מי הם י"ג הרבנים המוזכרים יחדיו במהר"ל?

[.השוחט]

במהר"ל, בספרו נתיבות עולם, נתיב הלשון פרק ט, העוסק בפרשיה כאובה עתיקה, אודות משפחה ששונאיה הוציאו עליה שם רע של ממזרות (המכונה נאדליר).

פונה אליו תלמיד בשם ר' ישראל ומבקשו להצטרף לאוסרים ומחרימים את המלעיזים.

התלמיד מצרף קובץ מכתבים מגדולי אותו דור.

באופן חריג במיוחד המהר"ל מדפיס לאורך כמה דפים את כל המכתבים הארוכים הללו, על כל מליצותיהם וכו', ואח"כ כותב מכתב משלו אליו מצטרפים רבנים נוספים.
יש ללמוד הרבה דברים על הדרך מאותם מכתבים, אבל כרגע לא זה הנושא.

המכתבים פונים לרבנים להצטרף, וניכר מסגנונם שכל הכותבים הם גדולי אותו דור.
א' המכתבים תוארך לשנת שמ"ח.

ובעניי איני מזהה כמעט אף אחד מהם. [אולי כבר כתבו על כך].

מי מכיר?
א. התלמיד ר' ישראל.
ב. ר' שלמה ב"ר יהודה
ג. ר' אלעזר מיזא מווירמש, חונה בפוזנן.
ד. מרדכי הנקרא יפה ב"ר אברהם (כנראה הלבוש).
ה. יצחק כהן שפירא ב"ר דוד.
(בתוך המכתב הזה מוזכר חרם קצת קדום מר' יצחק בצלאלש, שהצטרף אליו המהרש"ל. מי הוא?).
ו. ר' בנימין סגל
ז. אלעזר אשכנזי.
ח. יוסף בן יצחק איש גינצבורג.
ט. אורי ליפמאן חפץ ב"ר ישראל המכונה זעליגמאן חפץ י"ץ.
י. אברהם ב"ר מרדכי.

אחרי מכתב המהר"ל

יא. יעקב ב"ר משה הדר לעת עתה באויסטרליץ.
יב. יוסף זונדל ב"ר מרדכי י"ץ.

[גיורא בשמי שמיא]

ה. יצחק כהן שפירא ב"ר דוד, אולי זה המובא בתשובות מהר"ש לובלין סימן קצה 'מחותני כמר יצחק הכהן'?
ז. ר' אלעזר אשכנזי, אולי הכוונה לר' אליעזר אשכנזי, בעל מעשי ה', שנפטר בקראקא שנת שמ"ו?
ט. ר' אורי ליפמאן חפץ ב"ר ישראל המכונה זעליגמאן חפץ י"ץ, עיין בהקמת ספר קרית חנה לבנו.

[יבנה]

עי׳ במאמר הזה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=49356#p626494. שם דן בעמ׳ 113 ובהערה 20 בר׳ יצחק כהן שפירא.

[.השוחט]

ה. יצחק כהן שפירא ב"ר דוד, אולי זה המובא בתשובות מהר"ש לובלין סימן קצה 'מחותני כמר יצחק הכהן'?
ז. ר' אלעזר אשכנזי, אולי הכוונה לר' אליעזר אשכנזי, בעל מעשי ה', שנפטר בקראקא שנת שמ"ו?
ט. ר' אורי ליפמאן חפץ ב"ר ישראל המכונה זעליגמאן חפץ י"ץ, עיין בהקדמת ספר קרית חנה לבנו.

ייש"כ. א"כ ר' אורי ליפמן מזוהה בוודאות. היה רב בגניזין הסמוכה לפוזנא. וכסתו מוטלת בין גדולי אותו דור דעה אלא שלא נשתייר ממנו בכתובים ושמו נשתקע.

באותה הקדמה היה ברור לו שר' אלעזר הכוונה לבעל מעשי ה'.
יתכן אמנם שמכתבו נכתב שנתיים לפני הכותב שחתם בשנת שמ"ח. וכפי שמוכח שיש מכתבים יותר קדומים.
ומ"מ לא ברור מנין ברור לו למי הכוונה באותו ר' אלעזר.

ולגבי ר' יצחק כהן שפירא, יש משהו בקטע הבא. רבה של קרמניץ וקרקוב. וגם הוא נפטר כבר בשמ"ב. אם כן וודאי חלק מהמכתבים לא "טריים".
ודרך שם הגעתי למאמר של ריינר, שם כבר מבואר שר' יצחק בצלאל'ש הוא רבה של לודמיר, ודודו של בעל השיטה מקובצת. סבו של הט"ז.
שם גם מוזכר ר' שלמה ב"ר יהודה, וקצת אודותיו. ד"ר לוין כותב אודותיו שהיה רבה של פוזנא עד שנת שמ"ה ואז עבר לכהן בקראקא.
ר' יוזפא כץ, הנזכר בתוך דברי ר' יצחק ב"ר בצלאל, הוא כנראה בעל שארית יוסף. וראה להלן שהעתיק הרב אי"ס מהרמ"א שמביא איך גיסו הזה דיבר עם ר' בצלאל (כנראה אביו של ר' יצחק). אף שריינר שולל זאת משום שנאמר שמנוחתו כבוד "בארץ החיים" וטעה ריינר לחשוב שהכוונה לא"י , בזמן שדעת לנבון נקל שהכוונה פשוט לבית החיים כלשהוא.
ר' אליהו הזקן הנזכר שם, הוא כנראה ר' אליהו בעל שם מחעלם.
כנראה יש ללמוד משם עוד הרבה, אבל זה מאמר ענק, וצריך זמן...

[כמהים_]

ג. ר' אלעזר מיזא מווירמש, חונה בפוזנן.

אפשר שהוא בנו של ר' יצחק מזיא בעל שו"ת יפה נוף (כך שיער הרב פרופ' יצחק זימר במבוא לשו"ת יפה נוף עמ' 13, וראה שם עוד על תולדות משפחת מזיא).

[איש_ספר]

(בתוך המכתב הזה מוזכר חרם קצת קדום מר' יצחק בצלאלש, שהצטרף אליו המהרש"ל. מי הוא?).

שו"ת רמ"א סימן כד

וכל זה דברתי להלכה אבל לא לענין מעשה דידן שדנין עליו, כי סהדי במרומים שבא הנה גיסי מוהר"ר יוסף כו שהיה ביריד לובלין והגיד לי איך שדיבר מזה עם מהר"ר בצלאל כז והסכימו שלא להעלות

והנה הערות המהדיר ד"ר אשר זיו


כו הג"מ ר' יוסף כ"ץ בעמח"ס שו"ת שארית יוסף וחבר הב"ד של רבינו, נולד בקראקא בערך רע"א לאלף הששי, למשפחה עתיקה ונכבדה והיה מוכתר בארבעה כתרים, כתר תורה, כתר כהונה, כתר גדולה וכתר שם טוב (צמח דוד סוף ח"א) על אבן מצבתו נחקק: שהיה אב"ד וראש הישיבה פה ק"ק קראקא יותר מחמשים שנה, ויוסף להיות עניו מכל אדם, הוא הרביץ תורה בישראל, והאיר עינינו בתשובות שארית יוסף ובאורים על חושן המשפט ובאורים על המרדכי, ונפטר ביום ב' ג' שבט שנת נש"א את ראש בני גרשון ועיין עוד עליו בכלילת יופי ח"א בהגה ג' מן דף ד ע"ב עד דף ח' ע"א וגם טז, א בהגהה.

כז הוא הג"מ ר' יצחק בצלאלש מלאדמיר הנודע בספרי הפוסקים ובשו"ת קמאי ובתראי, היה ר"מ ואב"ד בק"ק לאדמיר בגליל וואהלין בסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לאלף הששי, בימיו היו הגמ"ר שלום שכנא בלובלין והגמ"ר קלמן בווירמייזא, אולם ר' יצחק האריך ימים אחריהם והיה ראש וראשון לכל גאוני וחכמי דורו, הוא היה סבו של הט"ז, שהתכבד בו ומביא מפסקיו בש"ע בשם אא"ז הגאון ר' יצחק ב"ר בצלאל, גם המהרש"ל בקש ממנו להסכים לפסקיו, ר' יצחק חיבר הגהות על הש"ס, הרא"ש והמרדכי, כדרך כל גאוני דורו, ועיין עוד עליו בכלילת יופי ח"א מדף

[נערי האוצר]

על ר' יצחק בצלאלס:
viewtopic.php?t=26780