מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רבי יששכר תמר

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' אוקטובר 04, 2020 7:40 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:האם ידוע למאן דהו אם הגאון בעל "עלי תמר" קיבל הסכמה מאחד מגדולי ישראל שבדור הקודם על אחד מספריו או מכתביו?

קח בחשבון (גם) שכשספרו י"ל היה כבן פ"ג.

מתפעל
הודעות: 3944
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי מתפעל » א' אוקטובר 18, 2020 12:03 pm

"כאשר זכה אבי מורי זצ"ל הרב יששכר תמר, להגיע לשערי הארץ, עלה לביתו של הרב בירושלים כדי להודות לו על מעשהו הטוב. (סידור הסרטיפיקט)
המתין אבי שעה קלה, וראה שתוך זמן קצר כתב הרב איגרת לבארון רוטשילד, כתב תשובה בענייני עגונה, השיב בשאלות איסור והיתר, ונתפלפל פלפולי דאורייתא עם ת"ח.
כאשר קיבל הרב את אבי מורי, ביקש אבי לברך עליו את הברכה ברוך שחלק מחכמתו ליראיו (ברכות נח ע"א)
ולזה כיוון בדבריו: 'והנה בשנת תרצ"ד שאלתי את הגאון מרא דארעא דישראל רא"י הכהן קוק ז"ל אם נוהגין היום לברך כשרואים חכמי ישראל. והשיב לי שעל חותנו הגאון אדר"ת ז"ל, היו אחדים שרצו לברך עליו ברכה זו, והוא לא נתן להם לברך.
ונימק דעתו, שאף שברכת שחלק מחכמתו, עד כמה שהדבר קשה, מ"מ אפשרי הוא, שהרי סוגי החלקים שונים הם מאד. ולמשל מי שהוא עשיר, כשנכנס למסעדה מזמין סעודה גדולה בבשר ודגים, וזהו חלקו שמקבל. ומי שאין ביכולתו לזה, מקבל רק בשר, והשלישי רק דגים, ומי שאין ידו משגת אף לזה, מקבל סלאט ולחם.
ואף בחכמה יש מי שחלק לו ה' חלק גדול, ואחר קיבל רק מעט מזעיר. אבל אעפי"כ חלק הוא ואפשר לברך עליו שחלק מחכמתו. אבל דא עקא, מילת ליראיו, הרי מי יכול לייחס לעצמו שהוא ירא ה', ולפיכך לא נתן להם לברך עליו ברכה זו'. (זרעים , ח"א, עמוד רפ"ט).
ומוסיף אאמו"ר זצ"ל: 'ואכן מרוב חסידותו עשה כן האדר"ת, כי גאון וצדיק היה, וראוי היה לברך עליו ברכה זו '.

[אשכולות תמר, עמוד 266]


מעניין מה קרה עם הברכה, הבן דוד תמר, לא מספר אם אביו בירך את מרן הרב זצ"ל ברכת אשר חלק או לא.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי חד ברנש » א' אוקטובר 18, 2020 1:03 pm

ר' שמואל אשכנזי היה מיודד מאוד עם פרופ' דוד תמר, בנו של בעל 'עלי תמר', ובכמה ממכתביו אליו הוא מתייחס בהערצה רבה לספר (זאת למרות אופיו הביקורתי).

במכתבו מאדר שני תשנב, כותב רש"א:
לר' דוד תמר ני"ו
ספרי אביך זצ"ל עמדו בחנות הקטנה וצוחו: הביאנו לדביר ביתך! והנה בליל ששי העבר זכיתי והבאתי לספריתי את עלי תמר על ירושלמי מועד, בשלושה כרכים.
מיד ישבתי ועלעלתי את דפיהם ומצאתי בהם את אשר אהבה נפשי, קנקן חדש מלא ישן נושן, תלי תלים של הבאות מספרי ראשוני ראשונים ואחרוני אחרונים, וגם לרבות ספרים 'מודרניים' וכ"ע 'מדעיים'. וכן מפי השמועה, דברים מדברים שונים. וכל אלה משמשים למחבר הדגול חומר ולבנים לבנין המפואר אשר יגע וטרח להקים, לפרש במיטב הגיון את דברי התלמוד הירושלמי הסתומים, אשר הגיעו אלינו בצורה משובשת ומקוטעת.
ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, לברך על המוגמר. ואומר אני בפה מלא, כי לא בא כבושם הזה עוד. אשרינו שזכינו לכך.
ברכתי ברכת הנהנין, ותוך כדי דפדוף העלים ורפרוף עיני מעל פני הכתב, רשמתי לפני קצת הערות ותקונים והריהם לפניך. [גדולים השלושה מן הארבעה לארכם ולרחבם, ושולי הדפים הרחבים מאפשרים רשימת הערות ותקונים!]


ובאסרו חג סוכות תשנח הוא כותב:
לר' דוד יצ"ו
מכובדי,
כבר הודעתיך כי מרבה אני לעיין בספר היקר, רב הכמות והאיכות, עלי תמר על הירושלמי - לאביך זצ"ל, ובכל עיון ועיון אברך עליו מחדש את ברכות הנהנין. ברם אין הנאתי שלמה ומצטער אני על השבושים המרובים שנפלו בו וגם על העריכה הרשלנית של ספר חשוב זה. אמנם ישנן שגיאות, אשר מאן דלא קפיד "יכול לחיות אתן" - אבל מפעם לפעם אני נתקל בשבושים 'מרגיזים', ודוקא בגין חשיבותו של הספר גדול הצער שבעתים.
בשבוש כזה נתקלתי בחש"מ ומפני כבוד המחבר ז"ל קשה עלי לפרסמו, אך החלטתי להביאו לידיעתך.

מתפעל
הודעות: 3944
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי מתפעל » ב' אוקטובר 19, 2020 5:47 am

יישר כח

מעניין אם הו"ל מהדורה עם התיקונים ששלח ר' שמואל אשכנזי ז"ל.

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי חד ברנש » ב' אוקטובר 19, 2020 8:07 am

האם בכלל 'עלי תמר' יצא במהדורה מתוקנת? נראה לי שלא.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אוקטובר 19, 2020 12:13 pm

לא יצא. היה זמן שהיו מוכרים בזול מאד ג' כרכים בישיבת הר עציון דומני.
וכן נמצאת שם ספרייתו של הרב תמר, ביקרתי שם לפני המון שנים וראיתי את הערותיו של הרב תמר על הרבה ספרים.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוקטובר 19, 2020 3:50 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לא יצא. היה זמן שהיו מוכרים בזול מאד ג' כרכים בישיבת הר עציון דומני.
וכן נמצאת שם ספרייתו של הרב תמר, ביקרתי שם לפני המון שנים וראיתי את הערותיו של הרב תמר על הרבה ספרים.

viewtopic.php?p=117367#p117367

מחשב מסלול
הודעות: 417
הצטרף: ו' מאי 01, 2020 11:24 am
מיקום: ירושלים

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי מחשב מסלול » ו' ספטמבר 10, 2021 2:45 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לא יצא. היה זמן שהיו מוכרים בזול מאד ג' כרכים בישיבת הר עציון דומני.
וכן נמצאת שם ספרייתו של הרב תמר, ביקרתי שם לפני המון שנים וראיתי את הערותיו של הרב תמר על הרבה ספרים.


מי יודע איך אפשר להשיג היום את הספר עלי תמר?

אבקברד
הודעות: 214
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: רבי יששכר תמר

הודעהעל ידי אבקברד » ו' ספטמבר 17, 2021 9:46 am

עלי תמר ברכות פרק ה
ר"י בן פזי כד הוי תשיש וכו'. צ"ב שהרי ריב"פ היה בביהכנ"ס והתפלל בציבור ולא היה תשוש ולומר הברכה וברכת כהנים היה תשוש והפקיע עצמו ממצ"ע של נש"כ ואותו הדבר קשה בנוגע לר"א. ונ"ל לבאר דהנה כשנתבונן אנו מוצאים שב"כ קשורה בתנאים ידועים כדי שתהא נאמרת כהלכתא א) המברך צריך להיות שרוי בשמחה ויברך בתום לב ובעין טובה ורק אז בכוחו להאציל הברכה משפע עליון ממקור הברכות ומטעם זה אבל אינו נושא כפיו, ולא עוד אלא שכתוצאה מזה מנעו הכהנים עצמם מנש"כ כל השנה ברוב תפוצות ישראל ואינם נושאים את כפיהם אלא ביום טוב ששרוים בשמחה וטוב לב כמ"ש בסימן קכ"ח ובב"י עיין שם ב) צריך שתהיה תקוע בלבו אהבת ישראל בשעת הברכה ובמדה כזו שהוא מברך אקב"ו לברך את עמו ישראל באהבה, ובזוהר פרשת נשא עובדא הוה בחד כהן דקם ופריס ידוי ועד דלא אשלים אתעביד תלא דגרמוי מ"ט דלא בריך בחיבותא וכו'. ונ"ל שגם מטעם זה מנעו עצמם הכהנים מלברך כל השנה כולה שלא היו בטוחים שתקוע בלבם אהבת ישראל במדה כזו להצבור שהם מברכים שטבעי הדבר שהתהוו בהצבור חיכוכים וסכסוכים שונים במשך השנה ועמדו על הדבר המעציב שבנ"א מלאים רמאות ותרמית והיה להם קשה מאד להבליג על כל זה ולברך באהבה ודי שהתגברו על זה ביום טוב שנעשו חברים מפאת כבוד המועד ושמחת הרגל כדי שלא יבטלו המצוה של נש"כ מכל וכל, ונ"ל שמטעם זה מתפללים הכהנים לפני הברכה שלא תהיה בהברכה שום מכשול ועון שאם מברך מבלי שתהא אהבה להציבור תקוע בלבו הרי יש בידו עון וגם את נפשו הוא קובע כדברי הזוהר הר"ז גם עון וגם מכשול, ג) צריך לברך במתינות ביישוב הדעת בכוונה יתירה ובלב שלם כמ"ש במדבר רבה פי"א אמור להם מלא אמר להם הקדוש ברוך הוא להכהנים לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו מברכים אותם באנגריא כמי שעושה הדבר בהכרח ובבהלות אלא תהיו מברכים בכוונת הלב כדי שתשלם הברכה בהם לכך נאמר אמור להם מלא ומביאו רש"י בפרשת נשא, ונ"ל שזהו מה שמתפללים הכהנים לפני הברכה יהי רצון שתהא הברכה הזאת שצוית לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ר"ל ברכה מליאה ושלמה בכוונת הלב ובעין טובה כדכתיב אמור מלא, ובכלל הזה שיהא מברך במעולה שבקולות בקול נעים זמירות וקול הדר ובנגון יפה כמ"ש בטור בב"ח וברמ"א בסימן קכ"ח עיין שם מפני שהנגון מעורר הכוונה המחשבה והרכוז. ונ"ל שזהו גם טעם נוסף למה שמנעו עצמם הכהנים מנש"כ בכל השנה שמפאת קשיי השעבוד וכובד עול הגלות והפרנסה הקשה היה לבם בל עמם למנוע מלברך בבהלות ופחזות ועאכו"כ שהיה קשה להם לברך בקול נעים זמירות ובנגון יפה, ועפ"י האמור יבואר שריב"פ ור"א כשהיו חלשים והיו מדוכדכים במצב רוחם קשה היה להם להיות שרוים בשמחה וטוב לב וכן היה קשה עליהם לרכז מחשבתם ולברך בכוונה ביישוב הדעת במעולה שבקולות בקול נעים זמירות ונגון יפה משו"ה מנעו עצמם מנש"כ משא"כ בכל התפלה כולה דכתיב לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה, ועפימ"ש יש לבאר המאמר במגילה כ"ח שאלו תלמידיו לר"א בן שמוע במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נשאתי כפי בלא ברכה והתלבטו המפרשים והריטב"א בע"י מאי חסידותיה בהאי דהא משמע דהאי ברכה חובה הוא לכל כהן לברך ויותר תמוה שמה היה הסיבה שהניע לבני דורו לישא כפיהם בלא ברכה ואיזו קשיי יש בדבר לברך כדין. ומה שכתבו בזה המפרשים אינו מתקבל על הדעת, אכן לפמ"ש יובן שהיו הרבה כהנים בדורו שחששו מלישא כפיהם בברכה מפני שחששו שאין בהם כל אלו המדות שמנו חכמים בנש"כ שיהיה שרוי בשמחה ושתהיה תקועה בלבו אהבת ישראל ונוסף לזה לברך בכוונה וביישוב הדעת במעולה שבקולות ומפני חששות אלו מנעו עצמם רוב כהנים בדורות האחרונים בכלל נש"כ בכל השנה כולה ולפיכך נשאו כפיהם בלא ברכה שהרי אין הברכות מעכבות. אכן תיתי לו לר"א בן שמוע חסיד שבכהנים שבגודל חסידותו התגבר כל ימיו על כל המעצורים ומכשולים האנושיים ונשא כפיו בשמחה באהבת ישראל ובכוונה שלמה וקול נעים ברכה שלמה בלי כל מכשול ועון עד שהיה מסוגל לישא כפיו בברכה כל ימיו. וראיתי בספר כתר כהונה שמביא בשם שו"ת ראשית ביכורים להגר"ב הכהן ז"ל מווילנא שכתב בהיותי באיטליה ראיתי שם המנהג הישן כשהכהנים עולים לדוכן מברך רק אחד הגדול שבהם או מי שקולו ערב ביותר ואחרים שותקים ויוצאים בברכתו וכן כתב רבי יעקב ספיר בכבוד הלבנון שנה י מחברת רביעית. והנה מנהג זה מלבד שהוא נגד מנהג ישראל בא"י ובכל תפוצותיו הוא גם נגד הגמרא סוטה ל"ט שמבואר שם שכל הכהנים מברכים. ויתכן שמנהג זה מוצאו במנהג קדום עתיק יומין שמפאת שחששו הכהנים לברך על נש"כ שמא אין בהם המדות הדרושות לנש"כ בחרו בהכהן הגדול מאחיו שיש להניח שיש בו המדות הנ"ל שהוא יברך ויוציאם יד"ח אכן ברבות הימים ברך אף מי שקולו ערב ביותר. והערותי פעם שמי שגר בירושלים לא רחוק מבית מדרשו של רבינו הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ישתדל להיות מהמתפללים הקבועים בבית מדרשו של הרב זצ"ל כי כשהרב הגדול אומר בברכתו אקב"ו לברך את עמו ישראל "באהבה" הרי יודעים כולנו שהיה בברכת נש"כ שלו כל המדות הנ"ל.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים