הגאון ה'סוחר' ר' ירוחם פישל פערלא זצ"ל

[מתפעל]

כתב ר' מיללער הי"ו:

"אגב, ראיתי טעות נפוצה בהגא שם-משפחתו באל"ף קמוצה במקום אל"ף פתוחה Perla ולא Perlo או Perlow , כמובן יש 'פרלוב' אבל זו אחרת)".

דיברתי עם ת"ח אחד שטען בפני כי צריך לבטא את שם משפחתו עם סגול מתחת ללמד דהיינו perle

מישהו אי פעם שמע שכך יהגו את השם?

אגב, בהודעה הפותחת ישנה טעות בשנת פטירתו, כתוב תרצ"ז ושנת פטירתו תרצ"ד.

מעניין אם הרב קוק זצ"ל הספיד והשתתף בלווייתו.

[תם מה הוא אומר]

בספר יד חיים ח"ב (סי' ו - על הכפתור ופרח, בהערה) כתב:

על הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פירלא (פערלא) בעל הביאור המקיף לספר המצות דרב סעדיה גאון
(ג) ומהיות כי כללים אלו סידרתי בעודי מעיין בספר פרחי ציון שעל כפתור ופרח, אמרתי להציע כאן ממה שכתבתי על הגרי"פ פירלא זיע"א. נולד בוורשה בערך שנת תרט"ו. ונפטר בירושלים בשנת תרצ"ז (1937). בהיותו כבן ט"ו נסע לישבת לומז'ה, שם קיבל תורה מפי מהרי"ל דיסקין. וכאשר מהרי"ל דיסקין עזב את לומז'ה ועבר לשקלוב, עבר הוא לישיבת וולוז'ין, שם קיבל תורה מהגאון הנצי"ב ורבי חיים סולוביצ'יק. אחר כך חזר לעיר הולדתו וורשה, ונשא אשה, וסירב לקבל על עצמו רבנות, כדי שיוכל לשקוד על תלמודו. ובשנת תרפ"ז עלה לירושלים. וידוע שהגרי"ח זוננפלד נשתדל בגופו ממש למצוא דירה להגרי"פ פירלא.
וכתבתי הגרי"פ "פירלא" ולא פערלא, על פי מ"ש מהר"ם בן חביב בס' גט פשוט (ס"ס קכט סוף ס"ק קמב), כי כן צריך לכתוב בגיטין לדידן בני ספרד, דלא כבני אשכנז שכותבים פערלא. והובא גם בס' ארץ חיים סתהון (בקונט' הכללים כלל כד דף י רע"ד). ובפתחי תשובה (בסוף שמות האנשים, בסוף הכללים). ע"ש. וע"ע בספר שמות (דף צה ע"א), הובא בשו"ת מזכרת משה (בליקוטי דיני גיטין סי' ג). ע"ש. וע' בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאה"ע סי' יט אות כג) שהביא מ"ש בשו"ת הלק"ט (בקונט' לגיטין סי' ו), שהרב של האשכנזים שבארץ ישראל אף על פי שהם מיעוטא דמיעוטא, כותב גיטיהן לפי מנהגם, כגון פירלא שכותבין פערלא וכו'. ע"ש. וכתב הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום ח"ב (סי' סה דף קכד ע"א) שיש לכתוב פירלא באל"ף בסוף ולא בה"א, לפי הכלל המסור בידינו דכל שם שאינו נגזר מלשון הקודש ראוי לכתוב אל"ף לבסוף. ושכן כתב בס' בארות המים (דף ריא ע"ב). ובס' יד אהרן (דף קל ע"ג). ובס' לחם שלמה (דף קפא ע"א). ע"ש. ושלא כמ"ש בס' הלק"ט (דף ע ע"ד), ובספר שמות הגיטין (דף כד ע"א), שיכתוב ה"א בסוף התיבה. ע"ש. וע"ע בס' גנזי חיים (מע' ג נוסחי גיטין סי' פה דף נא ע"א). ובשו"ת מזכרת משה (מזכרת גיטין סי' כט). ע"ש. ובספר "המנהיג" (עמוד קנא).
עדות הגרי"ח זוננפלד על הגרי"פ כי הוא "עמוד התורה בימינו"
מרא דארעא דישראל רבה של קרתא דשופריא ירושלים דדהבא הגאון רבינו יוסף חיים זוננפלד התבטא על הגרי"פ בזה"ל: רבי ירוחם פישל הוא עמוד התורה בימינו. ע"כ. וכמ"ש במבוא לספר המצות לרס"ג הנדמ"ח (על ידי מכון המאור, ח"א במבוא עמוד לה). ע"ש.
מהספד הגאון ר' יוסף צבי סלנט על הגרי"פ
ובהספדו של הרה"ג ר' יוסף צבי סלנט על הגרי"פ פירלא, הנדפס בספרו באר יוסף על התורה ח"ב (מילי דהספדא עמוד שנה), כתב וז"ל: ביום ה' תרומה א' דר"ח אדר (ל' שבט) תרצ"ד, נפטר לבית עולמו אחד מגאוני קדמאי הלא הוא הגאון האמיתי משים לילות כימים ממש, חריף ומעמיק ובקי בחדרי התורה כש"ת מוהר"ר ירוחם פישל פערלא, בעל המחבר חיבור על ספר המצות לרס"ג וכו', העמיק הרחיב על כל מילה ומילה של רס"ג, על פי שיטת ש"ס בבלי וירושלמי, ספרא וספרי, תוספתא ומכילתא, עם שיטות הראשונים והאחרונים כמעין הנובע וכו'. וסיים (בעמוד שנה), וזה נוכל להמליץ על הצדיק הזה, שגם אם המכתב אלקים נשאר אצלנו, היינו ספרי הגדול, אבל מעשה האלקים נחסר מאיתנו, היינו האדם הגדול בענקים הזה שהוא הוא מעשה אלקים, וכשנתבונן על חיבורו הנורא והמבהיל רואים שאין זה מעשה ידי אדם כי אם מעשה אלקים, והוא המחבר היה איש אשר רוח אלקים בו, אם כן יש להתאונן ולספוד על העדר גופו הקדוש והטהור שהיה מעשה אלקים, ואשר הוא מבחינת הלוחות הראשונות וכו'. עד כאן.
אודות חיבור "פרחי ציון" להגרי"פ שאבד חלקו הגדול
ב. ראה ראיתי להרי"ל הכהן פישמן במבוא לפרחי ציון (עמוד 15) שכתב כי בעקבות המלחמה אבד המשך החיבור, ולא נמצא לפנינו אלא חמישה פרקים בלבד. ע"ש כל המעשה.
וראיתי בפרחי ציון (דף כג סע"א) שכתב, וכבר ביארתי דברי הירושלמי על נכון לקמן סוף פרק כ"ד. ע"כ. הרי שהזכיר להדיא מחיבורו שהיה ערוך וגמור עד סוף פרק כ"ד. ובודאי הגמור היה לו עוד על שאר פרקי הכפתור ופרח. וחבל על דאבדין. וע"ע בפרחי ציון (סי' קט דף קפד ע"ב) שכתב, והמחבר לטעמיה אזיל שכתב כן בהדיא לקמן פרק עשירי סי' ריח. ע"כ. ולכאורה הרי ספר כפתור ופרח לא נתחלק לפי סימנים, ואם כן מ"ש בסימן ריח, כוונתו לדבריו שלו עצמו בפרחי ציון פרק עשירי סי' ריח. וצ"ע

[תם מה הוא אומר]

בנוגע להגהותיו כת"י, לפני כמה שנים הייתה מכירה של ספריו, וביקשו מהקונים שכל ספר שנמצא בו הגהות כת"י להשיב זאת.

==

לא הבנתי מדוע נקרא שמו באשכול זה "הסוחר"??

וגם המסקנא בענין שם ספרו פרחי ציון צ"ב.

[מתפעל]

יישר כח תם.

מי זה בעל היד חיים שהבאת?

מה שכתב שנת פטירתו ודאי טעות היא

"ונפטר בירושלים בשנת תרצ"ז"

הנה המצבה שלו

מצבת הרב פרלא.jpg (691.07 KiB) נצפה 2941 פעמים

[מתפעל]

לגבי הגיית שם משפחתו

כתב: "וכתבתי הגרי"פ "פירלא" ולא פערלא, על פי מ"ש מהר"ם בן חביב בס' גט פשוט ".

כאן יש חידוש, שתחת הפ' יש חיריק ולא סגול.
אבל לגבי ההגיה של הלמד לא דיבר.

האם בנושא שמות גיטין דנים בשמות משפחה? חשבתי רק שמות פרטיים.

[פולסברג]

לא נזכר פה התמדתו הנפלאה (שאולי אפשר לומר שמימות רשב''י במערה לא שמענו כזאת...?!), שלא מש מביתו י''ד שנה - אפי' לאכילה ולתפילה - בעת כתיבת חיבורו.

[גיורא בשמי שמיא]

בספר יד חיים ח"ב (סי' ו - על הכפתור ופרח, בהערה) כתב:

על הגאון רבי יהודה ירוחם פישל פירלא (פערלא) בעל הביאור המקיף לספר המצות דרב סעדיה גאון
(ג) ומהיות כי כללים אלו סידרתי בעודי מעיין בספר פרחי ציון שעל כפתור ופרח, אמרתי להציע כאן ממה שכתבתי על הגרי"פ פירלא זיע"א. נולד בוורשה בערך שנת תרט"ו. ונפטר בירושלים בשנת תרצ"ז (1937).

וכבר תוקן לעיל שצ"ל תרצ"ד (1934).
במכתבו שהועלה בקובץ דלעיל, כתב להגאון ר' פסח צבי (!) פראנק, שע"פ הפספורט שלו כתוב שנולד בשנת 1845, היינו תר"ה. וכן צ"ל אם נכונה השמועה בפי ה' איש בער לעיל, שקיבל ברכה מהגאון ר' שלמה איגר, שנפטר בתרי"ב. [גם אם נשער שנתחלפו שמות המברכים, הרי ע"ט שנים לא נחשב אריכות ימים כמו פ"ט.]

אלא שממשמעות לשונו הזהיר נוצרה הרגשה כאילו אין הפספורט כ"כ מדוקדק (ל' המעטה) וכי הוא לא מציג את מספר שנותיו האמיתיים. אך לא אדע אם להחמיר או להקל. (מישהו חישבן ע"ג המכתב שיוצא שהיה בן 81 כאשר ביקש סרטיפקט לעלות. ובכל זאת אינני יודע איזה הם העדיפו, בני שבעים או בני תשעים.)

ובוויקיפדיה כתוב שנת 1846, ואינני יודע על מה אדניה הטבעו. ושם יש קישור לידיעה ב'דאר היום' מפטירתו (מצורף למטה) שכתוב שהיה למעלה מבן תשעים, ולפי"ז צ"ל שאף שבפספורט היה כתוב 1845, באמת נולד לפני כן.

גם ההשערה שהספר פרחי ירוחם שהוזכר מעל קברו הוא הוא חיבורו שעל הכפתור ופרח מוחזקת ע"י הידיעה ב'דאר היום'. אלא שאין משם פתרון לתעלומה, מתי נשתנה שמו?

לגבי מבטא השם פערלא, אינני יודע אם זה ראיה או לא, אך שמעתי פעם קלטת משיעורו של הגאון ר' אהרן סולובייציק (בעניני פסח) שהזכיר "עס איז געווען א באלעבאס אין ווארשא, איך געדענק איהם נאך אלץ קינד, עהר האט געהייסען פערלא" (הלמ"ד בביטוי ליטאי בין קמץ לחולם אבל בודאי לא פתח). כל זה מזכרוני כעבור כעשרים שנה, ובלי אחריות.

[פרנצויז]

יישר כח תם.
מי זה בעל היד חיים שהבאת?

ס' יד חיים נדפס בתוך "כנסת חיים" לרי"ח סופר שליט"א.

[וונדרבר]

בספר יד חיים ח"ב (סי' ו - על הכפתור ופרח, בהערה) כתב:
... וכתבתי הגרי"פ "פירלא" ולא פערלא, על פי מ"ש מהר"ם בן חביב בס' גט פשוט (ס"ס קכט סוף ס"ק קמב), כי כן צריך לכתוב בגיטין לדידן בני ספרד, דלא כבני אשכנז שכותבים פערלא. והובא גם בס' ארץ חיים סתהון (בקונט' הכללים כלל כד דף י רע"ד). ובפתחי תשובה (בסוף שמות האנשים, בסוף הכללים). ע"ש.

לגבי הגיית שם משפחתו
כתב: "וכתבתי הגרי"פ "פירלא" ולא פערלא, על פי מ"ש מהר"ם בן חביב בס' גט פשוט ".
כאן יש חידוש, שתחת הפ' יש חיריק ולא סגול.
אבל לגבי ההגיה של הלמד לא דיבר.
האם בנושא שמות גיטין דנים בשמות משפחה? חשבתי רק שמות פרטיים.

היד חיים לא מתכוין שיש חיריק תחת הפ', אלא שמנהג הספרדים לכתוב י' גם לחיריק וגם לצירי, בשונה מהכתיב באידיש שאות י' תמיד מרמזת לחיריק ואות ע' לצירי, כמבואר בספר "גט פשוט" סימן קכ"ט ס"ק קמ"ב (ד"ה והנה) שהשם PERLA נכתב אצל האשכנזים פערלא ואצל הספרדים פירלא,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ומה שתמה האם בנושא שמות גיטין דנים בשמות משפחה, אינה קושיא, משום ששם בס' גט פשוט מדובר על שם פרטי "פערלא" ולא על שם משפחה.

אמנם היו מקומות בודדים שנהגו לכתוב שם משפחה בגט, וכך נהגו בעבר כמה קהילות במרוקו, ראה ס' "ריח הגט", (לרבי יצחק חזן), ירושלים תשס"ח, סי' ח' אות ז', (עמ' כ"ד).
https://tablet.otzar.org/#/book/148036/ ... /0/end/0/c

[שילה צבי]

דבר נחמד יש בהקדמה לביאור על רסג. שהמחבר יודע שמי שיראה את הספר יחשוב שיש כאן אריכות והרחבה שלא נוגעים ממש בדברי רסג, ולכן הוא מאריך בפסקה ומדגיש שלא כך אלא הכל ממש לצורך ביאור דברי רסג, והוא פלא.
קצת מזכיר את ההקדמה של מרן הח"ח שהוא מדגיש שכל מה שנכתב הוא להלכה, ואל תאמר זה חומרא בעלמא, ואל תאמר זה מוסר, ואל תאמר זה משערי תשובה ולא למעשה. כשקוראים ממש אפשר לדמיין את המחברים צועקים למתעקש הדמיוני את תפיסתם על החיבור שכתבו.
(בדומה לכך אולי ההערה שמצורפת לכל "ליקוט שנשאל הגרח"ק שליט"א [זצ"ל]" שמובאת בהרבה ספרי הלכה למעשה, שהדברים אינם למעשה, למרות שהמחבר מכניס הערות משמועות בשם הגרחק לאורך כל הספר!)

[באתי רק להעיר]

בענין תאריך לידתו של הגאון המופלא רבי ירוחם פישל פערלא, הובא גלויה שכתב אל הגאון ר' צבי פסח פראנק בענין עלייתו לארה"ק, ובו מודיע לו כי לפי הדרכון שלו נולד בשנת 1845 = תר"ה, ומשמע דבריו שאין זה מדויק כל כך.

אמנם מצאתי בס' שיח זקנים ח"ז שהובא בשם הגאון הירושלמי ר' מרדכי אהרן שיינבערגער זצ"ל שלפי חשבונו היה הגרי"פ בן 110 בפטירתו, שהרי סיפר על עצמו שנתברך מפי הגאון רבי עקיבא איגר בביקורו בווארשא (והוא נפטר בתקצ"ח), וכן הובא גם בספר שנתחבר על הגאון ר' ראובן קרישבסקי זצ"ל. וזה לא מסתבר כ"כ להגיד שרי"פ במכתבו להגרצ"פ פראנק כותב על 1845 שזה לא בדיוק כשהוא נולד כעשר שנים לפני זה.

אמנם בס' סופרי המלך (הובא כאן לעיל) כתב שנתברך מפי הגאון ר' שלמה איגר, בנו של הגרעק"א, ואתי שפיר. אלא שמאידך גיסא יש לנו שתי עדים שהברכה היתה מפי האב ולא מפי הבן!

עוד יש להעיר, שהובא כאן לעיל מודעה על פטירת אשתו של הגרי"פ בשנת תרע"ח, שהיתה אז בת 67, וא"כ נולדה בשנת תרי"א. ואם נקבל את לידת הגרי"פ כנ"ל שהיה כבן 110 בפטירתו א"כ היה מבוגר מאשתו קרוב לעשרים שנה, שגם זה לא מסתבר כל כך.

סוף דבר, תאריך לידתו וגילו של הגרי"פ פערלא בעת פטירתו עדיין לוטים בערפל, ואשמח מאוד אם מישהו מ'חכמי הפורום' יאיר את עיני.

[בן ירושלים]

לאחרונה נדפס מחדש הספר הפנמונלי "ספר המצוות לרס"ג עם פירושו של הגאון הגדול ר' יהודה ירוחם פישל פערלא" מן הנכון להנציח זכרו של הגאון המפתיע הזה.

אחר עלייתו לארץ ישראל חיבר ביאור מקיף לספר כפתור ופרח לרבי אשתורי הפרחי בשם "פרחי ציון", אך לא הספיק להשלימו נפטר בעת שעמד לסיים את כתיבת ביאורו. בגלל רוחב היריעה, בנו מסר לדפוס את הביאור רק לחמשת פרקיו הראשונים של הספר, והתכוון להמשיך ולהוציאו אט אט. בין כך ובין כך נסע הבן לפולין כשעמו המשך החיבור, ובינתיים פרצה השואה שבה נרצח והמשך החיבור אבד פרט לחמשת הפרקים הראשונים. חמשת הפרקים הראשונים של הספר יצאו בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת ה'תש"ו. הסכים על חיבורו רבי יעקב משה חרל"פ, ומסיבה בלתי ידועה לא צורפה ההסכמה לספר.

לפני שנים עסקנו במכון למצוות התלויות בארץ (הרב אפרתי) בהוצאת מהדורה חדשה של הכפו"פ. עד כמה שזכרוני מאז נאמר לנו שפרצה שרפה בבית הדפוס ושם נשרפו כל הגליונות של המשך הפירוש אחרי פרק ה. יש מישהו שיכול למצוא סימוכין או לסתור זאת?