מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 18, 2022 1:41 am

עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

מי עלה ומי ירד ? מי גורש ומי שב ?
מי נרדף ומי נתכבד ? מי נעלם ומי שרד ?
עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

א. ירד בחשיבותו
נתחיל עם השני ברשימה "השעורה".
מוזכר גם בשבעת המינים,ו גם בחמשת מיני הדגן, וממנו הובא העומר.
אבל גם הוא נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

אם בעבר גידלוהו בארץ על שטחים נרחבים. בגלל הסתפקותו במעט מים כ 200 ממ גשם. ועמידותו היחסית למזיקים מליחות ומחלות .

אבל היום מגדלים בארץ רק כ 80 אלף דונם ( כנראה הבדווים)
וחשיבותו כספק מזון אפסית.

נכון גם בחזל היו שכבר השוו אותו למאכל בהמה מנחת סוטה, ( סוטה .ט. )
והקראים עושים את המצה רק משעורה כי הוא לחם עוני.

אבל בעולם הוא גדל על על שטחים עצומים כולל בחלקים הקרים: רוסייה קנדה אוקראינה ועוד.והוא מהווה גידול המזון "החמישי" בחשיבותו לעולם. (תירס. חיטה , אורז , תפוחי אדמה... שעורה). והוא חשוב גם לשותי השיכר והבירה .

וגם אצלנו עברו מפואר. כל תושבי העיירות וחשובי הקהל היו מתכנסים לטקס קצירת העומר ולפעמים גם בשבת:

"כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול.
.... שבת זו ? אמר הן. אקצור? והם אומרים לו קצור .אקצור ? והם אומרים לו קצור.....
לשעורים גם מקום בשיעורי התורה : עצם כשעורה מטמא..
כנל למרות היותו לחם עוני.
אך בשל עמידותה מגדלים בעולם כ 800 מליון דונם. והיבול כ 170 מליון טון. והיא מהווה גידול המזון החמישי בעולם.
[ובארץ כנל זה משתנה 80\ 200 אלף דונם.רובם עי בדווים .[



ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..

* * מגוון המילים-לתאנה:גְּרוֹגֶרֶת,קְצִיעוֹת, דְּבֵלָה....
מעידים על תפוצתה וחביבותה לתושבי הארץ .להלן מהאדמייה ללשון:

. .גרוגרת היא תאנה מיובשת. התאנה נשמרת בטריותה זמן קצר בלבד, אך כאשר מייבשים אותה היא נשמרת ימים רבים ואף עומדת בטלטלות הדרך: "הקרובים מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים" (משנה ביכורים ג, ג).
. .לעיתים לא ייבשו את התאנים כפי שהן, אלא הסירו מהן את העוקץ, חתכו אותן לחתיכות המכונות קְצִיעוֹת וייבשו אותן בגוש דחוס אחד. גוש זה מכונה בספרות חז"ל בשם דְּבֵלָה. בימינו רבים משתמשים במילה דְּבֵלָה במשמעות גרוגרת – כלומר תאנה מיובשת אחת.
. .הגרוגרת, הקציעות והדבלה הן חלק משלל המילים הקשורות לתאנה שאפשר למצוא בתנ"ך ובספרות חז"ל, ובהן פַּגָּה (תאנה לא בשלה) בֹּחַל (תאנה בשלב השני להבשלתה), צֶמֶל (תאנה בשלה), בִּכּוּרָה (תאנה שהקדימה להבשיל), סְיָפָה (תאנים שאיחרו להבשיל). ריבוי המילים הזה מעיד על חשיבותה של התאנה בארץ ישראל בימים עברו.
נ.ב. .יש לעיין במפרשי חזל - לגבי אמיתות הפירושים הנל.


אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן . פירות התאנה אינם מבשילים כאחת, ולכך משך זמן אריית התאנים הוא ארוך יחסית (יכול להמשך חודשיים ויותר)..וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.
מעניין האם גם ביוש לערבים חשיבות התאנה ירדה ובכמה ? ומה תפוצתה ?
בעולם מגדלים אותו בעיקר בתורכייה יון ואיטלייה, ובקליפורניה . ובארץ היו לפני תשח כמאה אלף דונם (של הערבים) שהניבו 30 אלף טון פרי . מטעים אלה הוזנחו ולא היה מי שיטפחם. וכיום משמש בעיקר את המטיילים .
כיום אין (יש שולי) גידול חקלאי שלו – נכון לומר מצבו הכי גרוע מבין שבעת המינים.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ה' ינואר 20, 2022 2:08 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 18, 2022 1:51 am

ג .
הרמון . ירד ועלה -
הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוכר בתנך כ 35 פעם.

המרגלים מביאים גפן תאנה ורימון. בני בתלונותיהם " כי לא אל ארץ זבת.. ..ורימון...
כקישוט - הרימון במקדש- במעיל הכהג. ושלמה המלך כקישוט מסביב לעמודים. בר"ה בסימנים.. ושהחיינו.

לכתר הרימון יש חלקים שונים שחזל העניקו להם שמות נפרדים:
הפיטמא=הבליטה במרכז הכתר.
הנץ = עלעלי האבקנים בכתר.
המסרק= הכתר הגזור למשולשים.
)זה לפי הרמבם. ויש חולקים)

ומה עם התריג גרעינים- ?
נעשו ספירות והתוצאות היו שונות , בדכ פחות,
אבל במחקרים שנעשו מופיעים מספרים גבוהים בהרבה , אלף ויותר,
אבל המספר הנל יש אומרים שאינו מחזל. והויכוח נמשך.
ואפשר גם שבעבר הרימונים היו בגודל שונה והכילו תריג.

אבל מעניין שבדיקת רימונים מסוגים שונים ומארצות שונות
מתקבל שהממוצע העולמי הוא 613 = תריג. ואולי לכך התכוונו הדורשים.

לרימון היה קצת יותר מזל מהתאנה. גם הוא ירד לשפל. ובשנות השבעים צמחו בא"י רק כ 600 דונם.

אולם הפופולאריות של הרימון חזרה לעלות בעולם בכלל וגם בישראל.
משנות השמונים הודו ואירן מגדלים בשנה מליון טון רימונים.
ובישראל כיום יש 25 אלף דונם נטועים המספקים 40/ 50 אלף טון בשנה.

ולהזכירכם את שרביט הרמון המקושט מימי בית ראשון. ואולי מהמקדש עצמו .ועליו הכתובת " קודש לה'".יש וויכוח על מקוריות הכתובת .

ד.
התמר. גלה – ושב .
התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך ומאות פעמים בחזל. הצטיין בפריו בגזעו בעליו .

שימש כסמל לצדיק. לתמירות ליופי . וגם כסמל לעם ישראל הגולה. במטבע יהודה השבוייה.

אז.כן. גם התמר גלה.
ולא עזרו לו פרסומו לשבח בכתבי ההיסטוריונים היוונים / רומאים.
ובתקופה האומיית והממלוכית, 'עץ התמר הולך ונעלם מהנוף של א"י.
לא יודע להסביר למה?
אבל זו עובדה המצויינת על ידי הנוסעים שהתמר נעלם מעין גדי יריחו צוער ומשאר המקומות.

מחצית מעצי התמר בעולם, שמספרם נאמד ב 100 - מיליון, גדלה באיראן, בעיראק, במצרים, בסעודיה ובתוניס. מיליוני תמרים נטועים גם במדינות ערביות אחרות, אך גם בקליפורניה.
[בקליפורניה אקלים דומה לים תיכוני, והם ייבאו תאנה ותמר, פרי הדר ועוד לגדלם שם]
רוב יבול התמרים בעולם, , מיועדים לצריכה מקומית בארצות ייצורם. כל הסחר הבינלאומי נעשה בתמרים יבשים,
בשנת 2014 היבול היה -7.6 מיליון טון. מדינות הייצור העיקריות הן מצרים, אירן, ערב הסעודית ואלג'יריה

ובישראל –
לא רק עם ישראל גלה לבבל , עימו גלו גם מיטב מפרי הארץ , ובמיוחד התמרים שעמי העולם ציינו אותה לשבח.
אך לאט ובהדרגה הם נעלמו מנוף הארץ , וכדברי חזל והרמבן שהארץ מנעה טובה מהנכרים.
כבר ב 1418 כותב אל קלקשנדי " כבר לא מוצאים תמרים טריים ואף יבשים".
1553 - פייר בולון: עדיין מזכיר תמרים ביריחו .אך מדגיש שהם אינם מצויים בעין גדי.
ב1838 רובינסון: לא מצא תמרים בצוער ולא בעין גדי.
וביריחו תמר בודד !

טריסטרם 1866: התמר האחרון נעלם מיריחו !

השיבה:
במסע תלאות הסתתרויות ותרגילים הצליחו להביא את התמר: מעיראק אירן מצרים ועוד- חזרה לארץ .בן ציון ישראלי (צרנומרסקי) בשנות ה 30 הבריח חוטרים לכינרת במשתלת תמרים בצמח ובכינרת(גן רחל). והן שימשו אמהות התמרים.
אבידב הביא 60 אלף חוטרים למטעי אילות. יטבתה. עין יהב ונאות הכיכר..
ופיקא הביאה אלף חוטרים מקלירפוניה, מזן דקלת נור,החוטרים שהובאו מקלירפוניה , הם עצמם נשדדו מאלגיריה –לארהב, עי חיילים אמריקאיים במלחמת העולם הראשונה.

וכיום -
ישראל מספקת כ-60% \70מהשוק העולמי של תמר מג'הול שיש לו ביקוש רב.
שטח הגידול של התמרים בישראל עלה משמעותית מ-6,000 דונם לפני 15 שנים לכ-65 אלף דונם כיום. אלה מצויים בעיקר בקיבוצים ובמושבים מאילות שבדרום ועד הכנרת ומניבים כ-40 אלף טון תמרים בשנה.
המשמעות היא שהמגדלים מקבלים בממוצע 20-23 שקל לק"ג, כאשר התמרים הטובים ביותר יכולים להניב למגדלים 37 שקל לק"ג. לשם השוואה, עבור ירקות כמו מלפפונים ועגבניות מקבל המגדל הישראלי בין 1-3 שקל לק"ג.
ברשות הפלשתינאית מגדלים מעל 25 אלף דונם תמרים, מס' עצי התמרים בבקעה הפלסטינית עומד היום על כ-223 אלף עצים.

תרח- כך הם קראו לו
ואם ברצוכם לאכול תמרים מלפני 2000 שנה. יש.
הצליחו להנביט וגם לגדל פרי מגרעינים שנמצאו במצדה ובקומראן. ויש היום פרי מתמרים אלו- שמשמשים למחקר.
בשנת 2020 הצליחו לגדל תמר "תרח" מימי בית שני ! זה היה הזרע העתיק ביותר שהונבט בהצלחה בשלב מאוחר יותר, גלעיני תמר נוספים שנמצאו באתרים ארכאולוגיים במדבר יהודה הונבטו גם הם בהצלחה וכיום ישנם מספר עצים מהזן הקדום. אחד מהם שהחוקרים כינו בשם "חנה" ושנבט מגלעין קדום שהתגלה במערות קומראן ומתוארך למאות ה-1–2 לספירה, אנשי מכון הערבה זכו לקטוף ולטעום את הפרי הקדום אחרי אלפיים שנה.

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 18, 2022 8:43 am

את הזיהוי המובהק של פרי התאנה והתמר לנוף ארץישראל רואים אנו גם בתמונות של תבליטי לכיש ,
נמצאו בארמונו של סנחריב ומתארים את כיוש לכיש על ידי צבאות סנחריב בבית ראשון ,כמתואר בתנך.
קבצים מצורפים
לכיש.jpg
לכיש.jpg (354.69 KiB) נצפה 536 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ינואר 19, 2022 2:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תא חזי
הודעות: 760
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי תא חזי » ג' ינואר 18, 2022 9:49 am

יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..

אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.

ובאמת אני תמה שנים רבות, מדוע בעבר בימי המקרא וחז"ל, התאנה היתה מזון חשוב, הן טריה והן יבשה, ודנו בדיניה הרבה.
והנה בדורנו היראים והשלמים מרחיקים את התאנים מעל שולחנם, מחמת התולעים, כמעט כמו 'דבר אחר'.
ונשאלת השאלה - האם בעבר לא היו תולעים בתאנים? כיצד התמודדו חז"ל עם זה? היש לזה אזכור בגמרא/מדרש או בפוסקים הראשונים?
לכאורה אם תאמר "נשתנו הטבעים" - אדרבה, אומר לך שבזה לכאורה נשתנו למעליותא, שכן היום יש חומרי ריסוס והדברה ופיקוח משוכללים פי כמה וכמה מאשר היה בימי חז"ל.

האם נכתב על זה בפורום?

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 18, 2022 10:59 am

בקשר למספר הגרגרים ותריג נידון בהרבה מקומות , וראיתי לנכון להביא מפורטל הדף היומי את דברי משה רענן וישכח לו,

המדרש המובא בדברי ריש לקיש בסוגייתנו מספק לנו הזדמנות להתייחס לשאלה המסקרנת רבים והיא האם אכן ברימון 613 גרגירים כמנין תרי"ג מצוות כמקובל במסורת? נקדים ונאמר שהתשובה לשאלה עלולה לאכזב משום שהיא שלילית אך להלן נדון במקורה של מסורת זו וכיצד ניתן ליישבה באופן חלקי.

בדרשות החתם סופר (ח"ב דף רמ"ט סוף טור ג') נאמר: "... שידוע שברימון יש תרי"ג גרעינים כנגד תרי"ג מצות, ואם הגרגרים מרמזים על המצות, אם כן העסיס רימונים שהוא עיקר הפרי מרמז על התורה מעין של דבש עסיס רימונים, נמצא שהרימון כשהוא בשלמותו מרמז על תלמיד חכם שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם וכו'". במלבי"ם (שמות, רמזי בגדי הקדש) מצאנו: "... וע"כ באו הפעמונים בתוך הרמונים, שהרמון יש לו תרי"ג גרעינים, ומצייר התרי"ג מצות כמ"ש בס' שירי הנפש שכל מקום שבא שם רמונים בשיר המקודש מורה על התרי"ג, שהקול ראוי שימצא רק בבואו אל הקדש ורק בתוך הרמונים, בתורת ה' ומצותיו, ועז"א שהמעיל מכפר על לשון הרע וכו'".

מסתבר שבניגוד למקובל לחשוב הרי שמסורת זו איננה קדומה וכפי שנכתב בשו"ת "יד חנוך" (סי' כב ד): "ומה שאומרים שרמון יש לו תרי"ג גרעינים, לא מצאתיו בדברי חז"ל, ואין להאריך". ייתכן ומקור מסורת זו הוא המדרש המובא בסוגייתנו ובאופן מורחב במסכת עירובין (יט ע"א): "... פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך. ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון - על אחת כמה וכמה". לאור העובדה שמספר המצוות הוא תרי"ג הובן שגם הרימון מכיל תרי"ג גרגירים.

גם אם לא נספור את גרגירי הרימון נוכל להניח שאין כוונת המדרש לציין שמספר גרגירי הרימון הוא בדיוק 613 אלא שהם רבים מאד. כראיה נעיין בגמרא בברכות (נז ע"א): "הרואה רמונים בחלום, זוטרי - פרי עסקיה כרמונא, רברבי - רבי עסקיה כרמונא, פלגי - אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמני, ואם עם הארץ הוא יצפה למצות, שנאמר כפלח הרמון רקתך. מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון"(1). ראשית, הרימון על גרגיריו הרבים מסמל שפע לא רק במצוות אלא גם בעסקים. שנית, עם הארץ הרואה חצי רימון "יצפה למצות" וברור שאין בחצי רימון 613 גרגירים. מספרם הגדול של גרגירי הרימון הם מקור שמו הלטיני “pomegranate”. בלטינית “pomum” הוא תפוח ואילו “granatus” פירושו "בעל גרגירים". מקור המילה הוא ב -grānum שהוא גרגיר או זרע. בדרך זו נוקט בעל "מצודת דוד" בפירושו לשיר השירים (ד ג'): "כפלח וגו' ... והנמשל הוא על הסנהדרין שופטי העדה שהם פני הדור, והיו ממולאים בכל חכמה ומדע, כרמון המלאה לה גרגרים, והמה היו מסתירים החכמה בלבותם ולא התפארו בפני אנשים". מקור הפירוש הוא אולי במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ד'):

"כפלח הרמון רקתך, רבי אבא בר כהנא ורבי אחא, חד אמר הריקן שבשלש שורות רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין בסנהדרין עצמה, וחד אמר הריקן שבסנהדרין רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה וכו'".

הנצי"ב בספרו "מרומי שדה" (חגיגה, כז ע"א) מנתק את הקשר בין "מלאים מצוות כרימון" ובין תרי"ג מצוות:

"שמלאים מצות כרמון. היינו צדקה וגמילות חסדים דהוא נקרא מצוה סתם, כדמוכח בב"ב דף ט' א' על הפסוק והעמדנו עלינו מצות. וגם יש עוד מצות שבאים לתענוג ומכונה בשיר הקדוש פרי מגדים, ופושעי ישראל עושין אותה ומקבלין שכר, דמצוה אין צריך כונה".

הרב א. זיבוטופסקי הסיק גם מתוך הפיוט "אלה אזכרה" הנאמר ביום כיפור שהרימון מציין מספר גדול ולא דווקא את המספר 613. בפיוט נאמר: "פְּקִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת מְלֵאֵי מִצְוֹת כְּרִמּוֹן וּכְזָוִיּוֹת וכו'". הוא פירש ש"הזויות" הן קרנות המזבח המכוסות בטיפות דם רבות שהוזו עליהן ואם כן גם מצות הרימון רבות כאותן טיפות דם שבוודאי אינן 613 בדיוק.

בין אם נקבל את הסברה שברימון 613 גרגירים ובין אם נדחה אותה מעניין יהיה לצפות בתוצאות מחקר שהקיף ארצות רבות ובדק את מספר הגרגירים בפרי זה. התברר שהשונות במספר הגרגירים גדולה מאד אך הממוצע העולמי הוא 613 (!!!) (ראו בטבלה). אם אכן אין מדובר בזיוף תוצאה זו מעוררת מחשבה.

לבנון
הודעות: 711
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי לבנון » ג' ינואר 18, 2022 6:38 pm

יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.

התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.

הרימון מוזכר בתנ"ך כעשר פעמים בלבד:
שלוש פעמים בתורה, בשמואל (א יד), יואל, חגי, וכמה פעמים בשה"ש.

התמר מוזכר בתנ"ך קצת יותר:
בתורה חמש פעמים, בשופטים (פרקים א ג ד), ירמיהו (י), יואל, תהלים (צב), נחמיה (ח), שה"ש

יבנה
הודעות: 3053
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יבנה » ג' ינואר 18, 2022 7:15 pm

לבנון כתב:
יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.

התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.

הרימון מוזכר בתנ"ך כעשר פעמים בלבד:
שלוש פעמים בתורה, בשמואל (א יד), יואל, חגי, וכמה פעמים בשה"ש.

התמר מוזכר בתנ"ך קצת יותר:
בתורה חמש פעמים, בשופטים (פרקים א ג ד), ירמיהו (י), יואל, תהלים (צב), נחמיה (ח), שה"ש

רימון מופיע 34 פעמים, אך הרבה מהם הם שמות אנשים או מקומות שנקראו על שם הפרי. וכיוצ"ב בתמר המופיע 33 פעמים.

צופה_ומביט
הודעות: 1751
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' ינואר 18, 2022 7:36 pm

בכל מקרה, קריאת מקומות ואנשים על שם משהו מעידה על חשיבותו/חביבותו.

יהושפט
הודעות: 240
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהושפט » ג' ינואר 18, 2022 10:40 pm

תא חזי כתב:
יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..

אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.

ובאמת אני תמה שנים רבות, מדוע בעבר בימי המקרא וחז"ל, התאנה היתה מזון חשוב, הן טריה והן יבשה, ודנו בדיניה הרבה.
והנה בדורנו היראים והשלמים מרחיקים את התאנים מעל שולחנם, מחמת התולעים, כמעט כמו 'דבר אחר'.
ונשאלת השאלה - האם בעבר לא היו תולעים בתאנים? כיצד התמודדו חז"ל עם זה? היש לזה אזכור בגמרא/מדרש או בפוסקים הראשונים?
לכאורה אם תאמר "נשתנו הטבעים" - אדרבה, אומר לך שבזה לכאורה נשתנו למעליותא, שכן היום יש חומרי ריסוס והדברה ופיקוח משוכללים פי כמה וכמה מאשר היה בימי חז"ל.

האם נכתב על זה בפורום?

במשנה ב"ב פ"ו מ"ב אמרו "המוכר פירות לחבירו הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה תאנים מקבל עליו עשר מתולעות למאה", לפי מה שקראתי לפני כמה שנים גם בימינו אחוזז התולעים בתאנים הטריות הוא כעשר אחוז, כך שלא הרבה השתנה.

צופה_ומביט
הודעות: 1751
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' ינואר 18, 2022 10:52 pm

עשר אחוז בפשטות הוא מיעוט המצוי.
וחייב בדיקה.
והמומחים אומרים שקשה עד בלתי אפשרי למצוא את התולעים, כי הן נדמות ממש כמו חלקי הפרי.
אז איך אכלו בזמנם תאנים טריות/ מיובשות?

בשלמא אם נסביר שמשום מה אז לא היה מצוי התילוע כמו היום,
אבל בהינתן שכן, וכדבריך, א"כ מה השתנה בבדיקה ומציאה?

אין לי ספק שהענין כבר נידוש עד בלי די בספרי זמננו ובפורום, אודה למי שבקי ויכול לסכם בקצרה.

שמש
הודעות: 1535
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי שמש » ד' ינואר 19, 2022 12:23 am

תא חזי כתב:
יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..

אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.

ובאמת אני תמה שנים רבות, מדוע בעבר בימי המקרא וחז"ל, התאנה היתה מזון חשוב, הן טריה והן יבשה, ודנו בדיניה הרבה.
והנה בדורנו היראים והשלמים מרחיקים את התאנים מעל שולחנם, מחמת התולעים, כמעט כמו 'דבר אחר'.
ונשאלת השאלה - האם בעבר לא היו תולעים בתאנים? כיצד התמודדו חז"ל עם זה? היש לזה אזכור בגמרא/מדרש או בפוסקים הראשונים?
לכאורה אם תאמר "נשתנו הטבעים" - אדרבה, אומר לך שבזה לכאורה נשתנו למעליותא, שכן היום יש חומרי ריסוס והדברה ופיקוח משוכללים פי כמה וכמה מאשר היה בימי חז"ל.

האם נכתב על זה בפורום?

כמובן שנכב''ב
viewtopic.php?f=17&t=35741

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' ינואר 19, 2022 2:31 am

יבנה כתב:
לבנון כתב:
יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.

התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.

הרימון מוזכר בתנ"ך כעשר פעמים בלבד:
שלוש פעמים בתורה, בשמואל (א יד), יואל, חגי, וכמה פעמים בשה"ש.

התמר -מוזכר בתנ"ך קצת יותר:
בתורה חמש פעמים, בשופטים (פרקים א ג ד), ירמיהו (י), יואל, תהלים (צב), נחמיה (ח), שה"ש

רימון]מופיע 34 פעמים, אך הרבה מהם הם שמות אנשים או מקומות שנקראו על שם הפרי. וכיוצ"ב בתמר המופיע 33 פעמים.

-----------------------------------------------
הדבר ניתן לבדיקה בקורקור' והרי התוצאות :

רמון: כפרי או קישוט הדומה לפרי בתורה 10 , ובנך עוד 22 בסהכ 32 פעם. ועוד 13 פעם כשם אדם\מקום. ובסהכ 45 פעם.
תמר - 13 פעם בתנך כצמח, מהם 4 בתורה . 22 פעם כשם אדם. ועוד 2 כשם מקום ובסהכ 37 פעם.
תאנה- כפרי בתנך 39 פעם מהם 4 בתורה.
שעורה- 34 פעם כצמח, מהם 5 בתורה.

ולאלו שעדיין לא הרחבנו- ובעזהי נעשה זאת :
חיטה- בתןר 6 פעמים בנך 24 ובסהכ 30 פעם בתנך.
גפן -בתורה 8 פעמים, ובנך עוד 47 ובסהכ 55 פעם.
זית - בתורה 10 פעמים, בנך עוד 28 ובסהכ 38 פעם.

בתוך הגולה
הודעות: 746
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ד' ינואר 19, 2022 11:09 am

עד שאתם דנים על שבעת המינים וחשיבותם אני תמה מה בין ז' המינים לט"ו בשבט. (אולי קשור לאשכול מסורת הגננות...)

ר"ה לאילנות הוא לכל אילנות השדה, לא נשתנה רימון מתפוח ותאנה מחרוב. (למעט גפן וזית שלדעת כמה ראשונים דווקא בהם מעשר מדא' ואכ"מ).
הקישור של ז' מינים, בהם חטה ושעורה שאין ר"ה שלהם בט"ו בשבט, גרם לטשטוש גדול במשמעות היום אצל המהדרים לעטר שולחנותיהם גם בירק וספק ירק כאננס, פפאפיה, חמוציות בננה ועוד...

[ואם בשאלות הקשר עסקינן. מה לאשכול זה ולפורום משפ"ס ויו"ע?]

לגבי התאנה ותולעיה, הרי שהקורא את ההנחיות של הרב וייא לבדיקת תאנה טרייה ומשווה אותם לאמור במשניות (ד"מ מעשרות ג ח) מוכרח להודות שמשהו השתנה. במציאות או בהלכה זה כבר נידון אחר.
נערך לאחרונה על ידי בתוך הגולה ב ד' ינואר 19, 2022 11:35 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' ינואר 19, 2022 11:30 am

החיטה -
חשיבותה בעולם ובארץ ישראל יציבה ונשארה כך, ועדיין מוכתרת כמזון החשוב ביותר. מוצאה מהאיזור שלנו , ואהרונסון מצא עוד ב 1906 בארץ את "אם החיטה" אותה החיטה שממנה תורבתו אחכ כל זני החיטה אבל -
בעולם מייצרים כ 750 מליון טון לשנה, . יצרניות החיטה הגדולות בעולם הן סין הודו וארהב, אבל החשוב הוא מה קורה בארהב, ולמה ? שכן שתי האחרות אכן מגדלות הרבה חיטה ,אבל הכול הולך לצריכה פנימית, ואילו ארהב מייצאת לארצות אחרות כמחצית מיבול החיטה שלה.

ו ומה בארץ מגדלים כ 150 \ 200 אלף טון חיטה על שטח של כמליון דונם,בעיקר בדרום הארץ, ובשנות השמונים הן סיפקו 50% מהצריכה. אך עם גידול האוכלוסייה ישראל מייבאת כ 900 אלף טון חיטה לשנה , וגם מה שמגדלים כאן רובה \ כולה מיוצאת לאיטליה ,שכן היא פחות מתאימה ללחם ויותר לפסטות.

ברכה - ובעייה .
"וברכתיך בכל אשר תעשה " בשנת תשמז היתה שנה ברוכה וצמחו אז מעל 300 אלף טון חיטה וקשה היה להישמר מהם, הבדצ אסר על מפעילי תחנות הקמח להכניסם , כמובן שההסתה של התקשורת והחילוניים גברה מאוד, אך תחנות הקמח משיקולים כלכליים סירבו לקבלם למרות הוראה של משרד החקלאות,
בין היתר הועלתה הצעה לסחר סיבובי מצרים ירדן וארהב ,אך זה לא צלח, ובסופו של דבר היו 13 תחנות קמח מתוך 21 ששמרו והכניסו רק תוצרת חול, וכן היו עוד שנים שזה לא היה פשוט כגון עם הסוכר שאז נעשה מסלק סוכר שצמח בארץ [היום כבר לא] וסיפורי דראמות שהתרחשו עקב כך מופיעים בתולדות השמיטה בארץ. ספר מערכות השמיטה י,ח, דינקל 301-304.

ב בשמה של החיטה נקשרה אחת מהמהפכות המופלאות בעולם הצומח - "המהפכה הירוקה", והסיפור שלה קשור למחקרים (מלתוס )שפורסמו על רעב צפוי , שכן עקומת גידול האוכלוסייה צומחת פי כמה מעקומת ייצור המזון. וכאן תוך מספר שנים אנשים ימותו ברעב מחוסר מזון.
גילוי החיטה הנמוכה והמיוחדת ששילשה את יבול החיטה בעולם בלא להגדיל שטחי גידול .

מעניין שלמרות מרכזיותה וחשיבותה לא נתייחד לה לחיטה מקום ברור בהגדרת שיעורי תורה. מכל 7 המינים : גרוגרת כזית כותבת ודווקא שני הגידולים היציבים והנפוצים חיטה וגפן לא הוגדרו כשיעורים'

בתמונה איגרת בכתב חרטומים .
נכתבה עי סינואה המצרי לפני כארבעת אלפים שנה .וזה מה שכתוב בה:
היתה ארץ טובה ושמה י- הה , היו בה תאנים וענבים,ויינה היה רב ממים.זבת דבש . וזיתים רבים.כל מיני פרות היו על עציה.
קבצים מצורפים
כתב חרטומים.jpg
כתב חרטומים.jpg (144.22 KiB) נצפה 339 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ינואר 19, 2022 2:36 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' ינואר 19, 2022 11:47 am

בתוך הגולה כתב:עד שאתם דנים על שבעת המינים וחשיבותם אני תמה מה בין ז' המינים לט"ו בשבט. (אולי קשור לאשכול מסורת הגננות...)

ר"ה לאילנות הוא לכל אילנות השדה, לא נשתנה רימון מתפוח ותאנה מחרוב. (למעט גפן וזית שלדעת כמה ראשונים דווקא בהם מעשר מדא' ואכ"מ).
הקישור של ז' מינים, בהם חטה ושעורה שאין ר"ה שלהם בט"ו בשבט, גרם לטשטוש גדול במשמעות היום אצל המהדרים לעטר שולחנותיהם גם בירק וספק ירק כאננס, פפאפיה, חמוציות בננה ועוד...

[ואם בשאלות הקשר עסקינן. מה לאשכול זה ולפורום משפ"ס ויו"ע?]

לגבי התאנה ותולעיה, הרי שהקורא את ההנחיות של הרב וייא לבדיקת תאנה טרייה ומשווה אותם לאמור במשניות (ד"מ מעשרות ג ח) מוכרח להודות שמשהו השתנה. במציאות או בהלכה זה כבר נידון אחר.

-------------
נימה של תרעומת - בדבריך.
ואם כי יש אחיזה בטענותיך .אבל דומני שטווח הנמענים לכך הם כיום רובא דעם ישראל מכל החוגים. והנח להם לישראל...

וגם לדבריך מה פגם מצאת בכך שלעת הזאת ,ניצלנו כדי לספר על קורות קבוצה זו.

ובקשר לאשכול - תרתי אחר אשכול המתאים ביותר ולא מצאתי, וב"ימות עולם" דימיתי למצוא לו אח וקרוב. ואם מצאת מקום נאה יותר - אשמח באם תחכימני .
וכשם שפרצופיהם.....

אבל אם בביקורת חפצת ,הנה הקדימוך רבים וקבל את דברי הנוסע אבן ספיר שבביקורו בהודו ראה את החגיגה הגדולה של טו בשבט, והנה דבריו:

"ויביאו לו גם יין גם לחם רב וגם מנחה מפרי האדמה וירק עשב והוסיפו לו (על טו) ב ונעשה יום ״טוב״, ורבים יחשבו שהוא יום הדין עפ״י מה שנאמר במשנה ראש השנה, חמישה עשר בשבט ראש השנה לאילנות,אשר פירושו לעניין מעשר שנה שנה,
אבל לא לאכול ולא דין - כי בעצרת דנין על הפירות (ר״ה טז ע״א),וכבר נדפס על סדר היום הזה טו שבט ותיקונו ספר מיוחד ״פרי עץ הדר״ ....

ובהמשך דבריו "לעצור מילין לא יוכל " וזה מה שהעלה :
"ואילו היה בן סירא הזה ובעל ״פרי עץ הדר״ בהודו וראה עוד מיני פירות למאות אשר לחדשיו יבוכרו שלא נראה מהם בשאר ארצות, כי עתה היה צריך לברוא עולמות חדשות.
גם היה בונה ומחריבן . כי לא היה לו מקום להעמידן
לא ברחמים ולא בדין, והיה נאנח חבל על דאבדין!

ולסיום חתם בדבריו " אז אמרתי מי יתן איפוא ויודפסו גם עשרת הדברים - כללי תורתנו הקדושה - -על ספר מיוחד עם יהי רצון, ויהי נועם, ולשם יחוד כו׳ ואיזה הגדות והערות, אולי יעשו גם להם חוק זיכרון פעם אחת בשנה ויחזיקו בהם כאחד המנהגים האלה" .

תודה.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ינואר 19, 2022 1:34 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

בתוך הגולה
הודעות: 746
הצטרף: א' יולי 25, 2010 1:05 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי בתוך הגולה » ד' ינואר 19, 2022 11:59 am

חלילה לי מלהתרעם. אדרבה תחזקנה ידיך המחכימות אותנו בדברים מעניינים ולא ידועים.
אלא שכפי שכת"ר ניצל את ט"ו בשבט כדי לשטוח את מרכולתו המושבחת. ניצלתי אני את אשכולו כדי להתרעם על המסורת שהתאזרחה לכרוך את ט"ו בשבט עם ז' מינים...

[לגבי מיקום האשכול. מאחר ולע"ע לא קבעו לט"ו בשבט רגל בפנ"ע בפורום מועדים מן הראוי לקובעו בביהמ"ד או במטפ"ס. סו"ס דנים כאן בדברי תורה והמסתעף מהם ולא בחכמי הדורות ובקורות הימים]

יהודהא
הודעות: 297
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: עלילותיהם של שבעת המינים לאורך ההיסטוריה.

הודעהעל ידי יהודהא » ד' ינואר 19, 2022 1:27 pm

בתוך הגולה כתב:חלילה לי מלהתרעם. אדרבה תחזקנה ידיך המחכימות אותנו בדברים מעניינים ולא ידועים.
אלא שכפי שכת"ר ניצל את ט"ו בשבט כדי לשטוח את מרכולתו המושבחת. ניצלתי אני את אשכולו כדי להתרעם על המסורת שהתאזרחה לכרוך את ט"ו בשבט עם ז' מינים...

[לגבי מיקום האשכול. מאחר ולע"ע לא קבעו לט"ו בשבט רגל בפנ"ע בפורום מועדים מן הראוי לקובעו בביהמ"ד או במטפ"ס. סו"ס דנים כאן בדברי תורה והמסתעף מהם ולא בחכמי הדורות ובקורות הימים]

--------------
חן חן ,נעמו לי דבריך.
ותוך כדי -הרחבתי שם לעיל בדברי אבן ספיר - ולבטח תהנה משנינותו, גם מבלי להסכים לכל דבריו.
תודה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים