דורש מבקש כתב:שמעתי בשם אדמו"ר הפני מנחם זצ"ל שאמר: אנו נכדים של בעל ה'תוספות יו"ט' זי"ע, והיה לו בן הג"ר אריה לייב זצ"ל שנשבה בשבי, ובדרך לא דרך ברח לטורקיה, אך שם התפשטה הכת של שבתי צבי שר"י, ולכן כשעלה לתורה ציווי עליו לעשות לו "מי שברך", והוא לא הסכים לכך בשום פנים ואופן, משראה שהגיע לידי סכנה בעט באגרופו בלבו ונפטר והוא היה בן כ"ז ומעשה זה אירע ביום א' של סוכות.
מישהו יודע מקור לסיפור כזה בכתובים?
ילקוט השבעתי אתכם ג עמוד 53 בשם מליצי אש ט"ו תשרי. ובחלק ז עמוד 419 הביא את זה על מה שכתב בקיצור בשו"ת פאת שדך חלק ג סימן מט שאחד נהרג משום המי שברך של שבתי צבי. [אולם יש עוד סיפור על אחד שנהרג משום שלא אמר מי שברך לשבתי צבי עיין שרי המאה א עמוד 153 / טויזנט יאר אידיש לעבן אין אונגארן עמוד 107. ומה שכתב על סיפור זה תולדות חכמי ישראל עמוד 9. ועיין בספר באש ובמים עמוד 41 והלאה והשוואה בין ב' הסיפורים].
אשל הגדולים גארטינהויז עמוד קנ/אשכבתא דצדיקיא עמוד מ בשם חכמי ישראל א עמוד סח / שני כרובים עמוד 53. / אור לישרים ב עמוד תמד.
בנו נזכר בסוף הפלפולא חריפתא כמו שמצויין בכמה מהספרים הנ"ל