מרן הגאון רבי שמעון בעדני זצוק"ל

[אדיר במרום]

הלך לעולמו מרן הגאון, זקן חברי מועצת חכמי התורה, ומגדולי מנהיגי הדור ופאריה, רבי שמעון בעדני זצוק"ל.
מלבד שקדנותו והתמדתו המופלאה, שבכל עת ובכל שעה שבאו לביתו או לכולל תורה וחיים מצאוהו שוקד על ה'סטנדר' ללא הפסקה...
היה גם לאות ופלא בענוותנותו ובשפלותו, כשבעיניי ראיתי כיצד מרים טלפונים, פותח הדלתות, מסדר מוליך ומביא, כשלא מסכים לשום משב"ק או נכד להיכנס ולהקים 'חצר' כנהוג בזמננו...
יבואו החברים ויספרו על גדולתו ואישיותו.
תנצב"ה.

[אדיר במרום]

העתקה מכאן:

חושבני, שבשעת חימום זו, וודאי רבים יספידו ויתארו, את השפעתו הכבירה, שהוציא יקר מזולל, סמינר 'אור החיים' ה'מתיבתות', ב'פעילים', בשיעורים ובשיחות, בעצה ותושיה, ועוד ועוד.....
אבל מעל, מעל, מעל, מעל - ה - כ - ל -......
אם תטו אוזן שומעת, תשמעו,
נהי בכי תמרורים....
'תורה תורה חגרי שק'....
לא כמליצה, לא כמשל וקינה........
ה'סטנדר'.....
ה'סטנדר' מייבב........
שני סטנדרים היו.....
זה כשישים שנה...................
האחד בקיתונו הדל והצנוע, מתחת לתמונות ממוסגרות של מרנא החזון איש ומרן הרב שך.......
והשני, בפאתי היכל ה'כולל', כולל 'תורה וחיים'....
'בית מדרשו' קוראים לזה עכשיו, הוא לא כינה זאת כך........
הוא, זי"ע, היה 'אברך כולל' מן המנין עד ליומו האחרון...........
כן!!
'ראש כולל' קראו לו כי הוא דאג למשכורות... אבל, לדידו, הוא 'אברך' מן המנין.......

מי שפעם נכנס וראה......
איך הוא 'נתלש' מן הסטנדר להאיר פנים לבא אליו.....
הוא הביט, אך מוחו נותר בגמרא הפתוחה....
ומסביב, 'קצות', 'נתיבות', 'ברכת שמואל', ר' חיים, 'חזון איש', קהילות יעקב, 'אבי עזרי', שיעורי ר' שמואל, 'חידושים וביאורים'.......

כך כל ימיו, "זקן ויושב בישיבה", כפשוטו ולא כמדרשו.....

וה'סטנדר'.....
ה'סטנדר' בוכה...... חוגר שק..... נהי בכי תמרורים.......

איה הידיים שאחזו בי.....
איה הניגון, החרישי, המתוק..... יומם ולילה... יומם ולילה........

ועל דא קא בכינא....
הצטרפו נא אחיי, לבכיו של ה'סטנדר'.....

היכן נותר עוד מקום שיכלו להביא ילדים רכים שיראו.... 'אברך כולל' בן למעלה מתשעים.....

שכל ילד רך בשנים יכל להיכנס ולגשת......
ולראות בעיניו..... 'כזה ראה וקדש'.................

ואם תאמר, זה ההספד הגדול ביותר......
הספדו של ה'סטנדר'.....

ואם היית שואל אותו, את רבי שמעון, 'הרב בעדני' זה שמו וזה זכרו...

מה הוא רוצה שיזכרו??
מה יגידו??

את ה'סטנדר'.....
אותו לא עזבתי עד זיבולא בתרייתא...................

ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור -
זו הדרך לכו בה!!!!!!​

[וונדרבר]

הגאון רבי שמעון בעדני זצל.PNG (348.72 KiB) נצפה 2376 פעמים

[גביר]

ראיתי אותו רק פעם אחת, באקראי, באחד מלילות חול המועד, במדרגות היורדות לרחבת הכותל.
עוברים ושבים שזיהו אותו פנו אליו בבקשת ברכה, להם ולילדיהם.
התחושה המיידית, בלא ששמעתי עליו הרבה קודם לכן, היתה של מפגש עם יהודי קורן ענווה וצניעות.

[צופה_ומביט]

מלבד שקדנותו והתמדתו המופלאה, שבכל עת ובכל שעה שבאו לביתו או לכולל תורה וחיים מצאוהו שוקד על ה'סטנדר' ללא הפסקה...
היה גם לאות ופלא בענוותנותו ובשפלותו, כשבעיניי ראיתי כיצד מרים טלפונים, פותח הדלתות, מסדר מוליך ומביא, כשלא מסכים לשום משב"ק או נכד להיכנס ולהקים 'חצר' כנהוג בזמננו...

יהדות תימן הנפלאה והיקרה, האמיתית, המקורית, המתוקה מדבש.

שהוא זצ"ל היה סמל ודמות לה.

זכותו תגן עלינו, ושנזכה ללמוד ממעשיו ואורחותיו, לעילוי נשמתו ונשמתנו.

תנצב"ה.

[בריה נמוכה]

זכורני בעת שהיה מבקשים ממנו ברכה להצלחה בתורה, היה עונה, איני נותן ברכות לכך כי זה תלוי רק בעמל.

היה מתנהג בפשטות,
בתיבת הדואר שלו היה רשום בפשטות מש' בעדני,
מדי פעם הגיע אחד והיה כותב שם הרה"ג \ מרן \ פאר הדור הגר"ש בעדני,
אך הוא היה יורד מביתו ומוחק כל פעם מחדש את הנ"ל.

מענין לציין את השקפתו לגבי רבנים שיצאו עליהם שמועות מגונות היה אומר שאין לצאת נגדם כי זה מחריב את כל הקהילות, והמשפחות של בעלי התשובה.

[עובדיה חן]

ההענוה שלו יוצאת דופן,הוא היה גאון בתורה בהלכה באגדה ובקבלה מלא יר"ש ואהבת ה' לא הסכים למשב"ק ולא לנהג, וכו .אני ראיתי אותו לפני חצי שנה מתהלך ברחוב השומר ככל האדם ללא מלוים בדרכו לכולל,כמובן שמיד ליוויתי אותו עד הכולל וששאלתי היתכן אמרו לי הגבאים שהוא לא מוכן בשום אופן לגבאות ומכוניות וכו.
כמדומה לי ששמעתי שהוא והוריו עלו מתימן והיו גרים בחדרה, הוריו באו בעליה והוא היה ילד קטן ועזר לפרנס את המשפחה בקטיף,[אולי זה היה בחופש] בכל אופן ראה אותו הרב אלחנן פרלמוטר זצ"ל ושאל אותו מי אתה ולמה אתה עובד כאן, ואז הוא אמר אני עוזר לאמא, לפרנסה, מיד הגיע לביתם ואמר לאמא מהיום בנך ילמד אצלי במתיבתא, ואת תעבדי אצלינו במטבח וככה יהיה לכם פרנסה! ראו מה זכה רבי אלחנן שכל רבבות בני התורה הספרדים שליוו אותו שהרבה זה בזכותו הכל נזקף לזכותו של ר' אלחנן.
באופן אישי אני התרשמתי מהלוויה שהיה הייתה 90 אחוז ספרדים בני תורה'פשוט מרנין את הלב לראות את כמות הגדולה שנמצאת לפנינו ומי שמתמצא בבני ברק הרבה מוסדות וישבות קמו בזכותו וכל הסמינרים [תהילה, גברא אור החיים ועוד] נפתחו ביוזמתו כמה בני תורה הספרדים בפרט ובני תורה בכלל חייבים לו הכרת הטוב ,אוי מי יתן לנו תמורתו

[פרנצויז]

כמדומה לי ששמעתי שהוא והוריו עלו מתימן והיו גרים בחדרה,

אומרים שהוא נולד בארץ ישראל.

[.השוחט]

אכן הוא נולד בחדרה.

לא רק שלא נתן ללוות אותו. קרה הרבה שאברכים שאלוהו שאלות בדרכו, הוא עמד במקום עד שסיים להשיב ורק אח"כ המשיך, וכל זאת למה? שלא להטריח את השואל ללכת לא לכיוון שהוא צריך, וכדי שלא ייראה ח"ו שמלוים אותו.

דומני ששרש כל מעלותיו הנוראות הוא מדת ה"פשטות" במובן של יושר בלתי מורכב.
ההתמדה שלו נבעה מכך שיהודי קם בבוקר ואז הוא מתפלל ואוכל ארוחת בוקר, ואחר כך הוא לומד. למה לסבך עניינים?
בצהרים אחרי מנחה אוכלים וקצת נחים, אומרים קצת תהילים וחוזרים לכולל. מה מסובך כאן?
אם יהודי שואל שאלה בלימוד או בהלכה או עצה טובה, אם יודעים עונים, אם לא יודעים אומרים שלא יודעים. הרי זה כל כך פשוט.

הוא חשב לעצמו, אני מוכשר במיוחד? איזה שטויות!!
מה אני צדיק נשגב, בעל מדרגות? אני הרי שמעון בעדני מחדרה, שלמד קצת בישיבות והייתי קצת ר"מ בישיבת פורת יוסף. לכן מה?
חסר אברכים הרבה יותר מוכשרים ממני, הרבה יותר תלמידי חכמים. אני אברך רגיל.
לא חידשתי חידושים מיוחדים, אין לי סיבה לחבר ספר.
אין לי תכניות וסדרי לימוד מיוחדים. אין לי מה למכור לאף אחד. לא המצאתי שום שיטה.
ואם אני לומד שני סדרים, וקצת עונה לאנשים שנכנסים אלי בלילה, לכן אני יותר מר' שמעון בעדני. איש רגיל ממש לגמרי.
מה השיגעון הזה להביא לי אוטו גדול, משבקי"ם, השתגעתם לגמרי? כנראה אתם מחליפים אותי בטעות עם מישהו אחר.
אין לי זמן וכח לשטויות האלו. יאללה שלום, הלכתי לסדר ב' בכולל, נתראה בשמחות !!

הסרטון המופלא איך הוא בוכה ליד בית המדרש בקורונה.
למה זה כל כך מרשים?
ראינו עובדים בעלי בכי גדולים ממנו.
המרגש זו העמידה מול השם. ממש כך. כמו כל ה"פשטות" שלו. את ההתמדה והענווה שנבעה מכך הכרנו. כאן ראינו עוד פן מבהיל שנבע מכך.
הוא נעמד ואומר, השם סגרת לי את בית המדרש (לא הקורונה, לא המדינה).
קשה לי. כואב לי. אני רוצה ללמוד כאן.
מה הבעיה? כבוד בית המדרש, הרי אנו נזהרים.
כנראה לא מספיק.
אבא, הבנתי. נשתדל יותר.
אנא פתח נא בבקשה את השערים שאוכל לחזור לפינה הקבועה שלי.

כמה משפטים. כמה דמעות. אמר ישירות למי שצריך לומר, בכה ישירות בכתובת הנכונה.
קצר ולענין. ההשתדלות נגמרה. שב על עקבותיו. חבל"ז. הרי גם כשבית המדרש סגור, בשביל זה יש עוד סטנדר בבית.

[שמואל דוד]

תמונה יפה:

6010E53E-B57D-423A-B3EA-D4E83BE727AC.jpeg (82.82 KiB) נצפה 1944 פעמים

[נחומצ'ה]

באופן אישי אני התרשמתי מהלוויה שהיה הייתה 90 אחוז ספרדים בני תורה[לא כיפות סרוגות ומסורתיים כמעט] פשוט מרנין את הלב לראות את כמות הגדולה שנמצאת לפנינו ומי שמתמצא בבני ברק הרבה מוסדות וישבות קמו בזכותו וכל הסמינרים [תהילה, גברא אור החיים ועוד] נפתחו ביוזמתו כמה בני תורה הספרדים בפרט ובני תורה בכלל חייבים לו הכרת הטוב ,אוי מי יתן לנו תמורתו

רחשי לב אלו, היו לי גם בהלווית חכם שלום כהן זצ"ל. לאין מספר, בלי עין הרע, לאורך רחוב ירמיהו, ראו זרם אברכים שלא נגמר.
היה זה בתקופת בין הזמנים. ונהרות של בחורים ואברכים, חבושים במגבעות וחליפות, עוד ביום של קיץ חם, מלווים ובוכים את פאר דורם.

ובימי השבעה, שמעתי עובדה נכונה מאורחותיו התרומיות.

באחת מרשתות הכוללים, ישנו סניף עם ריבוי בני ספרד. חשב המנהל אבקש המלצה מהרב בעדני, למען תורמים פוטנציאלים מעדות המזרח.
נכנסו לבית מדרשו. והציגו בפניו כחמישה אברכים בני ספרד. וביקשו מכתב המלצה על הכולל, שיש בו אברכים חשובים בני העדות וכו'.
אך הרב בעדני הודיע בנחרצות: אני לא מכיר את הכולל וכיצד אחתום. ניסו כה וכה. אך הרב נותר בעמדתו.
הגיעו לפשרה שהרב יזדי [ראש הכולל בבית מדרשו] יכתוב המלצה, והרב בעדני יוסיף בכת"י שסומך על הרב יזדי...

סופה של המלצה. שהיה מכתב מהרב יזדי. בתוספת חתימת הרב בעדני זצ"ל. אך בחזור לירושלים, נתגלה שהמכתב נעלם ולא נמצא...

[מחשב מסלול]

מסע הלוויה ומעט זיכרונות - זצוק"ל

https://bit.ly/3XffIJ9

[אדיר במרום]

מסע הלוויה ומעט זיכרונות - זצוק"ל

https://bit.ly/3XffIJ9

חסום [באתרוג. לאיזה אתר לינקקת?]

[אדיר במרום]

אך בחזור לירושלים, נתגלה שהמכתב נעלם ולא נמצא...

מה פשר הדבר?
כלומר ידוע מה קרה במציאות?
המכתב נאבד, או מה?

[נחומצ'ה]

נאבד, פירושו 'נעלם'.

לעשות 'רצון' צדיק.

[דרופתקי דאורייתא]

בנו הגר"ד שליט"א סיפר בהספד על אביו, כי בעת לומדו בנובהרדוק ירושלים (תחילת רח' יואל), חיפש חברותא שיסכים ללמוד עמו ללא הפסקה עד כלות הכוחות, אך לא מצא.
הרב החליט ללכת בשעת ההפסקה יום אחר יום לכותל המערבי ולהתפלל ולבכות עד שימצא את החברותא המבוקש.
לאחר ששה חודשים רצופים של הליכה לכותל, להתפלל על דבר אחד על חברותא טובה! מצא בחור נוסף שגם מגיע להתפלל בכותל.
הוא שאל את הבחור, מדוע אתה מגיע יום יום להתפלל? והלה השיב לו, כי הוא מבקש חברותא שיסכים ללמוד ללא הפסקה, ומיד אמר לו כי גם הוא מתפלל על זאת, וקבעו ללמוד יחד. הם למדו יחד במשך מספר שנים, וההספקים והחזרות שלהם היו מבהילים.

לבחור הזה קראו ר' בן ציון פריימן! אדם גדול וקדוש מזן נדיר ביותר.
ראה על אודותיו ספר נחמד ביותר - לבקר בהיכלו, מיכל פלהיימר, בסיועו של הר"ח סבתו, מעלה אדומים תשע"ד

[מה שנכון נכון]

בנו הגר"ד שליט"א סיפר בהספד על אביו, כי בעת לומדו בנובהרדוק ירושלים (תחילת רח' יואל), חיפש חברותא שיסכים ללמוד עמו ללא הפסקה עד כלות הכוחות, אך לא מצא.
הרב החליט ללכת בשעת ההפסקה יום אחר יום לכותל המערבי ולהתפלל ולבכות עד שימצא את החברותא המבוקש.
לאחר ששה חודשים רצופים של הליכה לכותל, להתפלל על דבר אחד על חברותא טובה! מצא בחור נוסף שגם מגיע להתפלל בכותל.
הוא שאל את הבחור, מדוע אתה מגיע יום יום להתפלל? והלה השיב לו, כי הוא מבקש חברותא שיסכים ללמוד ללא הפסקה, ומיד אמר לו כי גם הוא מתפלל על זאת, וקבעו ללמוד יחד. הם למדו יחד במשך מספר שנים, וההספקים והחזרות שלהם היו מבהילים.

לבחור הזה קראו ר' בן ציון פריימן! אדם גדול וקדוש מזן נדיר ביותר.
ראה על אודותיו ספר נחמד ביותר - לבקר בהיכלו, מיכל פלהיימר, בסיועו של הר"ח סבתו, מעלה אדומים תשע"ד

הנה הסיפור כפי שסיפרו הרב בעדני עצמו בהספדו על הרב פריימן, נדפס בספר קול מציון עמ' 106 (ובסגנון זה הובא בספר לבקר בהיכלו עמ' 88), ומצא את וכו':

הרב בעדני קול מציון.PNG (98.67 KiB) נצפה 1174 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

בנו הגר"ד שליט"א סיפר בהספד על אביו, כי בעת לומדו בנובהרדוק ירושלים (תחילת רח' יואל), חיפש חברותא שיסכים ללמוד עמו ללא הפסקה עד כלות הכוחות, אך לא מצא.
הרב החליט ללכת בשעת ההפסקה יום אחר יום לכותל המערבי ולהתפלל ולבכות עד שימצא את החברותא המבוקש.
לאחר ששה חודשים רצופים של הליכה לכותל, להתפלל על דבר אחד על חברותא טובה! מצא בחור נוסף שגם מגיע להתפלל בכותל.
הוא שאל את הבחור, מדוע אתה מגיע יום יום להתפלל? והלה השיב לו, כי הוא מבקש חברותא שיסכים ללמוד ללא הפסקה, ומיד אמר לו כי גם הוא מתפלל על זאת, וקבעו ללמוד יחד. הם למדו יחד במשך מספר שנים, וההספקים והחזרות שלהם היו מבהילים.

לבחור הזה קראו ר' בן ציון פריימן! אדם גדול וקדוש מזן נדיר ביותר.
ראה על אודותיו ספר נחמד ביותר - לבקר בהיכלו, מיכל פלהיימר, בסיועו של הר"ח סבתו, מעלה אדומים תשע"ד

הנה הסיפור כפי שסיפרו הרב בעדני עצמו בהספדו על הרב פריימן, נדפס בספר קול מציון עמ' 106 (ובסגנון זה הובא בספר לבקר בהיכלו עמ' 88), ומצא את וכו':

הרב בעדני קול מציון.PNG

איני יודע אם כב' מכיר את בנו הגר"ד, הוא אדם גדול ודייקן (אביו התבטא כלפיו מספר פעמים שהוא גדול הדור, יש לו חיבור ענק על כלים בן ארבעה כרכים גדולים, ועוד הרבה).
לעצם השינויים בנוסח המעשה, וכי חשבת שהעניו הזה יכתוב על עצמו את מה שמסר בלחישה לבנו, אתמהא.