"ד (גם כשפנה לאחרים שנקראים בשם זה), ולעולם לעולם לא תמצא שישתמש בשם 'מענדיל' בתוספת יו"ד (אלא אם כן זהו שמו המדוייק של אותו אדם, וכמו שיש בויז'ניץ ועוד שכך הוא השם המדוייק, כידוע ההבדל בין 'צמח צדק' ל'צמח צדיק').

הערה משונה במקצת. חילוק של כתיב בלבד.

לבי במערב

פולסברג כתב:
חבר פורום אוצר החכמה כתב:מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות
בכלל, הי''ל הרבה מילים והתבטאות מיוחדות במינן, וגם בכתיבה. האם זאת ממסורת אבותיו ורבותיו והשפעת המקום, או הוא יצר הכל מחדש בעצמו?

כמדומה שרובן בהשפעת ארץ־המוצא, ומיעוטם - הגי' ייחודית.
[הכתיבה בר"ת - אפשר לכאו' להגדירה כדרך ייחודית לחלוטין משלו].

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' פברואר 22, 2021 12:20 am

מנהג האשכנזים מקדמת דנא שלא להקפיד על הגיה מדוקדקת של מילים בלשון הקודש המשולבות בלשון הדיבור, מעֶרכין ועד בדיעֶבֶד.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' פברואר 22, 2021 12:23 am

לבי במערב כתב:
פולסברג כתב:
חבר פורום אוצר החכמה כתב:מי יודע למה היה דרכו לומר בשוּרות טובות ולא בשוֹרות
בכלל, הי''ל הרבה מילים והתבטאות מיוחדות במינן, וגם בכתיבה. האם זאת ממסורת אבותיו ורבותיו והשפעת המקום, או הוא יצר הכל מחדש בעצמו?
כמדומה שרובן בהשפעת ארץ־המוצא, ומיעוטם - הגי' ייחודית.
[הכתיבה בר"ת - אפשר לכאו' להגדירה כדרך ייחודית לחלוטין משלו].

תודה רבה!

אך אם אכן כדבריך, נא ליתן לי מקצת מ''מ - מספרי וכתבי בני ארצו שקדמוהו במקצת - ונחזי.

לבי במערב

פולסברג כתב:אך אם אכן כדבריך, נא ליתן לי מקצת מ''מ - מספרי וכתבי בני ארצו שקדמוהו במקצת - ונחזי.

עיקר מש"כ שבא בהשפעת ארץ־המוצא הוא גבי ההגי' (ובזה פוק חזי הוא, דכמה קשישי איכא בשוקא), אך חקר צורת הכתיבה הוא מסובך יותר - ולא דברתי בזה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' פברואר 22, 2021 2:33 am

סגי נהור כתב:מנהג האשכנזים מקדמת דנא שלא להקפיד על הגיה מדוקדקת של מילים בלשון הקודש המשולבות בלשון הדיבור, מעֶרכין ועד בדיעֶבֶד.

וראה 'התוועדויות' תשד"מ ח"ג ע' 1548.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' מרץ 14, 2021 11:50 pm

לעיל נידון אופן תפלתו ברבים של הרבי, שהיה שונה מהתפלות הידועות בדורות קודמים, שכן הרבי לא הפגין אריכות והתרגשות מיוחדת בתפלתו (בדרך כלל).

לאחרונה התפרסם באיזה קובץ ציטוט מאחד החסידים בענין זה, לפי התוכן זה כנראה היה בין השנים תש"א-תש"י (כלומר, כשעדיין לא הוכר בתור 'רבי' אלא בתור חדב"נ). הציטוט לא מספיק ברור אבל הוא מלמד שאכן היו טענות על כך...

הרב צבי גאנזבורג סיפר שפעם אחת ר' משה דובינסקי ניגש אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ושאלו
לפשר הנהגתו – שהי' נוהג להביא הרבה ספרים ולעיין בהם בשעת התפילה אחרי שהציבור
סיימו והי' מתפלל ביחידות ובמהירות (ובעלינו האריך קצת).
ויען כ"ק אדמו"ר שליט"א
שיהודי אחד שאל את הרוגוצ'ובי: כיוון שאתה יודע אם ההלכה היא כרש"י או כרבינו תם, אז
כיצד אתה נוהג? ענה לו הרוג'וצ'ובי: "מה שאני נוהג אינו נוגע לך".
כשהרבי סיים את הסיפור
לקח איתו את ערימת הספרים והלך.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' מרץ 15, 2021 10:55 pm

לאחרונה נפטר חסיד ישיש בשם ר' צבי צאלער ז"ל, שהיה בקשר חזק עם הרבי באותם ימי בראשית.

והוא סיפר פעם שבתקופה מסויימת הבחין בקביעות כיצד הרבי מזיל דמעות בעת אמירת 'איזהו מקומן', והוא חידוש.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' אפריל 02, 2021 11:00 am

https://ashreinu.page.link/WYQthttps:// ... .link/WYQt

שיחה נדירה בסגנונה שאמר הרבי בכ' ניסן (ערב שביעי של פסח) תשמ"ח, שבה מדבר בלהט מיוחד על ענין "צפית לישועה" ומשתף את הציבור בהרגשו לבו האישיים ומקשר את זה לקריאת התורה של היום האחרון של חוה"מ (מעניין במיוחד החל מדקה 38 ועד דקה 45)

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' אפריל 02, 2021 5:51 pm

נד' (בלה"ק) ב'התוועדויות' תשמ"ח ח"ג ע' 97 ואילך.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אפריל 20, 2021 8:51 pm

לקט של הוראות והדרכות בעניני שמות

יוסף שרייבער

לבי במערב כתב: להגה"ח ר' שמואל הלוי לעוויטין... [/size]

יש פה מכתב מעניין ממנו עוד בחיי הרייץ. אולי אתה יכול להרחיב קצת עליו?

https://appelauction.bidspirit.com/?vie ... ~244~18275

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ו' אפריל 23, 2021 3:51 pm

סיפור יפה ונחמד שקראתי.

בחור מיוצאי חאלב-סוריה, החל ללמוד ב'תומכי תמימים'. כנהוג בימי הספירה, הפסיק לגלח זקנו.
קודם ל"ג בעומר, אמר לו הרבי: "תלמידי רבי עקיבא לא פסקו למות בל"ג בעומר, כדי שתוכל להתגלח....".
והבחור המתין לחג השבועות. אך כיון דאיפליג איפליג..

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ש' אפריל 24, 2021 9:42 pm

יוסף שרייבער כתב:אולי אתה יכול להרחיב קצת עליו?

על מה להרחיב?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ש' אפריל 24, 2021 10:02 pm

נחומצ'ה כתב:סיפור יפה ונחמד שקראתי.

בחור מיוצאי חאלב-סוריה, החל ללמוד ב'תומכי תמימים'. כנהוג בימי הספירה, הפסיק לגלח זקנו.
קודם ל"ג בעומר, אמר לו הרבי: "תלמידי רבי עקיבא לא פסקו למות בל"ג בעומר, כדי שתוכל להתגלח....".
והחור המתין לחג השבועות. אך כיון דאיפליג איפליג..

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 42&hilite=

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' אפריל 26, 2021 3:34 pm

בעיתון 'כפר חב"ד' האחרון (גליון 1905) פורסמו זכרונות של אחד מזקני החסידים, הרב אשר ציילינגולד שליט"א.

ובתוך הדברים:

השעה שבה היה הרבי יוצא מ-770 בליל שבת לקדש בביתו היתה די מאוחרת. גם בימות החורף היה הרבי יוצא בשעה 9 או 10 בערב. עד אז למד בחדרו.

הרבי היה פונה בראשית לבית אמו הרבנית חנה, שוהה אצלה זמן קצר, ואחר כך הולך לביתו. ביתה של הרבנית חנה וביתו של הרבי נמצאים שניהם באותו צד של רחוב פרזידנט. עם זאת, בצאתו מבית אמו היה הרבי חוצה את הכביש, הולך לאורך כחצי בלוק בעברו הנגדי של הרחוב, ולאחר מכן חוצה בחזרה לצד של ביתו.

כבחורים, דננו רבות בסיבת הדבר, הועלו סברות שונות, עד שפעם אחת שאל מישהו (לא מתלמידי הישיבה) את הרבי על כך.

בעברו הנגדי של הרחוב, מרחק קצר מתחילת הרחוב, נמצא הבנין שכיום משמש משכן לבית הכנסת 'פר"י'. באותן שנים שכן בו 'כולל' אברכים ליטאים. בשעה שהלך הרבי לביתו כבר סיימו האברכים את סעודת השבת ורבים מהם היו מגיעים לבית המדרש ללמוד. הרבי אמר שהוא אוהב לעבור שם ולשמוע את קול התורה של האברכים הלומדים...

זה לא ייאמן! הרבי למד ללא הרף. אפילו בדרך ל'תשליך' לא פסיק פומיה מגירסא. הרבי נשאר בליל שבת ב-770 עד שעה מאוחרת ולמד, עוד לא עשה קידוש, אבל הרבי חוצה את הכביש אל העבר הנגדי, וזאת לשם שמיעת קול תורה...

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' אפריל 28, 2021 12:47 am

אגב ליטאים בקראון הייטס: אאמו''ר שליט''א בנערותו למד בימים ההם בישיבת איסטערן פארקווי - מחשובי הישיבות דאז [לימים נהיתה לישיבת 'זכרון מלך' של רבי חיים עפשטיין] שהיה ממוקם בביהמ''ד בוסטון, ובכל יום ויום בשעה ידועה היה האדמו''ר מתהלך שם לבדו בדרכו, והתלמידים (וקצת מהרמי''ם) היו עומדים שם בחוץ והוא היה מראה להם פנים שוחקות ואומר להם בספ''י 'גוט מארגן'

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » א' מאי 02, 2021 11:30 pm

נחומצ'ה כתב:סיפור יפה ונחמד שקראתי.

כפ"ח גל' 1903, כ"ו ניסן תשפ"א, ע' 58.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ב' מאי 31, 2021 11:22 pm

דרומי כתב:אתה מערבב פה שתי שאלות שונות.

יש את ההנהגה בחב"ד בכלל, שאיני יודע מה קשה בה (במראה חיצוני בהחלט יש דמיון בין חב"ד לקהילות ליטא יותר מאשר קהילות הונגריה וכדומה);

ויש הנהגה חריגה, שנהג בה הרבי בתקופה מסויימת (בשנת תשמ"ט) שאכן לא גילח את שערו במשך קרוב לי"ב חודש, ואין אתנו יודע עד מה.

קשור לפטירת זוגתו או כלל לא?

ובאותו עניין: מנהג חסידי חב''ד בפיאותיהם, כך הוא מדור דורים או דבר חדש?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר